תפש

ותתפשהו - תפש קשה מאחז, שיש בו חזוק יותר, שהתופס דבר לא ירפנו מהרה, אבל אחיזה היא אך כרגע. ורוב אחיזה באדם היא לרעתו, "יאחזמו רעד", ואין כן לשון תפש.

ואתפוש בשני הלוחות - ולדעתי מלת ואתפוש כאן יתפרש כמו "ותפשתי שם אלקי" (משלי ל') שתרגומו ואחלל, כי עיקר שרש תפש הוא פש לשון פשיון והתרבות, כי כל התופס בדבר בהתאמצות יתרה שלא ישמט ממנו בהנה הוא מתפשט בכחו ומתרבה על כח אחר... ומענין זה אמר כאן ואתפוש בשני הלוחות, שלא נתתי לבי על גודל חשיבות ויקר ערך של הלוחות, ולא חששתי מלהתנהג בהם דרך בזיון וחלול...

פעל תפש מציין האחיזה בדבר לבל ישמט ממנו, ותפש הנקשר עם את משתתף עם לכידה שיתפוש את הבורח, וכשאחריו ב' משתתף עם אחיזה...