Moshiach ben Yosef in Jewish Sources

וישב. לְשׁוֹן נְשִׁיבָה וְהַפְרָחָה, כְּמוֹ יַשֵּׁב רוּחוֹ (תה' קמ"ז), רֶמֶז שֶׁיָּבֹא דָוִד בֶּן יִשַּׁי לְכַלּוֹתָם, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם עַד שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ:

וישב [AND ABRAM] SCARED THEM AWAY — The word means “blowing upon a thing and making a thing fly away”, similar to (Psalms 147:18) יַשֵּׁב רוחו “He causeth His wind to blow”. It is a symbol that David, the son of Jesse, will wish to destroy them (the nations), but that he will not be permitted by God to do so until king Messiah comes (Pirkei D'Rabbi Eliezer 28).

וְרז״ל (סנהדרין צז.) לָמְדוּ מִזֶּה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ, אֵין מָשִׁיחַ בָּא עַד שֶׁתִּתְהַפֵּךְ כָּל הַמַּלְכוּת לְמִינוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא״, רֶמֶז לַדָּבָר ״הָפַךְ לָבָן״ כְּשֶׁהַמִּלָּה הֲפוּכָה יִהְיֶה ״נָבָל״, וּרְצוֹנָם לוֹמַר כְּשֶׁכֻּלָּם יְנַבְּלוּ צוּר יְשׁוּעָתָם אָז יְטַהֵר ה׳ בְּהֶכְרֵחַ כָּל הָאָרֶץ מִגִּלּוּלֶיהָ. וּרְאָיָתָם מִנֶּגַע זֶה הַבָּא עַל צַד הָעֹנֶשׁ, וּכְשֶׁכֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן וַדַּאי הַחוֹטֵא יִתֵּן אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכָּל הַמַּלְכוּת יֵהָפֵךְ לְמִינוּת וְיִרְאוּ כִּי אֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב, וַדַּאי יִתְּנוּ אָז אֶל לִבָּם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֶל ה׳, וְאָז טָהוֹר הוּא.

And our Sages of blessed memory (Sanhedrin 97a) derived from this homiletically, that the Messiah will not come until the entire kingdom turns to heresy, as it says it has all turned white, he is pure. An allusion to the matter, turned white [hafakh lavan] — when the word [lavan] is reversed [hafukhah], it becomes “foolish” [naval]. That is to say, when everyone will degrade the Rock of their salvation, then God will necessarily purify the entire earth from its idols. And their proof comes from this affliction which comes as a punishment, and when it has all turned white, surely the sinner will take it to heart to repent. So too with Israel, when they see that the entire kingdom has turned to heresy and they see that there is no one restrained or abandoned, they will certainly then take it to heart to return in complete repentance to God, and then he is pure.

וישובו. יהושע קראם אל עירו תמנת סרח אשר בהר אפרים ומשם שלחם, והם לא הלכו משם למזרח לעבור את הירדן רק הלכו לשילה שהיה בקצה צפונית לנחלת יוסף להתפלל במקדש ה' שמה ולקחת רשות מישראל שנאספו שמה, וזה היה אות כי לא נסוג אחור לבם מקדושת משכן ה' ומאחדות אבן ישראל (הפך מה שחשדו אותם אח"כ על אודות המזבח), וזה שדייק מאת ב"י משלה:

ועז"א ויהי לי שור וחמור שנדרש במד"ר שור זה משוח מלחמה והיינו משיח בן יוסף שעסקו היראה להוריק הרע מלב כסיל שע"י היצה"ר יש כח בקליפה לשלוט על ישראל. וז"ש בב"ר שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל. וחמור מלך המשיח שעסק שלו יהיה להכניס קדושה ותורה בלב חכם לימינו.