Tanakhתנ״ך

Abarbanel's Political Reading of Gog and Magog

Abarbanel's commentary on Ezekiel 38–39 interprets the Gog and Magog prophecy as a geopolitical prediction of a future world conflict centered on the Land of Israel, analyzing the coalition of nations and the symbolic meaning of their defeat. His framework emphasizes the political and historical dimensions of eschatological prophecy rather than purely mystical interpretations.

גוג מארץ המגוג נשיא ראש משך ותובל

6 sources · verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

Source 1 · Rishonim
Verified

Abarbanel on Ezekiel 39

Abarbanel on Ezekiel 39

Abarbanel continues his political reading of the Gog-Magog narrative in chapter 39, explaining the divine defeat of Gog's armies as a culminating act of providential history that vindicates Israel before the nations, with attention to the symbolic meaning of the burial of Gog's armies in the Valley of Hamon-Gog.

ואין לומר שיאמר מדוע יעלה חרון אף ה' בעלות גוג על אדמת ישראל יותר מעל אשור ועילם העולים שמה באותה מלחמה כי שאר האומות יענשו גם כן באותו עונש וכולם יפלו חללים כדומן על פני האדמה ולכן לא אמר שיעלה חרון אף ה' על גוג בלבד כי אם שתעלה חמתו ביום ההוא רוצה לומר על כל אויביו שהחריבו את ארצו ונשתעבדו בבניו כי בראותו אותם נקהלים ומקובצים במקום הרשע אשר עשו תעלה חמתו ביום ההוא עליהם כולם ולכך יחרימם יתנם לטבח והנה ישעיהו כמו שזכרתי ראה חרבן אדום שיהיה באותה מלחמה ויחזקאל ראה בנבואת נהה על המון מצרים חרבן אשור ועילם ושאר האומות שיבואו שמה, ובעבור שהיו גוג וכל קהליו רוב העמים הבאים שמה ביאר מפלתם בפני עצמה בנבואה הזאת.

Source 2 · Rishonim
Verified

Abarbanel on Ezekiel 38

Abarbanel on Ezekiel 38

Abarbanel's extensive commentary on Ezekiel 38 identifies Gog as a great northern king and analyzes the geopolitical coalition of nations mustered against Israel, framing the prophecy as a historically grounded prediction of a future world-war centered on the Land of Israel.

השאלה השלישית אם היו הבאים למלחמה הזאת גוג מארץ המגוג נשיא ראש משך ותובל והגוי ההוא בלבד הוא אשר יבוא למלחמה ההיא איך יהיה חרב גוג איש ברעהו אם אין שם אומה אחרת לוחמת עמו והנה בכל הנבואה הזאת לא נזכרה אומה אחרת זולת גוג ואיך ילחם עם עצמו. האמנם יהיה לגוג מקום קבר בארץ הקדושה וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ ויהיה ההרוגים כל כך רבים ששבעה חדשים כל עם הארץ יתעסקו בקבורה ההיא מלבד מה שיאכלו מהם כל עוף כנף וחית השדה, ואחרי המלחמה הזאת ישיב השם את שבות עמו ויקבצם מגלותם וכמו שיתבאר כל זה בפסוקים. אבל כללות הענין הזה הוא שלא תהיה ביאת גוג ומגוג על אדמת ישראל להלחם עם בני ישראל כי אם להלחם בנוצרים שי

This is what he means when he says, “You are to say that since you are with Gog and Magog , they will indeed come with shields and helmets, (6) and so will Gomer and all its divisions—that is, the assembly of Gomer and all its armies—and so will the house of Togarmah, the farthest north, come with Gog. And Joseph ben Gurion has already mentioned that there are ten families from the house of Togarmah; and since among the families of Togarmah there are some who are not from the farthest north—namely, the Turks who dwell in the land of Greece and rule over it today, and they too are part of Togarmah, as mentioned; therefore, to exclude them from the group coming with Gog it says “the house of Togarmah in the far north,” meaning those who are in the far north, and in general it says, “against Gog, many nations are with you.”

Source 3 · Rishonim
Verified

Abarbanel on Ezekiel — Introduction

Abarbanel on Ezekiel, Introduction

In his introduction to Ezekiel, Abarbanel lays out his interpretive framework for the book's eschatological prophecies, discussing the nature of prophetic vision and setting the stage for his political-historical reading of the Gog and Magog section.

הראשו', נקמת האומות לעתיד לבא כמו שבא בנבואה שלישית ובנבואה השמינית מגוג ומגוג שביאר האומות אשר תהיה בהם הנקמה מה שלא תמצא כאותו ביאור בנביא אחר מכל הנביאים. והשנית, מהגאולה וקיבוץ הגליות שאמר בסוף הנבואה השמינית ולא אותיר עוד שם מהם איש רוצה לומר שאפילו אחד מבני ישראל לא ישאר בכל ארצות הגוים כי לא יהיה כמו שהיה בקיבוצם בבית שני, וגם זה לא אמר נביא אחר בשלילה מוחלטת כזאת.

Source 4 · Acharonim
Verified

מהר"ל, מהר"ל

Gevurot Hashem 18

...ואף מלך המשיח, שעתיד להפרע מאדום, יושב עמהם במדינה, שנאמר "שם ירעה עגל ושם ירבץ" וגו', והדבר הזה מופלא מאד למבינים, כי ההעדר דבק בנמצאים, ומצד שדבק בנמצאים תחול צורה אחרת, נמצא כי הצורה שתחול נמשכת אחר הדבר שבו ההעדר, שההעדר אשר יש בו בנמצא עצמו מביא אל צורה אחרת. לכך אמר כי מלך המשיח יושב עמהם במדינה, פירוש בהצורה שתחול, שהיא מלכות המשיח, נגרר אחר הדבר שבו ההעדר, כי מצד שההעדר דבוק במלכות אדום, מקבל העולם מלכות מלך המשיח, כאילו הם דבוקים זה בזה לגמרי, ולזה הטעם היתה ידו של יעקב אוחזת בעקב של עשו, שהרמז בזה, כי יעקב נאחז ונדבק בהעדר עשו, שהוא נרמז בעקב שלו, שהוא הסוף של דבר, וכאשר לא היה מלכות המשיח על השלימות, נגרר מלכות המשיח אל אדום, וזהו דכתיב שם ירעה עגל ושם ירבץ, קרא מלך המשיח כאשר לא נמצא עדיין בשלימות מעלתו עגל, שלא נשלם גידול שלו... וזהו שרמזו חכמים בהגדת חלק, שאמר אליהו ז"ל לרבי יהושע בן לוי, היכן יתיב, אמר לו אליהו ז"ל שהוא יושב על פתח המדינה של רומי, הראה לו הקשר, המשיח שהוא דבק ומחובר בעצמו אל מלכות רביעת בסוף שלהם, וזהו שאמר אפתחא של מדינה, דהוא סוף העיר, שההעדר כרוך בסוף, והבן זה היטב.

וזהו שרמזו חכמים בהגדת חלק (סנהדרין צח.), שאמר אליהו ז"ל לרבי יהושע בן לוי "היכן יתיב", אמר לו אליהו ז"ל שהוא יושב על פתח המדינה של מלכות רביעית*. הראה לו הֶקְשֶר המשיח, שהוא דבק ומחובר בעצמו אל מלכות רביעית בסוף שלהם. וזהו שאמר אפתחא של מדינה, שהוא סוף העיר, שההעדר כרוך בסוף.

Source 5 · Acharonim
Verified

מלבי"ם, מלבי"ם

Malbim on Ezekiel 47:3

מלבד הנס שיצאו מים רבים מירושלים, רומז על הדעת והאמונה ולא יצאו מצד צפון מקום החטאת והאשם, זאת אומרת היראה וסור מרע, רק מצד הימין בו מקריבים שלמים וזבחי רצון. והמדידות יורו למהר"י אברבנאל על ד' השגות, עולם ההויה וההפסד שהוא הבל, עולם הגלגלים בעלי תנועה, ועולם המלאכים שכוחם במתנם, והשגות אלקיות שלא יוכל לעבור בו. ולדעתי הוא על ד' מדרגות אומות מהמאמינות בהבלים עד ישראל, שכולם ישקדו על דלתות בית המקדש.

בצאת האיש קדים, ויצא עמו אל צד מזרח דרך הר הבית, ומדד אלף אמה והיו עדיין המים מועטים כאפס ואין:

Source 6 · Acharonim
Verified

חכמי בבל, תלמוד בבלי

Yoma 69b

דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה, שהחזירו עטרה ליושנה, אתא משה אמר הא-ל הגדול הגבור והנורא, אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו, איה נוראותיו, לא אמר נורא, אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו, לא אמר גבור, אתו אינהו אמרי אדרבה, זו היא גבורתו שכובש את יצרו, שנותן ארך אפים לרשעים, ואלו הן נוראותיו, שאלמלא מוראו של הקב"ה, היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות.

וְהָא דְּרַב מַתְנָא מָטְיָיא לִדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה — שֶׁהֶחְזִירוּ עֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ. אֲתָא מֹשֶׁה, אָמַר: ״הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא״. אֲתָא יִרְמְיָה וַאֲמַר: גּוֹיִם מְקַרְקְרִין בְּהֵיכָלוֹ, אַיֵּה נוֹרְאוֹתָיו? לָא אֲמַר ״נוֹרָא״. אֲתָא דָּנִיאֵל אֲמַר: גּוֹיִם מִשְׁתַּעְבְּדִים בְּבָנָיו, אַיֵּה גְּבוּרוֹתָיו? לָא אֲמַר ״גִּבּוֹר״. אֲתוֹ אִינְהוּ וְאָמְרוּ: אַדְּרַבָּה, זוֹ הִיא (גְּבוּרַת) גְּבוּרָתוֹ: שֶׁכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ — שֶׁנּוֹתֵן אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרְשָׁעִים. וְאֵלּוּ הֵן נוֹרְאוֹתָיו — שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵיאַךְ אוּמָּה אַחַת יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּים בֵּין הָאוּמּוֹת?

The Gemara comments: This interpretation that Rav Mattana said leans to, i.e., is consonant with, the exposition of Rabbi Yehoshua ben Levi. As Rabbi Yehoshua ben Levi said: Why are the Sages of those generations called the members of the Great Assembly? It is because they returned the crown of the Holy One, Blessed be He, to its former glory. How so? Moses came and said in his prayer: “The great, the mighty, and the awesomeGod” (Deuteronomy 10:17). Jeremiah the prophet came and said: Gentiles, i.e., the minions of Nebuchadnezzar, are carousing in His sanctuary; where is His awesomeness? Therefore, he did not say awesome in his prayer: “The great God, the mighty Lord of Hosts, is His name” (Jeremiah 32:18). Daniel came and said: Gentiles are enslaving His children; where is His might? Therefore he did not say mighty in his prayer: “The great and awesome God” (Daniel 9:4). The members of the Great Assembly came and said: On the contrary, this is the might of His might, i.e., this is the fullest expression of it, that He conquers His inclination in that He exercises patience toward the wicked. God’s anger is flared by the gentile nations’ enslavement of His people, yet He expresses tremendous might by suppressing His anger and holding back from punishing them immediately. Therefore, it is still appropriate to refer to God as mighty. And these acts also express His awesomeness: Were it not for the awesomeness of the Holy One, Blessed be He, how could one people, i.e., the Jewish people, who are alone and hated by the gentile nations, survive among the nations?