The Fate of the Ten Lost Tribes

עַ֠ד אֲשֶׁר־הֵסִ֨יר יְהֹוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵעַ֣ל פָּנָ֔יו כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד כׇּל־עֲבָדָ֣יו הַנְּבִיאִ֑ים וַיִּ֨גֶל יִשְׂרָאֵ֜ל מֵעַ֤ל אַדְמָתוֹ֙ אַשּׁ֔וּרָה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ} וַיָּבֵ֣א מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֡וּר מִבָּבֶ֡ל וּ֠מִכּ֠וּתָה וּמֵעַוָּ֤א וּמֵֽחֲמָת֙ וּסְפַרְוַ֔יִם וַיֹּ֙שֶׁב֙ בְּעָרֵ֣י שֹֽׁמְר֔וֹן תַּ֖חַת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽרְשׁוּ֙ אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיֵּֽשְׁב֖וּ בְּעָרֶֽיהָ׃

In the end, GOD removed Israel from the divine presence, as they had been warned through all God’s servants the prophets. So the Israelites were deported from their land to Assyria, as is still the case. The king of Assyria brought [people] from Babylon, Cuthah, Avva, Hamath, and Sepharvaim, and he settled them in the towns of Samaria in place of the Israelites; they took possession of Samaria and dwelt in its towns.

בִּשְׁנַ֨ת הַתְּשִׁעִ֜ית לְהוֹשֵׁ֗עַ לָכַ֤ד מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיֶּ֥גֶל אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַשּׁ֑וּרָה וַיֹּ֨שֶׁב אוֹתָ֜ם בַּחְלַ֧ח וּבְחָב֛וֹר נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן וְעָרֵ֥י מָדָֽי׃ {פ}

In the ninth year of Hoshea, the king of Assyria captured Samaria. He deported the Israelites to Assyria and settled them in Halah, at the [River] Habor, at the River Gozan, and in the towns of Media.

וַיָּ֩עַר֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ר֣וּחַ ׀ פּ֣וּל מֶלֶךְ־אַשּׁ֗וּר וְאֶת־ר֙וּחַ֙ תִּלְּגַ֤ת פִּלְנֶ֙סֶר֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּגְלֵם֙ לָראוּבֵנִ֣י וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַ֠יְבִיאֵ֠ם לַחְלַ֨ח וְחָב֤וֹר וְהָרָא֙ וּנְהַ֣ר גּוֹזָ֔ן עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}

So the God of Israel roused the spirit of King Pul of Assyria—the spirit of King Tillegath-pilneser of Assyria—and he carried them away, namely, the Reubenites, the Gadites, and the half-tribe of Manasseh, and brought them to Halah, Habor, Hara, and the river Gozan, to this day.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב) ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָן עֲתִידִין לַחֲזֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כט) וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה, מַה הַיּוֹם הַזֶּה הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף הֵם הוֹלְכִים וְאֵינָם חוֹזְרִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כַּיּוֹם הַזֶּה, מַה הַיּוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר, אַף עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁאָפַל לָהֶן, כָּךְ עָתִיד לְהָאִיר לָהֶן:

The ten tribes are not destined to return to Eretz Yisrael, even during the messianic era, as it is stated: “And He cast them into another land, as it is this day” (Deuteronomy 29:27). Just as the day passes never to return, so too, the ten tribes go into exile and do not return; this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Eliezer says: “As it is this day,” meaning just as the day darkens and then the sky brightens the next day, with regard to the ten tribes as well, although it is dark for them now, so it is destined to brighten for them.

מַתְנִי׳ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָן עֲתִידִין לַחֲזוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה״. מָה הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר – אַף הֵם הוֹלְכִים וְאֵינָן חוֹזְרִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״כַּיּוֹם הַזֶּה״ – מָה יוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר, אַף עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁאֲפֵילָה לָהֶן כָּךְ עֲתִידָה לְהָאִיר לָהֶם. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְּשֵׁם ה׳ מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל״. ״וַיִּתְּשֵׁם ה׳ מֵעַל אַדְמָתָם״ – בְּעוֹלָם הַזֶּה, ״וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת״ – לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם מַעֲשֵׂיהֶם כַּיּוֹם הַזֶּה – אֵינָן חוֹזְרִין, וְאִם לָאו – חוֹזְרִין. רַבִּי אוֹמֵר: בָּאִים הֵם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וְגוֹ׳״. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שַׁבְקַהּ רַבִּי עֲקִיבָא לַחֲסִידוּתֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה׳ לוֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה׳ לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם״.

MISHNA: The ten tribes are not destined to return to Eretz Yisrael, even during the messianic era, as it is stated: “And He cast them into another land, as it is this day” (Deuteronomy 29:27). Just as the day passes never to return, so too, the ten tribes go into exile and do not return; this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Eliezer says: “As it is this day,” meaning just as the day darkens and then the sky brightens the next day, with regard to the ten tribes as well, although it is dark for them now, so it is destined to brighten for them. GEMARA: The Sages taught in a baraita (Tosefta 13:12): The ten tribes have no share in the World-to-Come, as it is stated: “And the Lord rooted them out of their land in anger, and in wrath, and in great indignation; and He cast them into another land, as it is this day” (Deuteronomy 29:27). “And the Lord rooted them out of their land” indicates in this world; “and cast them into another land” indicates for the World-to-Come; this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Shimon ben Yehuda of the village of Akko says in the name of Rabbi Shimon: If their actions continue to be “as it is this day” and they continue to sin, they do not return to Eretz Yisrael. And if not, and they repent, they return to Eretz Yisrael. Rabbi Yehuda HaNasi says: The members of the ten tribes come to the World-to-Come, as it is stated: “And it shall come to pass on that day, that a great shofar will be sounded, and they shall come who were lost in the land of Assyria and who were dispersed in the land of Egypt, and they shall worship the Lord at the holy mountain in Jerusalem” (Isaiah 27:13). Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Here too, Rabbi Akiva abandoned his piety and uncharacteristically interpreted the verses harshly, as it is stated with regard to the ten tribes: “Go and proclaim these words toward the north, and say: Return you faithless Israel, says the Lord; I will not frown upon you; for I am merciful, says the Lord, and I will not bear a grudge forever” (Jeremiah 3:12). The prophet prophesies about the return of the ten tribes to Eretz Yisrael.

על שרשי האמת יעידו גזעיהם ועל טוב המעיינות ישהידו נובעיהם ואמנם כי משרש האמת פרח נצר נאמן וממעיין החסד נהר גדול נמשך בארץ תימן להשקות בהם כל גנים להפריח הנצנים והנה הוא לאטו נדבר כל עיף וצמא במדבר ובו מצאו ספקם ודיים כל עוברי דרך ואיי הים לכן העבירו קול בספרד ובספרוים מקצה השמים ועד קצה השמים הוי כל צמא לכו למים והסוחרים כולם יחד לשואליהם עונים כי מצאו מטע יפה ונעמן ומרעה טוב כל רזה בו ישמן ולרועיהם בו מרעה נאמן יושבי ארץ תימן וכי הם לדל נותני לחמו מסעד לעשיר מקדימי שלומו הליכות שבא קוו למו וידם לכל עוברי דרך מתוחה וביתם פתוחה לרווחה ועמם מצאו הכל מנוחה ונסו יגון ואנחה וכל היום הוגים בתורת משה הולכים בדרך הורה רב אשי רודפי הצדק ומחזיקי הבדק מעמידי עקרי התורה על תלם מקבצים נפזרי ה' במלולם מקימי כל המצות בדקדוקיהם במקהלותם אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותם ברוך ה' אשר לא השבית מקימי תורה ושומרי חקים באיים הרחוקים כאשר הבטיחנו בטובו וחסדו על ידי ישעיהו עבדו ואתם האות כאשר הודיענו מכנף הארץ זמירות שמענו יסעדכם ה' להקים דת וחקה לשמור משפט וצדקה לנצור מצותו ודתו לאחוז בבריתו אמן סלה: אמנם מה שזכרת מן העומד בארץ תימן שגזר שמד על ישראל והכריח כל המקומות שיש לו ממשלה עליהם לצאת מן הדת כמו שעשה הכנעני בארצות המערב שמועה זו הסירה הדר פנינו ורגזו וחלו עליה כל קהלותנו ובאמת יש לנו לומר עליה שהיא שמועה רעה אשר כל שומעה תצלנה אזניו שרפו לה לבותנו ונתבלבלו מועצותנו לצרות הגדולות האלה נמשכו לנו שמד בקצוי העולם ממזרח ומערב ויהיו בני ישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה ועל העת הקשה הזאת שראה הנביא במחזה התחיל להעתיר בעדנו ולהתפלל עלינו ככתוב (עמוס ז' ה') ואמר אדני אלהים חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא ודבר זה לא יהרהר בו בעל אמונה ולא ישליכהו מי שיש לו במשה אמנה ואין ספק להיות אלו חבלי משיח שהיו החכמים מבקשים מהבורא שלא יהיו מצואים בהם וגם הנביאים היו מרעידים בהעלותם אותם על רעיוניהם כמו שאמר (ישעיהו כ"א ד') תעה לבבי פלצות בעתתני וגומר וגם בספר הישר אמר הבורא אוי למי שיהיה מצוי באותו הזמן משומו אל אבל מה שאמרת שדעת קצת בני עמנו נעדרה ונתבלבלה ונעה לבבם והתחדש להם ספק ונתעלפה סברתם וקצת לא סרו מאמונתם ולא נתעלפו ולא חרדו זה לזה דבר זה כבר קדם על ידי דניאל ע"ה כמו שהודיענו הבורא כי בהאריך לנו הימים בגלותנו ובבא הצרות עלינו יצאו רבים מן הדת ויתחדש להם ספק ויטעו וסבה זו תהיה בראותם דלדולנו ותוקף יד מוננו והתגברותם עלינו וקצתם לא יתחדש להם ספק ולא תתבלבל סברתם שנאמר (דניאל י"ב יו"ד) יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכילים יבינו והוסיף לבאר לנו שאפילו המשכילים ההמה והמבינים שעברו עליהם צרות ועמדו כנגדם ונשארו באמונתם בה' ובמשה עבדו עדיין יעברו עליהם צרות קשות ורעות יותר מן הראשונות שעמדו כנגדם עד שיתחדש להם ספק ויטעו ויתעו עד שלא יתבאר להם כי אם מעט מזער כמו שאמר (דניאל י"א ל"ה) ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ וגומר:

May He not forsake you, nor abandon you. We labored and had no rest.

אגרת השלוחה מחכמי ורבני האשכנזים שבארץ ישראל תובב"א לבני משה רבנו ע"ה ועשרת השבטים מסודרת ונערכת על ידי הרב הגאון המאור הגדול החכם המובהק בנגלה ובנסתר מוהר"ר ישראל נר"ו, בעל המחבר ספר תקלין חדתין, ממונה ומשגיח ומנהיג דק"ק אשכנזים הנקרא מדרש פרושים הי"ו שבעה"ק צפת תובב"א.

A letter sent by the elders and Rabbis of the Ashkenazi community in the Land of Israel to the Bnei Moshe A”H and the ten tribes, written and presented by the great sage, knowledgeable in the hidden and revealed, the great light, our teacher: Israel, author of the book Taklin Hadtin, the appointed head and leader of the Ashkenazi community known as Medrash Perushim, in the city of Tzfat, may it speedily be rebuilt in our days amen.

ובהשלימו אותן שבע שנים, והגיע זמן נשואי [ל]בעלי, יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי, והוקשה עלי הדבר עד מאוד, כי נודעה לי העצה. מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה, ואומר בשבילך רחל אני אחזיר את ישראל למקומן. כי כמה פעמים האדם מעתיק מקומו והולך למקום אחר.

In the [Babylonian] Talmud in chapter Chelek (Sanhedrin 94a) he said: "To where were [the ten tribes] exiled? Mar Zutra says: to Afrikei, and Rabbi Ḥanina says: To the Selug Mountains". For even now also they are [mixed] in the midst of the rest of the exiles [of the kingdom of Judah], for originally He exiled them such that ultimately they would be able to return with the rest of the exiles, for He exiled them originally to Afrikei or to the Selug Mountains, and afterward they were uprooted from their place [there] to be amongst the rest of the exiles [of Judah].

הר אפרים, בשביל שהוא המעלה את ישראל לציון, כאמור שם קראו מהר אפרים קומו ונעלה ציון.

Mount Efraim is so called because it leads Israel up to Zion, as we learn from the verse: “call out from Mount Efraim, ’Rise and let us ascend to Zion.’” The aspect ‘Efraim wanders, ’ signifies that Mashiach ben Yosef has no rest, he wanders from north to south, and from south to north, as written: “wake up North, and come to the South.” The initial letters of the 4 Hebrew words

לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה (במדבר ל, ג). מי שאינו עושה דבורו חולין עושה תקונים בכל היוצא מפיו ויגזור אומר ויקם לו צדיק מושל ביראת אלהים על ידי שמירת ברית הלשון. וזהו מטות שיוכל להטות מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדין לרחמים:

Numbers 30:3 “he must not profane his word.” “he ‎must act in accordance with all that he said.” When ‎someone does not profane, dishonor his promises, he assists in ‎perfecting the world we live in with every word he utters. Our ‎verse alludes to this ability of the righteous to govern the ‎universe when instead of ‎שבטים‎, “tribes,” the Torah used the ‎word ‎מטות‎, which has a dual meaning, also meaning “‎להטות‎,” to ‎incline, i.e. to alter an existing status, to effect change in the ‎celestial court, converting decrees based on the attribute of ‎Justice to decrees based on the attribute of Mercy.‎