פרק

אמר רבי זירא מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחלין רבנן שבתא, כיון דשמענא להא דרבי תנחום א"ר יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת, שנאמר אחרי ה' ילכו כאריה ישאג וגו', אנא נמי רהיטנא, אמר ר' זירא אגרא דפרקא רהטא.

בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב... אלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה, בין שניה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב...

אמר רבה ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל בין פרק לפרק פוסק, באמצע הפרק אינו פוסק, וימים שאין היחיד גומר בהן את ההלל אפילו באמצע הפרק פוסק...

רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואהו לפרקים... לפרקים עד כמה, אמר רבי בר אבא א"ר יצחק עד שלשים יום.

תנו רבנן כיצד סדר משנה, משה למד מפי הגבורה, נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו, נסתלק אהרן וישב לשמאל משה, נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן...

והלל זה מי אמרו, נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן.

בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה, בפרוס הפסח, בפרוס העצרת, בפרוס החג...

אמר רבי אבא מסתברא מילתיה דר' אלעזר בברכות של ראש השנה ושל יום הכפורים ושל פרקים, אבל דכל השנה לא, איני והא רב יהודה מסדר צלותיה ומצלי, שאני רב יהודה כיון דמתלתין יומין לתלתין יומין הוה מצלי כפרקים דמי.

תנו רבנן עמדו בתפלה אף על פי שיש שם זקן וחכם אין מורידין לפני התיבה אלא אדם הרגיל, ר' יהודה אומר מטופל ואין לו... ופרקו נאה... אמר אביי זה שלא יצא לו שם רע בילדותו.

בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאים את כפיהם ארבע פעמים ביום... בתעניות, ובמעמדות וביום הכפורים.

אמר רב יהודה בנות ישראל שהגיעו לפירקן (לשיער) ולא הגיעו לשנים, עניות טופלות אותם בסיד, עשירות בסולת (להשיר השיער)...

א"ל בן הי הי להלל... ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד...

ולא במרכבה ביחיד, תני רבי חייא אבל מוסרין לו ראשי פרקים. אמר רבי זירא אין מוסרין ראשי פרקים אלא לאב בית דין ולכל מי שלבו דואג בקרבו.

ואמר רב גידל אמר רב האומר אשכים ואשנה פרק זה... נדר גדול נדר לאלקי ישראל.

כי הא דמר בר רב אשי כי הוה דריש בפירקא איהו אמר אבא מרי, ואמוריה אמר הכי אמר רב אשי.

א"ל רב חסדא לאבימי גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הויין, ואנן חמשה תנן ולא ידעינן מאי קאמרינן.

הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת צריך לנהוג בו כבוד...

אריב"ק הגיע אדם לפרק אבותיו קודם לה' שנים ולאחר חמש שנים ידאג מן המיתה...

וישק יעקב לרחל, כל נשיקה של תפלות בר מן תלת, נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים... (שמות ד') וילך ויפגשהו בהר האלקים וישק לו.

דבר אחר אז ראה ויספרה, אמרי רבנן צריך אדם להיות נוטל משל לומר פרקו או אגדתו או מדרשו בשעה שהוא מבקש לאמרם בצבור...

...אמרו לו אף אנו היינו יודעים במעשיך הטובים ועשינו אותך ראש פרק.

מתרפקת על דודה, א"ר יוחנן שהיא מנחת פרקי תורה ופרקי מלכות לעתיד לבא.

הוא היה אומר יכול אדם ללמוד תורה בעשרים שנה ולשכח בשתי שנים, כיצד ישב ששה חדשים ואין חוזר לאחריו... כ"ד חדשים ואין חוזר לאחריו נמצא משכח ראשי פרקים...

אל יהא פרקך רע שהיא שבחה של תורה, שהרי התורה אמרה וזכור את בוראך בימי בחורותיך... יהי פרקך נאה שכן שבחך, מדקאמר אל יהי פרקך רע, שמע מינה יפה, לא סלקא דעתך לא להוי לא בין כשרים ולא פרוצים אלא בינוני.

חמש עשרה מדות נאמרו בתלמיד חכם, ואלו הן נאה בביאתו... ומשיב על כל פרק ופרק דבר...