The text enumerates the stages of life and states that at thirteen a person is obligated in mitzvot (bar mitzvah la'mitzvot), marking the entry into the world of commandments.
יצר הרע כיצד אמרו שלש עשרה שנה גדול יצר הרע מיצר טוב ממעי אמו של אדם היה גדל ובא עמו והתחיל מחלל שבתות אין ממחה בידו [הורג נפשות אין ממחה בידו הולך לדבר עבירה אין ממחה בידו] לאחר י״ג שנה נולד יצר טוב כיון שמחלל שבתות א״ל ריקה הרי הוא אומר (שמות ל״א:י״ד) מחלליה מות יומת. הורג נפשות א״ל ריקה הרי הוא אומר (בראשית ט׳:ו׳) שופך דם האדם באדם דמו ישפך. הולך לדבר עבירה אומר לו ריקה הרי הוא אומר (ויקרא כ׳:י׳) מות יומת הנואף והנואפת. בזמן שאדם מחמם את עצמו והולך לדבר זימה כל אבריו נשמעין לו מפני שיצה״ר מלך הוא על מאתים וארבעים ושמונה אברים. כשהוא הולך לדבר מצוה התחילו מתענין (לו) כל אבריו מפני שיצר הרע שבמעיו מלך הוא על מאתים וארבעים ושמונה אברים שבאדם ויצר טוב אינו דומה אלא למי שהוא חבוש בבית האסורין שנאמר (קהלת ד׳:י״ד) [כי] מבית הסורים יצא למלוך זה יצר טוב וי״א זה יוסף הצדיק כשבאתה אותה רשעה היתה מענה אותו בדבריה אמרה לו אני אחבשך בבית האסורין אמר לה ה׳ מתיר אסורים אמרה לו אני אנקר את עיניך אמר לה ה׳ פוקח עורים אמרה לו אני אכפוף את קומתך אמר לה ה׳ זוקף כפופים (אמרה לו אני עושה אותך רשע אמר לה ה' אוהב צדיקים אמרה לו אני עושה אותך ארמאי אמר לה ה׳ שומר את גרים עד שאמר איך אעשה הרעה הגדולה הזאת) אל תתמה על יוסף הצדיק שהרי רבי צדוק היה גדול הדור כשנשבה נטלתו מטרוניתא אחת ושגרה לו שפחה אחת יפה כיון שראה אותה נתן עיניו בכותל שלא יראנה והיה יושב ושונה כל הלילה לשחרית הלכה והקבילה אצל גבירתה אמרה לה שוה לי המות משתתנני לאיש הזה שלחה וקראה לו ואמרה לו מפני מה לא עשית עם אשה זאת כדרך שיעשו בני אדם אמר לה ומה אעשה מכהונה גדולה אני ממשפחה גדולה אני אמרתי שמא אבא עליה והרביתי ממזרים כישראל כיון ששמעה דבריו צותה עליו ופטרתו בכבוד גדול. (א״ל) אל תתמה על רבי צדוק שהרי ר׳ עקיבא גדול ממנו כשהלך לארץ אוכילו קורצא אצל שלטון אחד ושגר לו שתי נשים יפות רחצום וסכום וקשטום ככלות חתנים והיו מתנפלות עליו כל הלילה זאת אומרת חזור אצלי וזאת אומרת חזור אצלי והיה יושב ביניהם ומרקק ולא פנה אליהן הלכו להן והקבילו פני השלטון ואמרו לו שוה לנו מות משתתננו לאיש הזה שלח וקרא לו א״ל מפני מה לא עשית עם הנשים הללו כדרך שבני אדם עושים לנשים לא יפות המה לא בנות אדם כמותך הן מי שברא אותך לא ברא אותם. אמר לו מה אעשה ריחן בא עלי מבשר נבלות וטרפות ושרצים. אל תתמה על ר׳ עקיבא שהרי ר״א הגדול גדול ממנו שגדל את בת אחותו י״ג שנה עמו במטה עד שבאו לה סימנים אמר לה צאי והתנשאי לאיש אמרה לו הלא אמתך (אנכי) לשפחה לרחוץ רגלי תלמידך אמר לה בתי כבר זקנתי צאי והתנשאי לבחור שכמותך אמרה לו לא כך אמרתי לפניך הלא אמתך לשפחה לרחוץ רגלי תלמידך כיון ששמע את דבריה נטל ממנה רשות לקדשה ובא עליה:
THE EVIL INCLINATION. What does this mean? It has been said that the evil inclination is senior to the good inclination by thirteen years, for it grows with and accompanies the child from the moment it comes forth from the mother’s womb. If the child begins to profane the Sabbath it does not deter him; if he is about to take life it does not deter him; if he is about to commit an immoral act it does not deter him. After thirteen years, however, the good inclination is born in him. If then he is about to profane the Sabbath it warns him, ‘You fool! Scripture states, Every one that profaneth it shall surely be put to death’. If he is about to take life, it warns him, ‘You fool! Scripture states, Whoso sheddeth man’s blood, by man shall his blood be shed’. If he is about to commit an immoral act, it warns him, ‘You fool! Scripture states, Both the adulterer and the adulteress shall surely be put to death’. When a man’s passions are stirred and he is about to commit an act of lewdness, all his limbs are ready to obey him, because the evil inclination is king over the two hundred and forty-eight limbs of man. On the other hand, when a man is about to perform an act of piety, all his limbs become sluggish, because the evil inclination which is within him bears sway over the two hundred and forty-eight limbs of his body, whereas the good inclination is like one who is confined in prison, as it is stated, For out of prison he came forth to be king, which verse has been interpreted as referring to the good inclination. Others interpret this verse as referring to the righteous Joseph. When that wicked woman came [to tempt him] she afflicted him with her words, saying, ‘I will have you imprisoned’; and he replied, ‘The Lord looseth the prisoners’. She said, ‘I will have your eyes plucked out’; and he replied, ‘The Lord openeth the eyes of the blind’. She said, ‘I will bend your stature’; and he replied, ‘The Lord raiseth up them that are bowed down’. She said, ‘I will accuse you of sin’; and he replied, ‘The Lord loveth the righteous’. She said, ‘I will make you a stranger’; and he replied, ‘The Lord preserveth the strangers’. Finally he said, ‘How then can I do this great wickedness’. Marvel not at the [virtue of the] righteous Joseph, for consider the case of R. Zadok, the greatest man of his generation. When he was taken captive, a certain matron acquired him [as a slave] and sent in a beautiful maid-servant to him. As soon as he saw her, he turned his eyes to the wall so as not to look upon her, and sat absorbed in study the whole night long. In the morning the girl went and complained to her mistress, saying, ‘I would rather die than be given to that man!’ [The matron] sent for him and asked, ‘Why did you not treat this woman as men usually act?’ He replied, ‘What else could I do, seeing that I belong to the High-priestly line? I am from a noble family and said to myself, “[I must refrain] lest I cohabit with her and increase the number of illegitimate children in Israel” ’. On hearing his words, she ordered [his release] and set him free with great honour. Do not marvel at [the virtue of] R. Zadok, for consider the case of R. ‘Aḳiba who was greater than he. When R. ‘Aḳiba came to a certain land, a malicious accusation was laid against him before the Ruler. The latter sent in two beautiful women to him who had bathed, anointed and adorned themselves like brides for their grooms. They importuned him throughout the night, each saying, ‘Turn to me’. He sat between them, spat [in disgust], and turned to neither of them. They went and complained to the Ruler, saying, ‘We would rather die than be given to that man!’ He sent for him and asked, ‘Why did you not treat these women as men usually act towards women? Are they not beautiful? Are they not human like yourself? Did not He Who created you create them?’ He answered, ‘I could not do otherwise; their odour seemed to me like the odour of carrion, torn beasts and creeping things’. Do not marvel at [the virtue of] R. ‘Aḳiba, for consider the case of R. Eliezer the Great who was more distinguished than he. R. Eliezer brought up his sister’s daughter, and for thirteen years she [slept] with him in one bed until she reached puberty. Then he said to her, ‘Go and get married’. She replied, ‘Am I not your maid, [even contented] to be a servant to wash the feet of your disciples?’ He said to her, ‘My daughter, I am now an old man; go and marry a young man of your own age’. She replied, ‘Have I not already told you that I am your maid, [even contented] to be a servant to wash the feet of your disciples?’ When he heard her words, he obtained her consent to a betrothal and married her.