כסיל שוטה

פגוש דוב שכול באיש, ואל כסיל באיולתו.

כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד.

אל תען כסיל כאיולתו, פן תשוה לו גם אתה. ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו.

ככלב שב על קיאו כסיל שונה באיולתו.

כסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו.

טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים, כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחוק הכסיל, וגם זה הבל.

וגם בדרך שהסכל הולך לבו חסר, ואמר לכל סכל הוא.

...אינו מבין כסיל הוא, (קהלת ז') כי כעס בחיק כסילים ינוח, במה מייסרים את הכסיל, במטה, שנאמר (משלי כ"ו) ושבט לגו כסילים, אף משה ייסר פרעה במטה...

כי ידבר אליכם פרעה וגו', זה שאמר הכתוב כל רוחו יוציא כסיל, וחכם באחור ישבחנה (משלי כ"ט), הכסיל מוציא את כל דבריו בפעם אחד כשבא לריב עם חבירו, וחכם באחרונה מסלקו, כל רוחו יוציא כסיל זה פרעה הרשע, וחכם באחרונה ישבחנה, זה משה ואהרן.

אל תען כסיל כאיולתו במקום שיש מכירין אותו ואותך, למה תשוה לו, שלא יהיו אומרים כאן חכם נושא ונותן עם הכסיל, ענה כסיל כאיולתו, במקום שאין מכירין, פן יהיה חכם בעיניו, שלא יהיו אומרים אלולי שהוא חשוד על הדבר שהוא מדבר עליו לא היה שותק לו, וכן הוא אומר כצרור אבן במרגמה, כן נותן לכסיל כבוד, כל מי שחולק כבוד לכסיל כזורק אבן למרקוליס...

וכסיליהם - ונפיליהון.

למה זה - ילמד הכסיל תורה, ולב אין - אין בלבו לקיימה, ולומד רק לקנות שם.

שפתי כסיל - כל דבריו בלשון תגר, ופיו למהלומות - קורא ליסורין לבא עליו.

ענה כסיל - הבא להסיתך, טעם הפסוקים מפורש, אל תען כסיל בדבר שתשוה לו אם תענהו, ותענהו בדבר שאם לא תענהו יהיה חכם בעיניו.

כקול הסירים - קוצים, אמר רבי יהושע בן לוי עץ שדולק אינו משמיע קול, וקוץ משמיע קול, לומר אף אנו מן העצים, כן הכסילים מרבים דברים לומר גם אני מן החשובים.

לא ידע - ובפשט הכסיל אפילו אשר יהיה מאחריו - מאחרי ערפו לא ידע.

על כסא - שהכסילות תבא בגאוה.

לא יחפוץ לעומתו כסיל ללמוד, כי אם תתגלה סכלות לבו.

ישבחנה - הכסיל יספר כל רוחו לאחרים, וחכם לב ישקיטנה ולא יודיענה לכסיל.

זמה - מחשבה או ניאוף, הכסיל מוציא תיכף מחשבתו לפועל, או הכסיל חושב שכבר הגיע לשלימות בלי מאמץ.

למה זה מחיר - בפשט מה תועלת בהשתדלות כסיל לקנות חכמה, ובלבו אינה העמדת האמת, כי אם הניצוח, ובדרך נסתר יזהיר מרדיפת ההוכחות בדרך ההיקש...

ככלב שב - מתחילה מאכלו דברים מאוסים, כן חטא הכסיל, ועוד חוזר עליו, ובנסתר מזהיר שלא ישתקע במדות מגונות.

לא יחפוץ - הכסיל יחשב בהתגלות סכלותו שהוא רב תבונה.

ענה כסיל - להסיר מטעותו בגדרי חכמה, ואל תשתוק.

כל רוחו - יעשה כל רצונו מיד, או דבריו, והחכם ישבחנה - ישקיטנה עד שיתישב אם ראוי.

זקן - וראה מעשים רבים וקנה נסיון, כסיל - בעל סברא לא נכונה, שלא יוכל להשיג יותר ממה שבידו.

כקול הסירים - השורפים מהר וכלים ומקלקלים הסיר, אך מבשלים הבשר, כן שיר הכסיל ויקלקל את עצמו.

לא ידע האדם - כשיזהיר החכם הכסיל ישיב, שהאדם לא ידע סבת הקלקול, ולא היה הקלקול בסכלותו. ואשר יהיה - וגם לא יוכל לומר שזה יקרה, כי לדעתו הנפש השכלית כבהמית, ותדע רק את המוחש.

כסילים - שאינם חפצים לטרוח בתורה.

לא יחפץ - כשהכסיל בא לבית המדרש, לא בא ללמד כי אם לפרסם חכמתו.

שפתי - הכסיל בא תמיד בריב ויבואו עמו להכאות, ועוד שבעון לשון הרע נגעים באים, וקוראם על עצמו.

כן הכסיל - יוליד מהתורה שלמדוהו דבר שאין צורך או פירוש שלא היה. פן תשוה לו - וזהו במילי דעלמא, כבגמרא, ואחר כך כתיב פן יהיה חכם בעיניו, שיחשב שניצחך בדברי תורה, ואמר כאיולתו, כי בתלמיד חכם ישיב כדברי השואל ולא יותר, וכאן גם זה לא ישיב.

כאיוולתו - גם בדברי תורה תענה כשאלתו וכאיולתו, כי יבוז לשכלך.

במרגמה - המתגלגלת למקום שאינו מתכוון, כן אין הכסיל עושה בתורה כונת המלמד, וגם יוציאם מלבו ולא ינוחו שם.

כי כקול הסירים... דמותר האדם מן הבהמה אין, זהו החכמה, כדכתיב והחכמה מאין תמצא, אבל הכסיל שאין בו חכמה, יתרונו מן הבהמה הוא השחוק, שהבהמה אינה יכולה לשחוק, לכך הכסיל שוחק תמיד, להראות שגם לו יש יתרון מן הבהמה... וכן הקוצים שאין ראוים להוציא פירות, לכך כשמדליקין אותם משמיעים קולם להראות לכל שגם הם מן העצים.

יקראנוני - ...הכסיל יודע חוקי חכמה ואינו שומרה מפני תאותו, והאוילים מסתקפים בחוקי החכמה, או הפתאים אין יודעים אותה כלל.

פתאים - נבערים מחוקי החכמה, וכסילים - אינם חסרים חכמה, אך נלוז ממנה מפני ציורי התאוה ומדות רעות המושלים בו.

יקרא איולת - הכסיל יודע חוקי החכמה, אבל התאוה גברה בו, לכן יקרא לאיולת להטיל ספקות על חוקי החכמה, שיסתפק בעונשי ה'.

ההבדל שבין הכסיל ליתר השמות שבאים על העדר החכמה והסכלות הוא, מה שהכסיל גדרו שהוא נלוז מחוקי החכמה מחמת תאותו והרגלו, שהכסיל הוא אינו פתי ובער שאין להם הבנה כלל כיונה פותה, וכבעיר בהמה, וגם אינו אויל המסתפק בחוקי החכמה באמת, כי הכסיל יהיה לפעמים חכם גדול וידע הדברים שיושגו מן המאוחר אל הקודם על ידי הבחינה והנסיון במופתי השכל, רק נלוז מחוקי החכמה מפני המיית יצרו... על כן יבקש לו ספיקות על חוקי החכמה במרמה, שיהיו לו למסוה, ובאמת הוא אינו מסתפק בחוקי החכמה רק מפני שהיא מתנגדת אל התאוה יעשה במרמה לקרא אל האולת שהם הספיקות על החכמה, כדי שיהיו לו כסות עינים בלכתו אחרי שרירות לבו...

בער - דומה לבהמה, בעיר, מתמסר רק לתאות חושיו, כסיל - בעל גאוה והחשבה עצמית, מחזיק בדעותיו.

כסיל קרוב ל"גזל", מי שיוצר לו בכוח דעה בלתי מוצדקת, ועומד בה בכח ועקשנות...