אביון דל

אביונך - לשון איבה, שהוא מדולדל ותאב לכל טובה.

אביון - דל מעני, ולשון אביון, שהוא תאב לכל דבר.

האביון - יש אומרים מגזרת אבה, שמתאוה בחסרונו לכל דבר.

אביון - אף שהוא בשאר מקומות שם התאר, המסכן, הוא לדעתי כאן שם המופשט, עוני...

אביון הוא גרוע מדל ומכל הלשונות המורים על העוני, והוא מלשון אבה, ומציין העני התאב והמאוה לכל דבר, ואין לו מאומה.

לא תאבה - אבה היא כניעה לרצון אחרים, ומזה באה המלה אביון.

אביון - מציין את התלות בדעת אחרים. זהו מצב בלתי תקין, שהחריב כבר מדינות אדירות, ואין מקום למצב כזה של יחיד במדינת ה'.

עני - התלוי באחרים בקיומו, ואביון תלוי באחרים ברצונו.

אביון - בלי כח, ונכנע לרצון כל, והחברה זורקת אותו לאשפות.