Aish Kodesh on the Spiritual Power of Song

שִׁ֣ירוּ לַ֭יהֹוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ שִׁ֥ירוּ לַ֝יהֹוָ֗ה כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ שִׁ֣ירוּ לַ֭יהֹוָה בָּרְכ֣וּ שְׁמ֑וֹ בַּשְּׂר֥וּ מִיּֽוֹם־לְ֝י֗וֹם יְשׁוּעָתֽוֹ׃

Sing to GOD a new song, sing to GOD, all the earth. Sing to GOD, bless this name, proclaim God’s victory day after day.

אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר        אָשִׁ֤ירָה לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה        ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ עׇזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה        זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ        אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃

Then Moses and the Israelites sang this song to GOD. They said: I will sing to GOD, who has triumphed gloriously; Horse and driver have been hurled into the sea. Yah is my strength and might, And has become my deliverance. This is my God whom I will enshrine; The God of my father, whom I will exalt.

שְׁלֹשָׁה מְשִׁיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵן: קוֹל, וּמַרְאֶה, וָרֵיחַ. שְׁלֹשָׁה מַרְחִיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵן: דִּירָה נָאָה, וְאִשָּׁה נָאָה, וְכֵלִים נָאִים.

Three matters ease one’s mind, and they are: Voice, sight, and smell, when they are pleasant and aesthetic. Three matters give a person comfort, and they are: A beautiful abode, a beautiful wife, and beautiful vessels.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִין לִתְחִיַּית הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה״. ״הִילְּלוּךְ״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״יְהַלְלוּךָ״ – מִכָּאן לִתְחִיַּית הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הָאוֹמֵר שִׁירָה בְּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה וְאוֹמְרָהּ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה״. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִין לִתְחִיַּית הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ וְגוֹ״. ״רִינְּנוּ״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״יְרַנֵּנוּ״ – מִכָּאן לִתְחִיַּית הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עֲתִידִין כׇּל הַנְּבִיאִים כּוּלָּן אוֹמְרִים שִׁירָה בְּקוֹל אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ״.

Rabbi Yehoshua ben Levi says: From where is resurrection of the dead derived from the Torah? It is derived from a verse, as it is stated: “Happy are they who dwell in Your house; they will yet praise You, Selah” (Psalms 84:5). It is not stated: They praised you, in the verse; rather, the term “they will praise you” is stated. From here, resurrection of the dead is derived from the Torah. And Rabbi Yehoshua ben Levi says: Anyone who recites song to God in this world is privileged and recites it in the World-to-Come, as it is stated: “Happy are they who dwell in Your house; they will yet praise You, Selah.” Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: From where is resurrection of the dead derived from the Torah? It is derived from a verse, as it is stated: “Your watchmen, they raise the voice; together shall they sing, for they shall see eye to eye the Lord returning to Zion” (Isaiah 52:8). It is not stated: They sang, in the verse; rather, the term “together shall they sing” is stated. From here resurrection of the dead is derived from the Torah. And Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: All the prophets are all destined to recite song in one voice, as it is stated: “Your watchmen, they raise the voice; together shall they sing.”

וְאִם תַּעֲבֹר בְּךָ הַשִּׂמְחָה אֶל הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד הִיא עֲבוֹדָה וּדְבֵקוּת בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי.

Just as prayers demand devotion, so also is a pious mind necessary to find pleasure in God's command and law; that thou shouldst be pleased with the law itself from love of the Lawgiver.

ט׳) איזן וחיקר תיקן משלים הרבה ודרשו רז״ל שעשה אזנים לתורה כי מתחלה היתה התורה ככפיפה שאין לה אזנים ועשה לה אזנים הענין הוא כי בסיני שמעו מפי הקב״ה כל התורה כולה בדבור אחד מה שאין האוזן יכול לשמוע נמצא לא היה באפשרי ששמיעה כזאת תעשה רושם בהם על כן אמרו דבר אתה עמנו ונשמעה ורק משה קיבל כל התורה מסיני והיה בכחו לשמעו ומסרה ליהושע בבחינת מסירה לבד ויהושע לזקנים מדריגה אחר מדריגה עד בימי שלמה שירדו המדריגות עד שלא היו יכולים לקבל השכל בלי התלבשות כמו שהיה בימי משה ויהושע שהיו שומעים התורה כאשר היא בלי לבוש אבל בימיו הוצרך להיות על ידי לבוש והמוחין שהוא השכל לא היו יכולין לקבל כי אם על ידי לבוש כמו על ידי משלים ואז היו מבינים נמצא שעשה אזנים לתורה שיכלו לשמוע ולהבין על ידי שתיקן משלים הרבה והלביש החכמה בלבושין:

And that is [the meaning of] Take a jar, which is to say a vessel, and put an omer of manna in it, which is to say manna, the life-force, is garbed within the vessel, which is the jar.

וכן עד״ז יחשוב האדם תמיד במדותיו העצמיות הן מדת אהבה או יראה או שאר המדות וכן דיבורו וקולו ומחשבתו ויבחין שהחיות ורוחניות ובוודאי כ״א נלקח משורשו ומקורו העליון ר״ל שורש האהבה שממנו נמשך לכל הברואים ובכל דבר של אהבה וכן שורש היראה ושארי מדות וכן שורש עולם הדיבור שממנו נמשך דיבורים לכל המדברים ולכל הנבראים כי בכולם יש דיבורים של הקב״ה כי החיות שלו ית׳ הוא כמו הקול והלבושים שנתצמצם שם החיות הוא כמו הדיבור המלביש ומצמצם לקול והמ״י וזהו בדבר ה׳ שמים נעשו וכו׳ וכן יש שורש עולם המחשבה כנ״ל וכשיחשוב כן ויבחין זאת בודאי יפול עליו יראה גדולה ובושה עד מאוד מלפניו יתב״ש השוכן אתו בכל תנועותיו כמ״ש בח״ה אל תמרה את אדוניך והוא רואה אותך כי איך יעשה בכוחו וחיותו ית׳ נגד רצונו ויהיה תמיד דבוק בו יתברך דביקות נפלא וידע כי בעבודתו ודבקותו לבורא יתברך יכול להעלות כל העולמות כי מאחר שכל מדה שלו ודבורו ומחשבתו יהיה דבוק להשורש שממנו נמשך לכל הברואים בודאי יהיו כל הברואים דבוקים אליו והוא יהיה דבוק להבורא יתברך שמו וזהו על עמוד א׳ העולם עומד וצדיק שמו וא״ל שזהו פי׳ המשנה בכל מאודך בכל מדה שמודד לך הוי מודה לו במאוד מאוד דהוקשה לו רק היל״ל מאוד מהו בכל מאדך משמע דיש כמה מאוד לכך פי׳ בכל מדה וכו׳ רצה לומר דהנה מדותיו של אדם לפי הנראה הם קטנה הכמות כנ״ל אמנם כשעובדין בהם את הש״י ב״ה מדבקין א״ע אליו ית׳ ומבחינים בדעתם ובמחשבתן איך כ״א דבוקה בשרשה כנ״ל אזי כ״א גדולה עד מאוד וזהו בכל מדה שמודד לך הוי מודה לו במאוד מאוד ר״ל כשתהיה מודה לו בדביקות כנזכר לעיל אז יהי׳ כל אחד במאוד מאוד וזכור כלל זה ואל תשכח אז תלך לבטח רגליך בחיבור הטהור והקדוש הזה וה׳ הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים א״ס.