Megalleh Amukos on Parashat Vaetchanan

בשעה שגילה הקב"ה למשה פרשת נדרים שהוא סוד נ' דרים, כי היתר נדרים פורחין באויר (כמ"ש במשנה בפרק קמא דחגיגה דף י'.). ור"ל בסוד מגדל הפורח באויר (שאמרו במשנה פרק ד' דאהלות (אהלות פ"ד מ"א), ומייתי לה בגמרה דמסכת חגיגה דף ט"ו (ע"ב) וסנהדרין דף ק"ו (ע"ב), שהכוונה שהוא סוד בי"נה שהוא מגדל עוז, ולכן מתירין את הנדרים ביום הכפורים כדאיתא בנדרים פרק ג' דף נדרים כ"ג:), ובסוד בינה שם הוא היתר נדרים. והנה באותו עת שגילה הקב"ה סוד נדרים למשה, וז"ש בעת ההיא לאמר, ר"ל באותו פרשה שהיא משונה מכל הפרשיות שבתורה דאתמר וידבר ה' אל משה לאמר, ובפרשת נדרים משנה הסדר דמתחיל וידבר משה אל ראשי המטות לאמר (במדבר ל ב), ומלת לאמר שבכאן רמז על אותו פרשה של נדרים שמשונה מכל פרשיות. ר"ל הצדיק שנקרא מי מושל בי, והטעם שנקרא צדיק מי, לפי שהוא הולך מדרגי לדרגי, המלאך נקרא עומד והצדיק נקרא מהלך, כמ"ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה (זכריה ג ז), שהוא הולך מדרגי לדרגי ושואלין אותו מי הוא זה לפי שאין מכירין אותו, אבל סוד נסתר יש דמדת בינה נקראת מ"י, דתמן נ' שערי בינה שהם סוד נדרים נ' דרים, אם כן יפה אמר משה דמיתי שמא הותר הנדר, ואם תאמר מי הוא המתיר, לזה אמר אשר מי אל

אופן א ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר: הנה מלת לאמר דרשו בו רבותינו ז"ל במדרש רבה בכמה דרשות, וגם פליגי באיזה עת היתה התפלה, על דרך הפשט באותו הפרק כשאמר לו הקב"ה עלה אל הר העברים (במדבר כז יב), מיד באותו פרק כתיב (במדבר כז טו) וידבר משה אל ה' לאמר, שמשונה אותה פרשה מכל פרשיות שבתורה דאתמר בהו וידבר ה' אל משה לאמר, ובכאן להיפך משה אמר אל ה' לאמר. לכן נראה פירוש הפסוק הכי, ואתחנן אל ה' באותו עת שאמרתי אל הקב"ה מלת לאמר, ובאותו עת התפלל על ענין ביאת הארץ, כשאמר בפרשת פנחס (במדבר כז טז) יפקוד ה' אלהי הרוחות וגו' איש על העדה וגו', שיש להקשות שם איך עלה על דעת משה שירשו בניו את כתרו, והלא כמה רמזים רמז לו הקב"ה למשה שיהושע יאכל פריו לפי שהוא נוצר תאנה (משלי כז יח, עיין תנחומא פנחס סי' י"א)

אופן מ רצה משה להעביר הקליפות של עשו וישמעאל בכניסתו לארץ, ועל זה אמר אתה החלות להראות להכניע ב' קליפות, קליפת ישמעאל שיניקתו מצד ימין הקדושה מצד אברהם, וזה שאמר א"ת גדלך, א"ת דייקא כמו שאמרו רז"ל וערלתם את פריו (ויקרא יט כג), את הטפול לפריו (ברכות דף ל"ו:), הכי נמי אמר את גדלך, שנתת לו כח וחסד בקדושה להכניע אותה וקליפת עשו משמאל, נתת לי גם כן כח וגבורה, ז"ש ידך החזקה. והנה מאחר שהתחלתי להכניע סיחון ועוג שהם לקביל תרין סטרין אלין, לכן כשאכנס לארץ ישראל יהיה כח בידי להכניע ב' סטרין אלין לגמרי, אעברה נ"א הוא בגימטריא אדו"ם, אעבר"ה בגימטריא עור"ב שהוא סוד עשו, כמבואר בזוהר (ח"א) בענין שליחות נח את העורב מן התיבה (בראשית ח ז), שהראה בזה שעשו הוא מולך לפני מלוך מלך בישראל (בראשית לו לא), כמ"ש יעקב יעבור נא אדני לפני עבדו (בראשית לג יד), שהוא נוטל מלכות בראשונה

אופן נב אמרו רז"ל בזוהר פרשת תרומה עמוד רע"ח (זוהר ח"ב קנ"ו ע"א) שמשה מת בשבת. עליו קאמר בעת ההיא, על עת רצון שאמרו במנחה בשבת דמתגליא מצחא קדישא, ובכל ימות החול באותו פרק מדת הדין שורה, שאז ויצא יצחק לשוח בשדה (בראשית כד סג) שהוא מדת הדין. ורצה משה ליכנס לארץ ישראל ולתקן א"ל זוע"ם בכל יום (תהלים ז יב), לפי שג' סעודות של שבת הם ג' אבות (עיין שבת קי"ח ע"א), לכן הזכיר ג' אבות בפסוק ראשון, שהם כנגד ג' סעודות שאין למעלה מעונ"ג (ספר יצירה), שהוא סוד "עדן "נהר "גן, שבס"ת אלו נרמז "נשמה "רוח "נפש.

אופן השני יש לישב דבר תמוה איך עלה על דעת משה שהותר לו הנדר, ה' צבאות יעץ ומי יפר (ישעיה יד כז). אבל הענין דקיימא לן נדר שהותר מקצתו הותר כולו כדאיתא בנדרים (דף כ"ה ע"ב), ולפי שהקב"ה נשבע לכן לא תביאו את הקהל הזה (במדבר כ יב), על משה ועל אהרן שניהם יחד עלתה הגזירה. ולכן אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, באותו עת שמת אהרן באותו עת התפלל אעברה נא, מאחר שאהרן כבר מת, אם כן דמיתי שהותר הנדר, כי על שנים יחד עלתה הגזירה לא תביאו משמע ביחד. והשיב לו הקב"ה רב לך, הלא החטא שלך של מי מריבה הוא יותר גדול מן חטא של אהרן אחיך, כי אהרן לא חטא באותו פרק, כדאיתא במדרש רבה פרשת חקת (במ"ר פי"ט ט') משל לבעל חוב שהלך למוד את גרנו וכו'.

אופן כו איתא במדרש רבה (דב"ר פי"א י') שביקש משה שיכנס לארץ ישראל, ויהיה יהושע הרב והוא יהיה התלמיד, עיין בארוכה בילקוט (דף רס"ג ע"ב וג' ילקו"ש רמז ורמז תתכ"א) שביקש משה אחר כך בעצמו שימות. והנה לפי זה המדרש יהיה פירוש הפסוק שביקש משה אעברה נא אני בעצמי, ואין אני מבקש שום גדולה, רק ואראה את הארץ ויהיה יהושע הרב. והשיב לו הקב"ה רב לך, אתה רוצה שיהיה לך רב ומנו יהושע (עיין סוטה י"ג ע"ב), יודע אני שאתה בעצמך לא תתאוה לדבר זה רק תבקש המיתה בעצמך. ז"ש אל תוסף דבר אלי עוד לבקש החיים, וצו את יהושע שצוה הקב"ה שיהושע ידרש בחייו, כדאיתא בתנחומא פרשה זו (תנחומא ואתחנן סי' ו') שלא הבין משה מה שדרש יהושע, ועל זה אמר מאה מיתות ולא קנאה אחת, נמצא שהוא בעצמו לא ביקש לחיות עוד:

אופן ק יש להקשות והלא מתחלת שליחותו בסנה הראה הקב"ה למשה הסנ"ה, שהוא בגימטריא ק"ך שיחיה משה ק"ך שנה, אף על פי שגזירה היא שאין הקב"ה מודיע לאדם קיצו (כדאיתא בשבת דף ל'.), אפילו הכי גילה לו למשה שיהיו ימיו ק"ך, אם כן איך עלה על דעת משה שיחיה יותר, ומתחלת התורה גילה הקב"ה למשה שיהיו ימיו מאה ועשרים שנה, שעל זה אמרו רז"ל (חולין דף קל"ט:) שמשה מן התורה מנין, שהקב"ה קצץ לו מאה ועשרים שנה השיב בשג"ם זה משה והיו ימיו ק"ך שנה (בראשית ו ג), ועליו אמר משה מחני מספרך (שמות לב לב), על ספר בראשית קא מתכוין. והנה יש אומרים שלא בקש משה רק ליכנס לארץ ישראל ולראות ולמות מיד, כמ"ש אעברה נא ואראה (כדאיתא במדרש רבה פרשה זו).

אופן רנב מן הידוע שמשה הוא משיח בן דוד, עד כי יבא שיל"ה (בראשית מט י) בגימטריא משה כדאיתא בזוהר (ח"א כ"ה ע"ב). ומשה גם כן סוד יוסף, בסוד ויקח משה את עצמות יוסף (שמות יג יט). נמצא שמשה הוא כלל ב' משיחים משיח בן דוד משיח בן יוסף, לכן רצה משה שיהיו ב' משיחים בזמנו, וידוע כשיבא משיח אז יהיה מרכב"ה שלמ"ה, שהוא בגימטריא אברה"ם יצח"ק יעק"ב דו"ד, ובגלות גברה הטומאה המרכב"ה טמא"ה, שהיא בע"ל צפ"ן (שמות יד ב) חושבן דדין כחושבן דדין, שהיא חקוקה עליה דמות כל"ב ר"ע, שעולה גם כן כחשבון בע"ל צפ"ן בסוד לא יחרץ כלב לשונו (שמות יא ז) ועל זה התפלל משה ואתחנן מורה על חנינא, שביקש משה על משיח שנקרא חנינא, בעת ההיא ביום שבת היה (זוהר ח"ב קנ"ו ע"א), כי סוד שבת הוא סוד תרין מושיעים, מאן אינון מושיעים אליהו משיח בן דוד שהם עולים בחושבן מושיעי"ם, וכן נעלם מן שבת שהוא י"ן י"ת ו' עולה אליה"ו משי"ח ב"ן דו"ד, וביקש משה בעת ההוא כתיב, מה שיהיה בעת ההיא, הרי לעתיד אתה החלות להראות את עבדך גאולת מצרים, וגם להראות את עבדך

אופן עשירי בא משה להודיע ענין התפלה לדורות שהקב"ה עושה עם האדם, שאי אפשר לו לאדם לשלם להקב"ה מה שנתן לאדם כבר, וכדאיתא במדרש (ויק"ר פכ"ז ב') מי הקדמני ואשלם (איוב מא ג), כלום עושה אדם מצות צצית עד שלא נתן לו הקב"ה טלית, וכן מזוזה שנתן לו הקב"ה בית וכו'. ועל זה אמר משה אתה החלות להראות, כי בשביל זה אני מבקש מתנת חנם ולא בשביל מעשים טובים שלי, לפי שאתה החלות מקודם לעשות עם האדם טובות קודם שעשה האדם המצוה. והשיב לו הקב"ה רב לך שיש לך הרבה מצות ומעשים טובים, ואפילו הכי אל תוסף דבר אלי.