Halachaהלכה

Rabbeinu Gershom's Ban on Polygamy

Sources examine whether Rabbeinu Gershom's cherem against polygamy was intended to expire after a thousand years or remains permanently binding on Ashkenazic Jewish communities. The discussion traces the ban's origins, its codification in medieval halakhic literature, and debates over its permanence and exceptions.

חרם רבינו גרשום על נישואי אישה שנייה

9 sources · verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

Source 1 · Tanach
Verified

Deuteronomy 17:17

Deuteronomy 17:17

The verse 'He shall not multiply wives for himself' (lo yirbeh lo nashim) is directed at the king and was interpreted by the Sages as a special limitation for royalty, not a general prohibition — yet it surfaces in halakhic discussions as a biblical precedent for concern about polygamy's moral dangers.

וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לּוֹ֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָב֑וֹ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לּ֖וֹ מְאֹֽד׃

And he shall not have many wives, lest his heart go astray; nor shall he amass silver and gold to excess.

Source 2 · Tanach
Verified

I Samuel 1:1–8

I Samuel 1:1-8

The narrative of Elkanah's two wives, Channah and Peninnah, and the domestic strife between them is cited in rabbinic literature as a classic biblical illustration of the suffering and discord that polygamy causes — context that informed the moral urgency behind Rabbeinu Gershom's ordinance.

וְלוֹ֙ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֔ים שֵׁ֤ם אַחַת֙ חַנָּ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פְּנִנָּ֑ה וַיְהִ֤י לִפְנִנָּה֙ יְלָדִ֔ים וּלְחַנָּ֖ה אֵ֥ין יְלָדִֽים׃ וְכִעֲסַ֤תָּה צָרָתָהּ֙ גַּם־כַּ֔עַס בַּעֲב֖וּר הַרְּעִמָ֑הּ כִּֽי־סָגַ֥ר יְהֹוָ֖ה בְּעַ֥ד רַחְמָֽהּ׃ וְכֵ֨ן יַעֲשֶׂ֜ה שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה מִדֵּ֤י עֲלֹתָהּ֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה כֵּ֖ן תַּכְעִסֶ֑נָּה וַתִּבְכֶּ֖ה וְלֹ֥א תֹאכַֽל׃

He had two wives, one named Hannah and the other Peninnah; Peninnah had children, but Hannah was childless. Moreover, her rival, to make her miserable, would taunt her that GOD had closed her womb. This happened year after year: Every time she went up to the House of GOD, the other would taunt her, so that she wept and would not eat.

Source 3 · Chazal
Verified

Talmud Bavli, Kiddushin

Kiddushin 2b

The Talmud derives from the Torah's language of marriage ('he takes a wife') that a man may marry multiple women, though a woman may not have multiple husbands — establishing the biblical permissibility of polygamy that Rabbeinu Gershom's later ban addressed.

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה ״כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה״, וְלֹא כָּתַב ״כִּי תִּלָּקַח אִשָּׁה לְאִישׁ״? – מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְחַזֵּר עַל אִשָּׁה וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לְחַזֵּר עַל אִישׁ. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵידָה – מִי חוֹזֵר עַל מִי? בַּעַל אֲבֵידָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵידָתוֹ.

And if you wish, say instead: In accordance with whose opinion is this mishna, which teaches derekh? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, as it is taught in a baraita that Rabbi Shimon says: For what reason did the Torah say: “When a man takes a woman” (Deuteronomy 22:13) and did not write: “When a woman is taken by a man? Because it is the way [derekh] of a man to pursue a woman, and it is not the way of a woman to pursue a man. The Gemara cites a parable of a man who lost an item. Who searches for what? Certainly the owner of the lost item searches for his lost item, not the other way around. Since woman was created from man’s lost side, the man seeks that which he has lost. To allude to this statement of Rabbi Shimon, the mishna employs the term derekh in this context.

Source 4 · Chazal
Verified

Talmud Bavli, Yevamot

Yevamot 65a

This sugya discusses the biblical norm allowing a man to marry multiple wives, with the practical qualification that he must be able to properly fulfill his marital obligations to each — forming the halakhic backdrop against which Rabbeinu Gershom's cherem is understood.

אֲמַר אִיהוּ: אֵיזִיל אִינְּסִיב אִיתְּתָא וְאֶיבְדּוֹק נַפְשַׁאי. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אַף בָּזוֹ יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: כׇּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. רָבָא אָמַר: נוֹשֵׂא אָדָם כַּמָּה נָשִׁים עַל אִשְׁתּוֹ, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ לְמֵיזַיְינִינְהִי.

If he says: I will go and marry a different woman and examine myself to see if I am indeed the cause, Rabbi Ami said: Even in this case he must divorce his first wife and give her the payment for her marriage contract, as I say that whoever marries a woman in addition to his first wife must divorce his first wife and give her the payment for her marriage contract. Conversely, Rava said that a man may marry several women in addition to his first wife, and there is nothing wrong with this practice as long as he has enough to support them all.

Source 5 · Rishonim
Verified

Responsa of the Maharik

Teshuvot Maharik 101

The Maharik examines the question of whether the cherem of Rabbeinu Gershom was set to expire after a thousand years from its enactment (approximately the year 5000/1240 CE), and whether post-expiry communities are still bound — a central responsum in the debate over the ban's permanence.

ועוד בר מן דין ובר מן דין לא ידעתי למה יחוש החתן כלל מענין הסבלנות בהא פשיטא יותר מביעותא בכותחא דאפילו היינו מחמירן להצריכה גט משום חומרא דא"א מ"מ לא הוה חשבינן לה כארוס' גמור' לענין הקנס עד שנאמר דמזלו גרם לה לצאת מדעתה כדאשכחן גבי מומין דכי נולדה בה משנתארס' חייב לתת לה כתובה אם כתב לה אפילו למאן דאמר ארוסה אין לה כתובה מתנאי בית דין ולא מצי למימר אדעתא דהכי לא כתבתי לה כתובה דאדרבה אמרינן ליה מזלך גורם דהאשה שדה של בעלה כדפירשו התוספו' בפרק המדיר (כתובות דף עז) אבל הכא פשיטא ופשיטא שלא ניחוש למיעוטא דמיעוטא להחשיב כארוסה ולחייבו בקנס עד שלא יוכל לומר אדעתא דהכי לא נשתעבדתי כדפי' לעיל דאדרבה ניזיל בתר כל הני רברבתא דלא חיישינן להנך סבלונות כדפי' לעיל ומוקי ממונא בחקזת מריה וזה פשוט ומאחר שכן הוא דלכל הפחות אין לחוש לשעבד הקנס אפילו היתה מקודשת גמור' ואפילו בשני עדים גמורים ככל הארוסות מכל מקום פשיטא שאין לכופו לכנוס אם לא ירצה לא מדינא דגמרא ולא מכח תקנת הגאון רבינו גרשון דעד (ג) כאן לא תיקן אלא שלא לישא אשה על אשתו הנשואה לו אבל היכא שלא נשאה ורצה לחזור בו מי יכריחנו לכתוב לה כתובה בעל כרחו ולהתחייב לה בשאר כסות ועונה אם לא תמצ' חן בעיניו דבר פשוט הוא דלא כפי' לי' לכנוס לפי הנ' לע"ד אלא כופין אותו לכנוס או לפטו' שלא לעגן בנות ישראל וכ"ש בנדון הזה שיצא' מדעת דלי' דין ולית דיין שלא נכופנו לכנוס ואפי' היתה ארוסתו גמורה ולא עוד אלא בנשוא' גמור' התיר הרשב"א בתשו' לישא אשה אחרת היכא שיצתה מדעת וז"ל השאלה והתשובה זה כמה ימים סרתי מעזרתי ושרוי בלא טובה כי האשה אשר נתן ה' עמדי מדת הדין פגעה בה ודוללת שכלה ודעתה נסכל ואין בה דעת להרע או להטיב ואתה מורי הצילה נפשי משחת והורני אם אני רשאי לישא אחרת וסתום פי הפותחים אם ילעיגו לומר שלא כדין עשיתי מחמת חרם ר"ג ז"ל תשובה (ד) תקנת ר"ג לא ראיתי ולא נתפשט בכל ארצותינו והדעת נוטה שלא גזר תקנתו בכל הנשים ובכל המגרשים שלא עשה אלא לגדור בפני הפריצים וההוללים המעוללים בנשותיהם שלא כראוי אבל לא על דעת שנתפשט' תקנתו אפילו באותן שאמרו חכמים שיוציאו שלא בכתובה כו' עד נ"ל שלא עשה הצדיק תקנה אלא מפני הפריצים שתולין מעשיהם בדברים בטלים אבל באלו שאמרו שהוא מן הדין או מן החיוב לגרש או לישא אחרה בזה לא גזר הרב אפי' היה תקנת עולמות כל שכן ששמענו שלא גזר אלא לזמן סוף אלף החמישי ולפיכך מה שיראוני עיני באומד הדעת בגזירת הרב כי לא פשט הגזירה בכל מה שאמרנו ושלא היתה כוונת אותו צדיק בכך ומותר אתה עכ"ל הרי שכתב שהיה מותר באשה אחרת ואפילו מן הנשואים כל שכן וכל שכן מן הארוסין אפי' היתה ארוסה גמורה מה שאינו כן כדפי' לעיל מכמה פנים:

Source 6 · Rishonim
Verified

Tur, Even HaEzer

Tur, Even HaEzer 1:1

The Tur records the cherem of Rabbeinu Gershom against taking a second wife and discusses its authority, noting that it was accepted by all Ashkenazic communities as binding — providing one of the earliest codifications of the ban and its scope.

נושא אדם כמה נשים דאמר רבא נושא אדם כמה נשים והוא דאפשר למיקם בסיפוקייהו ומ"מ נתנו חכמים עצה טובה שלא ישא אדם יותר מד' נשים כדי שיגיע לכל אחת עונה בחדש ובמקום שיש תקנה שלא ישא אלא אשה אחת הולכין אחר המנהג אשה אינה מצווה על פריה ורביה לפיכך אם שואלת גט בטענה שאינה ראויה לבנות ממנו אין שומעין לה כאשר יתבאר לקמן באלו שכופין אותן להוציא כדאית' בהל' גירושין:

A woman is not obligated in procreation therefore if she asks for a divorce on the grounds that she's unable to build a family with him, we don't listen to her as will be explained late on regarding those we force to divorce in the Laws of Divorce.

Source 7 · Rishonim
Verified

Responsa of the Rosh

Teshuvot HaRosh 43:8

The Rosh discusses a case involving the cherem of Rabbeinu Gershom and rules on the conditions under which an individual Ashkenazic man might seek a dispensation (heter me'ah rabbanim), indicating that the ban was treated as having practical exceptions and not as an absolutely permanent prohibition.

תשובה על ענין אשה הכתובה לעיל החכם ר' יעקב אלפסי יש"צ תשובתו על ענין מורדת אין אדם צריך לימלך כי בהכרחת נתינת גט ראיתי לרבותינו חכמי אשכנז וצרפת מתרחקין עד הקצה האחרון מכל מיני הכרחות כפיית האיש לגרש בעסק מרידת האשה כי נראה להם דברי רבינו ר"ת ז"ל וראיותיו עיקרים וראוי לסמוך עליהם ואף אם היו הדברים מוכרעים צריך אדם להרחיק מספק אשת איש ומלהרבות ממזרים בישראל ואם ראו בדורות שהיו אחר חכמי הגמ' בימי הגאונים ז"ל בישיבות של בבל שהיה צורך שעה בימיהם להסיע על דברי תורה ולעשות גדר וסייג ותקנו שיגרש האיש את אשתו בעל כרחו כשהיא אומרת לא בעינא ליה לגבראי כדי שלא תתלה עצמה בגוי ותצאנה בנות ישראל לתרבות רעה וסמכו על זה כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש והסכימה דעתם להפקיע הקידושין כשתמרוד האשה על בעלה אותה תקנה לא פשטה על כל הארצות ואף אם יש מקומות שנהגו לכוף לא נהגו מנהג זה באותן מקומות על פי תקנת הגאונים ז"ל כגון שבשעה שתקנו הגאונים את התקנה ששליחוה לאותן המקומות וקבלו אותה עליהם ואם כן היה הדבר ידוע על פי הקבלה דור אחר דור היאך קבלו תקנה זו עליהם בצווי הגאונים כי תקנה קבועה כזו אם קבלוה עליהם לא היתה עומדת לישכח מפי דורות הבאים דוגמא לדבר חכם אחד היה בארצנו והיה שמו רבינו גרשום תיקן תקנות טובות בענין גירושין והיה בימי הגאונים ז"ל ותקנותיו וגזרותיו קבועות ותקועות כאלו נתנו מסיני בשביל שקבלום עליהם ומסרום לדור דור אלא אני רואה שבאלו הארצות רוב הגיונם בספרי רי"ף ז"ל ולפי שראו כפייה זו כתובה בהלכות ונהגו ביש מקומות לדון כך ועוד אני אומר שהגאונים שתקנו תקנה זו תקנוה לפי הדור ההוא שהיה נראה להם לפי צורך השעה בשביל בנות ישראל והאידנא נראה הענין להפך בנות ישראל בדור הזה שחצניות הן ואם תוכל האשה להפקיע את עצמה מתחת בעלה באמרה לא בעינא ליה לא הנחת בת לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה ויתנו עיניהם באחר וימרדו בבעליהן על כן טוב להרחיק הכפייה ויותר התימה הגדול על הרמב"ם ז"ל שכתב שאם אמרה מאסתיהו ואיני יכולה להבעל לו מדעתי כופין אותו לשעתו לגרשה לפי שאינה כשבויה שתבעל לשנוי לה ומה נתינת טעם לכוף האיש לגרש ולהתיר אשת איש לא תבעל לו ותוצרר אלמנות חיות כל ימיה הלא אינה מצווה על פריה ורביה וכי בשביל שהיא הולכת אחרי שרירות לבה ונתנה עיניה באחר וחפצה בו יותר מבעל נעוריה נשלים תאותה ונכוף האיש שהוא אוהב אשת נעוריו שיגרשנה חלילה וחס לשום דיין לדון כן ורבי מאיר ז"ל בעסקי מורדת בענין הממון היה דן בדינא דמתיבתא שיתנו לאשה כל מה שהכניסה אבל לא היה כופה לגרשה וקודם שיחזירו לה מה שהכניסה לו היה מצוה להחרים אם שום אדם השיאה עצה זו כדי להוציא מיד בעלה מה שהכניסה לו וכשהיה נראה לו שהיה ערמה בדבר לא היה מצוה להחזיר אפילו מה שהכניסה לו ולא היה דן כלל דין דמאיס עלי אם לא שתתן אמתלא לדבריה למה אינו מקובל עליה או שרואין בו שהוא מכלה הממון אז היה מצוה להחזיר לה מה שהכניסה לו ומדבריו לענין הממון כ"ש לענין כפיית הגירושין דיש לחוש לערמה ולנתינת עיניה באחר ואשר יבחר וירחיק הגירושין הרי כתבתי לך בענין כפיית גט מורדת אמנם בנדון זה ספר לי אחיה אמתלאות שנותנת למרידתה ואתה דיין בדבר הזה תחזור על הדבר אם יש ממש בדבריה ואם דעתו לעגנה ראוי הוא שתסמוך על מנהגכם בעת הזאת לכופו ליתן גט לזמן ועוד כי זאת כבר נתגרשה אלא שנולד ספק בתנאי ואם היה בא להחזירה היתה צריכה להתקדש ויפה דנת דיתן לה מה שהכניסה לו ששים זהובים שהודה בהם וזה הביא לך כתבך חתום ומן ההוצאה תעשה כפי מה שיראה לך ולכל הפחות יפרע שכנגדו חצי ההוצאה

Source 8 · Acharonim
Verified

Shulchan Arukh, Even HaEzer

Shulchan Arukh, Even HaEzer 1:9-10

Rav Yosef Karo rules that polygamy is technically permitted by Torah law, but records Rabbeinu Gershom's cherem prohibiting it as binding upon Ashkenazic communities, with the Rema noting that the ban's authority and scope continue to be accepted even where its original time limit is debated.

הגה אם אינו רוצה לכנוס אלא לפטור (מהרי"ק שורש ק"א) וה"ה בכל מקום שיש דיחוי מצוה כגון ששהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה (מרדכי פרק החולץ רשב"א סימן ר"ף ומהר"ם פדוואה סי' י"ט) אמנם יש חולקים וס"ל דחרם ר"ג נוהג אפי' במקום מצוה ואפי' במקום יבום וצריך לחלוץ (הגהות מרדכי דיבמות והגהות מרדכי דכתובות וכ"כ נ"י פ' החולץ) ובמקום שאין הראשונה בת גירושין כגון שנשתטית או שהוא מן הדין לגרשה ואינה רוצה ליקח גט ממנו יש להקל להתיר לו לישא אחרת (כן משמע בתשובת הרשב"א) וכ"ש אם היא ארוסה ואינה רוצה להנשא לו או לפטור ממנו ולא פשטה תקנתו בכל הארצות: הגה ודוקא במקום שידוע שלא פשטה תקנתו אבל מן הסתם נוהג בכל מקום (תשובת ר"י מינץ סי' ק"י) ועיין בי"ד סי' רכ"ח אם הלך ממקום שנהגו להחמיר למקום שנהגו להקל ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי: הגה ומ"מ בכל מדינות אלו התקנה והמנהג במקומו עומד ואין נושאין ב' נשים וכופין בחרמות ונדויין מי שעובר ונושא ב' נשים לגרש אחת מהן וי"א דבזמן הזה אין לכוף מי שעבר חרם ר"ג (ב"י בסי' ע"ו) מאחר שכבר נשלם אלף החמישי (שם בשם מהרי"ק) ואין נוהגין כן י"א מי שהמירה אשתו מזכה לה גט ע"י אחר ונושא אחרת וכן נוהגין בקצת מקומות (פסקי מהרא"י סי' רנ"ו) ובמקום שאין מנהג אין להחמיר ומותר לישא אחרת בלא גירושי הראשונה (שם מנהגי רינ"וס):

In a place where they are accustomed to only marry one woman they are not permitted to marry another woman. Note: it is forbidden to marry two women in two places.

Source 9 · Hasidic
Verified

Toldot Yaakov Yosef, Vayeshev

Toldot Yaakov Yosef, Vayeshev

In the context of Yaakov's multiple wives, R. Yaakov Yosef of Polnoye reflects on the spiritual complications inherent in polygamous households, lending a Chassidic dimension to the halakhic discussion and suggesting that the ideal of marital wholeness aligns with Rabbeinu Gershom's protective enactment.

ובזה יובן ביקש יע"קב ליש"ב ב"שלוה, כי יעקב נקרא ת"ת עלמא דדכורא בעמידה, ורצה להתייחד עם עלמא דנוק' שהיא בישיבה, על ידי יסוד הנקרא שלום ושלוה, וכמ"ש בזוהר (פ' וישב קפ.), אלה תולד[ו]ת יעקב יוסף, על ידי יוסף עביד יעקב תולד[ו]ת וכו'.