Business Transactions with Churches in Halacha

וּנְתָנָ֞ם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַחֲרֵ֤ם תַּחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחׇנֵּֽם׃

and the ETERNAL your God delivers them to you and you defeat them, you must doom them to destruction: grant them no terms and give them no quarter.

לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאֹל מֵהֶן, לְהַלְוֹתָן וְלִלְוֹת מֵהֶן, לְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִפְרָעִין מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר לוֹ. אָמְרוּ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵיהֶם וּשְׁלשָׁה יָמִים לְאַחֲרֵיהֶם, אָסוּר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לִפְנֵי אֵידֵיהֶן אָסוּר, לְאַחַר אֵידֵיהֶן מֻתָּר:

On the three days before the festivals of gentiles the following actions are prohibited, as they would bring joy to the gentile, who would subsequently give thanks to his object of idol worship on his festival: It is prohibited to engage in business with them; to lend items to them or to borrow items from them; to lend money to them or to borrow money from them; and to repay debts owed to them or to collect repayment of debts from them. Rabbi Yehuda says: One may collect repayment of debts from them because this causes the gentile distress. The Rabbis said to Rabbi Yehuda: Even though he is distressed now, when he repays the money, he is happy afterward that he is relieved of the debt, and therefore there is concern that he will give thanks to his object of idol worship on his festival. Rabbi Yishmael says: On the three days before the festivals of gentiles and on the three days after them, it is prohibited to engage in business with those gentiles. And the Rabbis say: It is prohibited to engage in business with them before their festivals, but it is permitted to engage in business with them after their festivals.

אֲבָל מְהַנֶּה שְׁרֵי. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מְעוּטָּרוֹת בְּפֵירוֹת נָמֵי אָסוּר, קַל וָחוֹמֶר: נֶהֱנֶה — אָסוּר, מְהַנֶּה — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! וְלָא קַשְׁיָא, כָּאן — בְּלוֹקֵחַ מִן הַתַּגָּר, דְּשָׁקְלִי מִיכְסָא מִינֵּיהּ; כָּאן — בְּלוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת, דְּלָא שָׁקְלִי מִיכְסָא מִינֵּיהּ.

but it is permitted to cause benefit. Although by buying from the store one indirectly supports idol worship, as a portion of the sales are given to support idol worship, this is not prohibited by Torah law. And Rabbi Yoḥanan says: Even if the stores are adorned only with fruit one is also prohibited from buying from them. This is derived by an a fortiori inference: If it is prohibited to derive benefit from idol worship, is it not all the more so prohibited to cause benefit to idol worship? The Gemara elaborates: And the fact that the baraita permits buying at a gentile fair is not difficult, as here, where Rabbi Natan prohibits buying items from a gentile fair, he states his ruling with regard to one who buys from a merchant, as a tax is taken from him for the benefit of idol worship; whereas there, in the baraita that permits buying items at the fair, it states its ruling with regard to one who buys from a homeowner, i.e., a private individual, where a tax is not taken from him.

מַתְנִי׳ לִפְנַי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים — אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן, לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן, לְפוֹרְעָן וְלִפְרוֹעַ מֵהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נִפְרָעִין מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁמֵּיצֵר הוּא לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁמֵּיצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמַן.

MISHNA: On the three days before the festivals of gentiles the following actions are prohibited, as they would bring joy to the gentile, who would subsequently give thanks to his object of idol worship on his festival: It is prohibited to engage in business with them; to lend items to them or to borrow items from them; to lend money to them or to borrow money from them; and to repay debts owed to them or to collect repayment of debts from them. Rabbi Yehuda says: One may collect repayment of debts from them because this causes the gentile distress. The Rabbis said to Rabbi Yehuda: Even though he is distressed now, when he repays the money, he is happy afterward that he is relieved of the debt, and therefore there is concern that he will give thanks to his object of idol worship on his festival.

תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: כְּשֶׁאָמְרוּ ״אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם״ — לֹא אָסְרוּ אֶלָּא בְּדָבָר הַמִּתְקַיֵּים, אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּים — לֹא, וַאֲפִילּוּ בְּדָבָר הַמִּתְקַיֵּים נָשָׂא וְנָתַן — מוּתָּר. תָּנֵי רַב זְבִיד בִּדְבֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְקַיֵּים מוֹכְרִין לָהֶם, אֲבָל אֵין לוֹקְחִין מֵהֶם. לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן כּוּ׳. בִּשְׁלָמָא לְהַשְׁאִילָן — דְּקָא מַרְוַוח לְהוּ, אֲבָל לִשְׁאוֹל מֵהֶן — מַעוֹטֵי קָא מְמַעֵט לְהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: גְּזֵרָה לִשְׁאוֹל מֵהֶן אַטּוּ לְהַשְׁאִילָן. רָבָא אָמַר: כּוּלָּהּ מִשּׁוּם דְּאָזֵיל וּמוֹדֶה הוּא.

The Gemara notes that it is taught in a baraita in accordance with the opinion of Reish Lakish: When the Sages said that it is prohibited to engage with the gentiles in business, they prohibited it only in the case of an item that endures. But with regard to an item that does not endure, it is not prohibited. And even with regard to an item that endures, if one did engage in business with gentiles, deriving benefit from the profits is permitted. Rav Zevid taught a baraita from the school of Rabbi Oshaya: With regard to an item that does not endure, one may sell it to them, but one may not buy it from them. § The mishna teaches that it is prohibited to lend them items and to borrow items from them during the three days preceding their festivals. The Gemara asks: Granted, it is prohibited to lend the items to them, as this causes them to have a profit. But why is it prohibited to borrow the items from them during this period? Doesn’t this serve to reduce for them the property they possess during the festival? Abaye said: The Sages issued a decree that it is prohibited to borrow the items from them due to the concern that he might come to lend the items to them. Rava said: All of it, lending and borrowing, is prohibited for the same reason, as in either situation the gentile might go and give thanks to his idol, as he will be pleased that the Jew was forced to borrow the items from him.

שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵי חַגָּם שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אָסוּר לִקַּח מֵהֶם וְלִמְכֹּר לָהֶם דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם, לִלְווֹת מֵהֶן וּלְהַלְווֹתָם, לִפָּרַע מֵהֶן וְלִפְרֹעַ לָהֶם מִלְוֶּה בִּשְׁטָר אוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן אֲבָל מִלְוֶּה עַל פֶּה נִפְרָעִין מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָם. וּמֻתָּר לִמְכֹּר לָהֶן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם כְּגוֹן יְרָקוֹת וְתַבְשִׁיל עַד יוֹם חַגָּם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲבָל בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא יוֹם חַגָּם בִּלְבַד. עָבַר וְנָשָׂא וְנָתַן עִמָּהֶן בְּאוֹתָן הַשְּׁלֹשָׁה יָמִים הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָאָה. וְהַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּיוֹם חַגָּם עִמָּהֶן הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּהֲנָאָה: כְּנַעֲנִים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הֵם וְיוֹם רִאשׁוֹן הוּא יוֹם אֵידָם. לְפִיכָךְ אָסוּר לָתֵת וְלָשֵׂאת עִמָּהֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי שֶׁבְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר יוֹם רִאשׁוֹן עַצְמוֹ שֶׁהוּא אָסוּר בְּכָל מָקוֹם. וְכֵן נוֹהֲגִין עִמָּהֶם בְּכָל אֵידֵיהֶם:

It is forbidden to purchase or sell any durable entity to an idolater within three days of one of their holidays. [Similarly, within this period, it is forbidden] to borrow from them, to lend to them, to accept payment from them or to repay them for a loan that is supported by a promissory note or collateral. It is, however, permitted to collect a loan which is supported by a verbal commitment alone, because one is saving one's property from being lost to them. It is permitted to sell them an entity which will not endure - e.g., vegetables, or a cooked dish - until the day of their festival. When does the above apply? In Eretz Yisrael. In other lands, however, it is forbidden [to engage in such activities] only on the day of their festival itself. If one transgressed and did business with them during these three days, one may derive benefit from the results of these transactions. When, however, one does business with them on the day of their festival itself, it is forbidden to benefit from the results of these transactions. The Canaanites are idol worshipers, and Sunday is their festival. Accordingly, in Eretz Yisrael, it is forbidden to conduct transactions with them on Thursday and Friday each and every week, and, needless to say, on Sunday itself, when transactions with them are forbidden everywhere.

מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאָסוּר לְרַפְּאוֹת עַכּוּ"ם אֲפִלּוּ בְּשָׂכָר. וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא מֵהֶן אוֹ שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם אֵיבָה מְרַפֵּא בְּשָׂכָר אֲבָל בְּחִנָּם אָסוּר. וְגֵר תּוֹשָׁב הוֹאִיל וְאַתָּה מְצֻוֶּה לְהַחֲיוֹתוֹ מְרַפְּאִים אוֹתוֹ בְּחִנָּם: אַף בְּמָקוֹם שֶׁהִתִּירוּ לְהַשְׂכִּיר לֹא לְבֵית דִּירָה הִתִּירוּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס לְתוֹכָהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְנֶאֱמַר (דברים ז כו) "לֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ". אֲבָל מַשְׂכִּיר לָהֶן בָּתִּים לַעֲשׂוֹתָן אוֹצָר. וְאֵין מוֹכְרִין לָהֶן פֵּרוֹת וּתְבוּאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בַּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיָקֹץ אוֹ מוֹכֵר לוֹ עַל מְנָת לָקֹץ וְקוֹצֵץ. וּמִפְּנֵי מָה אֵין מוֹכְרִין לָהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז ב) "וְלֹא תְחָנֵּם" לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֲנִיָּה בַּקַּרְקַע שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה לָהֶם קַרְקַע יְשִׁיבָתָן יְשִׁיבַת עַרְאַי הִיא. וְכֵן אָסוּר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָן וַאֲפִלּוּ לוֹמַר כַּמָּה נָאֶה עוֹבֵד כּוֹכָבִים זֶה בְּצוּרָתוֹ. קַל וָחֹמֶר שֶׁיְּסַפֵּר בְּשֶׁבַח מַעֲשָׂיו אוֹ שֶׁיְּחַבֵּב דָּבָר מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תְחָנֵּם לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵן בְּעֵינֶיךָ, מִפְּנֵי שֶׁגּוֹרֵם לְהִדַּבֵּק עִמּוֹ וְלִלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים. וְאָסוּר לִתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְגֵר תּוֹשָׁב שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כא) "לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי", בִּמְכִירָה וְלֹא בִּנְתִינָה:

From the above, we can infer that it is forbidden to offer medical treatment to an idolater even when offered a wage. If, however, one is afraid of the consequences or fears that ill feeling will be aroused, one may treat them for a wage, but to treat them free is forbidden. [With regard to] a ger toshav, since we are commanded to secure his well-being, he may be given medical treatment at no cost. Even when it is permitted to rent [homes to idolaters], it is not permitted to rent to them for use as a dwelling, because they will bring idols into them, as [Deuteronomy 7:26] states: "Do not bring an abomination into your home." It is, however, permitted to rent them homes to use as storehouses. It is forbidden to sell them fruit, grain, or other produce while it is attached to the earth. One may sell [these products] after they have been harvested or [before they have been harvested], on the condition that they will be harvested, and he must harvest them. Why is it forbidden to sell them [land or anything attached to the land]? Because [Deuteronomy 7:2] states: "Do not be gracious with them." [This phrase can also be interpreted:] "Do not give them a resting place in the land." As long as they do not have a resting place in the land, their stay will be a temporary one. [This prohibition also] forbids speaking about [idolaters] in a praiseworthy manner. It is even forbidden to say, "Look how beautiful that idolater's body is." How much more so is it forbidden to praise their deeds or to hold their words dear, as [the phrase states]: "Do not be gracious with them." [This phrase can also be interpreted:] "Do not look at them graciously," for doing so will cause you to draw close to them and learn from their wicked behavior. [Also implicit in the above phrase is that] it is forbidden to give them a present. A present may, however, be given to a ger toshav, [as implied by Deuteronomy 14:21:] "You may give it to the stranger in your gates so that he may eat it; or sell it to a gentile," [i.e., to an idolater]; it should be sold, not given.

והאידנא כתב הרמב"ן בשם רש"י שהכל מותר כלומר כל מה שנזכר בסימן זה לאיסור האידנא מותר וטעמא משום דלאו עובדי אליל הם כלומ' דאינם יודעים בטיב אליל ע"כ וכדאמרינן בפ"ק דחולין (יג:) עכו"ם שבח"ל לאו עובדי אליל הם אלא מנהג אבותיהם בידיהם ולא אזלי ומודו: ואע"ג דמתנדבין ונותנין המעות לכהניהם מותר לו להלוותם וכו' עד סוף הסימן כ"כ שם התוס' והרא"ש וכ"כ הר"ן בשם סה"ת ומיהו כתב הר"ן ואעפ"כ בעל נפש ימעט וכן כתב הרמב"ן ז"ל והביא ראיה מהירושלמי:

דיני יריד מעובדי כוכבים. ובו ה' סעיפים: עיר שעושים בה יריד ביום חגם והעובדי כוכבים מתקבצים מכמה מקומות והולכים שם לכבוד עבודת כוכבים מותר לילך חוצה לה ואסור ליכנס בתוכה היתה חוצה לה מותר ליכנס בתוכה ההולך ממקום למקום אסור לעבור בה אם הדרך מיוחד לה (דהיינו שאין עוברים מאותה עיר לעיר אחרת):

A city in which they (idol worshipers) are making a fair on the day of their festival, and the idol worshipers are gathering from a number of places and are traveling there for the honor of idol worship, it is permitted to travel on its outskirts and it is forbidden to enter it. If (the fair) is on its outskirts, it is permitted to enter it. One who is traveling from one place to another place, it is forbidden to pass through it if the path is specific to (that city) (That is, that one does not pass [through that path] from that city to another city.)

יש אומרים שאין כל דברים אלו אמורים אלא באותו זמן אבל בזמן הזה אינם בקיאים בטיב אלילים לפיכך מותר לשאת ולתת עמהם ביום חגם ולהלוותם וכל שאר דברים: הגה ואפילו נותנים המעות לכהנים אין עושין מהם תקרובת או נוי אלילים אלא הכהנים אוכלים ושותים בו ועוד דאית בזה משום איבה אם נפרוש עצמנו מהם ביום חגם ואנו שרויים ביניהם וצריכים לשאת ולתת עמהם כל השנה ולכן אם נכנס לעיר ומצאם שמחים ביום חגם ישמח עמהם משום איבה דהוי כמחניף להם (הכל בטור) ומ"מ בעל נפש ירחיק מלשמוח עמהם אם יוכל לעשות שלא יהיה לו איבה בדבר (ב"י בשם הר"ן) וכן אם שולח דורון לעובד כוכבים בזמן הזה ביום שיש להם סימן אם יגיע להם דורון בחג ההוא אם אפשר לו ישלח לו מבערב ואם לא ישלח לו בחג עצמו (ת"ה סימן קצ"ה):

Certains auteurs déclarent que les lois précédentes n’étaient en vigueur qu’à l'époque du paganisme; mais, comme de nos jours ce culte n'existe plus, il est permis de faire des affaires, de prêter ou d'emprunter de l’argent même pendant les fêtes célébrées par des personnes appartenant à d’autres cultes et d’agir avec elles comme avec des Israélites. GLOSE: Il est permis de donner aux quêtes faites par des prêtres des autres cultes, parce qu’ils n’emploient pas pour les idoles l’argent qu'ils reçoivent, et, comme de nos jours les Israélites et les autres citoyens vivent dans l'intimité, un Israélite qui arrive dans une ville où l’on célèbre une fête, doit se réjouir avec les habitants et peut leur envoyer des cadeaux la veille et même le jour de la fête, s'il n’a pas pu le faire avant.

היה לאלילים גנה או מרחץ והטובה היוצאת מהם היא לכהנים מותר ליהנות מהם שלא בטובה ואסור ליהנות מהם בטובה ואפי' יש לאחרים חלק בטובה עם הכהנים ואם אין הטובה היוצאת מהם לכהנים אלא לעובדיה מותר ליהנות מהם אפילו בטובה אפילו הגנה והמרחץ לאלילים לבדה (כן משמע בטור לדעת רש"י): הגה וי"א שאין אסור ליהנות ממנה אם הטובה באה לכהני' אלא כשהם עומדים בחצר עבודת כוכבים עצמה אבל כשאין עומדין לפניה אע"פ שהטובה היוצאת מהם היא לכהנים מותר ליהנות ממנה אם לא שהטובה לעבודת כוכבים עצמה ויש לסמוך על זה להקל (טור בשם ר"ת ותוס' דף מ"ד ורא"ש ומרדכי בשם ר"ת):

Quand un païen possède un verger ou un établissement de bains dont les revenus sont abandonnés à des prêtres idolâtres, un Israélite peut les exploiter, si le prix de l'exploitation n’est abandonné aux prêtres que dans une occasion exceptionnelle; mais si cet abandon est habituel, il est défendu à l’Israélite de les exploiter, quand bien même le prix qu'il verse serait partagé entre des prêtres et des laïques. Si les bénéfices reviennent, non aux prêtres, mais à des laïques, l’Israélite peut profiter du verger et de l'établissement de bains, même s'il oblige efficacement le païen. GLOSE: D’après certains auteurs, et leur opinion peut être admise, la défense de tirer profit d’un établissement de bains ou d’un verger appartenant à un païen, lorsque les revenus sont abandonnés à des prêtres idolâtres, n’est applicable que dans les cas où des cérémonies religieuses sont célébrées sur leur emplacement, sinon on peut profiter des avantages que procure leur exploitation. Mais quand l'établissement de bains et le verger sont situés près d’un temple, il est défendu de les exploiter, si les bénéfices qu’en retire le propriétaire sont destinés aux idoles.

בספר משלי (י') שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפועלי און. שלמה המלך רצה לומר כאשר העולם נוהג במשפט שיש דין בין איש לחבירו דבר זה הוא שמחה אל הצדיק אשר חפץ ואוהב היושר, לכך המשפט שמחה אליו כי המשפט הוא היושר בעצמו, ומחתה לפועלי און, ר"ל אשר אינם רוצים במעשה היושר הוא מחתה עליהם: