Understanding Bitachon: Trust in God

תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, אָמַר: מוּבְטָח אֲנִי שֶׁאֵין זֶה בְּתוֹךְ בֵּיתִי. וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה׳״. אָמַר רָבָא: כׇּל הֵיכִי דְּדָרְשַׁתְּ לְהַאי קְרָא מֵרֵישֵׁיהּ לְסֵיפֵיהּ — מִדְּרִישׁ, מִסֵּיפֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ — מִדְּרִישׁ: מֵרֵישֵׁיהּ לְסֵיפֵיהּ מִדְּרִישׁ — ״מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא״, מַה טַּעַם? — ״נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה׳״. מִסֵּיפֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ מִדְּרִישׁ — ״נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה׳, מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא״. הַהוּא תַּלְמִידָא דַּהֲוָה קָא אָזֵיל בָּתְרֵיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי בְּשׁוּקָא דְצִיּוֹן. חַזְיֵיהּ דְּקָא מְפַחֵיד. אֲמַר לֵיהּ: חַטָּאָה אַתְּ, דִּכְתִיב: ״פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חֲטָאִים״. אֲמַר לֵיהּ: וְהָכְתִיב ״אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד״! אֲמַר לֵיהּ: הַהוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְּתִיב.

The Sages taught: There was an incident involving Hillel the Elder, who was coming on the road when he heard a scream in the city. He said: I am certain that the scream is not coming from my house. And of him, the verse says: “He shall not be afraid of evil tidings; his heart is steadfast, trusting in the Lord” (Psalms 112:7). Rava said: Any way that you interpret this verse, its meaning is clear. It can be interpreted from beginning to end or it can be interpreted from end to beginning. The Gemara explains: It can be interpreted from beginning to end: Why is it that: He shall not be afraid of evil tidings? Because his heart is steadfast, trusting in the Lord. The Gemara continues: And it can be interpreted from end to beginning: One whose heart is steadfast, trusting in the Lord is a person who shall not be afraid of evil tidings. The Gemara relates: This student was once walking after Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, in the marketplace of Zion. Rabbi Yishmael saw that the student was afraid. He said to him: You are a sinner, as it is written: “The transgressors in Zion are afraid, trembling has seized the ungodly” (Isaiah 33:14). The student replied: And is it not written: “Happy is the man that fears always” (Proverbs 28:14)? Rabbi Yishmael said to him: That verse is written with regard to matters of Torah, that one should be afraid lest he forget them. For everything else, one must trust in God.

אַךְ מַהוּת הַבִּטָּחוֹן הִיא מְנוּחַת נֶפֶשׁ הַבּוֹטֵחַ וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ סָמוּךְ עַל מִי שֶׁבָּטַח עָלָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַנָּכוֹן לוֹ בָּעִנְיָן אֲשֶׁר יִבְטַח עָלָיו כְּפִי יְכָלְתּוֹ וְדַעְתּוֹ בְּמָה שֶׁמֵּפִיק טוֹבָתוֹ. אֲבָל הָעִקָּר אֲשֶׁר בַּעֲבוּרוֹ יִהְיֶה הַבִּטָּחוֹן מִן הַבּוֹטֵחַ וְאִם יִפָּקֵד לֹא יִמָּצֵא הַבִּטָּחוֹן הוּא שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בָּטוּחַ בְּמִי שֶׁיִּבְטַח בּוֹ שֶׁיְּקַיֵּם מָה שֶׁאָמַר וְיַעֲשֶׂה מָה שֶׁעָרַב וְיַחְשֹׁב עָלָיו הַטּוֹב בְּמָה שֶׁלֹּא הִתְנָה לוֹ וְלֹא עָרַב עֲשֹׂהוּ שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ נְדָבָה וָחֶסֶד.

Trust is peace of mind of the one who trusts. That one relies in his heart that the one he trusts in will do what is good and proper for him on the matter he has trusted him with, according to his ability and his understanding of what will further his good.

שלמה המלך ע"ה רצה לומר, האדם ישים בטחונו בו ית' בטחון גמור על מה שהוא צריך, ואל ישען על בינתו לומר כי ע"י תבונתו יוכל להשתדל מה שצריך אליו רק ישים על ה' בטחונו. כי אף שצריך לעשות כל מעשיו בחכמה ואין סומכין על הנס, מ"מ אל ישען על תבונתו בלבד לומר כי חכמתו יגרם לעשות מה שירצה, רק יבטח בהשם שהוא יוציא מחשבתו אשר חפץ לעשות אל הפעל.

לֹא כֵן בְּדַרְכֵי הַמּוּסָר, אֲשֶׁר הַהִתְבּוֹנְנוּת בָּהּ הַחִפּוּשׂ בְּכָל דַּרְכֵי וּמַעֲשֵׂה הָאָדָם, לְהִשָּׁמֵר מִנְּטִיַּת הָרָצוֹן, וּמֵהַיֵּצֶר הַמַּפְרִיעַ וּמוֹנֵעַ כָּל דָּבָר טוֹב וּמְעֻלֶּה, הַהֶכְרֵחִי וּמְחֻיָּב לְהַשָּׂגַת הַיִּרְאָה, וְלֹא תָקוּם הַמּוּסָר וְהַהַנְהָגָה טוֹבָה בְּלֹא תַּחְבּוּלוֹת גְּדוֹלוֹת לֶאֱסֹר כְּלֵי הַמֹּחַ לָזֶה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה רֹשֶׁם חָזָק בַּלֵּב לָתֵת עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לַאֲבָרִים הַחִיצוֹנִים: לְהוֹצִיא לַפֹּעַל הָעִנְיַן הַמְעֻלֶּה, בַּל יַעַצְרוּהוּ תַּאֲוַת הַגּוּפָנִיּוּת הַפְּחוּתָה, הַקִּנְאָה וְהַכָּבוֹד הַבְּזוּיִים.

Can one make an instrument fit for this work without the necessary effort? Indeed, there is no hope of being saved from death traps unless we wield the weapons of war – the matters of reverence and Mussar. To this end, there is one thing I have told you; do it and it will be well with you. A preoccupied person – everywhere he turns, he causes havoc.

וזהו "גול על ה׳ דרכך", פירושו ג"כ כנ"ל, כי "גול" הוא לשון התגלות, שתגלה "דרכך" ומדותיך, שתסתכל בהם ותראה שיהיו כולם "לה'", "ובטח עליו", פירוש מה שהאדם מסתכל ברוממות אל זה נקרא 'בטחון', "והוא יעשה", פירוש ואז יעשה לך השי"ת ב"ה עשיות חדשות מה שלא ראית מעולם ולא הבנת מעולם, "והוציא כאור צדקך".

And "honey and milk under your tongue" is a hint to the third level, that all one's deeds are like honey and are splendid for all people.

וזהו פירש צמצם שכינתו בין שני בדי ארון פי' כנפי ריאה השכינה והקב"ה שורה כמו שהוא מחשב ועין נקרא השכל והשכל הוא ביד הצדיקים אבל האיך זוכים למדריגה זו בחשבם שהם עפר ואינם יכולים לעשות שום מעשה בלי כחו של הקב"ה ונמצא מה שהוא עושה עושה זאת הקב"ה שאם לא הוא י"ת אינו יכול לעשות כלום.

In this way, he establishes the Holy One, blessed be He, through them.

הרגלים, הם מורים על מדת אמונה ובאמונה הם שני בחינות. אחד, שצריך האדם להאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך ברוך הוא קדמון לכל וכל העולמות הם מחודשים ונבראים ממנו. ועוד צריך האדם להאמין שאנחנו עמו ישראל הם קרובים אליו לפעול כל מה שירצה איש ישראל מאת הבורא ברוך הוא בתפילתו. וזהו מורה הרגלים אל אלו שני בחינות של אמונה. וברית קודש, הוא מורה על התקשרות שצריך האדם לקשר עצמו באמונה. והגוף, מורה על התפארת שצריך האדם לעשות הכל כדי שהבורא ברוך הוא יתפאר עצמו בו כמאמר הכתוב (ישעיה מט, ג) ישראל אשר בך אתפאר.

The legs symbolize the attribute of ‎אמונה‎, ‎‎“faithfulness,” a virtue that comprises two “branches.” ‎It describes man’s absolute faith that G’d preceded ‎anything else in the universe, and that it is He Who ‎brought all the various universes into existence. The second basic act of faith required of every Jew ‎is that he realizes that he is a member of the people ‎whom G’d has chosen as specifically His. Every Israelite ‎must be aware that due to this special status of ours, ‎G’d is desirous to carry out our wishes as expressed in ‎our prayers to Him.