ערבי
33 passages
ספריבית מדרשו של ר' עקיבא
דבר אחר ויאמר ה' מסיני בא, כשנגלה הקב"ה ליתן תורה לישראל לא בלשון אחד נגלה אלא בארבע לשונות, ויאמר ה' מסיני בא זה לשון עברי, וזרח משעיר למו זה לשון רומי, הופיע מהר פארן זה לשון ערבי.
תלמוד בבליחכמי בבל
אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית פעם אחת סיפר דברים עם ערבי אחד בשוק ונתזה צינורא מפיו על בגדיו, ונכנס ישבב אחיו ושמש תחתיו.
דאמר שמואל כל קרע שאינו בשעת חימום אינו קרע, וכל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים אינה עטיפה. מחוי ר"נ עד גובי דדיקנא.
תנו רבנן מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים והיו תלמידיו מהלכין אחריו, ראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים...
אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קאזילנא בתריה ברב עוקבא חזיתיה לההיא ערביא דהוה יתבה קא שדיא פילכא וטווה ורד כנגד פניה, כיון דחזיתינן פסיקתיה לפילכה שדיתיה, אמר לי עולם הב לי פלך.
רבי יהושע בן לוי איקלע לגבלא חזנהו להנהו קטופי (אשכולות) דהוו קיימי כי עיגלי, אמר עגלים בין הגפנים, אמרו ליה קטופי נינהו, אמר ארץ ארץ הכניסי פירותיך, למי את מוציאה פירותייך לערביים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו.
...אברהם גדול הדור היה, וכתוב בו והוא עומד עליהם, ושמא תאמרו כמלאכי השרת נדמו לו, לא נדמו לו אלא לערביים...
יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם, אמר רבי ינאי ברבי ישמעאל, אמרו לו וכי בערביים חשדתנו שהם משתחוים לאבק רגליהם, כבר יצא ממנו ישמעאל.
וא"ר ימיה מדיפתי אני ראיתי ערבי אחד שלקח ירך מן השוק וחקק בה כדי רביעה, רבעה צלאה ואכלה.
תלמוד ירושלמיחכמי ארץ ישראל
אמר רבן שמעון בן לקיש תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה, מה עשו, רבי חונה בשם ר"ש בן חלפותא העמידו עגלים מבפנים ואימותם מבחוץ, סייחים מבפנים ואימותיהם מבחוץ, והוון אילין געיי מן הכא ואילין געיי מן הכא, אמרין אין לית מתרחם עלינן לינן מרחמין עליהון... א"ר אחא בערביא עבדין כן (ביום התענית).
אמר רבי יוסה תניתה בסופא, ונטולה אני מן היהודים נתגרשה תלך ותידבק בערביים שחשקה נפשה בהם.
מדרש רבהחכמי המדרש
א"ר אבא בר כהנא והלא אין דרכן של ישמעאלים להיות טעונים אלא עורות ועיטרן, אלא ראה מה זימן הקב"ה לאותו צדיק באותה שעה שקים מלאים בשמים כדי שתהא הרוח מנשבת בהם מפני ריחן של ערביים.