Advertising With Non-Jewish Religious Institutions

וּנְתָנָ֞ם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַחֲרֵ֤ם תַּחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחׇנֵּֽם׃

and the ETERNAL your God delivers them to you and you defeat them, you must doom them to destruction: grant them no terms and give them no quarter.

דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

Speak to the whole Israelite community and say to them: You shall be holy, for I, the ETERNAL your God, am holy.

מַתְנִי׳ לִפְנַי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים — אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן, לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן, לְפוֹרְעָן וְלִפְרוֹעַ מֵהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נִפְרָעִין מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁמֵּיצֵר הוּא לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁמֵּיצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמַן.

MISHNA: On the three days before the festivals of gentiles the following actions are prohibited, as they would bring joy to the gentile, who would subsequently give thanks to his object of idol worship on his festival: It is prohibited to engage in business with them; to lend items to them or to borrow items from them; to lend money to them or to borrow money from them; and to repay debts owed to them or to collect repayment of debts from them. Rabbi Yehuda says: One may collect repayment of debts from them because this causes the gentile distress. The Rabbis said to Rabbi Yehuda: Even though he is distressed now, when he repays the money, he is happy afterward that he is relieved of the debt, and therefore there is concern that he will give thanks to his object of idol worship on his festival.

דְּאָמַר קְרָא: ״לֹא תְחׇנֵּם״, לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֲנָיָיה בַּקַּרְקַע. הַאי ״לָא תְחׇנֵּם״ מִיבְּעֵי לֵיהּ, דְּהָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֵן. אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״לֹא תְחוּנֵּם״, מַאי ״לֹא תְחׇנֵּם״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ, דְּהָכִי אָמַר רַחֲמָנָא: לֹא תִּתֵּן לָהֶם מַתְּנַת (שֶׁל) חִנָּם! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״לֹא תְחִינֵּם״, מַאי ״לֹא תְחׇנֵּם״? שְׁמַע מִינַּהּ כּוּלְּהוּ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״לֹא תְחׇנֵּם״ — לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֲנָיָיה בַּקַּרְקַע, דָּבָר אַחֵר: ״לֹא תְחׇנֵּם״ — לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֵן, דָּבָר אַחֵר: ״לֹא תְחׇנֵּם״ — לֹא תִּתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם.

The source is that the verse states: “You should not show them mercy [lo teḥonnem]” (Deuteronomy 7:2), which is understood as meaning: You should not give them a chance to encamp [ḥanayah] in, i.e., to acquire land in, Eretz Yisrael. The Gemara asks: This phrase: “You should not show them mercy”; isn’t it necessary to teach that this is what the Merciful one is saying: You should not give them favor [ḥen] by praising them? The Gemara answers: If that were so, let the verse say: Lo teḥunnem, with the letter vav, as then it would be evident that this is a form of the root ḥet, vav, nun, which means favor. What is the reason that the verse instead states: Lo teḥonnem, without the letter vav? Conclude two conclusions from it, that one may not praise them and also that one may not allow them to acquire land. The Gemara asks: But still, isn’t the phrase “You should not show them mercy” necessary to teach the halakha that this is what the Merciful One states: You should not give them an undeserved [ḥinnam] gift? The Gemara answers: If that were so, let the verse say: Lo teḥinnem. What is the reason that it is spelled without the letter yud, as: Lo teḥonnem? Learn from it all of these three halakhot. This is also taught in a baraita: “You should not show them mercy”; this teaches that you should not give them a chance to encamp in the land of Eretz Yisrael. Another matter: “You should not show them mercy”; this indicates that you should not give them favor. Another matter: “You should not show them mercy”; this teaches that you should not give them an undeserved gift.

וששאלת ראובן שקבל בית משכנתא מגוי ומכרו באחריות לשמעון ועתה תבע הגוי את היהודי לדין בערכאות של הגלחים ודנו לנכות לו השכירות של כל שנה ושנה לא מצד גזרת המלך אלא מצד רבית שאומרים שאסור ליקח רבית אם ראובן חייב לשלם לשמעון. תשובה יראה לי מה שתובעין לשמעון השנים שדר ראובן בבית חייב ראובן לפרוע לשמעון דהיינו אחריות דאתיא ליה מחמתיה אבל אם שמעון דר בבית ומנכין לו אותו השכר אין ראובן חייב לפרוע לשמעון שכל הזכות שהיה לו על הגוי מכר לשמעון וקבל עליו אחריות ואף אם היה בידו היו מנכין לו ואם תאמר שלא כדין עושין לו שדין הוא שישראל לוקח רבית מן הישמעאלי כך נהגו עד הנה וראובן קבל עליו אחריות מכל מקום האי אחריות לאו מחמתיה דראובן קאתי ועוד דנראה כרבית שהיה נותן לו בשביל בטול מעותיו ועתה שאלתיו אם היה הגוי בא בגזרת המלך מהו הדין ואמר לי שהדין כמו שכתוב למעלה דדינא דמלכותא דינא והאי הוי כמו דינא דמלכותא.

אַף בְּמָקוֹם שֶׁהִתִּירוּ לְהַשְׂכִּיר לֹא לְבֵית דִּירָה הִתִּירוּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס לְתוֹכָהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְנֶאֱמַר (דברים ז כו) "לֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ". אֲבָל מַשְׂכִּיר לָהֶן בָּתִּים לַעֲשׂוֹתָן אוֹצָר. וְאֵין מוֹכְרִין לָהֶן פֵּרוֹת וּתְבוּאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בַּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיָקֹץ אוֹ מוֹכֵר לוֹ עַל מְנָת לָקֹץ וְקוֹצֵץ. וּמִפְּנֵי מָה אֵין מוֹכְרִין לָהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז ב) "וְלֹא תְחָנֵּם" לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֲנִיָּה בַּקַּרְקַע שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה לָהֶם קַרְקַע יְשִׁיבָתָן יְשִׁיבַת עַרְאַי הִיא. וְכֵן אָסוּר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָן וַאֲפִלּוּ לוֹמַר כַּמָּה נָאֶה עוֹבֵד כּוֹכָבִים זֶה בְּצוּרָתוֹ. קַל וָחֹמֶר שֶׁיְּסַפֵּר בְּשֶׁבַח מַעֲשָׂיו אוֹ שֶׁיְּחַבֵּב דָּבָר מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תְחָנֵּם לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵן בְּעֵינֶיךָ, מִפְּנֵי שֶׁגּוֹרֵם לְהִדַּבֵּק עִמּוֹ וְלִלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים. וְאָסוּר לִתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְגֵר תּוֹשָׁב שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כא) "לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי", בִּמְכִירָה וְלֹא בִּנְתִינָה:

Even when it is permitted to rent [homes to idolaters], it is not permitted to rent to them for use as a dwelling, because they will bring idols into them, as [Deuteronomy 7:26] states: "Do not bring an abomination into your home." It is, however, permitted to rent them homes to use as storehouses. It is forbidden to sell them fruit, grain, or other produce while it is attached to the earth. One may sell [these products] after they have been harvested or [before they have been harvested], on the condition that they will be harvested, and he must harvest them. Why is it forbidden to sell them [land or anything attached to the land]? Because [Deuteronomy 7:2] states: "Do not be gracious with them." [This phrase can also be interpreted:] "Do not give them a resting place in the land." As long as they do not have a resting place in the land, their stay will be a temporary one. [This prohibition also] forbids speaking about [idolaters] in a praiseworthy manner. It is even forbidden to say, "Look how beautiful that idolater's body is." How much more so is it forbidden to praise their deeds or to hold their words dear, as [the phrase states]: "Do not be gracious with them." [This phrase can also be interpreted:] "Do not look at them graciously," for doing so will cause you to draw close to them and learn from their wicked behavior. [Also implicit in the above phrase is that] it is forbidden to give them a present. A present may, however, be given to a ger toshav, [as implied by Deuteronomy 14:21:] "You may give it to the stranger in your gates so that he may eat it; or sell it to a gentile," [i.e., to an idolater]; it should be sold, not given.

אסור ליתן מתנת חנם לעובד כוכבים שאינו מכירו:

Il est défendu de faire un cadeau à un idolâtre que l’on ne connaît pas.

דברים שהם מיוחדין למין ממיני אלילים שבאותו מקום אסור למכור לעובדי אותם אלילים שבאותו מקום ואם קונה הרבה ביחד שניכר הדבר שהוא קונה אותם לסחורה מותר וכן אם אומר שצריך אותם לדברים אחרים והישראל יודע שכדבריו כן הוא מותר ודברים שאינם מיוחדים לה מוכרים אותם סתם ואם פירש העובד כוכבים שהוא קונה אותם לאלילים אסור למכור לו אלא אם כן פסלן מלהקריבן לאלילים: הגה ודוקא לכהן עבודת כוכבים או לעובד כוכבים שחזקתו שיקטיר הלבונה לעבודת כוכבים אבל לסתם עובד כוכבים שרי י"א הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתה היינו דוקא אם אין להם אחרים כיוצא בו או שלא יוכלו לקנות במקום אחר אבל אם יכולים לקנות במקום אחר מותר למכור להם כל דבר (מרדכי דפ"ק דעבודת כוכבים) ויש מחמירין ונהגו להקל כסברא הראשונה וכל בעל נפש יחמיר לעצמו (ר"ן שם ובתוס' ואשיר"י והגמ"ר פ"ק דשבת לדעת הרב):

GLOSE: Il est défendu de vendre de l’eau à un païen quand on sait qu'il veut s’en servir pour faire des ablutions selon les rites de sa religion. Cependant, il est d'usage de se montrer indulgent dans ce cas.

אסור לשלוח דורון לעובד כוכבים ביום חגם אלא אם כן נודע לו שאינו מודה באלילים ואינו עובדם וכן עובד כוכבים ששלח ביום חגו דורון לישראל לא יקבלנו ממנו ואם חושש לאיבה מקבלו ויזרקנו בפניו לבור או למקום האבד כלאחר יד:

Il est défendu à un Israélite d’envoyer, le jour d’une fête célébrée par les païens, un cadeau à l’un de ces derniers, à moins que l’on ne sache que le païen ne croit pas aux idoles et ne pratique pas leur culte. Il en est de même lorsqu'un païen envoie un cadeau à un Israélite; mais si celui-ci craint l’inimitié de l’envoyeur à la suite de son offrande, il doit l’accepter et ne pas s’en servir.

ומ"ש בד"א כשאינו מכירו וכו' תוספתא כתבה הרא"ש וה"ט דבמכירו או שכינו אינו אלא כמוכרו לו: