The Laws of Shabbat Candle Lighting

עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר: שְׁלשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה. עִשַּׂרְתֶּם. עֵרַבְתֶּם. הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת, אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וּמְעָרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין:

This mishna concludes the aggadic treatment of the topic of kindling the Shabbat lights. For three transgressions women are punished and die during childbirth: For the fact that they are not careful in observing the laws of a menstruating woman, and in separating ḥalla from the dough, and in lighting the Shabbat lamp. There are three things a person must say in his home on Shabbat eve at nightfall and not before. The mishna elaborates: He should ask the members of his household, have you tithed the crop that required tithing? Have you placed the eiruv for joining the courtyards and joining the Shabbat borders? If you have done so, light the lamp in honor of Shabbat. The Sages stated a principle: If the time arrives on Friday when there is uncertainty whether it is nightfall and uncertainty whether it is not yet nightfall, one may not tithe the crop that has definitely not been tithed, and one may not immerse ritually impure vessels in a ritual bath to render them ritually pure, and one may not light the Shabbat lights. However, one may tithe demai, doubtfully tithed produce, which must be tithed due to mere suspicion. And one may place an eiruv and insulate the hot water to be used on Shabbat.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר כּוּ׳: מַאי טַעְמָא? אָמַר רָבָא: מִתּוֹךְ שֶׁרֵיחוֹ רַע גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַנִּיחֶנָּה וְיֵצֵא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְיֵצֵא! אֲמַר לֵיהּ: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת חוֹבָה. דְּאָמַר רַב נַחְמָן בַּר רַב זַבְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת חוֹבָה, רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין עַרְבִית, רְשׁוּת. וַאֲנִי אוֹמֵר: מִצְוָה. ״וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה״. מַאי ״וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי״ — אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: זוֹ הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת. ״נָשִׁיתִי טוֹבָה״ — אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: זוֹ בֵּית הַמֶּרְחָץ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זוֹ רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין. רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר: זוֹ מִטָּה נָאָה וְכֵלִים נָאִים שֶׁעָלֶיהָ. רַבִּי אַבָּא אָמַר: זוֹ מִטָּה מוּצַּעַת וְאִשָּׁה מְקוּשֶּׁטֶת לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים.

We learned in the mishna that Rabbi Yishmael says that kindling a lamp on Shabbat with tar is prohibited. The Gemara asks: What is the reason for this? Rava said: Because its odor is bad the Sages issued a decree prohibiting the use of tar, lest one forsake the light and leave. Abaye said to him: And let him leave. What obligation is there to sit next to the light? Rava said to him: Because I say that kindling Shabbat lights is an obligation, and one is required to eat specifically by that light in deference to Shabbat. As Rav Naḥman bar Rav Zavda said, and others say that it was Rav Naḥman bar Rava who said that Rav said: Kindling the Shabbat lamps is an obligation, whereas washing one’s hands and feet with hot water in the evening prior to Shabbat is merely optional. And I say: Washing is not merely optional; it is a mitzva even though it is not an obligation. Since bathing as preparation for enjoyment of Shabbat was discussed, the Gemara cites the homiletic interpretation of the verse describing those heading into exile: “And my soul is removed far off from peace, I forgot prosperity” (Lamentations 3:17). What is: And my soul is removed far off from peace? Rabbi Abbahu said: That is the lack of opportunity to engage in kindling the Shabbat lights, which a refugee is unable to do. I forgot prosperity, Rabbi Yirmeya said: That is the lack of opportunity to bathe in the bathhouse. Rabbi Yoḥanan said: That is the lack of opportunity to engage in washing one’s hands and feet in hot water. Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: Prosperity is a pleasant bed and the pleasant bedclothes that are on it, which are not available in exile. Rabbi Abba said: That is a made bed, and a wife adorned, i.e., worthy of and suitable (Rashba) for Torah scholars.

הַדְלָ [קַ] ת נֵר בְּשַׁבָּת אֵינָהּ רְשׁוּת אִם רָצָה מַדְלִיק וְאִם רָצָה אֵינוֹ מַדְלִיק. וְלֹא מִצְוָה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂנָה כְּגוֹן עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת אוֹ נְטִילַת יָדַיִם לַאֲכִילָה אֶלָּא זֶה חוֹבָה. וְאֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִין לִהְיוֹת בְּבָתֵּיהֶן נֵר דָּלוּק בְּשַׁבָּת. אֲפִלּוּ אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל שׁוֹאֵל עַל הַפְּתָחִים וְלוֹקֵחַ שֶׁמֶן וּמַדְלִיק אֶת הַנֵּר שֶׁזֶּה בִּכְלַל עֹנֶג שַׁבָּת. וְחַיָּב לְבָרֵךְ קֹדֶם הַדְלָקָה בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת. כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא חַיָּב בָּהֶם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: הַמַּדְלִיק צָרִיךְ לְהַדְלִיק מִבְּעוֹד יוֹם קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְנָשִׁים מְצֻוּוֹת עַל דָּבָר זֶה יוֹתֵר מִן הָאֲנָשִׁים לְפִי שֶׁהֵן מְצוּיוֹת בַּבָּתִּים וְהֵן הָעֲסוּקוֹת בִּמְלֶאכֶת הַבַּיִת. וְאַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ הָאִישׁ לְהַזְהִירָן וְלִבְדֹּק אוֹתָן עַל כָּךְ וְלוֹמַר לָהֶן וּלְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם שֶׁתֶּחְשַׁךְ הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סְפֵק חֲשֵׁכָה וְנִכְנַס הַשַּׁבָּת סָפֵק לֹא נִכְנַס אֵין מַדְלִיקִין: פְּתִילָה שֶׁמַּדְלִיקִין בָּהּ לְשַׁבָּת אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ מִדָּבָר שֶׁהָאוּר מְסַכְסֶכֶת בּוֹ כְּגוֹן צֶמֶר וְשֵׂעָר וּמֶשִׁי וְצֶמֶר הָאֶרֶז וּפִשְׁתָּן שֶׁלֹּא נֻפַּץ וְסִיב שֶׁל דֶּקֶל וּמִינֵי הָעֵץ הָרַכִּים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֶלָּא מִדָּבָר שֶׁהָאוּר נִתְלֵית בּוֹ. כְּגוֹן פִּשְׁתָּה נְפוּצָה וּבִגְדֵי שֵׁשׁ וְצֶמֶר גֶּפֶן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְהַמַּדְלִיק צָרִיךְ שֶׁיַּדְלִיק בְּרֹב הַיּוֹצֵא מִן הַפְּתִילָה:

The kindling of a Sabbath lamp is not a matter left to our volition - i.e., [it is not a matter about which,] if one desires, one may kindle it, but if one does not desire, one need not. Nor is it a mitzvah that we are not obligated to pursue - e.g., making an eruv for a courtyard or washing one's hands before eating. Instead, it is an obligation. Both men and women are obligated to have a lamp lit in their homes on the Sabbath. Even if a person does not have food to eat, he should beg from door to door and purchase oil to kindle a lamp, for this is included in [the mitzvah of] delighting in the Sabbath. One is obligated to recite a blessing before kindling [the Sabbath lamp], as one does before fulfilling any of the obligations incumbent upon us by virtue of Rabbinic decree. [The blessing is:] Blessed are You, God, our Lord who has sanctified us with His commandments and commanded us to light the Sabbath lamp. The person who lights the Sabbath lamp should light it while it is still day, before sunset. Women have a greater obligation in this regard than men, for they are normally at home and are involved in the household tasks. Nevertheless, a man should alert them concerning this matter and check that they have done so. He should tell the members of his household on the Sabbath eve before nightfall, "Kindle the lamp." If there is a question whether night has fallen and the Sabbath has commenced or whether the Sabbath has not commenced, the lamp should not be kindled. The wick used for the Sabbath lights should not be made from a substance that causes the light to flicker - e.g., wool, goat's hair, silk, cedar fiber, uncarded flax, palm bast, various types of soft trees, and the like. Instead, [we should use] a substance that burns steadily - e.g., carded flax, [remnants of] linen clothes, cotton, and the like. The person kindling [the lamp] should make sure that the fire has caught on the major portion of the wick that emerges [from the lamp].

ויהא זהיר לעשות נר יפה דאמר רב הונא הרגיל בנר שבת להשתדל בו לעשותו יפה הויין ליה בנים תלמידי חכמים ויש שמכוונים לעשות שתי פתילות א' כנגד זכור וא' כנגד שמור ואם אין ידו משגת לקנות נר לשבת ונר לחנוכה של שבת קודמת וכן אם אין ידו משגת לקנות נר ויין לקדוש נר קודם משום שלום ביתו דאין שלום בבית בלא נר ולא ימהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת וגם לא יאחר וכשידליק יברך בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של שבת אחד האיש וא' האשה בכ"מ שידליקו בו והנשים מוזהרות בו יותר כדאיתא במדרש מפני שכבתה נרו של עולם פירוש גרמה מיתה לאדם הראשון והרמב"ם ז"ל נתן טעם לדבר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית וי"א שאין לברך עליו ונותנין טעם לדבריהם שאם היתה דלוקה ועומדת אין צריך לכבותה כדי לחזור ולהדליקה וגם לא להדליק אחרת ואינו טעם שהרי גבי כסוי הדם תנן כסהו הרוח אינו חייב לכסותו ואפ"ה מברכין על הכסוי ועוד היה אומר ר"ת שאם היה דלוק ועומד צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו דאמר ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר וכן כתב רב עמרם המדליק נר של שבת מברך כתב בה"ג דקבלת שבת תלויה בהדלקת הנר דכיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ומפני זה כתב שצריך להקדים נר של חנוכה לשל שבת שאם יקדים של שבת לא יוכל להדליק של חנוכה אח"כ והתוספות כתבו שאין תלוי בהדלקת הנר דאפי' לאחר שהדליק לא חל עליו שבת אלא תלוי בתפלת ערבית שהמתפלל ערבית חל עליו שבת:

Rather it is dependent on the maariv prayer, for Shabbat begins once he has prayed maariv.

אחד האנשים ואחד הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת אפי' אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת הוא: לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת וגם לא יאחר ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת מיד רשאי כי כיון שמקבל עליו שבת מיד אין זו הקדמה ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה שהיא שעה ורביע קודם הלילה: הגה וע"ל סי' רס"ז ואם היה הנר דולק מבעוד היום גדול יכבנו ויחזור וידליקנו לצורך שבת (טור): כשידליק יברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת אחד האיש ואחד האשה גם בי"ט צריך לברך להדליק נר של י"ט ובי"ה בלא שבת יש מי שאומר שלא יברך וע"ל סי' תר"י: הגה יש מי שאומר שמברכין קודם ההדלקה ויש מי שאומר שמברך אחר ההדלקה (מרדכי סוף ב"מ) וכדי שיהא עובר לעשייתו לא יהנה ממנו עד לאחר הברכה ומשימין היד לפני הנר אחר ההדלקה ומברכין ואח"כ מסלקין היד וזה מקרי עובר לעשייה וכן המנהג (מהרי"ל):

Both men and women must have in their houses an ignited lamp on the Sabbath; even if they have not what to eat they must beg at doors and take oil and light the lamp because this is within the generality Sabbath Enjoyment. A person should not hurry to kindle [the Shabbos lights] while there is still much daylight left because then it is not evident that they are being kindled for the sake of Shabbat. Nor should the kindling be delayed [past the appropriate time]. If one seeks to kindle the light while there is still much daylight left and accept Shabbat at that time (close to the time of kindling) he may do so. Since he accepts Shabbat directly thereafter, this is not considered as [kindling too] early, provided that it is after p’lag haminchah, which is one and a quarter seasonal hours before nightfall. RAMA: See later Siman 267. If the candles were light while there is still much daylight, one must extinguish the light and go back and light it again for the sake of Shabbat. (Tur). When you ignite, you bless: "Blessed are you H' Elokim, King of the World, who sanctified us with your commandments and commanded us to ignite the Sabbath lamp"—both the man and the wife. Also on Holidays it is necessary to bless, to ignite the Holiday lamp. And on non-Sabbath High Holidays, there is one who says that you do not bless, See below Siman 610. Rema: There is one who says that we bless before the ignition and one who says that we bless after the ignition (Mordechai). And in order that it be "before your act" you should not benefit from it until after the blessing; therefore we put a hand in front of the candle after the ignition, and then we bless, and afterward we remove the hand—this is called "before the act" and such is the practice. (Mahari"l)

תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיֶה לְכָל אָדָם נֵר דּוֹלֵק בְּשַׁבָּת בְּכָל חֵדֶר וְחֵדֶר שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם בְּשַׁבָּת, מִשּׁוּם שְׁלוֹם בַּיִת, שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּעֵץ אוֹ בְּאֶבֶן. וְחַיָּב כָּל אָדָם כְּשֶׁאוֹכֵל סְעֻדַּת הַלַּיְלָה לְאָכְלָהּ אֵצֶל אוֹר הַנֵּר, שֶׁזֶּה בִּכְלַל עֹנֶג שַׁבָּת הוּא. וְעִקַּר מִצְוַת הַדְלָקַת נֵרוֹת הוּא נֵר זֶה שֶׁאוֹכֵל אֶצְלוֹ. אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים חַיָּבִים לִהְיוֹת בְּבָתֵּיהֶם נֵר דָּלוּק בְּשַׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהַנָּשִׁים מֻזְהָרוֹת בּוֹ יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁמְּצוּיוֹת בַּבַּיִת וְעוֹסְקוֹת בְּצָרְכֵי הַבַּיִת. וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כָּבְתָה נֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְכָךְ נָתְנוּ לָהּ מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר שַׁבָּת שֶׁתְּתַקֵּן מַה שֶּׁקִּלְקְלָה.

כתב הא"ר דבאשה עניה יש להקל בששכחה שתוסיף כל ימיה מעט שמן בנר ואם היא מדלקת נרות תדליק תמיד נר אחד מעט יותר ארוך מבתחלה: (יב) מפני שמצויות - ועוד טעם מפני שכבתה נר שלו עולם שגרמה מיתה לאדה"ר. (יח) ולמעלה - אבל קודם פלג המנחה אין קבלתו קבלה אף בדיעבד ועיין בסימן רס"א ס"ק כ"ה במ"ב: (כז) אחר ההדלקה - ס"ל דאם תברך הוי כאלו קבלה לשבת בפירוש ושוב אסורה להדליק וא"כ ביו"ט דלא שייך זה לכ"ע תברך ואח"כ תדליק ודעת המ"א דלא פלוג אבל הרבה א

And to add -- and there are some whose practice is to light seven lamps corresponding to the seven days of the week, and there are others who light ten corresponding to the Ten Commandments, and all of them need not be on the table. 27 After the lighting- The reasoning is that when she blesses, it is as if she has explicitly accepted Shabbat, and it is presently forbidden to light. And given this, on Yom Tov when this is not relevant, according to all opinions she should bless and then afterwards light. And it is the opinion of the Magen Avraham that we do not act differently from the norm, but many Acharonim reason as I wrote earlier.