Reciting Ketores from Written Parchment

וַיֹּ֩אמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֶל־מֹשֶׁ֜ה קַח־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֙לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִהְיֶֽה׃ וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃ וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּ֘נָּה֮ הָדֵק֒ וְנָתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּה לִפְנֵ֤י הָעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים תִּהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

And GOD said to Moses: Take the herbs stacte, onycha, and galbanum—these herbs together with pure frankincense; let there be an equal part of each. Make them into incense, a compound expertly blended, refined, pure, sacred. Beat some of it into powder, and put some before the Pact in the Tent of Meeting, where I will meet with you; it shall be most holy to you.

תָּנוּ רַבָּנַן: פִּיטּוּם הַקְּטֹרֶת: הַצֳּרִי, וְהַצִּיפּוֹרֶן, וְהַחֶלְבְּנָה, וְהַלְּבוֹנָה – מִשְׁקַל שִׁבְעִים שֶׁל שִׁבְעִים מָנָה. מוֹר, וּקְצִיעָה, שִׁיבּוֹלֶת נֵרְדְּ, וְכַרְכּוֹם – מִשְׁקָל שִׁשָּׁה עָשָׂר שֶׁל שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. הַקּוֹשְׁטְ – שְׁנֵים עָשָׂר, קִילּוּפָה – שְׁלֹשָׁה, וְקִנָּמוֹן – תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָה – תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין – סְאִין תְּלָתָא קַבִּין תְּלָתָא. אִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוַּרְיָין עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית – רוֹבַע. מַעֲלֵה עָשָׁן – כׇּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף כִּיפַּת הַיַּרְדֵּן כׇּל שֶׁהוּא. וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ – פְּסָלָהּ. חִיסַּר אַחַת מִכׇּל סַמְמָנֶיהָ – חַיָּיב מִיתָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָה, שֶׁשָּׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּיפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין, שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּיפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם לַמִּקְדָּשׁ.

§ The Sages taught in a baraita: How is the blending of the incense performed? Balm, and onycha, and galbanum, and frankincense, each of these by a weight of seventy maneh, i.e., seventy units of one hundred dinars. Myrrh, and cassia, and spikenard, and saffron, each of these by a weight of sixteen maneh. Costus by a weight of twelve maneh; three maneh of aromatic bark; and nine maneh of cinnamon. Kersannah lye of the volume of nine kav; Cyprus wine of the volume of three se’a and three more kav, a half-se’a. If one does not have Cyprus wine he brings old white wine. Sodomite salt is brought by the volume of a quarter-kav. Lastly, a minimal amount of the smoke raiser, a plant that causes the smoke of the incense to rise properly. Rabbi Natan says: Also a minimal amount of Jordan amber. And if one placed honey in the incense he has disqualified it, as it is stated: “For you shall make no leaven, nor any honey, smoke as an offering made by fire unto the Lord” (Leviticus 2:11). If he omitted any one of its spices he is liable to receive death at the hand of Heaven. Rabbi Shimon says: The balm mentioned here is nothing other than a resin exuded from the balsam tree, not the bark of the tree itself. The Kersannah lye mentioned is not part of the ingredients of the incense itself, but it is necessary as one rubs the onycha in it so that the onycha should be pleasant. Likewise, the Cyprus wine is required as one soaks the onycha in it so that it should be strong. And urine is good for this purpose, but one does not bring urine into the Temple because it is inappropriate.

אָמַר לָהֶם, חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בֹּאוּ וְהָפִיסוּ. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.

The appointed priest said to them: Let only those priests who are new to burning the incense come and participate in the lottery for the incense. Whoever won that lottery won the privilege to burn the incense.

ואומרים השיר שהלוים היו אומרים במקדש שחרית לבד (טור) ויש שכתב וליזהר לומר פיטום הקטורת מתוך הכתב ולא בעל פה שהאמירה במקום ההקטרה וחיישינן שמא ידלג [ב"י בשם מהרי"א וא"ח] אחד מסמניה ואמרינן שהיא חייב מיתה אם חסר אחת מסממניה ולכן נהגו שלא לאומרו בחול שממהרין למלאכתם וחיישינן שמא ידלג וכשיוצא מב"ה אומר ה' נחני וגו' [כל בו] ומשתחוה ויוצא:

and we say that there is a death penalty for someone who leaves out one of the spices [from the actual Ketoret].

וכנגדן ד' חלקי סדר התפלה, והם - הקרבנות שהוא מתחלת כל הברכות, עד ברוך שאמר.

ידלג א'. וב"י כתב דאינו חייב מיתה אלא מטעם שנכנס למקדש בביאה ריקנית וזה לא שייך עתה והב"ש כ' שטעה דאי' ביומא דף נ"ג דאפי' במקום דלא מחייב אביאה כגון ששגג בביאה והזיד בהקטרה חייב אהקטר' ועוד אי' שם דאם לא נתן בה מעלה עשן חייב מיתה א"כ מיתה א"כ צריך ליזהר בי"א סממני' ובמעלה עשן ובאחרים אין קפיד' כ"כ ועוד כ' ב"י דאין מיתה אלא בהקטרה לא באמירה ועוד דאין מיתה אלא במזיד לכן המדקדקים נהגו לאומרו בכל יום וכב"ח בשם רש"ל דאצ"ל אר"א כו' דהרי הקדיש קאי על עלינו וכמש"ל ומ"מ נהגו לאומרו:

ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת (שמות כ, הב-ג). דהנה כל האדם מחויב לעבוד את הבורא ברוך הוא במעשה ובמחשבה שעל ידי הכוונה והמחשבה קדושה אזי בזה מקים לשכינתא מעפרא והמעשה הוא בכדי שיתרומם האדם ולהטיב לעצמו. ובזה מיושב הכתוב כל איש אשר ידבנו לבו, דהוא מרומז על המחשבה על ידי זה תקחו את תרומתי, רצה לומר שבזה יתרומם השכינה כביכו"ל. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם, רצה לומר זה התרוממות אשר האדם לוקח לעצמו זה הוא בא על ידי המעשה דהוא זהב וכסף ונחושת, רצה לומר על ידי העובדא ודו"ק:

Exodus 25,2. “and they shall take for Me a contribution, ‎each person according to how his heart moves him. And these ‎are the contributions you are to accept from them: gold, ‎silver and copper.” As we explained earlier, every person ‎serving the Lord, must do so also by something tangible in ‎addition to the lofty thoughts that he entertains while doing so. ‎The holy thoughts and intention of each man are considered as if man helps the Presence of the ‎Lord to arise from the dust on earth [where it appears to ‎have been buried. Ed.]., and the tangible acts are made to benefit to the man himself. When keeping this in mind we ‎can answer the enigma posed by the words ‎כל איש אשר ידבנו לבו‎, ‎‎“each person according to how his heart moves him.” These ‎words form the link between the generous thought and the ‎generous deed. By making a voluntary contribution, i.e. the size ‎of the contribution is completely voluntary, it is not a tax as the ‎half shekel in Exodus 30,13, the Presence of G’d on earth will ‎become so much more manifest. The words: ‎וזאת התרומה‎, may be understood as if the Torah ‎had written: ‎וזאת ההתרוממות‎, “and this will constitute the ‎‎“exaltation, elevation.” The examples of the materials that were ‎to be denoted are symbolic of how lofty and generous thoughts ‎are to be translated into “lofty” and generous deeds.‎

(א) מתרגמינן - כדי שיבינו הכל:

(יב) ויש לומר וכו' - מפני שהקטורת היו מקטירין פעמים בכל יום כמ"ש בתורה: