Morning Netilat Yadayim After Showering

כִּי מִעֲטַף בְּצִיצִית, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית״. כִּי מַנַּח תְּפִילִּין אַדְּרָעֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַנִּיחַ תְּפִילִּין״, אַרֵישֵׁיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִילִּין״. כִּי מָשֵׁי יְדֵיהּ ,לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם״. כִּי מָשֵׁי אַפֵּיהּ, לֵימָא: בָּרוּךְ … הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁינָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְדַבְּקֵנִי בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנִי לֹא לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עָוֹן, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ. וְרַחֲקֵנִי מֵאָדָם רָע, וּמֵחָבֵר רָע. וְדַבְּקֵנִי בְּיֵצֶר טוֹב וּבְחָבֵר טוֹב בְּעוֹלָמֶךָ. וּתְנֵנִי הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל רוֹאַי, וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל״.

Upon wrapping himself in ritual fringes, one should recite: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us to wrap ourselves in a garment with ritual fringes. Upon donning his phylacteries on his arm, one should recite: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us to don phylacteries. Upon donning phylacteries on his head one should recite: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us with regard to the mitzva of phylacteries. Upon ritually washing his hands: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us with regard to the washing of the hands. Upon washing his face, one recites: Blessed…Who removes the bands of sleep from my eyes and slumber from my eyelids. And may it be Your will, O Lord my God, to accustom me in Your Torah, attach me to Your mitzvot, and lead me not into transgression, nor into error, nor into iniquity, nor into temptation nor into disgrace. Bend my evil inclination to be subservient to You, and distance me from an evil person and an evil acquaintance. Help me attach myself to the good inclination and to a good friend in Your world. Grant me, today and every day, grace, loving-kindness, and compassion in Your eyes and the eyes of all who see me, and bestow loving-kindness upon me. Blessed are You, O Lord, Who bestows loving-kindness on His people, Israel.

״וַה׳ אֱלֹהִים אֱמֶת״.

“And the Lord, God, is True” (Jeremiah 10:10).

וירחץ בנקיון כפיו ויברך בא"י אמ"ה אקב"ו על נטילת ידים וידקדק לערות עליהם שלשה פעמים מפני שרוח רעה שורה על הידים קודם נטילה ואינה סרה עד שיערה עליהם ג"פ ועל כן צריך למנוע מהגיע בידו קודם נטילה לפה ולחוטם ולאזנים ולעינים מפני שרוח רעה שורה עליהם ואם אין לו מים יקנח ידיו בצרור או בכל מידי דמנקי ויברך על נקיות ידים:

But if he has no water, he should wipe his hands with a stone chip or with any type of wiping implement and recite the blessing ‘concerning the cleaning of the hands.’

טָהֳרַת יָדַיִם כֵּיצַד. רוֹחֵץ יָדָיו בְּמַיִם עַד הַפֶּרֶק וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ זְמַן תְּפִלָּה וְלֹא הָיָה לוֹ מַיִם. אִם הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּיִם אַרְבָּעָה מִילִין שֶׁהֵם שְׁמוֹנַת אֲלָפִים אַמָּה הוֹלֵךְ עַד מְקוֹם הַמַּיִם וְרוֹחֵץ וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּיִם יוֹתֵר עַל כֵּן מְקַנֵּחַ יָדָיו בִּצְרוֹר אוֹ בְּעָפָר אוֹ בְּקוֹרָה וּמִתְפַּלֵּל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לְפָנָיו אֲבָל אִם הָיָה מְקוֹם הַמַּיִם לַאֲחוֹרָיו אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו אֶלָּא עַד מִיל. אֲבָל אִם עָבַר מִן הַמַּיִם יוֹתֵר אֵינוֹ חַיָּב לַחֲזֹר אֶלָּא מְקַנֵּחַ יָדָיו וּמִתְפַּלֵּל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאֵינוֹ מְטַהֵר לִתְפִלָּה אֶלָּא יָדָיו בִּלְבַד, בִּשְׁאָר תְּפִלּוֹת חוּץ מִתְּפִלַּת שַׁחֲרִית. אֲבָל שַׁחֲרִית רוֹחֵץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. וְאִם הָיָה רָחוֹק מִן הַמַּיִם מְקַנֵּחַ יָדָיו בִּלְבַד וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל:

The purification of one's hands - What does this imply? One must wash his hands in water until the joint. [Only] afterwards may he pray. [The following rules apply when] a person is travelling on the road when the time for prayer arrives: If he has no water, but is within four millin - i.e., 8000 cubits - of a source of water, he should proceed to it, wash his hands, and then pray. If the distance to the water is greater than this, he should clean his hands with pebbles, earth, or a beam, and pray. When does this apply? [When the water is] ahead of him. However, if the place with water is behind him, we do not obligate him to retrace his steps more than one mil. However, if he has passed further beyond the water, he is not obligated to return. Rather, he should clean his hands and pray. When do the above statements requiring one to purify merely his hands alone for prayer apply? To the other services, but not for the Morning Prayer. For the Morning Prayer, one should wash his face, hands, and feet, and only afterwards, may he pray. If he is far from water, he may clean his hands only and then pray.

ידקדק לערות עליהם מים ג' פעמים להעביר רוח רעה ששורה עליהן:

One should be careful to wash one's hands three times, in order to remove the foul spirit (i.e. the spiritual effects from sleeping) from them.

כָּל אָדָם הַקָּם מִמִּטָּתוֹ שַׁחֲרִית, בֵּין עָשָׂה צְרָכָיו בֵּין לֹא עָשָׂה צְרָכָיו — צָרִיךְ לִרְחֹץ יָדָיו בִּרְבִיעִית הַלֹּג מַיִם מִן הַכְּלִי, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל עַד לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת, לְפִי שֶׁכָּל אָדָם כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַחֲזִיר לוֹ נִשְׁמָתוֹ — נַעֲשֶׂה כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים כו'", שֶׁהָאָדָם מַפְקִיד נִשְׁמָתוֹ עֲיֵפָה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַחֲזִיר לוֹ חֲדָשָׁה וּרְגוּעָה, כְּדֵי לַעֲבֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ בְּכָל יְכָלְתּוֹ, וּלְשָׁרְתוֹ כָּל הַיּוֹם, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. לְפִיכָךְ, צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁתוֹ, וְלִטֹּל יָדֵינוּ מִן הַכְּלִי, כְּדֵי לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ וּלְשָׁרְתוֹ, כְּמוֹ כֹּהֵן שֶׁהָיָה מְקַדֵּשׁ יָדָיו מִן הַכִּיּוֹר בְּכָל יוֹם קֹדֶם עֲבוֹדָתוֹ.

(א) ירחץ ידיו וכו' - יש ע"ז שני טעמים הרא"ש כתב לפי שידים של אדם עסקניות הן וא"א שלא יגע בבשר המטונף בלילה לזה תקנו חז"ל ברכה על הנטילה לק"ש ולתפלה והרשב"א כתב לפי שבשחר אחר השינה אנו נעשים כבריה חדשה דכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך צריכין אנו להודות לו יתברך שבראנו לכבודו לשרתו ולברך שמו ועל דבר זה תקנו בשחר כל אותן הברכות שאנו מברכין בכל בוקר לכן גם דבר זה תקנו בשחר להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו. ולהלכה אנו תופסים כשני הטעמים לחומרא לענין נטילה וכדלקמן בזה הסימן. ואם לא בירך ענט"י קודם התפלה שוב לא יברך אחר התפלה לכו"ע [ח"א]: (ב) ויברך - ומיד אחר הנטילה יברך וא"צ להמתין על הניגוב וגם הניגוב אין מעכב. ויש מחמירין שלא יברך עד אחר שינגב ידיו דס"ל דאין רוח רעה סר מהידים עד אחר הניגוב וס"ל דאסור לברך בידים שר"ר שורה עליהם אבל דעת הפוסקים אין כן [ארה"ח]. כתב בסדר היום שלא יגע במלבושיו עד שיטול ובגמרא לא משמע כן [מ"א] איתא בברכות דף נ"א אל תטול חלוקך שחרית מיד השמש ותלבש משום סכנת מזיקין אלא יטלהו בעצמו ממקום שהוא שם. ואפילו אותו השמש כבר נטל ידיו. אמרינן בגמרא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום משום כבוד קונו. ובמדינותינו שאין אנו הולכים יחפים א"צ לרחוץ רגליו שחרית [פמ"ג]:

One should wash his hands etc. - There are 2 reasons for this: The Ro"sh wrote that a person's hands are constantly in use and it's impossible that one did not touch "unclean" parts of his body (ie. parts of the body that require washing of the hands if they were touched) in the middle of the night [while sleeping] - therefore, the sages enacted that a blessing be said on this washing for [the sake of reciting] Shema and prayers [afterwards]; The Rashb"a wrote that since in the morning, after sleeping, we are like a new creation, as the verse states "Each morning refreshed, Your faithfulness is immense." (Lamentation 3:23), [therefore] we must give thanks to Him, Blessed Be He, that He created us for His honor to serve Him and to bless His Name - and regarding that, the sages enacted to recite all the morning blessings that we say each morning; therefore, also regarding this (ie. washing one's hands in the morning), the sages enacted for the morning to sanctify ourselves with His sanctity and to wash our hands from a vessel, like a Kohen who sanctifies his hands from the basin before his service [in the Temple]. And regarding how to conduct ourselves with washing our hands, we act stringently utilizing both opinions, as will be seen later in this siman. If one did not recite the blessing of על נטילת ידים before praying, he should not recite it after praying - [this is] according to all opinions. [Chayei Adam]. Recite the blessing - Immediately after the washing, one should recite the blessing, and there is no need to wait to dry the hands, and the drying of the hands does not prevent [one from reciting the blessing]. There are those who are stringent to not recite the blessing until after drying their hands, for they hold that the "impure spirit" does not leave the hands until after the drying, and they hold that it's forbidden to recite a blessing when one's hands have an "impure spirit" on them. But the opinion of the rabbinic authorities is not like that [Artzot Hachaim]. It's written in Seder Hayom that one should not touch their clothing until after they wash their hands, but in the Talmud, it does not seem that way [Magen Avraham]. See in Berakhot 51a:13 - "Do not take your cloak in the morning from the hand of your servant and wear it", because of destructive forces (ie. demons/angels of destruction), rather one should take it himself from wherever it is; even if the servant already washed his hands. The Talmud (Shabbat 50b:11) says "A person must wash his face, his hands, and his feet every day for the sake of his Maker". And in our countries, where we do not walk barefoot, there is no need to wash one's feet in the morning [Pri Megadim].