Supervision and Certification in Shechitah

מַתְנִי׳ הַכֹּל שׁוֹחֲטִין וּשְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, שֶׁמָּא יְקַלְקְלוּ אֶת שְׁחִיטָתָן. וְכוּלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן – שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה.

MISHNA: Everyone slaughters an animal, i.e., can perform halakhically valid slaughter, and their slaughter is valid, except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor, lest they ruin their slaughter because they lack competence. And for all of them, when they slaughtered an animal and others see and supervise them, their slaughter is valid.

הַכֹּל שׁוֹחֲטִין וּשְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, שֶׁמָּא יְקַלְקְלוּ בִשְׁחִיטָתָן. וְכֻלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן, שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה.

Everyone slaughters an animal, i.e., can perform halakhically valid slaughter, and their slaughter is valid, except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor, lest they ruin their slaughter because they lack competence. And for all of them, when they slaughtered an animal and others see and supervise them, their slaughter is valid.

וַאֲפִלּוּ שָׁחַט בְּפָנֵינוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה וַהֲרֵי שְׁחִיטָה זוֹ שֶׁשָּׁחַט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ שְׁחִיטָה נְכוֹנָה וּגְמוּרָה אָסוּר לֶאֱכל מִמֶּנָּה. הוֹאִיל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דְּבָרִים הַמַּפְסִידִים אֶפְשָׁר שֶׁיַּפְסִיד הַשְּׁחִיטָה וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּגוֹן שֶׁיִּשְׁהֶה אוֹ יִדְרֹס אוֹ יִשְׁחֹט בְּסַכִּין פְּגוּמָה וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ בְּלֹא כַּוָּנָתוֹ: יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדֵעַ הִלְכוֹת שְׁחִיטָה הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁחֹט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ לְכַתְּחִלָּה עַד שֶׁיִּשְׁחֹט בִּפְנֵי חָכָם פְּעָמִים רַבּוֹת עַד שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל וְזָרִיז. וְאִם שָׁחַט תְּחִלָּה בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה:

Even if [such a person] slaughtered [animals] properly in our presence four or five times and this slaughter which he performed in private appears to be a proper and complete slaughter, it is forbidden to partake of it. Since he does not know the factors that can disqualify ritual slaughter, it is possible that he will cause the slaughter to be disqualified unknowingly. For example, he may wait, apply pressure to the animal's neck and slit it, slaughter with a blemished knife, or the like inadvertently. [Even] when a Jew knows the laws of ritual slaughter, he should not slaughter in private as an initial and preferred option until he slaughters in the presence of a wise man many times until he is familiar and ardent. If, however, at the outset, he slaughtered in private, his slaughter is acceptable.

וששאלת על תבשיל הנאסר מחמת בריה אם הקדרה אסורה דע כי התבשיל שנאסר מחמת בריה כגון חתיכה הראויה להתכבד שנתבשל עם חתיכות ודג טמא עם דגים טהורים ואינו מכיר האיסור ואם היה מכירו היה משליך האיסור וכל השאר היה מותר כי יש בה יתר מששים לבטל האיסור ועתה שאינו מכירו הכל אסור כי חתיכה הראויה להתכבד בפני האורחים אינה בטלה וכן בריה לא בטלה החתיכות דוקא והדגים כלם אסורים מחמת איסור המעורב בהם ואינו בטל מחמת חשיבותן אבל הרוטב והקדרה מותר כי אין באיסור כדי לתת טעם בהם כי הוא בטל בששים ואם הכירו האיסור הותרו אף החתיכות והדגים נמצא שאין איסורן אלא דחיישינן שמא יאכל האיסור ולא מחמת נתינת טעם הילכך הרוטב והקדרה מותרים ושלום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

בד"א בשאינו לפנינו אז מותר לאכול משחיטתו וסומכים על החזקה. אבל אם הוא לפנינו צריך לבדקו אם הוא מומחה ויודע הלכות שחיטה אבל אין צריך לשאלו אם נתעלף:

Therefor we practice that all who come to shecht we trust them initially and we don't check them before or after. Because all that are found to be shechting have already received kabalah from before a learned one.

והאידנא נהגו למנות אנשים ידועים על השחיטה והבדיקה ולהם מחלו חכמים כבודם כי הם זהירים וזריזים והרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלש ולא ירגיש בפגימה דקה ואחר כך ימצאנה כי הכין לבו באחרונה ובחינת חוש המישוש כפי כונת הלב (רבינו יונה בס' שער התשובה):

The acuity of the sense of touch corresponds to the intention of the heart.

ואע"ג דמדינא הכל שוחטים לכתחלה מ"מ נוהגין בכל אשכנז וצרפת שאין אדם שוחט אא"כ נטל קבלה מחכם ואין החכם רשאי ליתן לו קבלה עד שידע בו שהוא יודע הלכו' שחיטה ואומן יד ונוטל כתב מן החכם לראיי' שנתן לו קבלה: