Why David Could Not Build the Temple

אַתָּ֨ה יָדַ֜עְתָּ אֶת־דָּוִ֣ד אָבִ֗י כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ לִבְנ֣וֹת בַּ֗יִת לְשֵׁם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו מִפְּנֵ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר סְבָבֻ֑הוּ עַ֤ד תֵּת־יְהֹוָה֙ אֹתָ֔ם תַּ֖חַת כַּפּ֥וֹת (רגלו) [רַגְלָֽי]׃

“You know that my father David could not build a house for the name of the ETERNAL his God because of the enemies that encompassed him, until GOD had placed them under the soles of his feet.

וְהָֽאֱלֹהִים֙ אָ֣מַר לִ֔י לֹא־תִבְנֶ֥ה בַ֖יִת לִשְׁמִ֑י כִּ֣י אִ֧ישׁ מִלְחָמ֛וֹת אַ֖תָּה וְדָמִ֥ים שָׁפָֽכְתָּ׃

But God said to me, ‘You will not build a house for My name, for you are a man of battles and have shed blood.’

וַיְהִ֨י עָלַ֤י דְּבַר־יְהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר דָּ֤ם לָרֹב֙ שָׁפַ֔כְתָּ וּמִלְחָמ֥וֹת גְּדֹל֖וֹת עָשִׂ֑יתָ לֹא־תִבְנֶ֥ה בַ֙יִת֙ לִשְׁמִ֔י כִּ֚י דָּמִ֣ים רַבִּ֔ים שָׁפַ֥כְתָּ אַ֖רְצָה לְפָנָֽי׃

But the word of GOD came to me, saying, ‘You have shed much blood and fought great battles; you shall not build a House for My name, for you have shed much blood on the earth in My sight.

אֶלָּא, כִּי הָא דְּאָמַר רַב אַחָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה, רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו. מִיָּד הָיָה דָּוִד עוֹמֵד וְעוֹסֵק בְּתוֹרָה עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר. כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְפַרְנָסָה. אָמַר לָהֶן: לְכוּ וְהִתְפַּרְנְסוּ זֶה מִזֶּה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין הַקּוֹמֶץ מַשְׂבִּיעַ אֶת הָאֲרִי, וְאֵין הַבּוֹר מִתְמַלֵּא מֵחוּלְיָיתוֹ. אָמַר לָהֶם: לְכוּ פִּשְׁטוּ יְדֵיכֶם בִּגְדוּד. מִיָּד יוֹעֲצִין בַּאֲחִיתוֹפֶל, וְנִמְלָכִין בְּסַנְהֶדְרִין, וְשׁוֹאֲלִין בְּאוּרִים וְתוּמִּים. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קְרָא?

Rather, the proof is like that which Rav Aḥa bar Bizna says that Rabbi Shimon Ḥasida says: A lyre hung above David’s bed, and once midnight arrived, the northern midnight wind would blow on it and cause the lyre to play on its own. David would immediately rise from his bed and study Torah until the dawn arrived. Once dawn arrived, the Sages of Israel would enter to advise him with regard to the various concerns of the nation and the economy. One time they said to him: Our master the king, your nation, Israel, requires sustenance. King David said to them: Go and sustain one another, i.e., provide each other with whatever is lacking. The Sages said to him in response, citing a parable: A single handful [hakometz] of food does not satisfy a lion, and a cistern will not be filled merely from the rain that falls directly into its mouth, but other water must be channeled in. So too, the nation cannot sustain itself using its own resources. King David then told them: Go and take up arms with the troops in battle in order to expand our borders and provide our people with the opportunity to earn a livelihood. The Sages immediately sought advice from Ahithophel to determine whether or not it was appropriate to go to war at that time and how they should conduct themselves; and they consulted the Sanhedrin in order to receive the requisite permission to wage a war under those circumstances; and they asked the Urim VeTummim whether or not they should go to war, and whether or not they would be successful. Rav Yosef says: What is the verse from which this aggada is derived?

ויש אשר חשבה לרעה חולה. ותוכחת מגולה. והאלהים חשבה לטובה ורפואת תעלה. במילתא דתליא במזלא כי הוא יתמוך גורלה. להפיל בנעימים חבלה. למען יהיה לו העתקו מחשקו לכם ולתהלה. ומנוסו מחפצו לפליטה גדולה:

כי כבר אמרנו שהשגה* של אדם היא מתיחסת אליו, יחויב מזה שהדבר שהוא נבדל ממנו לגמרי, אחר שהוא נבדל ממנו, אין ראוי שיהיה לאדם השגה בו. אבל במה שהתורה היא דברי אלקים חיים ביד הנביא, לכך הדברים שבתורה לפי השגת הנביא.

1 It is to God's honor that a thing (thing, word - דבר) is concealed and it is to their honor, that kings research a thing (Proverbs 25, 2). In Midrash Rabbah (9,1) Rabbi Levi in the name of Rabbi Hama Bar Hanina: "From the first word of the Book of Genesis, 'בראשית' until 'ויכלו': "It is for God's honor that a thing is concealed," and from there ('ויכלו') and onwards, it speaks of "the honor of kings is to research a thing..."

נחזור לענינינו כי אין לך דבר שאין לו שורש למעלה כנ״ל וזהו שיש בלשון הקודש מקור פועל ונפעל ר״ל כי המקור הוא שורש הדבר כנ״ל ופועל ר״ל האדם הפועל הוא ממשיך מן המקור ושורש הנ״ל ונפעל הוא הדבר שנמשך מן המקור ושורש הנ״ל ד״מ שמחה יש עולם השמחה כנ״ל ר״ל חיות הבורא ית׳ הנישג במדת השמחה והוא המקור והאדם השמח הוא פועל וממשיך עליו מעולם השמחה הנ״ל בעת הזאת כי מקודם לא היה שמח והשמחה עצמה של האדם הוא הנפעל כנ״ל נמצא כשהאדם הוא נלבב ועיני שכל לו הגם שהניצוץ שרואה לפי הנראה בעיני בשר הוא קטן הכמות אמנם כשיפשיט אותה מן הגשמית המלובש בתוכה ויצייר בשכלו שהוא רק חיות אלקות הנלקח משורש העליון כנ״ל אזי בוודאי יהי׳ אורה וחיותה רב ועצום עד אין קץ כי ברוחניותה וחיותה היא דבוקה למקור. ויראה בכל דבר שורשה ומקורה העליון וא״ל שז״פ הפסוק שוש אשיש בה׳ ר״ל שוש הוא מקור אשיש בה׳ ר״ל כשאשיש בה׳ ואהיה זריז ונזכר שהוא ניצוץ קדוש ממנו ית׳ אז בודאי אהי׳ דבוק במקור היינו שורש הנ״ל וזהו ג״כ פי׳ נתון תתן ואל ירע לבבך וכו׳ ר״ל כשתתן ותבין שע״י נתינה זו נתעורר מקור של נתינת הצדקה דבוודאי אל ירע לבבך והמ״י.