Does God Need Our Mitzvot?

אִם־חָ֭טָאתָ מַה־תִּפְעׇל־בּ֑וֹ וְרַבּ֥וּ פְ֝שָׁעֶ֗יךָ מַה־תַּֽעֲשֶׂה־לּֽוֹ׃ אִם־צָ֭דַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־ל֑וֹ א֥וֹ מַה־מִּיָּדְךָ֥ יִקָּֽח׃ לְאִישׁ־כָּמ֥וֹךָ רִשְׁעֶ֑ךָ וּלְבֶן־אָ֝דָ֗ם צִדְקָתֶֽךָ׃

If you sin, what do you do to [God]? If your transgressions are many, How do you affect [God]? If you are righteous, What do you offer; What does [God] receive from your hand? Your wickedness affects parties like yourself; Your righteousness, other people.

אָמַ֣רְתְּ לַֽ֭יהֹוָה אֲדֹנָ֣י אָ֑תָּה ט֝וֹבָתִ֗י בַּל־עָלֶֽיךָ׃

I say to GOD, “You are my Sovereign, my benefactor; there is none above You.”

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שָׁלֹשׁ אֲמָתוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? — אָמְרָה חַנָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁלֹשָׁה בִּדְקֵי מִיתָה בָּרָאתָ בָּאִשָּׁה, וְאָמְרִי לַהּ: שְׁלֹשָׁה דִּבְקֵי מִיתָה. וְאֵלּוּ הֵן: נִדָּה, וְחַלָּה וְהַדְלָקַת הַנֵּר. כְּלוּם עָבַרְתִּי עַל אַחַת מֵהֶן?! — ״וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא: עַל עִסְקֵי לִבָּהּ. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כׇּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ בָּאִשָּׁה, לֹא בָּרָאתָ דָּבָר אֶחָד לְבַטָּלָה: עֵינַיִם לִרְאוֹת, וְאׇזְנַיִם לִשְׁמוֹעַ, חוֹטֶם לְהָרִיחַ, פֶּה לְדַבֵּר, יָדַיִם לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מְלָאכָה, רַגְלַיִם לְהַלֵּךְ בָּהֶן, דַּדִּים לְהָנִיק בָּהֶן. דַּדִּים הַלָּלוּ שֶׁנָּתַתָּ עַל לִבִּי לָמָּה? לֹא לְהָנִיק בָּהֶן?! תֵּן לִי בֵּן, וְאָנִיק בָּהֶן.

Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: Why are these three maidservants [amatot] cited in the verse? They are cited to teach that Hannah said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, You have created three crucibles potentially leading to death in a woman, where she is particularly vulnerable. Alternatively, some say: Master of the Universe, You have created three accelerants of death in a woman. They are mitzvot that, as a rule, pertain to women: Observing the halakhot of a menstruating woman, separating ḥalla from dough, and lighting Shabbat candles. Have I ever violated one of them? Hannah attests to her status as God’s maidservant [ama]. The reference to these three mitzvot is drawn from the etymological similarity between amatekha, your maidservant, and mita, death. The Gemara continues to deal with Hannah’s prayer. It is said: “And Hannah spoke on her heart.” Several interpretations are offered to explain her use of the phrase “on her heart” instead of the common phrase to her heart (Maharsha). Rabbi Elazar said in the name of Rabbi Yosei ben Zimra: Hannah spoke to God concerning matters of her heart. She said before Him: Master of the Universe, of all the organs You created in a woman, You have not created one in vain. Every organ fulfills its purpose; eyes to see, ears to hear, a nose to smell, a mouth to speak, hands with which to perform labor, feet with which to walk, breasts with which to nurse. If so, these breasts that You placed upon my heart, to what purpose did You place them? Was it not in order to nurse with them? Grant me a son and I will nurse with them.

וַאֲנַחְנוּ חַיָּבִים לַעֲבֹד אוֹתוֹ בַּעֲבוּר זֶה עֲבוֹדָה גְּלוּיָה וַעֲבוֹדָה צְפוּנָה. הַגְּלוּיָה חוֹבוֹת הָאֵבָרִים כְּמוֹ הַתְּפִלָּה וְהַצּוֹם וְהַצְּדָקָה וְלִמּוּד תּוֹרָה וּלְלַמְּדָהּ וַעֲשׂוֹת סֻכָּה וְלוּלָב וְצִיצִית וּמְזוּזָה וּמַעֲקֶה וְהַדּוֹמֶה לָהֶם מִמָּה שֶׁיִּגָּמֵר מַעֲשֵׂהוּ עַל יְדֵי חוּשֵׁי הָאָדָם הַנִּרְאִים. אַךְ הָעֲבוֹדָה הַצְּפוּנָה הִיא חוֹבַת הַלְּבָבוֹת וְהוּא שֶׁנְּיַחֵד הָאֵל בְּלִבּוֹתֵינוּ וְשֶׁנַּאֲמִין בּוֹ וּבְתוֹרָתוֹ.

Both are among the benefits G-d has bestowed on us. One of these elements of our being is visible and the other is invisible. Therefore, we are accordingly under duty to render the Creator visible and invisible service.

ומזה הצד יפול זה השם על השרשים והיסודות שעמידת הדת וקיומה תלוי בהם, כמו מציאות השם שהוא מבואר מענינו שהוא עקר שהאמנתו הכרחית לתורה אלהית, שאי אפשר לצייר מציאות תורה אלהית זולתו.

But if this were the case, why is he mentioned in the Gemara if he was excluded from the community of Israel and did not believe in the principles of their law?

וכן עד"ז הוא ענין מלת צלם. כי המה דומים במשמעם בצד מה:

And so this is what is meant by tzellem: that the one resembles the other in some fashion.

וְהָאֶמְצָעִים הַמַּגִּיעִים אֶת הָאָדָם לַתַּכְלִית הַזֶּה, הֵם הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר צִוָּנוּ עֲלֵיהֶן הָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּמְקוֹם עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת הוּא רַק הָעוֹלָם הַזֶּה. עַל כֵּן הוּשַׂם הָאָדָם בָּזֶה הָעוֹלָם בַּתְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי הָאֶמְצָעִים הָאֵלֶּה הַמִּזְדַּמְּנִים לוֹ כָּאן יוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּכַן לוֹ, שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא, לִרְווֹת שָׁם בַּטּוֹב אֲשֶׁר קָנָה לוֹ עַל יְדֵי אֶמְצָעִים אֵלֶּה. וְהוּא מָה שֶׁאָמְרוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין כב א):

This is what our sages of blessed memory said: "this world is like a corridor before the World to Come" (Avot 4:16). The means that lead a person to this goal are the commandments which the blessed G-d commanded to us. The place of the performance of these commandments is only in this world. Therefore, man was first placed in this world so that through these means prepared for him here, he will be able to reach the place prepared for him, namely, the World to Come, there to be sated with the good which he acquired through these means.

ולכך אמר (משלי ד, ד) "ויורני ויאמר יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה", כי התורה שהיא דברי השם יתברך, תומכת האדם שלא יגיע לידי מיתה, שהתורה מקיימת הכל. ואמר "שמור מצותי וחיה" נגד מעשה המצות, כשישמור אותם יש בהם החיים.

והנה המחשבה כשמחשב בהדבר ומסתכל ומחשב בה נקרא תוהו כמו שפירש''י ז"ל. ואחר התוהו בוהו. ואמר הכתוב וחושך על פני תהום.

Although ‎יש‎ and ‎אין‎ are popularly perceived as absolute ‎opposites, not having anything in common, this perception is built on a fallacy; the linkage between ‎יש‎ and ‎אין‎ are the mitzvot, Torah commandments, performed by the Jewish people. The ‎commandments are performed in the section of the universe known as ‎יש‎, as a result of which ‎close contact is maintained between the aforementioned two domains of the universe. Let us explain something about what precisely is “hidden” and what is “revealed,” when it ‎comes to the ‎מצוה‎, “Torah commandment.” When we perform a ‎מצוה‎, we cause G’d to become ‎pleased with having created man, the choicest of His creatures.

ובית הלל אומר כלה נאה וחסודה - שידע דרך פרט איך שנפלו אור נצוצי הקדושה בתוך הקליפות, ובאו בשעת תפלה מחשבות זרות לתקנן, וצריך להבדיל ולהסיר הקליפה, ולהעלות מתוכה נצוצי הקדושה, לקשטה שתהי' כלה נאה וחסודה וכו' עי"ש. וכתבתי בזה במקום אחר איך יתקן זהו וכו', יעו"ש.

6 And after a person knows this principle, which is a great principle, that there is no barrier separating him from his God, in times of Torah and prayer, if strange thoughts come upon him, these too are garments and coverings within which the Holy One, blessed be He, is concealed. Regardless, after a person knows that the Holy One, blessed be He, is concealed there, this is no longer concealment.