הכן הכנה

אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים...

א"ר חסדא לעולם ישכים אדם להוצאת שבת, שנאמר והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו, לאלתר.

מכאן אמר בן עזאי בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך, אין אדם נוגע במוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא.

דאמר רבה מאי דכתיב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו, חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב, ואין יום טוב מכין לשבת ואין שבת מכינה ליום טוב.

אמר (מר עוקבא) זוודאי קלילי ואורחא רחקיתא (צידה קלה הכינותי לדרך רחוקה שאני יוצא לה)...

...אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת.

ר' יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין.

...והן משיבין לו ואומרין שוטה שבעולם, אין אתה יודע שהעולם זה דומה לשבת ועולם שבאת ממנו דומה לערב שבת, אם אין אדם מתקן בערב שבת מה יאכל בשבת. ועוד עולם זה דומה לים ועולם שבאת ממנו דומה ליבשה, אם אין אדם מתקן ביבשה מה יאכל בים. ועוד העולם הזה דומה למדבר ועולם שבאת ממנו דומה ליישוב, אם אין אדם מתקן ביישוב מה יאכל במדבר.

הכן - מכוונים זה נגד זה.

הכן - מוכנים ומתוקנים.

והכינו - לשון הצנעה, כמו "הכלים אשר הכין אחז".

אין ספק שההזמנות וההכנות הנעשות על ידי איש נבון לאיזשהו דבר יעידו על גודל מעלת הדבר...

...ולזה מה שראוי להאמין שכל הטובות המגיעות מהשם הם על צד החסד הגמור, לא שכר מעשיו הטובים, ומזה הצד כבר יגיעו מאתו טובות, הן שיהיה המקבל מוכן או בלתי מוכן, שהתפלה תקנה אל האדם הכנה שאינה בטבעו לקבל הטוב ההוא, מה שאי אפשר שיגיע זה וכיוצא בו משום נמצא זולת השם בזולת הכנה אחרת אם טבעית ואם מלאכותית. וזה לפי שכל הכחות העליונות הם מוגבלות ולא יגיעו אלא על צד המוכן. כי כמו שכח האש לחמם והמים לקרר כן כח מאדים על דרך משל להשמיד להרוג ולאבד, ואין בידו לשנות ולהשפיע ההפך על המקבל, אם יהיה המקבל מוכן, כמו שאין כח ביד האש לקרר... וכן אי אפשר לכחות העליונות לחול על המקבלים בזולת ההכנה, הן שיהיה השפע ההוא חל על המקבלים מצד טבע נגלה, או מצד טבע נסתר, כמו שהסמים יפעלו במקבלים... כפי הכנת המקבלים לקבל הטבע ההוא או הסגולה ההיא. ואולם כשיכין המקבל עצמו לקבל השפע ההוא המגיע מצד טבע הכוכב הנגלה כמו לקבל הלחלוח מצד הלבנה והחמום על ידי השמש אין זה ממה שיביא לטעות ולחשוב שהפעל ההוא מגיע מצד הפקת רצון הכוכב... אלא כמו ששפע המלמד יחול על המוכן מהמתלמדים יותר ממה שיחול על הבלתי מוכן, מבלי שיכוון המלמד לאחד מהם יותר...

הכנה מורה הזמנה בדבר, שיזמינו האמצעים והשתלשלות הנצרכים אל התכלית, שאחרי שהוכנו אין חסר רק התכלית הנרצה, ובזה משתתף עם הוראת "כנן", שאחרי שנגמר הבנין והכננו אז יבא התכלית הנרצה שהוא הדירה.

ויסעו - במכילתא מה ביאתן לקבל התורה אף נסיעתן וכו'. ללמדנו שכל דבר שבקדושה מה שהאדם מכין עצמו יותר חל עליו יותר ההכשר...

ולקחת סולת - ...והחל המצוה מלקיחת הסולת, שכל מה שמקדימים ההכנה לקדושה מועיל יותר להשפעתה...

...ועל פי זה תראה נפלאות בחז"ל. גרסינן בשבת ע"ה ב' כתב אות אחת גדולה ויש במקומה לכתוב ב' אותיות, פטור. מחק אות גדולה ויש במקומה לכתוב ב', חייב. אמר ר' מנחם ברבי יוסי וזה חומר במוחק מבכותב. מה חידש בזה? רמז בזה ענין עמוק, לכאורה הלא מוחק הוא רק הכנה לעבירה, היינו מוחק על מנת לכתוב, והכתיבה בעצם העבירה, ומה חמור העיקר או ההכנה? ואמר ר' מנחם בר' יוסי כי למדנו מהברייתא שלפעמים חשובה ההכנה מהעיקרי... נמצא למדנו מזה, כי אף על פי שעיקר העבירה חמור בודאי מההכנה, אבל כשההכנה היתה על ענין יותר רחב, כמו על שתי אותיות, נעשה חמור מעיקר המעשה, ונמצאנו למדים כי לעומת מה שעתיד לצאת מההכנה יותר מעשים נעשית ההכנה חמורה יותר...