אסף תהלים

ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה לבני אסף והימן וידותון הנביאים בכנרות בנבלים ובמצלתים, ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבדתם.

ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל לה' בדברי דויד ואסף החזה, ויהללו עד לשמחה ויקדו וישתחוו.

גד החוזה ונתן הנביא התקינו מעשה הבית עם דוד, אסף והימן וידותון נתנבאו בימי דוד.

עשרה בני אדם אמרו ספר תהלים, אדם הראשון, ואברהם, משה, ודוד, ושלמה, על אילין חמשה לא איתפלגון, אילין חמשה אחרינייתא מאן אינון, רב ור' יוחנן, רב אמר אסף, והימן, וידותון, ושלשה בני קרח, ועזרא, ר' יוחנן אמר, אסף והימן וידותון אחד, ושלשה בני קרח א', ועזרא, על דעת רב אין אסף בכלל בני קרח, על דעת רבי יוחנן הוא אסף דהכא הוא אסף דתמן, אלא על ידי שהיה בן תורה זכה לומר שירה עם אחיו וזכה לומר שירה בפני עצמו. על דעת רב אסף אחר הוא, שנאמר על ידי אסף הנביא על ידי המלך.

ואני כמעט נטיו רגלי, רב ולוי, חד אמר אסף בן קרח היה, וחד אמר אסף אחר היה. מאן דאמר אסף בן קרח היה כבר הייתי שורה עם אבא בגיהנם, וחד אמר אסף אחר היה, כבר הייתי שורה עם הרשעים בגיהנם, למה כי קנאתי בהוללים...

דבר אחר ותאמר ציון עזבני, ארבעה נביאים קראו תגר כנגד מידת הדין, דוד, וירמיה, ואסף ובניו של קרח... אסף אף הוא אומר למה אלקים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך (תהלים ע"ד א'), אמר לו הקב"ה לאסף, הא אסף האני זנחתים תחילה, הם זנחו אותי, שנאמר זנח ישראל טוב (הושע ח' ב')...