The Soul's Spiritual Root and Parental Lineage

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה שׁוּתָּפִין יֵשׁ בָּאָדָם — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָבִיו, וְאִמּוֹ. אָבִיו מַזְרִיעַ הַלּוֹבֶן, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲצָמוֹת, וְגִידִים, וְצִפׇּרְנַיִם, וּמוֹחַ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, וְלוֹבֶן שֶׁבָּעַיִן. אִמּוֹ מַזְרַעַת אוֹדֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹר, וּבָשָׂר, וּשְׂעָרוֹת, וְשָׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ, וּנְשָׁמָה, וּקְלַסְתֵּר פָּנִים, וּרְאִיַּית הָעַיִן, וּשְׁמִיעַת הָאוֹזֶן, וְדִבּוּר פֶּה, וְהִלּוּךְ רַגְלַיִם, וּבִינָה, וְהַשְׂכֵּל. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק אָבִיו וְאִמּוֹ, מַנִּיחַ לִפְנֵיהֶם. אָמַר רַב פָּפָּא: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי ״פּוּץ מִלְחָא וּשְׁדִי בִּשְׂרָא לְכַלְבָּא״.

§ The Sages taught: There are three partners in the creation of a person: The Holy One, Blessed be He, and his father, and his mother. His father emits the white seed, from which the following body parts are formed: The bones, the sinews, the nails, the brain that is in its head, and the white of the eye. His mother emits red seed, from which are formed the skin, the flesh, the hair, and the black of the eye. And the Holy One, Blessed be He, inserts into him a spirit, a soul, his countenance [ukelaster], eyesight, hearing of the ear, the capability of speech of the mouth, the capability of walking with the legs, understanding, and wisdom. And when a person’s time to depart from the world arrives, the Holy One, Blessed be He, retrieves His part, and He leaves the part of the person’s father and mother before them. Rav Pappa said: This is in accordance with the adage that people say: Remove the salt from a piece of meat, and you may then toss the meat to a dog, as it has become worthless.

וְאִי תֵּימָא דְּיִפְקוּן, כְּגַוְונָא דְּאִלֵין מִסִּטְרָא דְּעֶבֶד, דְּאִיהוּ מְטַטְרוֹ"ן, דְּנַפְקוּ בִּמְנוּסָה מִמִּצְרַיִם, לא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו נ״ב:י״ב) כִּי לא בְּחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן. תָּא חֲזִי, בַּר נָשׁ כַּד אִתְיְלִיד, (ויקרא רכ"ד ע"ב) יָהֲבִין לֵיהּ נַפְשָׁא מִסִּטְרָא דִּבְעִירָא, מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ, מִסִּטְרָא דְּאִלֵּין דְּאִתְקְרוּן אוֹפַנֵּי הַקּוֹדֶשׁ. זָכָה יַתִּיר, יַהֲבִין לֵיהּ רוּחָא, מִסִּטְרָא דְּחַיּוֹת הַקּוֹדֶשׁ.

When the time of each was arrived, the Holy One summoned it, saying: “Go, descend into such and such a place, into such and such a body.” But ofttimes it chanced that the soul would reply, “Lord of the world, I am satisfied to be here in this world and desire not to leave it for some other place where I shall be enslaved and become soiled.” Then would the Holy One respond: “From the very day of thy creation thou hast had no other destiny than to go into that world.” At this the soul, seeing that it must obey, would descend against its will and enter into this world.

והאור העליון היה נכנס בתוכם ר"ל בתוך הכלי ואור הא"ס מקיף לכתר [ומתפשט עד סיום מקום כל הי' ספירות] ומאו"פ שבכתר נעשה פנימי ומקיף אל החכמה והקיף שבכתר נעשה מקיף עליון אל מקיף החכמה וכן כולם. ולא לגמרי כמו הראשון אלא נעשה פרצוף א' אחר התיקון (פי' שזכתה להעשות פרצוף שלם עם היותה רק בחי' נקודה א' מה שלא זכו הו"ק להעשות כל א'

When it arose in His blessed will to create the world — so that He might bestow goodness upon His creatures, that they might come to know His greatness, and that they might merit becoming a chariot for the higher realms and cleaving to Him — He emanated a single primordial point that contained within it ten. So too here — this single point contained ten within it from the very beginning of its emanation, and it stands higher than what is now called Keter, for all ten Sefirot draw their abundance and vitality from it.

ואמנם באור ענין זה הוא תלוי במה שנבאר, כי יש חלוק בין העשיה, לשאר שלשה העולמות שלשתם ביחד.

unless the two of you are from one place (you are both from the same soul-root) as we will explain soon be'ezrat Hashem [you must help him fix it].

וכל שאר הבחינות יהיו בטלים. ואמנם זה לא יעלה על הדעת, כי פשוט הוא אצלינו, כי יש מבני ישראל אנשים מבחי' מלכות, ויש מן היסוד וכו', כנזכר בתחלת ספר התקונים, דאית בהו ראשי אלפי ישראל מצד הכתר, וחכמים מצד החכמה, ונבונים מן הבינה: ואמנם באור ענין זה הוא תלוי במה שנבאר, כי יש חלוק בין העשיה, לשאר שלשה העולמות שלשתם ביחד.

However, if some other Nefesh (another person) is missing the performance of any mitzvah that is from the world of Asiyah, or if he did an aveira (sin) and he damaged it [the soul], you are not required to fix his missing mitzvah, nor the damage from his transgression unless the two of you are from one place (you are both from the same soul-root) as we will explain soon be'ezrat Hashem [you must help him fix it].

וכמו שבעל הכרם כשרואה גפן שורק נטועה במקום רע יעקרנה ממקומה אל מקום אחר טוב, מצד אוירו, ומצד האדמה ומצד הנטיעות שכנותיה, וכן שתל ה' השורקה הטובה בקרן בן שמן:

אמנם יבין וידע ויקבע במחשבות לבו. שכל פרטי מעשיו ודבוריו ומחשבותיו כל עת ורגע. לא אתאבידו ח"ו. ומה רבו מעשיו ומאד גדלו ורמו. שכל א' עולה כפי שרשה לפעול פעולתה בגבהי מרומים בעולמות וצחצחות האורות העליונים.

Truthfully, one should understand and know and fix in his heart/mind’s thoughts, that every detail of his actions, speech and thoughts, in each instant and moment, are not for naught (heaven forefend). And how many are his actions and how great and exalted, that each one rises according to its root, to effect its result at the loftiest heights, in the worlds and highest levels of the heavenly lights [*].