The Arizal's Four Worlds and Soul Levels

כֹּ֚ל הַנִּקְרָ֣א בִשְׁמִ֔י וְלִכְבוֹדִ֖י בְּרָאתִ֑יו יְצַרְתִּ֖יו אַף־עֲשִׂיתִֽיו׃

All who are linked to My name, Whom I have created, Formed, and made for My glory—

בענין תכלית הכוונה של בריאת העולמות נבאר עתה ב' חקירות שנתעסקו בהם המקובלים. החקירה הראשונה הוא מה שחקרו חכמים ראשונים ואחרונים לדעת סיבת בריאת העולמות לאיזה סיבה היתה ונמנו וגמרו וגזרו אומר כי סיבת הדבר היה לפי שהנה הוא יתברך מוכרח שיהיה שלם בכל פעולותיו וכוחותיו ובכל שמותיו של גדולה ומעלה וכבוד ואם לא היה מוציא פעולותיו וכוחותיו לידי פועל ומעשה לא היה כביכול נקרא שלם לא בפעולותיו ולא בשמותיו וכינויו כי הנה השם הגדול שהוא בן ד' אותיות הוי"ה נקרא כן על הוראות הוויותו הנצחית וקיומו לעד היה הוה ויהיה טרם הבריאה ובזמן קיום הבריאה ואחרי התהפכו אל מה שהיה. ואם לא נבראו העולמות וכל אשר בהם לא יוכל ליראות אמיתת הוראת הויוותו יתברך הנצחית בעבר והוה ועתיד ולא יהיה נקרא בשם הוי"ה כנ"ל. וכן שם אדנו"ת נקרא כן על הוראת אדנות היות לו עבדים והוא אדון עליהם ואם לא היה לו נבראים לא יוכל ליקרא בשם אדון ועד"ז בשאר שמות כולם וכן בענין הכנויים כגון רחום וחנון ארך אפים לא יקרא על שמם זולת בהיות נבראים בעולם שיקראו לו ארך אפים וכיוצא בזה בשאר הכינוים כולם. אמנם בהיות העולמות נבראים אז יצאו פעולותיו וכוחותיו יתברך לידי פועל ויהיה נקרא שלם בכל מיני פעולותיו וכחותיו וגם יהיה שלם בכל השמות וכינוים בלתי שום חסרון כלל ח"ו. וענין טעם זה נתבאר היטב בס"ה פ' פנחס דרנ"ז ע"ב וז"ל פקודא תליסר וכו' דא ק"ש ואית למנדע דאיהו אקרי חכם בכל מיני חכמות ומבין בכל מיני תבונות וכו' אלא קודם דברא עלמא אתקרי בכל אילין דרגין ע"ש בריין דהוו עתידין להבראות דאי לאו הויין בריין בעלמא אמאי אתקרי רחום דיין אלא ע"ש בריין דעתידין וכו' ובפ' בא דמ"ב וז"ל דאי לא אתפשט נהוריה על כל בריין איך ישתמודעון ליה ואיך יתקיים מלא כל הארץ כבודו: החקירה ב היא קרובה אל שאלת מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור במס' חגיגה פ' אין דורשין והנה להיות השאלה זו עמוקה מאד אשר כמעט מסתכן האדם בהעמיק הסתכלותו בחקירה זו. וענינו כאשר הזכירו חז"ל במשנה הנ"ל כל המסתכל בד' דברים אלו ראוי לו שלא בא לעולם [מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור וכל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם]. וע"כ לא נוכל להרחיב ולהעמיק בחקירתם. אמנם נבאר בע"ה ראשי פרקים כמציץ מן החרכים בלתי הסתכלות בדברים העמוקים והמשכיל על דברינו אלה ימצא טוב טעם ודעת אם יבינהו. והנה ענין החקירה הזאת אשר שואלים למה בריאת עוה"ז היה בזמן שהיה ולא קודם או אח"כ. ולכן צריך שתדע את אשר נבאר בחיבורינו. והוא כי הנה נודע כי האור העליון למעלה למעלה עד אין קץ הנקרא א"ס שמו מוכיח עליו שאין בו שום תפיסה לא במחשבה ולא בהרהור כלל ועיקר. והוא מופשט ומובדל מכל מחשבות והוא קודם אל כל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים ולא היה בו זמן התחלה וראשית כי תמיד הוא נמצא וקיים לעד ואין בו ראש וסוף כלל. והנה מן הא"ס נשתלשל אח"כ מציאות המאור הגדול הנקרא א"ק לכל הקדומים כמ"ש בענף ג'. ואח"כ נשתלשלו ממנו האורות הנתלין בא"ק הנה הם אורות רבים היוצאים מתוכו ומאירין חוצה לו. מהם תלויין ממוחו ומהם מגולגלתא ומהם מעיניו ומהם מאזניו ומהם מחוטמו ומהם מפיו ומהם ממצחו חוצה לו ומהם סביבות גופו שהוא בחי' ז' תחתונים שלו ובסביבותיהם אורות רבים מאירים ונתלים בהם הנקרא עולם הנקודים ואח"כ נשתלשלו ממנו ד' עולמות אבי"ע הידועים ומפורסמים כנזכר בזוהר ובתיקונים. ואמנם אצילות א"ק הזה ומכ"ש שאר עולמות שתחתיו כנ"ל היה להם ראש וסוף והיה להם זמן התחלת הויותן ואצילותן משא"כ בא"ס הנ"ל. והנה מן העת וזמן אשר התחיל התפשטות והשתלשלות האורות והעולמות הנ"ל מאז התחיל הויות הנבראים כולם זה אח"ז עד שבא הדבר אל המציאות אשר הוא עתה וכפי סדר ההתפשטות וההשתלשלות כסדר הזמנים זה אח"ז כך נעשה ולא היה אפשר להקדים או לאחר בריאת עוה"ז כי כל עולם ועולם נברא אחר בריאת עולם שלמעלה ממנו וכל העולמות היו נבראים ומתפשטים ומשתלשלים והולכים זה תחת זה בזמנים שונים ומאוחרים זא"ז עד שהגיע זמן בריאת עוה"ז ואז נברא בזמן הראוי לו אחר בריאת העולמות העליונים אשר עליו ודי בזה כי לא נוכל להרחיב ולהעמיק ביאור זה הענין ככל הצורך ואיך וכמה ומתי:

4. The purpose and intention behind the creation of the worlds is now explained in two inquiries that have been dealt with by scholars throughout history. The first inquiry is what early and later scholars have explored in order to understand the reason for the creation of the worlds, to what end it was made. They concluded that the reason for this was because it was necessary for God, may He be blessed, to be complete in all His actions, powers, and names of greatness and glory. If His actions and powers were not actualized through action and deed, He would not be considered complete in His actions, powers, and names, so to speak. The great Name that He is called, the four-letter name of YHVH , is thus named because it expresses His eternal existence and existence before creation, during the existence of creation, and after it was transformed into what it is. If the worlds and all that is in them had not been created, the true nature of His eternal existence would not be seen, in the past, present, and future, and He would not be called by the name of YHVH as mentioned above. Likewise, the name ADNO”T is called upon the fact of Him having servants and He being their Lord. If He did not have creations, He could not be called Lord, and likewise with all His other names and titles, including the nicknames such as “merciful” and “gracious”. He could not be called by these names except for when there are creations in the world that call Him by those names, and the same applies to all other nicknames. However, once the worlds were created, His actions and powers came into being and were attributed to Him, and He can be called complete in all of His actions and powers, as well as in all His names and titles, without any deficiency, God forbid. The meaning of this is explained in great detail in Sefer HaChinuch, Parshat Pinchas, #187 and other places. It is known that He is called wise in all types of wisdom and understanding in all types of intellect. However, before the creation of the world, He was called by all these names and titles, in reference to all the ranks and levels that were destined to be created. For if they had not existed, why would He be called merciful, for example, except in reference to the creations that would be made? This is also discussed in Parshat Bo, #42 and elsewhere, that if His radiance had not spread over all the creations, how would they be aware of Him and how would His glory fill the entire earth? 5. The inquiry in question is closely related to the question of what is above and what is below, what is in front and what is behind, in Tractate Chagiga, where it states that this question is very deep and that a person almost risks getting lost in it if they delve too deeply into this inquiry. And the matter is as mentioned by our Sages in the aforementioned Mishnah, "Anyone who looks into these four things, it would have been better for him had he never come into the world: [what is above, what is below, what is before, and what is behind]; and whoever does not have respect for his Creator's honor, it would have been better for him had he never come into the world." Therefore, we will not be able to expand and delve deeper into their investigation. However, God willing, we will explain the main points of the chapters like a person peering through a crack, without delving into the deep matters. And the one who understands our words will find a good taste and understanding if he comprehends them. And the matter of this inquiry, which asks why the creation of this world was at a certain time and not before or after, is such that you need to know what is explained in our writings. It is known that the uppermost light, infinitely beyond, called Ein Sof, demonstrates that it cannot be grasped in any way, neither by thought nor by reflection, in essence. And it is abstracted and separated from all thoughts, and it precedes all created beings, formations, and actions, and it did not have a beginning or a starting point, for it always exists and endures forever, without any beginning or end. From Ein Sof, the existence of the great light called Arikh Anpin then emanated, which is known to all the ancient ones as mentioned in Branch Three. And after that, the lights which depend on it, are emanated from the great light called Adam Kadmon, to all the ancient ones, as it is mentioned in Branch III. Then, the lights which depend on it, are emanated from Adam Kadmon, these are many lights that come out from within it and shine outside of it. Some of them depend on his brain, some on his skull, some on his eyes, some on his ears, some on his nose, some on his mouth, some on his forehead, shining outside of it, and some around his body, which are the seven lower levels of him, and around them, many lights shine and depend on them, called the world of points. After that, four known and famous worlds were emanated from him, as mentioned in the Zohar and Tikkunim. And indeed, this Atzilut of the Adam Kadmon and the other worlds beneath it had a beginning and an end, and there was a time when they came into existence, unlike the Ein Sof mentioned above, which is abstracted and separated from all thoughts and precedes all that is created and made, and has no beginning or end whatsoever. And behold, from the time and moment that the spreading and unfolding of the lights and worlds mentioned above began, the existence of all creatures came into being until it reached the present reality. According to the order of spreading and unfolding in the order of time, it was done accordingly and it was impossible to anticipate or delay the creation of this world because every world was created after the creation of the world above it, and all the worlds were created and spread out and descended one after the other at different times until the time for the creation of this world arrived, and it was created at the appropriate time after the creation of the higher worlds above it. Suffice it to say that we cannot expand or deepen the explanation of this matter as needed, including how, how much, and when.

מַאי דִּכְתִיב, ״בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה׳ וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ״? אֲמַר לֵיהּ: בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם צָר צוּרָה עַל גַּבֵּי הַכּוֹתֶל, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהָטִיל בָּהּ רוּחַ וּנְשָׁמָה קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעַיִם.

He said this verse about none other than his father, David, who was the clearest example of one who opens his mouth in wisdom, and who resided in five worlds or stages of life and his soul said a song of praise corresponding to each of them. Five times David said: “Bless the Lord, O my soul,” each corresponding to a different stage of life.

וְרָזָא (במדבר כ״ג:כ״א) לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, מִדַּאֲנַן בְּגָלוּתָא, דְּחִיקָן בֵּין שָׂנְאֵי, וְאִסְתַּלִּיקַת מַטְרוֹנִיתָא מִן מַלְכָּא, וְאִתְרְחִיקַת מִנֵּיהּ, הוּא יַשְׁרֵי שְׁכִינְתָּא בֵּינָנָא וְיִפְרְקִינָנָא. וְרָזָא (ישעיהו מ״ה:י״ג) כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת.

Abba said: ‘It has been laid down in a certain passage that the whole is derived from four sides, and that all the roots of the higher and lower beings are attached to them; and it has been further said that as one goes in another goes out, and as one is revealed another is concealed, and each one is linked to the next, and they are the origins of all.’ Simeon said: ‘There are three origins like the three patriarchs, and from them all the rest spread and extol the name to be crowned.’

ולא ברגע אחד זוכה לקחת כלם, רק כפי זכיותיו. ואע"פ שנודע, שיש מי שנפשו מן מלכות דעשיה, ויש מן יסוד דעשיה וכו', עכ"ז צריך שיתקן כל איש ואיש כל כללות עולם העשיה, ואח"כ יוכל לקבל רוחו אשר מן היצירה, לפי שהיצירה גדול מכל העשיה כלה. וכן אם חטא ופגם באיזה מקום של העשיה, אע"פ שאיננו מקום אחיזת נפשו, צריך לתקנו.

As it is known, that the person is the source of all four worlds - ABiYah (Atzilus, Beriah, Yetzirah, Asiyah), and it is obvious that there are parts of each world within him, and these parts are what we referred to above (from one of the five names of the souls - Nefesh, Ruach, Neshama, Chaya, Yechida ("NaRaNChaY") as we described). Know that all of the "Nefashot" are from the world of Asiyah only, and all of the "Ruchot" are from the world of Yetzirah, and all of the "Neshamot" are from the world of Beriah. However, even with this, there are many levels, because Asiyah itself is separated into five "Partzufim" which are called "Arich Anpin" (Yechida), and "Aba" (Chaya), and "Imma" (Neshama), and "Zeir" (Ruach), and "Nukveh" (Nefesh).

וז"ס וחכם באחור ישבחנה כי חכם שהיא חכמה השביח את הבינה והאיר בה בסוד אב"א. וגם ז"ס הנזכר בזוהר פרש' בראשית בצורת אות צ' שהם או"א יו"ד ונו"ן כזה נ' כפופה הפוכה אב"א.

To return to the matter: in the world of Atzilut there is no screen at all. But from the world of Beriah downward, the light comes through a complete screen and passes through it and shines.

ולא ברגע אחד זוכה לקחת כלם, רק כפי זכיותיו. ואע"פ שנודע, שיש מי שנפשו מן מלכות דעשיה, ויש מן יסוד דעשיה וכו', עכ"ז צריך שיתקן כל איש ואיש כל כללות עולם העשיה, ואח"כ יוכל לקבל רוחו אשר מן היצירה, לפי שהיצירה גדול מכל העשיה כלה. וכן אם חטא ופגם באיזה מקום של העשיה, אע"פ שאיננו מקום אחיזת נפשו, צריך לתקנו. האמנם אם איזה נפש אחרת חסר מלעשות איזו מצוה, אשר היא מעולם העשיה, או אם עשה שום עבירה ופגם בה, אין זה מחוייב לתקן חסרון מצוה, או פגם של עבירה זולתו, אא"כ היו שניהם ממקום אחד, כמו שיתבאר לקמן בע"ה. או אפשר, כי אין שם תקון נופל, אלא בתקון פגם עבירה בלבד, ולא בעשיית קיום כל רמ"ח מצות עשה.

As it is known, that the person is the source of all four worlds - ABiYah (Atzilus, Beriah, Yetzirah, Asiyah), and it is obvious that there are parts of each world within him, and these parts are what we referred to above (from one of the five names of the souls - Nefesh, Ruach, Neshama, Chaya, Yechida ("NaRaNChaY") as we described). Know that all of the "Nefashot" are from the world of Asiyah only, and all of the "Ruchot" are from the world of Yetzirah, and all of the "Neshamot" are from the world of Beriah. However, even with this, there are many levels, because Asiyah itself is separated into five "Partzufim" which are called "Arich Anpin" (Yechida), and "Aba" (Chaya), and "Imma" (Neshama), and "Zeir" (Ruach), and "Nukveh" (Nefesh). If a person is worthy to merit and to reach [receive] his Ruach (which is from Yetzirah), he must be complete with all of the five Partzufim from Nefesh of Asiyah. ...

עוד הקדמה אחרת והיא כי כל אלו הבחינות והמדרגות מרום אדם הקדמון עד התהום שבעולם השפל, כולם הם זו למעלה מזו וזו לפנים מזו, כי העליון מחברו מתלבש תוך התחתון ממנו כנשמה לגוף, ואמנם אין כל כללות העליון מתלבש בתחתון רק בחינה פרטית תחתונה שבעליון מתלבש בכל התחתון וכן על דרך זה עד סיום העולמות. באופן שכל העולמות, הן כולן בכללות, הן כל בחינה מהם, אפילו בעולם השפל, בכל פרט מהם, הכל הוא בדרך זה, כי זה עליון מזה וזה פנימי מזה עד שכולן הן כענין לבושים זה לזה וכולן לבושים אל האין סוף ונשמה לכל הנשמות: ואמנם בכל עולם מאלו החמשה יש הבדל בהתפשטות האורות עד היכן מגיעין כדי שיהיה הפרש בין זה לזה וכן יש הפרש אחר בפרטי הארבעה יסודות שבכל עולם, וכן בפרטי הפרטות, ואין זה מקום באור ענין זה: ונמצא כי כמו שבדרך התפשטות האורות מלמעלה למטה אין לך ספירה שאינה כלולה מכל העשר ספירות וכל ספירה וספירה מתחלקת לאלפים ולרבבות ספירות, כן הענין בהתפשטות האורות מבפנים ולחוץ יהיה על דרך זה, כי הפנימי שבכולם נקרא כתר, והחיצון שעליו חכמה, והחיצון שעליו בינה, והחיצון שעליו שש קצוות התפארת, והחיצון שבכולם מלכות וכן כל בחינה ובחינה היא נחלקת בדרך זה לאלפים ורבבות פרטי פרטים. ולפי שבאור ענין זה בכל שאר העולמות נתבאר אצלנו זולת ענין העשיה לכן נבאר ענינו בקצור נמרץ מה שיש צורך אל דרוש מבוקשנו פה: הנה שבעה רקיעין הן, והעליון נקרא ערבות, לפי שכולל שלש ספירות ראשונות דעשיה, והם גלגל השכל, גלגל המקיף, גלגל המזלות.

He emanated five worlds, one world being the soul for the next, and the next world being the soul for the next. These are: Primordial Man-Adam Kadmon, as mentioned in Sefer Tikkunim, which in the nomenclature of the Ge’onim is called, “Exceedingly Brilliant-Tzachtzechoot.” The second is the world of Emanation-Atzilut. The third is the world of Creation-Briyah. The fourth is the world of Formation-Yetzirah. The fifth is the world of Action-Asiyah.

הקדמה א

Hakdama 1

וז"ס וחכם באחור ישבחנה כי חכם שהיא חכמה השביח את הבינה והאיר בה בסוד אב"א. וגם ז"ס הנזכר בזוהר פרש' בראשית בצורת אות צ' שהם או"א יו"ד ונו"ן כזה נ' כפופה הפוכה אב"א.

To return to the matter: in the world of Atzilut there is no screen at all. But from the world of Beriah downward, the light comes through a complete screen and passes through it and shines.

הנרצה בשער זה הוא לבאר דרוש נחמד נמצא בדברי הרשב"י ע"ה פעמים רבות אמרו י"ס דאצילות וי"ס דבריאה וי"ס דיצירה וי"ס דעשיה וסימנם אבי"ע. ולכאורה הדבר הדבר מבהיל הלבבות בהיות שקדם לנו י' ולא ט' י' ולא י"א, כ"ש שנאמר שיהיו ארבעים וענין זה יתבאר בפרקים אלו בע"ה:

עוד הקדמה אחרת והיא כי כל אלו הבחינות והמדרגות מרום אדם הקדמון עד התהום שבעולם השפל, כולם הם זו למעלה מזו וזו לפנים מזו, כי העליון מחברו מתלבש תוך התחתון ממנו כנשמה לגוף, ואמנם אין כל כללות העליון מתלבש בתחתון רק בחינה פרטית תחתונה שבעליון מתלבש בכל התחתון וכן על דרך זה עד סיום העולמות. באופן שכל העולמות, הן כולן בכללות, הן כל בחינה מהם, אפילו בעולם השפל, בכל פרט מהם, הכל הוא בדרך זה, כי זה עליון מזה וזה פנימי מזה עד שכולן הן כענין לבושים זה לזה וכולן לבושים אל האין סוף ונשמה לכל הנשמות: ואמנם בכל עולם מאלו החמשה יש הבדל בהתפשטות האורות עד היכן מגיעין כדי שיהיה הפרש בין זה לזה וכן יש הפרש אחר בפרטי הארבעה יסודות שבכל עולם, וכן בפרטי הפרטות, ואין זה מקום באור ענין זה: ונמצא כי כמו שבדרך התפשטות האורות מלמעלה למטה אין לך ספירה שאינה כלולה מכל העשר ספירות וכל ספירה וספירה מתחלקת לאלפים ולרבבות ספירות, כן הענין בהתפשטות האורות מבפנים ולחוץ יהיה על דרך זה, כי הפנימי שבכולם נקרא כתר, והחיצון שעליו חכמה, והחיצון שעליו בינה, והחיצון שעליו שש קצוות התפארת, והחיצון שבכולם מלכות וכן כל בחינה ובחינה היא נחלקת בדרך זה לאלפים ורבבות פרטי פרטים. ולפי שבאור ענין זה בכל שאר העולמות נתבאר אצלנו זולת ענין העשיה לכן נבאר ענינו בקצור נמרץ מה שיש צורך אל דרוש מבוקשנו פה: הנה שבעה רקיעין הן, והעליון נקרא ערבות, לפי שכולל שלש ספירות ראשונות דעשיה, והם גלגל השכל, גלגל המקיף, גלגל המזלות.

He emanated five worlds, one world being the soul for the next, and the next world being the soul for the next. These are: Primordial Man-Adam Kadmon, as mentioned in Sefer Tikkunim, which in the nomenclature of the Ge’onim is called, “Exceedingly Brilliant-Tzachtzechoot.” The second is the world of Emanation-Atzilut. The third is the world of Creation-Briyah. The fourth is the world of Formation-Yetzirah. The fifth is the world of Action-Asiyah.

ואלו ג' מדרגות, נפש רוח ונשמה, כלולות בבני אדם, באלו שזכו לעבודת רבונם. כי מתחילה יש לו נפש, והיא תקון קדוש, שיתתקנו בה בני אדם. כיון שהאדם בא להטהר במדרגה זו, הוא מתתקן להתעטר עם רוח, והיא מדרגה קדושה השורה על הנפש, שיתעטר בה אדם ההוא שזכה.

ומפרש דבריו, תקון הראשון שאמרתי שהוא תקון של עצמו, הוא, משום שצריך לתקן עצמו במצוה וקדושה, ולהתתקן בקרבנות ועולות להטהר. שציצית ה"ס מצוה, ותפלין ה"ס קדושה, ובאמירת קרבנות ועולות מתתקן כמו שהקריב קרבנות. תקון השני, שהוא, תקון של עולם הזה, היינו, במעשה בראשית לברך להקב"ה על כל מעשה ומעשה באלו, הללויה, הללוהו כל ככבי אור, הללוהו שמי השמים וגו'.

ואם תאמר שכולם עולים דהיינו שגם שאר המדרגות: רוח ונשמה עולים עמה למעלה, אינו כך, כי לאו כל אחד ואחד רואה פני המלך, אלא הנפש עולה, אל המלך, (וטעם הדבר הוא להלן דף נ"ט ד"ה ת"ח) ולא נשאר אז עם הגוף, רק רשימה אחת שהיא מדת החיים של הלב.

וכך הוא בתורה, שיש כמה מדרגות, פשטים שה״ס עשיה, ראיות, שה״ס יצירה, דרשות, שה״ס בריאה, סודות דסתרי תורה, שה״ס אצילות, ולמעלה מאצילות, סתרי סתרים לה׳.

אמרה הנשמה – תאותי ורצוני להתישב על קצת דברים מאותם שנאמר בהם (דברים ד, לט), "והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים", הרי הם מעיקרי אמונתנו שחייב כל האדם לרדוף אחרי ידיעתם, כל אשר תשיג ידו:

Said the Soul - My desire and will is to become settled regarding some items from among those about which it is said (Deuteronomy 4:39) "...and lay upon your heart that HaShem is the G-d...", behold they are among the essentials of our faith that every man must seek after knowing them, to the degree that he can grasp:ּ

הגשמיים הם המורגשים מחושינו ומתחלקים לעליונים ותחתונים העליונים הם כלל הגרמים השמימיים דהיינו הגלגלים וכוכביהם התחתונים הם כלל מה שבחלל הגלגל התחתון דהיינו הארץ והמים והאויר וכל מה שבהם מן הגופים המורגשים הרוחניים נבראים משוללים מגשם בלתי מורגשים מחושינו ומתחלקים לב׳‎ מינים הא׳‎ נשמות והב׳‎ נבדלים. הנשמות הם מין נבראים רוחניים התעתדו לבא בתוך גוף ליגבל בתוכו וליקשר בו בקשר אמיץ ולפעול בו פעולות שונות בזמנים שונים. הנבדלים הם מין נבראים רוחניים בלתי מעותדים לגופות כלל ונחלקים לב׳‎ חלקים. הא׳‎ נקרא כחות והב׳‎ מלאכים וגם הם ממעלות רבות ושונות ולהם חוקים טבעיים במציאותם כפי מעלותיהם ומדריגותם עד שבאמת נוכל לקרותם מינים רבים של סוג א׳‎ שהוא הסוג המלאכיי.

The first is called powers and the second is called angels. And they too are of many different levels. So they have different natural axioms about their existence according to their level and their standing, to the point that we can call them many species of one category - that is the angelic category. However there is one type of creature that is like something between the spiritual and the physical. And that is that it can really not be perceived by our senses, nor is it limited by any physical limits that are perceived, nor [by] its axioms. And from this angle, they are imprecisely called spiritual. But it is distinct from the angelic specie, even though it resembles it in certain respects. And it has its own axioms and specific limits, according to its true reality. And it is called the demonic specie, which is the specie of the demons. And it truly also has many subdivisions, such that the general specie becomes a category and they are its species.

וזה עם אותיות עושר לעושר וכן לכל הטובות כל אחד כרצונו. והנה כל מה שיש ברוחניות יש כמוהו בגשמיות. והנה בגשמיות יש קול ודיבור הקול הוא כלול והדיבור הוא הצימצום להקול באותיות הדיבור. והנה כן בראש השנה הקול שופר הוא השפע מהבורא ברוך הוא הוא הכלול. ומה שאנו אומרים מלכיות זכרונות ושופרות הוא הצמצום שאנו מצמצמים בהאותיות את השפע מהבורא ברוך הוא כל אחד כפי הרצון שלו הנה זה שהשפע נשפע כלול מהבורא יתברך זה הוא בחינת תורה שבכתב וזה שאנו עושין צימצום בהשפע עם האותיות הוא בחינת תורה שבעל פה, כי תורה שבעל פה הוא ברצון ישראל כאשר הם עושין הפירוש בהתורה שבכתב. וזהו בראשית ב' ראשית תורה שבכתב ושבעל פה:

This explains why the Ari z’al , ‎Rabbi Yitzchak Luria, said that when we refer to G’d as ‎ה' מלך‎, usually translated as “Hashem ‎‎is King,” the reference is to the ‎אין‎, “nothing,” i.e. G’d at any given moment ‎gives us life, -by not withdrawing it from us.- The implied meaning of the expression is that man is ‎‎“nothing” unless he continues to exist as part of G’d’s creative activity. The so-called ‎אין‎, “nothing,” ‎in terms of metaphysical beings, rules supreme in the regions beyond those that are part of the ‎physical universe, the one that we conveniently refer to as “nature.” This so-called ‎אין‎, is not really ‎a “nothing,” in terms of the universe its “nothingness” is such only vis a vis the ‎physical part of the universe; in the celestial regions this “‎אין‎” rules supreme. [as opposed to the ‎חכמה‎ in our part of the universe.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁגַּם בְּדוֹמֵם מַמָּשׁ, כְּמוֹ אֲבָנִים וְעָפָר וּמַיִם, יֵשׁ בְּחִינַת נֶפֶשׁ וְחַיּוּת רוּחָנִית. דְּהַיְינוּ, בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַמְחַיּוֹת וּמְהַוּוֹת אֶת הַדּוֹמֵם, לִהְיוֹת יֵשׁ מֵאַיִן וָאֶפֶס שֶׁלִּפְנֵי שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית.

This same thought was expressed by the Arizal when he said that even in completely inanimate matter, such as stones or earth or water, there is a soul and spiritual life-force—that is, the enclothing of the “Letters of speech” of the Ten Utterances which give life and existence to inanimate matter that it might arise out of the naught and nothingness which preceded the Six Days of Creation.

וְהִנֵּה, רֵאשִׁית הַיֵּשׁ הַנִּבְרָא וּתְחִילָּתוֹ, הֵן הַכֵּלִים דְּי׳ סְפִירוֹת דִּבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, וְגַם הָאוֹרוֹת נֶפֶשׁ־רוּחַ, וְנִבְרְאוּ מִבְּחִינַת הַנְּשָׁמָה דְּי׳ סְפִירוֹת דִבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה שֶׁהוּא אֱלֹקוּת, וְהֵן הַלַּמֶ״ד כֵּלִים דְּמַלְכוּת דַּאֲצִילוּת. וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַיֵּשׁ הַזֶּה הַנִּבְרָא בְּכֹחַ הָאֵין־סוֹף בַּעַל גְּבוּל וּמִדָּה – נִתְלַבֵּשׁ אוֹר־אֵין־סוֹף בְּכֵלִים דְּי׳ סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת, וּמִתְיַיחֵד בְּתוֹכָן בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, עַד דְּ״אִיהוּ וְגַרְמוֹהִי חַד״, לִבְרוֹא בָּהֶן וְעַל יָדָן בְּרוּאִים בַּעֲלֵי גְבוּל וְתַכְלִית, וּבִפְרָט עַל־יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתָן בִּבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה.

Even with respect to their nature and essence, there is not such a great distinction (between cause and effect) except that one is a cause and the other is an effect, but nothing whatsoever of the distinction there is between the nature of a created substance and the nature of the force and light that effuses in it to make it ex nihilo into substantiality. That is why they withdrew when they wanted to sin, before they sinned.

וְכָכָה מַמָּשׁ, כִּבְיָכוֹל, בְּשֹׁרֶשׁ כָּל הַנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, בִּירִידָתוֹ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַל יְדֵי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת אֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה מֵחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, כְּדִכְתִיב: ״כּוּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ״, נִתְהַוּוּ מִמֶּנּוּ נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ וּפְחוּתֵי הָעֵרֶךְ.

So, as it were, is it actually true of the root of every nefesh, ruach and neshamah in the community of Israel on high: in descending degree by degree, through the descent of the worlds of Atzilut (Emanation), Beriah (Creation), Yetzirah (Formation) and Asiyah (Action) from His wisdom, blessed be He, as it is written, “You have made them all with wisdom,” the nefesh, ruach, and neshamah of the ignorant and unworthy come into being.

ולהטותה אל הכוונה השלימה לתיבות התפלה בלבב שלם ועומקא דלבא. והיינו בכל לבבכם שתתמלא כל הלב רק בכונת תיבות התפלה. שאם יעלה בלבו איזה מחשבה אחרת הרי הלב חלוקה בב' מחשבות: והב' היינו גם לשרש מלבו בעבודת התפלה תענוגי העולם והנאותיו מכל וכל. ואך להסתכל כלפי מעלה ברוממות הבורא יתברך.

meaning that He (blessed be He) purposefully relates to the worlds to bring them into existence and to sustain them in each instant.[*] And this is what the Ariza”l stated in his holy explanation, brought in the introduction to the Pri Etz Chayyim, that all the appellations and names, they are names of the Essence that are distributed within the s’feerote. He specifically used the words “Before He created-Ba-rah”—meaning the world of B’reeya. “He”—meaning His Essence (blessed be He). “And his name”—meaning the world of Ahtzeeloot. They alone existed. But if He (blessed be His name) had not emanated from within Him the world of Ahtzeeloot, there wouldn’t have been any relevance of past, present or future existence to His Essence.