Jewish law permits a laborer to withdraw from employment mid-job because he serves God, not man, but this right is limited when the work involves a time-sensitive loss (davar ha'aved). The sources explore how employers may recover damages through wage deduction and replacement-cost recovery, and when the principle of irreplaceable loss overrides the worker's freedom to retract.
כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים
Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.
What the sources say
The foundational source for the worker's right to withdraw at any point is the pasuk in Leviticus 25:55 — 'the children of Israel are My slaves, and not slaves of slaves' — which the Gemara (Bava Metzia 10a and Bava Kamma 116b) cites as the explicit Scriptural basis for Rav's ruling that a worker may retract even in the middle of the day. (Talmud Bavli, Bava Metzia 10a) (Talmud Bavli, Bava Kamma 116b) (Leviticus)
That right of withdrawal is not absolute: the Rambam rules that in a case of irreplaceable loss (davar ha'aved) — such as flax being ruined in a soaking vat — neither a day-laborer nor a contractor may retract unless genuinely compelled by circumstances beyond their control, and if they do retract without such compulsion the employer may hire replacements at their expense, even at dramatically higher market rates. (Rambam, Mishneh Torah, Laws of Hiring 9:4)
The Tur adds that when workers withdraw without compulsion in a davar ha'aved situation their position is the weaker one, whereas workers who are genuinely compelled retain the upper hand and are entitled to payment for what they completed — with the Rosh further distinguishing between a compulsion that arises in the first half of the day versus the second. (Tur, Choshen Mishpat 333)
When a worker or contractor does retract in a non-davar-ha'aved situation, the Gemara and the Shulchan Arukh set out an appraisal mechanism: the court values what remains to be done, and the worker receives the agreed wage less whatever it will cost the employer to complete the task, with the Rabbis holding the worker's hand to be the stronger and Rabbi Dosa holding it to be the weaker — a dispute the Gemara resolves in favor of the stricter rule specifically in the davar ha'aved context. (Talmud Bavli, Bava Metzia 77a-77b) (Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 333)
Leviticus 19:13
The Torah prohibits withholding wages, emphasizing fair treatment of workers. This verse underpins discussions on employer-worker relations in Jewish law.
לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃
The wages of a laborer shall not remain with you until morning.
Leviticus 25:55
The verse 'for the children of Israel are My servants' — interpreted by the Talmud (Bava Metzia 10a) to mean that a Jew cannot be enslaved permanently; this is the theological root of the rule that a po'el (day laborer) always retains the right to withdraw, since he is a servant of God and not of man.
כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
For it is to Me that the Israelites are servants: they are My servants, whom I freed from the land of Egypt—I, the ETERNAL, your God.
Deuteronomy 24:14-15:1
The Torah commands that a hired laborer must be paid promptly and not oppressed — the foundational biblical text establishing the worker's rights and dignity, which the Talmud and Rishonim balance against the employer's rights when a worker abandons mid-task.
לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְֽלֹא־תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ {ס}
You shall not abuse a needy and destitute laborer, whether a fellow Israelite or a stranger in one of the communities of your land. You must pay out the wages due on the same day, before the sun sets, for they are needy and urgently depend on it; else a cry to GOD will be issued against you and you will incur guilt.
Bava Metzia 77a-77b
The Talmud discusses the halachic implications when a worker leaves a job unfinished, exploring the balance between a worker's freedom and the employer's loss.
שָׁמִין לָהֶן אֶת מַה שֶּׁעָתִיד לְהֵיעָשׂוֹת, הָיָה יָפֶה שִׁשָּׁה דִּינָרִים נוֹתֵן לָהֶם שֶׁקֶל. קָסָבַר יַד פּוֹעֵל עַל הַתַּחְתּוֹנָה. נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ, אִם קַבְּלָן הוּא – נוֹתֵן לוֹ קַבְּלָנוּתוֹ. מַנִּי? אִילֵּימָא רַבָּנַן, מַאי אִירְיָא שָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת אוֹ שֶׁאֲחָזַתּוּ חַמָּה דַּאֲנִיס, כִּי לָא אֲנִיס נָמֵי – הָא אֲמַרוּ רַבָּנַן יַד פּוֹעֵל עַל הָעֶלְיוֹנָה! אֶלָּא לָאו רַבִּי דּוֹסָא הִיא, וּשְׁמַע מִינַּהּ לָא שָׁאנֵי לֵיהּ לְרַבִּי דּוֹסָא בֵּין שְׂכִירוּת לְקַבְּלָנוּת. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: בְּדָבָר הָאָבוּד, וְדִבְרֵי הַכֹּל.
If the current wage for the part of the task they have done was now worth six dinars, a sela and a half, as the price for this assignment increased, there are two possibilities: One is that he gives them a sela, as originally agreed upon, since they do not forfeit their stipulated wages. The Gemara explains: The Rabbis hold that the laborer is at an advantage, and therefore even if the laborer reneges on the assignment, he does not lose everything. The baraita further teaches that Rabbi Dosa says: The court appraises for them that which must still be done. If the current wage for the part of the task they had not done was worth six dinars, i.e., he can find laborers who will complete it only for six dinars, which is equivalent to one and a half sela, there are two possibilities: One is that he gives the first laborers a shekel, which is equivalent to half a sela. The Gemara explains that Rabbi Dosa holds that the laborer is at a disadvantage, in accordance with the principle that whoever reneges is at a disadvantage.
Pirkei Avot 2:15
Rabbi Tarfon's teaching that 'the day is short and the work is great' is applied by commentators to labor ethics: a worker who shirks his task mid-day fails both his employer and the broader moral imperative to complete what one undertakes.
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, הַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק:
Rabbi Tarfon said: the day is short, and the work is plentiful, and the laborers are indolent, and the reward is great, and the master of the house is insistent.
Bava Metzia 75b:1
The Talmud discusses the case where workers contract and then withdraw before beginning, or mid-task, when market rates change; it distinguishes times of famine (when produce will spoil and loss is severe) and examines whether the employer has a claim beyond wage forfeiture, providing the aggadic and halachic backdrop for later Rishonic debate.
חֲרוֹשׁ עִמִּי בִּגְרִיד וַאֲנִי אֶחְרוֹשׁ עִמְּךָ בָּרְבִיעָה.
But he may not say to him: Plow with me in the dry season and I will plow with you in the rainy season.
Tosefta Peah 3:1
[המקבל שדה לקצור לא ילקט בנו אחריו ר' יוסי אומר] ילקט בנו אחריו האריסין והחכירות והמוכר קמתו לקצור [מלקט בנו אחריו] היו שם עניים שאין ראוין אם יכול בעל הבית למחות בידם ממחה ואם לאו מניחן מפני דרכי שלום.
If there were [in the field] poor people who are not fitting [to be allowed] to glean [the gifts to the poor, then] if the owner of the field can prevent them [from gleaning], he is allowed to do so, but if [he is] not [able to prevent them from gleaning, then] he should leave them alone [and let them glean anyway] because of peaceful relations [between people].
Bava Kamma 116b:13
Discusses the liability of one who abandons work causing direct financial damage; the Talmud examines whether the worker can be compelled to return or must compensate, touching on the boundary between contractual duty and tortious harm.
רָבָא אָמַר: הָכָא בְּפוֹעֲלִין עָסְקִינַן, וּכְרַב – דְּאָמַר רַב: פּוֹעֵל יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ אֲפִילּוּ בַּחֲצִי הַיּוֹם. וְכַמָּה דְּלָא הֲדַר בֵּיהּ – כְּבִרְשׁוּתֵיהּ דְּבַעַל הַבַּיִת דָּמֵי, וְכִי הָדַר בֵּיהּ – טַעְמָא אַחֲרִינָא הוּא, דִּכְתִיב: ״כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים״ – וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים.
Rava stated a different answer: Here, in the baraita, we are dealing with laborers who were hired to protect the caravan, and one of these guards saved the travelers’ property. And it is in accordance with the opinion of Rav, as Rav says: A laborer may retract his commitment to his employer even in the middle of the day. The Gemara explains: As long as he did not retract his commitment, he is considered to be under the jurisdiction of the employer, so that anything he saves automatically belongs to the employer. And when he retracts his commitment, it is for a different reason that he is able to do so, as it is written: “For unto Me the children of Israel are servants” (Leviticus 25:55), indicating that Jews are servants of God, but not servants of servants, i.e., of other Jews. Consequently, it is permitted for a laborer to conclude his term of employment whenever he wants. Once he does so, if he saves property that the members of the caravan are unable to rescue, the property belongs to him.
Bava Metzia 10a:10
The Talmud derives from the verse 'they are My servants' that a hired laborer always retains the right to withdraw (chozer bo afilu b'chatzi hayom), and he cannot be held to his contract as a slave; this is the foundational principle that the Rishonim must then limit in cases of irreversible loss.
וְהָאָמַר רַב: פּוֹעֵל יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ אֲפִילּוּ בַּחֲצִי הַיּוֹם! אֲמַר לֵיהּ: כֹּל כַּמָּה דְּלָא הָדַר בֵּיהּ, כְּיַד בַּעַל הַבַּיִת הוּא. כִּי הֲדַר בֵּיהּ, טַעְמָא אַחֲרִינָא הוּא, דִּכְתִיב: ״כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, עֲבָדַי הֵם״ – וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים.
Rava responded: But doesn’t Rav say that a laborer may reconsider and quit his job, even at midday? Evidently, the relationship between the employer and the laborer is structured to the benefit of the laborer. Rav Naḥman said to him: As long as he does not retract his commitment, his hand is like the employer’s hand. When he does retract his commitment, he is able to do so. But this is not because matters are structured to the benefit of the laborer, but for a different reason, as it is written: “For to Me the children of Israel are slaves; they are My slaves whom I brought forth out of the land of Egypt” (Leviticus 25:55), which indicates: They are My slaves, and not slaves of slaves, i.e., of other Jews. Consequently, a Jew can never be enslaved to another Jew with a contract from which he cannot release himself whenever he wishes. Nevertheless, as long as the laborer does not quit the job, he is considered his employer’s agent.
Mishneh Torah, Hiring 9:1-5:4
Rambam elucidates the laws regarding workers who abandon their jobs and the limitations on employer claims, focusing on 'po'el chozer bo'.
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וְהִטְעוּ אֶת בַּעַל הַבַּיִת אוֹ בַּעַל הַבַּיִת הִטְעָה אוֹתָם אֵין לָהֶם זֶה עַל זֶה אֶלָּא תַּרְעֹמֶת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁלֹּא הָלְכוּ. אֲבָל הָלְכוּ הַחַמָּרִין וְלֹא מָצְאוּ תְּבוּאָה. פּוֹעֲלִים וּמָצְאוּ שָׂדֶה כְּשֶׁהִיא לָחָה. אוֹ שֶׁשָּׂכַר לְהַשְׁקוֹת הַשָּׂדֶה וּמְצָאוּהָ שֶׁנִּתְמַלְּאָה מַיִם. אִם בִּקֵּר בַּעַל הַבַּיִת מְלַאכְתּוֹ מִבָּעֶרֶב וּמָצָא שֶׁצְּרִיכָה פּוֹעֲלִים אֵין לַפּוֹעֲלִים כְּלוּם מַה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת. וְאִם לֹא בִּקֵּר נוֹתֵן לָהֶם שְׂכָרָן כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה הַבָּא טָעוּן לְבָא רֵיקָן וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה לְבַטֵּל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁלֹּא הִתְחִילוּ בִּמְלָאכָה. אֲבָל אִם הִתְחִיל הַפּוֹעֵל בַּמְּלָאכָה וְחָזַר בּוֹ אֲפִלּוּ בַּחֲצִי הַיּוֹם חוֹזֵר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה נה) "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים" וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים. וְכֵיצַד דִּין הַפּוֹעֵל שֶׁחָזַר בּוֹ אַחַר שֶׁהִתְחִיל. שָׁמִין לוֹ מַה שֶּׁעָשָׂה וְנוֹטֵל. וְאִם קַבְּלָן הוּא שָׁמִין לוֹ מַה שֶּׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת. בֵּין שֶׁהוּזְלוּ בְּעֵת שֶׁשְּׂכָרָן בֵּין לֹא הוּזְלוּ בֵּין שֶׁהוּזְלָה מְלָאכָה אַחַר כֵּן בֵּין לֹא הוּזְלָה שָׁמִין לוֹ מַה שֶּׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת. כֵּיצַד. קִבֵּל מִמֶּנּוּ קָמָה לִקְצֹר בִּשְׁתֵּי סְלָעִים קָצַר חֶצְיָהּ וְהִנִּיחַ חֶצְיָהּ. בֶּגֶד לֶאֱרֹג בִּשְׁתֵּי סְלָעִים אָרַג חֶצְיוֹ וְהִנִּיחַ חֶצְיוֹ. שָׁמִין לוֹ מַה שֶּׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת. אִם הָיָה שָׁוֶה שִׁשָּׁה דִּינָרִין נוֹתֵן לוֹ שֶׁקֶל אוֹ יִגְמְרוּ אֶת מְלַאכְתָּן. וְאִם הָיָה הַנִּשְׁאָר יָפֶה שְׁנַיִם דִּינָרִין אֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶן אֶלָּא סֶלַע שֶׁהֲרֵי לֹא עָשׂוּ אֶלָּא חֲצִי מְלָאכָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ אָבוּד אֲבָל בְּדָבָר הָאָבוּד כְּגוֹן פִּשְׁתָּנוֹ לְהַעֲלוֹת מִן הַמִּשְׁרָה אוֹ שֶׁשָּׂכַר חֲמוֹר לְהָבִיא חֲלִילִין לְמֵת אוֹ לְכַלָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֶחָד פּוֹעֵל וְאֶחָד קַבְּלָן אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נֶאֱנַס כְּגוֹן שֶׁחָלָה אוֹ שָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת. וְאִם לֹא נֶאֱנַס וְחָזַר בּוֹ שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן אוֹ מַטְעָן. כֵּיצַד מַטְעָן. אוֹמֵר לָהֶם סֶלַע קָצַצְתִּי לָכֶם בּוֹאוּ וּטְלוּ שְׁתַּיִם עַד שֶׁיִּגְמְרוּ מְלַאכְתָּן וְלֹא יִתֵּן לָהֶם אֶלָּא מַה שֶּׁפָּסַק תְּחִלָּה וַאֲפִלּוּ נָתַן לָהֶם הַשְּׁתַּיִם מַחְזִיר מֵהֶן הַתּוֹסֶפֶת. כֵּיצַד שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן. שׂוֹכֵר פּוֹעֲלִים אֲחֵרִים וְגוֹמְרִים מְלַאכְתָּן שֶׁלֹּא תֹּאבַד וְכָל שֶׁיּוֹסִיף לְאֵלּוּ הַפּוֹעֲלִין הָאֲחֵרִים עַל מַה שֶּׁפָּסַק לָרִאשׁוֹנִים נוֹטֵל מִן הָרִאשׁוֹנִים. עַד כַּמָּה עַד כְּדֵי שְׂכָרָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים. וְאִם הָיָה לָהֶם מָמוֹן תַּחַת יָדוֹ שׂוֹכֵר לְהַשְׁלִים הַמְּלָאכָה עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים זוּז בְּכָל יוֹם לְכָל פּוֹעֵל אַף עַל פִּי שֶׁשָּׂכַר הַפּוֹעֵל שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאֵין שָׁם פּוֹעֲלִים לִשְׂכֹּר בִּשְׂכָרָן לְהַשְׁלִים הַמְּלָאכָה אֲבָל יֵשׁ פּוֹעֲלִים לִשְׂכֹּר בִּשְׂכָרָן וְאָמְרוּ לוֹ צֵא וּשְׂכֹר מֵאֵלּוּ לְהַשְׁלִים מְלַאכְתְּךָ וְלֹא תֹּאבַד בֵּין שׂוֹכֵר בֵּין קַבְּלָן אֵין לוֹ עֲלֵיהֶן אֶלָּא תַּרְעֹמֶת וְשָׁמִין לַשּׂוֹכֵר מַה שֶּׁעָשָׂה וְלַקַּבְּלָן מַה שֶּׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת:
When a person hires workers and the workers hoax the employer or the employer hoaxes the workers, all they have is complaints against each other. When does the above apply? When the workers did not go to the appointed place. Different rules apply, however, if donkey drivers went to the appointed place and did not find any grain, workers went to a field and found that the ground was wet, or the employer hired workers to irrigate his field and they discovered that it was filled with water. If the owner checked the area that required work on the previous evening and saw that the workers were necessary, the workers are not entitled to any reimbursement. What could the owner have done? If, however, he did not check the land where he wants the work to be performed beforehand, he must pay them as an idle worker. For a person who comes carrying a burden cannot be compared to someone who comes empty-handed, nor can a person who performs labor be compared to someone who does not. When does the above apply? When they did not begin doing work. If, however, the worker began doing his work different rules apply. A worker may quit his work even in the middle of the day. This is derived from Leviticus 25:55: "The children of Israel are servants to Me" - i.e., to Me alone. They are not servants to servants. What is the law that applies to a worker who quits after having started work? We evaluate the work that he performed and he is paid that amount. If he is a contractor, we evaluate the work that still must be performed. Whether the price of labor was low at the time he was hired or it was not low, whether it was reduced afterwards or whether it was not reduced, we evaluate the work that must be performed. What is implied? A person agreed to harvest standing grain for two selaim. He harvested half of the grain, but left half unharvested. Similarly, a person agreed to weave a garment for two selaim. He wove half of the garment, but left half unwoven. If the remainder would cost six dinarim to complete, the original contractor is paid a shekel or he is given the option of completing his work. If the remainder was worth only two dinarim, the owner need not pay the contractor more than a sela, because he did not perform more than half the work. When does the above apply? With regard to work that does not involve an immediate loss. If, however, the work involves an immediate loss - e.g., he hired the workers to remove flax from the vat, or he hired a donkey to bring flutes for a funeral or for a wedding or the like - neither a worker nor a contractor may retract unless he is held back by forces beyond his control -e.g., he became ill or a close relative died. If the worker is not held back by forces beyond his control, and he retracts, the owner may hire others on their account or deceive them. What is meant by deceiving them? He tells them: "I agreed to pay you a sela; take two so that you will complete your work." Afterwards, he is not required to give them anything more than he originally agreed. Moreover, even if he gave them two, he can compel them to return the additional amount. What is meant by hiring others on their account? He hires other workers who complete their task so that he will not suffer a loss. Whatever he must add to pay these later workers beyond the amount the first workers agreed upon, he may take from the first workers. To what extent are the first workers responsible? For their entire wage. Moreover, if they have property that is in the employer's possession, the employer can use that property to hire workers to complete their work until he pays each worker 40 or 50 zuz a day although he originally hired the worker at three or four zuz. When does the above apply? When there are no workers available to hire at the wage to be paid the original workers. If, however, such workers are available and the original workers tell the employer: "Go out and hire from these to complete your work so that you will not suffer a loss," whether a worker or a contractor is involved, the employer has only complaints against them. To determine the wage that should be paid, we follow these guidelines: For a worker, we calculate the work he already performed and for a contractor, we calculate the work that must be performed.
Mishneh Torah, Hiring 9:5
The Rambam specifies that in a davar ha'aved situation, if the employer cannot find replacement workers at the original wage, he pays the higher market rate and recovers the excess from the worker who abandoned — the worker's wages act as a fund against which damages are charged, but no personal liability beyond the agreed wage.
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל וְנֶאֱחָז לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ לֹא יֹאמַר לוֹ הֲרֵינִי לְפָנֶיךָ אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר מַה שֶּׁעָשָׂה:
When a person hires a worker, but [the worker] is then taken to perform the king's service, the worker need not be paid for a full day's work. Instead, the employer should pay him only for the work he performed.
Mishneh Torah, Hiring 9:4
The Rambam codifies the rule that a worker may always retract mid-job because he is not a slave, but if he withdraws in a case of davar ha'aved, the employer may hire replacements at whatever cost needed and deduct the difference from the original worker's wages; the worker receives only the proportional value of work completed.
אֲבָל אִם הִתְחִיל הַפּוֹעֵל בַּמְּלָאכָה וְחָזַר בּוֹ אֲפִלּוּ בַּחֲצִי הַיּוֹם חוֹזֵר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה נה) "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים" וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ אָבוּד אֲבָל בְּדָבָר הָאָבוּד כְּגוֹן פִּשְׁתָּנוֹ לְהַעֲלוֹת מִן הַמִּשְׁרָה אוֹ שֶׁשָּׂכַר חֲמוֹר לְהָבִיא חֲלִילִין לְמֵת אוֹ לְכַלָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֶחָד פּוֹעֵל וְאֶחָד קַבְּלָן אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נֶאֱנַס כְּגוֹן שֶׁחָלָה אוֹ שָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת. וְאִם לֹא נֶאֱנַס וְחָזַר בּוֹ שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן אוֹ מַטְעָן. שׂוֹכֵר פּוֹעֲלִים אֲחֵרִים וְגוֹמְרִים מְלַאכְתָּן שֶׁלֹּא תֹּאבַד וְכָל שֶׁיּוֹסִיף לְאֵלּוּ הַפּוֹעֲלִין הָאֲחֵרִים עַל מַה שֶּׁפָּסַק לָרִאשׁוֹנִים נוֹטֵל מִן הָרִאשׁוֹנִים. עַד כַּמָּה עַד כְּדֵי שְׂכָרָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים. וְאִם הָיָה לָהֶם מָמוֹן תַּחַת יָדוֹ שׂוֹכֵר לְהַשְׁלִים הַמְּלָאכָה עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים זוּז בְּכָל יוֹם לְכָל פּוֹעֵל אַף עַל פִּי שֶׁשָּׂכַר הַפּוֹעֵל שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה.
They are not servants to servants. What is meant by deceiving them? He tells them: "I agreed to pay you a sela; take two so that you will complete your work." Afterwards, he is not required to give them anything more than he originally agreed. Moreover, even if he gave them two, he can compel them to return the additional amount. Moreover, if they have property that is in the employer's possession, the employer can use that property to hire workers to complete their work until he pays each worker 40 or 50 zuz a day although he originally hired the worker at three or four zuz. When does the above apply? When there are no workers available to hire at the wage to be paid the original workers. If, however, such workers are available and the original workers tell the employer: "Go out and hire from these to complete your work so that you will not suffer a loss," whether a worker or a contractor is involved, the employer has only complaints against them.
Tur, Choshen Mishpat 333
The Tur presents a full survey of the law of a worker who retracts (chozer bo), distinguishing cases of davar ha'aved from ordinary work; he discusses the competing views on whether the worker forfeits all wages or only the proportionate share, and when the employer may seize wages to cover replacement costs.
בד"א שפועל יכול לחזור יותר מקבלן כשאין הדבר אבד שיכול להמתין עד שיזדמן לו פועל לגמור מלאכתו אבל בדבר האבד כגון שפשתנו לעלות מן המשרה דנפסד אם לא יעלנו וכל כיוצא בזה אין חילוק בין פועל ובין קבלן אם הם אנוסים כגון שחלה או מת לו מת יכולים להחזיר בהם וידם על העליונה לשלם להם כל מה שעשו ומיהו אין צריך ליתן להם כל שכרם וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל ה"מ שאינו נותן להם כל שכרם דוקא כשבא להם האונס בחצי היום האחרון אבל אם בא להם האונס בחצי היום הראשון ואחרי שעבר האונס קבלן הבע"ה למלאכתן סתם נותן להם כל שכרן ואינו מנכה להם מה שבטלו בשביל האונס אבל אם אינן אנוסים וחזרו בהן ידן על התחתונה כיון שהוא דבר אבד ומטען אפילו אם עדיין לא התחילו במלאכה כיצד מטען אומר להם סלע קצצתי לכם בואו וטלו ב' כדי שיגמרו מלאכתן ולא יתן להם אלא מה שקצץ להם וכתב הרמב"ם אפילו אם נתן להם ב' צריכים להחזיר לו התוספת בד"א בזמן שאינו מוצא פועלים אחרים לשכור אבל אם מוצא פועלים אחרים לשכור והטעה את אלו כתב א"א צריך ליתן להם כפי מה שפסק עמהם באחרונה ואם אינו יכול להטעותן שוכר פועלים אחרים וכל מה שמוסיף לאלו יותר על מה שפסק עם הראשונים נוטל מהראשונים אפי' עד כדי הכפל השכר הראשונים ואם היה בידו משלהם יכול לתופשו לשכור בו הפועלים לגמור מלאכתו שלא תפסיד אפי' עד [עד מ או] נ' דינרין ובכל זה אין חילוק בין פועל לקבלן בד"א כשאינו מוצא עתה פועלים אחרים לשכור אבל אם מוצא פועלים אחרים לשוכרן ואומרים לו צא ושכור לי פועלים אחרים לגמור מלאכתן שלא תאבד בין פועל בין קבלן אין לו עליהן אלא תרעומת ושמין לשכיר יום מה שעשה לפי שידו על העליונה ולקבלן שידו על התחתונה שמין לו מה שעתיד לעשות וכתב הרשב"א שמיירי ג"כ שהיה מוצא פועלים אחרים לשכור בשעה ששכר אלו ועכשיו שאינו מוצא נמצא שמפסידין לו אבל אם לא היה מוצא אחרים פטורים שהרי לא הפסידו לו כלום:
Mishneh Torah, Tithes 3:1
פֵּרוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת וְנִתְלְשׁוּ וַעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן כְּגוֹן תְּבוּאָה שֶׁקְּצָרָהּ וְדָשָׁהּ וַעֲדַיִן לֹא זָרָה אוֹתָהּ וְלֹא מֵרְחָהּ מֻתָּר לֶאֱכל מֵהֶן אֲכִילַת עַרְאַי עַד שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן. וּמִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן אָסוּר לֶאֱכל מֵהֶן עַרְאַי:
When produce has reached the "phase of tithing," it was detached [from the earth], but the work preparing it was not completed, e.g., grain that he harvested and threshed, but [the reaper] did not winnow it or straighten the grain pile, he may partake of it as a snack [without tithing] until those tasks are completed. Once those tasks are completed, it is forbidden to partake of it as a snack [without tithing].
Mishneh Torah, Tithes
Teshuvot haRashba part I 1120
The Rashba analyzes how far the davar ha'aved principle restricts the worker's freedom; he rules that the key test is whether the loss to the employer is irreversible and not merely inconvenient, and clarifies that the employer's right to deduct from wages is limited to actual excess cost, not punitive damages.
Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 333:1
The Arukh HaShulchan discusses the legal precedents and interpretations related to a worker leaving their job and the resulting financial implications for the employer.
[דיני חזרה בשכירות פועלים ובו ל"ב סעיפים]: השוכר את הפועלים ועדיין לא התחילו במלאכה כלל איזה מהם שבא לחזור הרשות בידו שהבעה"ב יכול לומר להפועל השכר עצמך במקום אחר והפועל יכול לומר לו צא ושכור לך פועל אחר אלא שיש להשני על החוזר תרעומות מפני הטורח לחפש אחרי אחר ולכן כשמצוי להשתכר א"ע או פועלין מצוין ואין בה טורח הרבה גם תרעומות אין כאן מדינא [ש"ך] ונ"מ לענין מ"ש בסי' של"ב סעיף ט"ז ע"ש ויש מי שאומר שדין חזרה זו כדין חזרת מקח בדברים שבסי' ר"ד שהחוזר בו אין רוח חכמים נוחה הימנו והוא ממחוסרי אמנה ולמי שסובר שם דאפילו כשנשתנה המקח מקרי מחוסר אמנה ה"נ כן הוא אפילו נשתנו מקחי הפועלים נקרא מחוסר אמנה החוזר בו [סמ"ע] מיהו אם הבעה"ב לא הוצרך להמלאכה לפי מה שנתחדש אח"כ בעסקיו או שנתוודע לו שאין פועלים אלו עוסקין בהמלאכה כראוי נראה דאין להפועל עליו תרעומות ואינו נקרא מחוסר אמנה וכן אם חזרו הפועלים מחמת איזה התחדשות שנתהוה אצלם אין להבעה"ב עליו תרעומות ואינו מחוסר אמנה [ולשון הסמ"ע בסק"א שכתב שא"צ להם אינו מדוייק ודוק]:
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 333:1-5
The Shulchan Arukh codifies: a worker may always withdraw, but in a case of davar ha'aved the employer may hire replacements and charge the excess cost against the worker's earned wages; if replacement cost equals or exceeds the worker's wages, the worker receives nothing for work already done.
כיצד דין הפועל שחזר בו אחר שהתחיל שמין לו מה שעשה ונוטל (בין הוקרה המלאכה או הוזלה ודוקא שחזר סתם אבל אם חוזר מכח יוקר אין שומעין לו) (טור בשם ר"י) ואם קבלן הוא שמין לו את שעתיד לעשות (ע"ל סי' ע"ו (קע"ו) סכ"ג) בין שהוזלה בעת ששכרו בין שלא הוזלה בין שהוזלה המלאכה אח"כ בין שלא הוזלה שמין לו מה שעתיד לעשות כיצד קבל ממנו קמה לקצור בשתי סלעים (או שקבל ע"ע לעשות כך וכך חביות של יין) (ת"ה סי' שמ"ט) קצר חצייה והניח חציה בגד לארוג בשתי סלעים ארג חציו והניח חציו שמין לו מה שעתיד לעשות אם היה שוה ו' דינרים נותן לו שקל או יגמרו את מלאכתן ואם היה הנשאר יפה שני דינרים אינו נותן אלא סלע שהרי לא עשו אלא חצי מלאכה: בד"א בדבר שאינו אבוד אבל בדבר האבוד כגון פשתן להעלות מהמשרה או ששכר חמור להביא חלילין למת או לכלה וכיוצא בהם אחד פועל ואחד קבלן אינו יכול לחזור בו (משרתת או עבד של בעה"ב מקרי דבר האבוד דב"ה לא יכול לעשות מלאכה בעצמו וע"י זה נאבד שלו) (ת"ה סי' שכ"ט) אא"כ נאנס כגון שחלה (הוא או אשתו ובניו) (ת"ה סי' שכ"ט) או ששמע שמת לו מת (ל' הטור) ומיהו אינו צריך לשלם להם כל שכרם רק מה שעשו וידם על העליונה (טור שם והרא"ש ורש"י ושאר פוסקים ע' ס"ק כ"ה) ואם חזר בע"ה וקבלן לאחר שעבר האונס סתם וחזרו ועשו אח"כ מלאכתן צריך לשלם להן כל מלאכתן ואינו מנכה להן כלום (טור בשם אביו הרא"ש והוא בפסקיו) אבל בלא"ה מנכה לו כל ימי חליו או אנסו אע"פ שלא חזר בו הפועל (תוס' ורשב"ץ ותשובת מיימוני ס"ס קנין סי' ל"א) וה"ה למלמד שחלה שמנכין לו דמי חליו ומיהו אם כבר קבל הפועל או המלמד שכרו י"א דאינו צריך להחזיר (שם בתשו' מיימוני ובמרדכי עיין בס"ק כ"ה) ומלמד החוזר בו מקרי דבר האבוד וכן סופר המקבל לכתוב ספר אחד וחוזר בו מקרי דבר האבוד (תשו' מיימוני הנ"ל ומרדכי פ' האומנין) מלמדין דינן כשאר פועלים שצריכין לעשות כמנהג להשכים או להעריב כמו שנתבאר סי' של"א ואסור לעשות מלאכתו עם הלמוד או לנעור בלילה יותר מדאי או להרבות במאכל וכל המשנה ידו על התחתונה ומעברינן ליה (מרדכי פ' האומנין בשם הירושלמי והגהות מיימוני סוף הלכות שכירות) שכר עצמו לזמן יש לו דין פועל אבל אם שכר עצמו ללמוד ספר או חצי ספר יש לו דין קבלן (הגהות מיימוני פ"ט משכירות) וע"ל סי' של"ד ושל"ה מדיני מלמד ואם לא נאנס וחזר בו אם היה מוצא פועלים אחרים לשכור כששכר את אלו ועכשיו אינו מוצא שוכר עליהם או מטען (עס"ק כ"ח):
He is prohibited from doing other work while he is teaching or to stay up at night excessively or to minimize or add in food, and whoever changes has the 'lower hand' and is removed. A teacher who was hired for a set period of time has the laws of a worker. If he was hired to teach a book or half a book then he has the laws of a contractor, see Siman 33, 34 & 35 regarding the laws of a teacher.) If the worker is not held back by forces beyond his control, and he retracts the owner may hire others on their account or deceive them. (If he found other workers to hire and he deceived the original workers then he has to pay them based on his last agreement.) What is meant by deceiving them?
Malbim on Numbers 18:23
ועבד הלוי הוא הלא פה אינו מדבר מחיוב הלוים רק ממתנותיהם, וחיוב עבודת הלוים כבר נאמר בראש הפרשה? ופי' חז"ל שלא נטעה אחר שאמר שהמעשר חלף עבודתם יש רשות בידו שלא יעבוד ולא יקח מעשר או שפטור מן העבודה בעת שמטה ויובל, לכן אמר שבכ"ז מחויב לעבוד, וכבר התבאר באיה"ש (כלל רט) שכ"מ שבא מצת הגוף נוסף על סימן הגוף הנכלל בפעל כמו הוא מקריב, הם מקריבים, בא תמיד למעט ולהוציא זולתו, וע"כ ממ"ש ועבד הלוי הוא, מלת הוא המיותר מוציא שלא יעבוד כהן, וממ"ש והם ישאו מלת הם ממעט כהנים, ומ"ש ובתוך ב"י לא ינחלו נחלה, התבאר למעלה (סי' מד):
Chiddushei HaRim Responsa, Choshen Mishpat 77:2
The Chidushei HaRim provides responsa discussing the halachic perspectives on worker-employer disputes, focusing on when damage to produce allows employers to claim compensation.
Cheshbon HaNefesh, Alacrity (Zerizut)
Rav Mendel of Satanov uses the midda of zerizut to argue that leaving a task incomplete is not merely a legal breach but a character failure; a person of integrity never abandons a commitment when others depend on the outcome, resonating with the halachic principle that davar ha'aved overrides personal convenience.