Yaakov's Special Love for Yosef

וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכׇּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃ וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי־אֹת֞וֹ אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכׇּל־אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹת֑וֹ וְלֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּר֥וֹ לְשָׁלֹֽם׃

Now Israel loved Joseph best of all his sons—he was the child of his old age; and he had made him an ornamented tunic. And when his brothers saw that their father loved him more than any of his brothers, they hated him so that they could not speak a friendly word to him.

(בראשית לז, ג): וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים, רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר, צָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹא לְשַׁנּוֹת בֵּן מִבָּנָיו, שֶׁעַל יְדֵי כְּתֹנֶת פַּסִּים שֶׁעָשָׂה אָבִינוּ יַעֲקֹב לְיוֹסֵף, (בראשית לז, ד): וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וגו'.

and could not speak peaceably to him” (Genesis 37:4). “Israel loved Joseph” – Rabbi Yehuda and Rabbi Neḥemya: Rabbi Yehuda says: Because the contours of [Joseph’s] face resembled his. Rabbi Neḥemya said: All the halakhot that Shem and Ever had transmitted to Jacob, he transmitted to him. “He crafted him a fine tunic” – Reish Lakish said in the name of Rabbi Elazar ben Azarya: A person must refrain from treating one of his children differently, as due to the fine tunic that Jacob crafted for Joseph

וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים. לְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה הוּא הַמַּנְהִיג בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה, כְּעִנְיַן "וְהִלְבַּשְׁתִּיו כֻּתָּנְתֶּךָ" (ישעיהו כב:כא), וְכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא יא.) בִּגְדוֹל אָחִי כִּי הֵיכִי דְּלִשְׁתַּמְעָן מִילֵיהּ.

The use of such distinctive clothing to symbolise someone’s elevated stature is found also in Isaiah 22,21 והלבשתיו כתנתך, “I will dress him (Chilkiyah) in your tunic,” where it signals that authority is transferred to the one wearing the appropriate garments. (uniform). The Talmud Baba Kama 11 also confirms that authority is signalled by the attire worn by people possessing it. [there the brothers who had paid extra for their leader to represent them and to appear well dressed are quite content seeing that their representative while attired in costly garments will indirectly confer benefits upon them through their brother being listened to in the councils of the city.

בן זקנים. שֶׁנּוֹלַד לוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם בַּר חַכִּים הוּא לֵהּ – כָּל מַה שֶּׁלָּמַד מִשֵּׁם וָעֵבֶר מָסַר לוֹ. דָּ"אַ, שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין שֶׁלוֹ דּוֹמֶה לוֹ:

בן זקנים THE SON OF HIS OLD AGE — because he was a wise son to him” — all that he had learnt from Shem and Eber he taught him (Genesis Rabbah 84:8). Another explanation of בן זקנים— his facial features were similar to his (Jacob’s) (Genesis Rabbah 84:8).

וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן בְּעֵינַי כִּי הַכָּתוּב אָמַר שֶׁאָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו בַּעֲבוּר שֶׁהוּא בֶּן זְקוּנִים וְגַם כָּל בָּנָיו נוֹלְדוּ לוֹ בִּזְקוּנָיו, וְהִנֵּה יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן אֵינָם גְּדוֹלִים מִיּוֹסֵף רַק כְּשָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי כִּי מִנְהַג הַזְּקֵנִים שֶׁיִּקְחוּ אֶחָד מִבְּנֵיהֶם הַקְּטַנִּים לִהְיוֹת עִמּוֹ לְשָׁרְתוֹ, וְהוּא נִשְׁעָן עַל יָדוֹ תָּמִיד לֹא יִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וְהוּא נִקְרָא לוֹ בֶּן זְקוּנָיו בַּעֲבוּר שֶׁיְּשָׁרְתוֹ לִזְקוּנָיו. וְהִנֵּה לָקַח יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף לַדָּבָר הַזֶּה וְהָיָה עִמּוֹ תָּמִיד, וְעַל כֵּן לֹא יֵלֵךְ עִם הַצֹּאן בִּרְעוֹתָם בְּמָקוֹם רָחוֹק.

The correct interpretation appears to me to be that it was the custom of the elders to take one of their younger sons to be with them to attend them. He would constantly lean on his arm, never being separated from him, and he would be called ben z’kunav because he attended him in his old age. Now Jacob took Joseph for this purpose, and he was with him constantly. He therefore did not accompany the flock when they went to pasture in distant places.

בציון אפים ארץ ישתחוו לך כו' (ישעיהו מ״ט:כ״ג). ביוסף ויפשיטו את יוסף כו'. בציון והפשיטוך את בגדיך (יחזקאל כ״ג:כ״ו): וכתבו שם מאלה הדמיונים הרבה וקצרתי למה שלא היתה הכוונה בזכרונו רק להודיע שכבר נדרש על זה הענין לחכמי ההגדה מלפנים גם שמו את שני השבטים משל בגוים. ומעתה אין כל חדש: יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה כו'.

The author wonders why Rashi accepts as facts matters that even the Midrash only voices as a suspicion. (1) "Israel loved Joseph because he was a ben zekunim, son of his old age. When the brothers saw this they hated him." Here we find that the real reason for their hatred was not related to his tale bearing, something they recognized as being due simply to his immaturity. They believed that Jacob's love for Joseph precluded Jacob from loving them. The letter mem in the words mikol banav, is to be understood like the letter mem in the words ma-asser mikol meaning "a tenth of all." Here too the meaning would bem "The brothers saw that of all his sons, Jacob loved Joseph." They all felt relegated to the status of sons of concubines vis a vis Joseph. Being aware of the status of Ishmael in Abraham's household and Jacob's own status in Isaac's household when compared to Esau, his father's favorite, the brothers concluded that they themselves were to be excluded, and that the colored coat was evidence that Joseph had been selected to be the carrier of the tradition.

והנה סוג המובחר הוא יוסף ובנימין לפי הנ"ל, ומ"מ סוג יוסף יותר מעולה מסוג בנימין, כי גם שהוא מובחר משאר סוגים, והוא מן המיימינים ולא מן המשמאילים, מ"מ עיקר התכלית שיעשה הטוב מצד שהוא טוב לשם פועלן, וכמ"ש בעללות אפרים (מאמר קעז) לבלתי סור מהמצוה ימין או שמאל (דברים יז, כ), שלא יכוין ארך ימים שיש בימינה, ולא לעושר וכבוד של שמאל, רק לשם שמים. ובזה יובן, וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו, ר"ל בר חכים (ת"א), בסוד לו ח"כמו ישכילו ז"את (דברים לב, כט), שהיא לשם שמים. ותואר ישראל הוא על כללות אומה ישראל, שהם אוהבים סוג יוסף מכל בניו, מן שאר תלמידי חכמים הנקראי' בנים, שעושין להתפאר או לשאר הנאה, וזה יוסף אינו עושה רק לשם שמים, מ"מ אהוב הוא יותר מהם.