Dairy Cooked in a Meat Pot

רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ {פ}

The choice first fruits of your soil you shall bring to the house of the ETERNAL your God. You shall not boil a kid in its mother’s milk.

כָּל הַבָּשָׂר אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב, חוּץ מִבְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. וְאָסוּר לְהַעֲלוֹתוֹ עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן, חוּץ מִבְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים.

It is prohibited to cook any meat of domesticated and undomesticated animals and birds in milk, except for the meat of fish and grasshoppers, whose halakhic status is not that of meat. And likewise, the Sages issued a decree that it is prohibited to place any meat together with milk products, e.g., cheese, on one table. The reason for this prohibition is that one might come to eat them after they absorb substances from each other.

אִיתְּמַר: דָּגִים שֶׁעָלוּ בַּקְּעָרָה, רַב אָמַר: אָסוּר לְאָכְלָן בְּכוּתָּח, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מוּתָּר לְאָכְלָן בְּכוּתָּח. רַב אָמַר: אָסוּר, נוֹתֵן טַעַם הוּא; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מוּתָּר, נוֹתֵן טַעַם בַּר נוֹתֵן טַעַם הוּא. אָמַר חִזְקִיָּה מִשּׁוּם אַבָּיֵי: הִלְכְתָא דָּגִים שֶׁעָלוּ בַּקְּעָרָה – מוּתָּר לְאוֹכְלָן בְּכוּתָּח, צְנוֹן שֶׁחֲתָכוֹ בְּסַכִּין שֶׁחָתַךְ בָּהּ בָּשָׂר – אָסוּר לְאוֹכְלוֹ בְּכוּתָּח.

§ It was stated: If a fish was removed from the fire and placed, still hot, in a bowl in which meat had been eaten, Rav says: It is prohibited to eat the fish with the milk dish kutaḥ, since the fish has absorbed meat from the bowl. And Shmuel says: It is permitted to eat the fish with kutaḥ. The Gemara explains: Rav says that it is prohibited to eat the fish with kutaḥ because this is a case of imparted flavor, i.e., from the meat to the fish. And Shmuel says that it is permitted because the flavor is first imparted to the bowl, and only then from the bowl to the fish. This is therefore a case of imparted flavor derived from imparted flavor. Ḥizkiyya says in the name of Abaye: The halakha is: If a fish was removed from the fire and placed into a bowl used for meat, it is permitted to eat it together with kutaḥ. But with regard to a radish that one cut with a knife with which he had cut meat, it is prohibited to eat that radish with kutaḥ, contrary to Rav Kahana’s statement above.

מַתְנִי׳ טִיפַּת חָלָב שֶׁנָּפְלָה עַל הַחֲתִיכָה, אִם יֵשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ חֲתִיכָה – אָסוּר. נִיעֵר אֶת הַקְּדֵרָה, אִם יֵשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ קְדֵרָה – אָסוּר. גְּמָ׳ אָמַר אַבָּיֵי: טַעְמוֹ וְלֹא מַמָּשׁוֹ בְּעָלְמָא – דְּאוֹרָיְיתָא.

MISHNA: In the case of a drop of milk that fell on a piece of meat, if the drop contains enough milk to impart flavor to that piece of meat, i.e., the meat is less than sixty times the size of the drop, the meat is forbidden. If one stirred the contents of the pot and the piece was submerged in the gravy before it absorbed the milk, if the drop contains enough milk to impart flavor to the contents of that entire pot, the contents of the entire pot are forbidden. GEMARA: Abaye said: The principle that the flavor of a forbidden food renders prohibited the substance in which it is absorbed, and it is not necessary for there to be actual forbidden substance, applies by Torah law in general, and not just to the prohibition of meat cooked in milk.

אָסוּר לְהַעֲמִיד הַגְּבִינָה בְּעוֹר הַקֵּבָה שֶׁל שְׁחוּטָה. וְאִם הֶעֱמִיד טוֹעֵם אֶת הַגְּבִינָה אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם בָּשָׂר אֲסוּרָה וְאִם לָאו מֻתֶּרֶת. מִפְּנֵי שֶׁהַמַּעֲמִיד דָּבָר הַמֻּתָּר הוּא. שֶׁקֵּיבַת שְׁחוּטָה הִיא. וְאֵין כָּאן אֶלָּא אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁשִּׁעוּרוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם. אֲבָל הַמַּעֲמִיד בְּעוֹר קֵיבַת נְבֵלָה וּטְרֵפָה וּבְהֵמָה טְמֵאָה הוֹאִיל וְהַמַּעֲמִיד דָּבָר הָאָסוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ נֶאֶסְרָה הַגְּבִינָה מִשּׁוּם נְבֵלָה לֹא מִשּׁוּם בָּשָׂר בְּחָלָב. וּמִפְּנֵי חֲשָׁשׁ זֶה אָסְרוּ גְּבִינַת עַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: הַבָּשָׂר לְבַדּוֹ מֻתָּר וְהֶחָלָב לְבַדּוֹ מֻתָּר וּבְהִתְעָרֵב שְׁנֵיהֶן עַל יְדֵי בִּשּׁוּל יֵאָסְרוּ שְׁנֵיהֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד אוֹ שֶׁנָּפַל חַם לְתוֹךְ חַם אוֹ צוֹנֵן לְתוֹךְ חַם. אֲבָל אִם נָפַל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם וְהוּא חַם לְתוֹךְ הַשֵּׁנִי וְהוּא צוֹנֵן קוֹלֵף הַבָּשָׂר כֻּלּוֹ שֶׁנָּגַע בּוֹ הֶחָלָב וְאוֹכֵל הַשְּׁאָר. וְאִם נָפַל צוֹנֵן לְתוֹךְ צוֹנֵן מֵדִיחַ הַחֲתִיכָה וְאוֹכְלָהּ. לְפִיכָךְ מֻתָּר לִצְרֹר בָּשָׂר וּגְבִינָה בְּמִטְפַּחַת אַחַת וְהוּא שֶׁלֹּא יִגְּעוּ זֶה בָּזֶה. וְאִם נָגְעוּ מֵדִיחַ הַבָּשָׂר וּמֵדִיחַ הַגְּבִינָה וְאוֹכֵל:

It is forbidden to place the skin of a kosher animal's stomach [in milk] to serve as a catalyst for it to harden into cheese. If one used it as a catalyst, [a gentile] should taste the cheese. If it has a taste of meat, it is forbidden. If not, it is permitted. [The rationale is that] the catalyst is itself a permitted entity, for it comes from the stomach of a kosher animal. [The only question] is [whether] the prohibition against meat and milk [was violated] and that is dependent on whether the flavor was imparted. [Different laws apply, however, when] one uses the skin of the stomach of a nevelah, a trefe, or a non-kosher animal. [The rationale is that] since the catalyst is forbidden in its own right, the cheese becomes forbidden, not because of the prohibition of meat and milk, but because of the prohibition against a nevelah. For this reason, [our Sages] forbade cheeses made by gentiles, as we explained. Meat alone is permitted and milk alone is permitted. It is [only] when the two become mixed together through cooking that they both become forbidden. When does the above apply? When they were cooked together, when a hot object fell into a hot object, or when a cold object fell into a hot object. If, however, [milk or meat] that is hot fell into the other when it is cold, [all that is necessary is to] remove the surface of the meat which touched the milk; the remainder may be eaten. If cold [meat] fell into cold [milk or the opposite], one must wash the piece of meat thoroughly. [Afterwards,] it may be eaten. For this reason, it is permitted to [carry] meat and milk bound together in a single handkerchief, provided they do not touch each other. If they do touch each other, one must wash the meat and wash the cheese. [Afterwards,] he may partake of them.

השערה לגבי בשר בחלב 5 אשר לאיסור בשר בחלב – מעבר לכך שהוא בלי ספק מזון גס מאוד וגורם למלאות רבה, אין זה רחוק לדעתי שיש בכך קשר לעבודה זרה; ייתכן שכך היו אוכלים באחת מעבודותיה או באחד מחגיהם. מה שמחזק זאת לדעתי הוא שבראשית הציווי על איסור בשר בחלב הוא נזכר פעמיים דווקא עם הזכרת חובת העלייה לרגל "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה" (שמות כג,יז; לד,כד). והריהו כאילו אומר: "בעלותכם לרגל וכניסתכם אל בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ (שם כג,יט; לד,כו) – לא תבשל מה שתבשל שם בצורה כזאת כמו שהם היו עושים". זה הטעם החזק ביותר לדעתי לאיסורו, אך לא ראיתי זאת כתוב בספרי הצאבים שעיינתי בהם.

Meat boiled in milk is undoubtedly gross food, and makes overfull; but I think that most probably it is also prohibited because it is somehow connected with idolatry, forming perhaps part of the service, or being used on some festival of the heathen. I find a support for this view in the circumstance that the Law mentions the prohibition twice after the commandment given concerning the festivals “Three times in the year all thy males shall appear before the Lord God” (Exod. 23:17, and 34:73), as if to say, “When you come before me on your festivals, do not seethe your food in the manner as the heathen used to do.” This I consider as the best reason for the prohibition: but as far as I have seen the books on Sabean rites, nothing is mentioned of this custom.

דגים רותחין מיד לאחר שסלקן מן האש שנתנן בקערה צוננת של בשר או שהדגים צוננין והקערה רותחת מותר לאכלם בחלב אבל אם נתבשלו בקדרה של בשר יש אוסרין לאכלם בחלב ורש"י מתיר אפילו שנתבשלו בקדרה של בשר אא"כ נתבשלו עם הבשר בעצמו ובעל התרומות מתיר כשנתבשלו ואוסר בנצלו שכיון שנצלו בלא מים קבלו טעם בשר מעיקר הכלי ואסור לאוכלם בחלב ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל וכתב ירקות או דגים שנתבשלו בקדרה של בשר מותר לאוכלם בחלב רק שהיתה הקדרה רחוצה יפה שלא היה שום שומן דבוק בה אבל אם נצלו בכלי של בשר אסור לאוכלם בחלב וכן התיר הרמב"ם כשנתבשלה שכתב קערה שאכלו בה בשר ובשלו בה דגים מותר לאוכלם בחלב דגים שצלויין עם הבשר אסור לאוכלן עם החלב ואיני מבין למה כתב שצלויין עם הבשר אסור לאוכלן בחלב דה"ה נמי מבושלין עמו שהרי לא התיר אלא כשנתבשל בקערה של בשר ואם בא להחמיר בצלי א"כ למה כתב עם הבשר אפי' בלא בשר נמי בכלי של בשר אסור: קערות של בשר שרחצו אותם ביורה חולבת והיא על האש או אפי' אינה על האש והמים חמין שהיד נכוית בהן כתב בסה"ת אם הקערות והיורה שניהן בני יומן הכל אסור אפי' היו הקערות מקונחות יפות שאין שום שומן דבוק בהן אבל אם אין היורה בת יומא מותר ובלבד שיהיו הקערות מקונחות יפות שאין שומן דבוקה בהן וא"א הרא"ש ז"ל מתיר אפי' הן שניהן בת יומן וכתב אמנם יש לחוש לפי שכשמדיחים קערות נשאר השומן ממה שאכלו בהן דבוק בהן ונוגע ביורה ונאסר היורה מממשות הבשר שנכנס בה והכל אסור הלכך אין להתיר עד שיאמרו ברי לי שלא היה שום שומן דבוק בה אין מניחין כלי שיש בו כותח אצל כלי שיש בו מלח אבל מותר להניחו אצל כלי שיש בו חומץ מותר להניח כלי שיש בו חלב אצל כלי שיש בו בשר:

אם יש ס' לבטל הכף הקדירה והתבשיל מותרים אבל הכף אסור בין עם בשר בין עם חלב לפי שהיא בלועה מבשר בחלב ואפילו בדיעבד אוסרת אם חזרו ותחבוה בין בבשר בין בחלב כל זמן שהיא בת יומא ואם אין ס' הכל אסור בהנאה אפי' הקדרה אך מותר לתת לתוכה פירות או צונן כיון שאינו נהנה מגוף האיסור: אם אין הכף בן יומו הקדרה והתבשיל מותרים והכף אסור לכתחלה בין עם בשר בין עם חלב ומ"מ בדיעבד אינה אוסרת כיון שלא היתה בת יומא:

When there is the required quantity to dissolve the spoon, the pot and the foods are permitted, but the spoon can no longer be used for either meat or milk, as it has absorbed both; thus, it renders any food forbidden, even in the case of a fait accompli, if it is immersed within twenty-four hours. But if there is not the required quantity, the enjoyment of everything is forbidden, even the pot; however, it is permitted to put fruits or cold foods in it, as in such a case one does not benefit directly from the forbidden thing. If the spoon is not from the same day, the pot and the foods are permitted, but the spoon can no longer be used, deliberately, for either meat or milk. However, in the presence of a fait accompli, it does not render the foods in which it is immersed forbidden, as it is not from the same day.

דגים וביצה שנתבשלו בקדירה של בשר אם מותר לאכלן עם גבינה. ובו ז' סעיפים: דגים שנתבשלו או שנצלו בקדירה של בשר רחוצה יפה שאין שום שומן דבוק בה מותר לאכלם בכותח משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתירא ואם לא היתה רחוצה יפה אם יש בממש שעל פי הקדירה יותר מאחד בששים בדגים אסור לאכלם בכותח: ביצה שנתבשלה במים בקדירה חולבת מותר לתת אותה בתוך התרנגולת אפילו לכתחלה אבל אם נתבשלה בקדרה עם בשר ואפילו בקליפה אסור לאכלה בכותח: הגה ויש מחמירים בצלייה ובישול לאסור נותן טעם בר נותן טעם (ריב"ן בשם רש"י ובארוך כלל ל"ד הביא המרדכי וא"ז) והמנהג לאסור לכתחילה ובדיעבד מותר בכל ענין (ארוך) ודוקא לאכול עם חלב והבשר עצמו אבל ליתנן בכלי שלהם מותר לכתחלה (באיסור והיתר הארוך) וכן נהגו וכן אם לא נתבשלו או נצלו תחילה רק עלו בכלי של בשר מותר לאכלן עם חלב עצמו וכן להפך (סברת עצמו) וכן אם היה הכלי שנתבשלו או נצלו בו לפגם שלא היה בן יומו נוהגין היתר לכתחילה לאכלן עם המין השני (שם בארוך) וכל זה כשהמאכל אינו דבר חריף אבל אם היה דבר חריף כגון שבשלו דברים חריפים בכלי של בשר אפי' אינו בן יומו או שדכו תבלין במדוך של בשר אם אכלו בחלב אוסר אפילו בדיעבד עד דאיכא ס' נגד הבשר הבלוע בהם (בארוך כלל כ"ד וכן משמע בתשובת הרשב"א סי' תמ"ט וב"י סי' צ"ו בשם סה"ת והגהו' ש"ד סי' ס"ב בשם מהר"ש ואגור בשם מרדכי) ומכל מקום לא מקרא מאכל דבר חריף משום מעט תבלין שבו רק אם כולו הוא דבר חריף ורובו ככולו וע"ל סימן צ"ו:

Permissibility of Eating Fish and Eggs Cooked in a Meat Pot with Cheese It is permitted to eat with dairy foods fish cooked or fried in a vessel used for meat, but well washed, so that no fatty substance adheres, as the absorbed flavor passes, in such a case, through a permitted intermediary. But when the vessel is not well washed and the fish do not present sixty times the amount of the fatty substance adhering to the vessel's wall, it is forbidden to eat them with dairy foods. It is permitted to stuff a poultry, even deliberately, with an egg cooked in a vessel used for milk; but it is forbidden to eat with dairy foods an egg cooked, even with the shell, in a pot containing meat. GLOSS: Some are more stringent in this regard and forbid even grilled or cooked foods, even if the flavor has passed through an intermediary. The custom is to declare this case forbidden deliberately and permitted when faced with a fait accompli. But only for eating them together with milk or meat, whereas it is permitted, even deliberately, to put them in the vessel used for one or the other food. Such is the custom. Similarly, when they were not cooked or grilled but simply placed in a meat vessel, they can be eaten with milk, and vice versa. When the vessel is not from the same day and imparts an altered flavor, it is customary to eat them, deliberately, with the other food. However, on the condition that the foods are not spiced; if, on the contrary, spiced foods are cooked in a meat vessel, even if it is not from the same day, or if peppers are pounded in a mortar used for meat foods, it is forbidden to eat them with milk, even when faced with a fait accompli, unless they present a quantity sixty times greater than the absorbed meat. Food is not called spiced if there is only a little spice; it must be entirely or largely composed of spice. See § 96.

אם היה הכלי שנתבשל בו אינו ב"י מותר לאכלו בחלב אפילו לדידן אבל אסור לכתחלה לבשל בכלי שאב"י כדי לאכלו בחלב דנטל"פ אסור לכתחלה (שם בש"ע ובא"וה כלל ל"ד) וכשחממו מים בכלי של חלב ב"י ולש בהם לחם אסור לאכול הלחם עם בשר אבל אם חממו בכלי שאב"י מותר.