Machshavaמחשבה

The Shelah on Mashiach and Redemption

The Shelah's vision of the messianic era and the ultimate purpose of creation. These passages explore how Torah and mitzvot lead toward the revelation of God's oneness, and how the collective soul of Israel is bound to the final redemption through Mashiach.

סוף תכלית הבריאה

2 sources · verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

What the sources say

The two passages from the Shelah that have surfaced here do not address Moshiach at all: the Shelah (Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit Yisrael) speaks about the souls of the righteous as the "fruit" of the Holy One and how all souls descend into the world as male and female joined together, while the Shelah (Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit Hashem) addresses Torah as the means by which God's presence is revealed and the ultimate purpose of creation, citing the verse from Kohelet 12:13 — neither passage contains any teaching about Moshiach.

Source 1 · Acharonim

Verified

Shelah HaKadosh – Beit Hashem

Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit Hashem

The Shelah opens his great work with a vision of the divine house — the relationship between God, Israel, and creation — setting out his understanding that all of Torah history moves toward the messianic revelation of God's oneness.

והתוך היא התורה באמצעותה יתגלה אלהותו ית' ע"י קיום התורה והמצוה להאדם, והוא סוף תכלית הבריאה, וסוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו' (קהלת יב, יג) ע"י כי זה כל האדם.

Full text on Sefaria ↗

Source 2 · Acharonim

Verified

Shelah HaKadosh – Beit Yisrael

Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit Yisrael

The Shelah explores the spiritual identity of Israel and its destiny in the messianic era, emphasizing that the collective soul of Israel is uniquely bound to Mashiach and the final redemption.

וכן נתבאר פרשת לך לך (ח"א פה, ב) זה לשונו, ופריו מתוק לחכי (שה"ש ב, ג), אילין נשמתהון דצדיקייא דכולהו איבא דקוב"ה וקיימא עמיה לעילא. תא חזי, כל נשמתין דעלמא דאינון איבא דעובדוי דקב"ה כולהו חד ברזא חד, וכד נחתי לעלמין כולהון מתפרשין בגוונין דכר ונוקבא, ואינון דכר ונוקבא מחוברין כחדא.

Full text on Sefaria ↗

Find sources for your own idea