Gilead: Geography, Etymology, and Significance

וְאֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את יָרַ֖שְׁנוּ בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁר־עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֗ן וַחֲצִ֤י הַֽר־הַגִּלְעָד֙ וְעָרָ֔יו נָתַ֕תִּי לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִֽי׃ וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכׇל־הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת ע֔וֹג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכׇל־הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים׃

And this is the land that we apportioned at that time: The part from Aroer along the wadi Arnon, with part of the hill country of Gilead and its towns, I assigned to the Reubenites and the Gadites. The rest of Gilead, and all of Bashan under Og’s rule—the whole Argob district, all that part of Bashan that is called Rephaim country—I assigned to the half-tribe of Manasseh.

וַיְהִ֤י לָהֶם֙ הַגְּב֔וּל יַעְזֵר֙ וְכׇל־עָרֵ֣י הַגִּלְעָ֔ד וַחֲצִ֕י אֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן עַד־עֲרוֹעֵ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י רַבָּֽה׃ וַחֲצִ֤י הַגִּלְעָד֙ וְעַשְׁתָּר֣וֹת וְאֶדְרֶ֔עִי עָרֵ֛י מַמְלְכ֥וּת ע֖וֹג בַּבָּשָׁ֑ן לִבְנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה לַחֲצִ֥י בְנֵֽי־מָכִ֖יר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃

and it became their territory: Jazer, all the towns of Gilead, part of the country of the Ammonites up to Aroer, which is close to Rabbah, and part of Gilead, and Ashtaroth and Edrei, the royal cities of Og in Bashan, were assigned to the descendants of Machir son of Manasseh—to a part of the descendants of Machir—for their various clans.

וַיִּקְרָא־ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא ל֖וֹ גַּלְעֵֽד׃ וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן הַגַּ֨ל הַזֶּ֥ה עֵ֛ד בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ הַיּ֑וֹם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ גַּלְעֵֽד׃

Laban named it Yegar-sahadutha, but Jacob named it Gal-ed. And Laban declared, “This mound is a witness between you and me this day.” That is why it was named Gal-ed;

וּמִקְנֶ֣ה ׀ רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי־גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה׃ וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֲלֵהֶ֗ם אִם־יַעַבְר֣וּ בְנֵי־גָ֣ד וּבְנֵי־רְאוּבֵ֣ן ׀ אִ֠תְּכֶ֠ם אֶֽת־הַיַּרְדֵּ֞ן כׇּל־חָל֤וּץ לַמִּלְחָמָה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֖רֶץ לִפְנֵיכֶ֑ם וּנְתַתֶּ֥ם לָהֶ֛ם אֶת־אֶ֥רֶץ הַגִּלְעָ֖ד לַאֲחֻזָּֽה׃

The Reubenites and the Gadites owned cattle in very great numbers. Noting that the lands of Jazer and Gilead were a region suitable for cattle, Moses said to them, “If every shock-fighter among the Gadites and the Reubenites crosses the Jordan with you to do battle at the instance of GOD, and the land is subdued before you, you shall give them the land of Gilead as a holding.

הַצֳּרִי֙ אֵ֣ין בְּגִלְעָ֔ד אִם־רֹפֵ֖א אֵ֣ין שָׁ֑ם כִּ֗י מַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א עָֽלְתָ֔ה אֲרֻכַ֖ת בַּת־עַמִּֽי׃

גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם׃

Gilead is a city of evildoers, Tracked up with blood.

בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, מְלַמֵּד שֶׁהוֹכִיחָם עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. בַּמִּדְבָּר, מְלַמֵּד שֶׁהוֹכִיחָם עַל מַה שֶׁעָשׂוּ בַּמִּדְבָּר. דָּבָר אַחֵר: בַּמִּדְבָּר, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹטְלִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם קְטַנִּים וְזוֹרְקִים לְתוֹךְ חֵיקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְאוֹמְרִים לוֹ: בֶּן עַמְרָם מָה אַנּוֹנָה הִתְקַנְתָּ לָהֶם לְאֵלּוּ? מָה פַּרְנָסָה הִתְקַנְתָּ לָהֶם לְאֵלּוּ? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵיהוּ אוֹמֵר (שמות טז ג): ״וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה׳ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״. בָּעֲרָבָה, מְלַמֵּד שֶׁהוֹכִיחָם עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כה א): ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים״ וְגוֹ׳. מוֹל סוּף, מְלַמֵּד שֶׁהוֹכִיחָם עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ עַל הַיָּם, שֶׁהִמְרוּ עַל הַיָּם וְהָפְכוּ עֹרֶף כְּלַפֵּי מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ מַסָּעוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הִמְרוּ עַל הַיָּם וְהִמְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קו ז): ״וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף״. יָכוֹל לֹא הוֹכִיחָם אֶלָּא בִּתְחִלַּת מַסָּע, בֵּין מַסָּע לְמַסָּע מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן – דִּבְרֵי תִּפְלוּת שֶׁתָּפְלוּ עַל הַמָּן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כא ה): ״וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל״. אָמַר לָהֶם: שׁוֹטִים! כָּל עַצְמָם שֶׁל מְלָכִים אֵין בּוֹרְרִים לָהֶם אֶלָּא לֶחֶם קַל שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד מֵהֶם גּוֹסֶה וְדַלַּרְיָא אוֹחַזְתּוֹ, אֲבָל אַתֶּם בַּטּוֹבָה שֶׁהֵיטַבְתִּי לָכֶם בָּהּ אַתֶּם מִתְרַעֲמִים לְפָנַי? הֲוֵי בִּשְׁטוּת אֲבִיכֶם הֲלַכְתֶּם, שֶׁאָמַרְתִּי (בראשית ב יח): ״אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ״, בַּטּוֹבָה שֶׁהֵיטַבְתִּי לוֹ – בָּהּ נִתְרַעֵם לְפָנַי, וְאָמַר (בראשית ג יב): ״הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל״.

9. “From across the Jordan” (Dt.1:1)— this teaches that Moses rebuked them for their behavior on that side of the Jordan. “In the wasteland” (Dt.1:1)— This teaches that Moses rebuked them for their behavior in the wasteland. Another word: “In the wasteland” (Dt.1:1)— this teaches that they would take their baby sons and daughters, and cast them onto Moses’ bosom, saying: Son of Amram! What provisions have you prepared for these? What sustenance have you prepared for these?” R. Judah says: Look at what [the verse] says! “And the Israelites said to them, if only we could have died by the hand of HASHEM in the land of Egypt” (Ex.16:3) 10. “In the steppes” (Dt.1:1)— This teaches that he rebuked them for their behavior on the steppes of Moab. And so He says: “And Israel lingered at Shittim . . . where the people whored with the daughters of Moab” (Nu.25:1). “Opposite Suph” (Dt.1:1)— This teaches that Moses rebuked them for their behavior at the Reed Sea. For they rebelled at the sea, and stiffened their resolve for three journeys. R. Judah says : They rebelled at the sea shore And they rebelled within the sea. And so He says: “For they rebelled at the sea— And in the Reed Sea!” (Ps.106:7) Is it possible to say that Moses rebuked them only at the start of a journey? How do we know that he did so as well between journeys? The Teaching states: “Between Paran and between Tofel,” (Dt.1:1)— [Tofel alludes to Israel’s] frivolous complaints (tiflut) about the manna. And so He says: “For our appetites are ruined by this fluffy bread!”(Nu.21:5). [The Holy One] said to them: Fools! Kings themselves choose only the fluffiest bread, to ward off nausea and diarrhea. But as for you— the very best I could give you is the very thing you complain about! Oh, how you have followed the folly of your original ancestor! For [of Adam] I said: “I will make for him a helper appropriate to him” (Gn.2:18). But the very best I could give him is the very thing he complained about, for it is said: “The woman you gave me— she handed me from the tree, so I ate!” (Gn.3:12)

גלעד ששכן בעבר הירדן ולא בא למלחמה ויש לתמוה והלא מכיר אומר שבא למלחמה ומכיר אבי גלעד וארץ הגלעד לבית מכיר כמו שאמר ויתן את הגלעד למכיר בן מנשה, ויש לפרש כי מה שאמר גלעד בעבר הירדן שכן על בית יאיר בן מנשה אמר שג' הוא היה חלקו בארץ הגלעד כמו שאמר ויאיר בן מנשה הלך וילכוד את חוותיהם ויש לפרש עוד כי מה שאמר גלעד בעבר הירדן שכן הוא דרך תמיהה ואומר לראובן למה ישבת בביתך ולא באת למלחמה גלעד עשה כן כמו שעשית אתה וישב ושכן בעבר הירדן הלא חרד ובא לעזור למלחמת ישראל ואתה למה עשית כן ואף על פי שאתה מעבר לירדן הלא גם הוא מעבר לירדן, ויש לפרש ג"כ לענין זה הפירוש שלא בדרך תמיהה כלומר גלעד הלא שכן בעבר הירדן כמוך וחלקו ונחלתו שם היא ואעפ"כ עבר ובא לעזרת ישראל ואתה למה לא עשית כן:

Gilead who dwelt beyond the Jordan and did not come to the war. And one should wonder: And did not Makhir say that he was coming to the war? And Makhir was the father of of Gilead. So the Gilead (region) went to the House of Makhir, as it stated (Numbers 32:40), "And he gave the Gilead to Makhir, the son of Menashe." But it can be explained that that which it said, Gilead dwelt beyond the Jordan, was about the House of Yair, the son of Menashe, as his portion was also in the land of Gilead, as it stated (Numbers 32:41), "And Yair, the son of Menashe, went and conquered their villages." And it can further be explained that what it stated, that Gilead dwelt beyond the Jordan, is by way of a question. And it is saying it to Reuven - why did you sit in your house and not come to the war: Gilead did like you and settled on the other side of the Jordan. Did he not tremble and come to help in Israel's war? So why did you not do so? And even though you are from the other side of the Jordan, is he not also from the other side of the Jordan? But it can also be explained with the same idea as this understanding, not by way of a question. That is to say, does not Gilead also dwell on the other side of the Jordan like you and his portion and inheritance is there? Nevertheless, he crossed over and came to the help of Israel. But you, why did you not do this?

גִּלְעָד אַתָּה לִי וגו׳. ״אִלּוּ אַתְּ חֲבִיב קֳדָמַי כְּבֵית מַקְדְּשָׁא דְּרָם בְּרֵישׁ טוּרַיָּא, אִם לֹא אֲשַׁוִּינָךְ מִדְבְּרָא״ (תרגום יונתן): גִּלְעָד אַתָּה. הַמִּקְדָּשׁ (מכילתא בשלח עמלק ב), שֶׁמִּמֶּנּוּ צֳרִי וּרְפוּאָה לְכָל הָעוֹלָם (פסיקתא רבתי לג):

You are [as] Gilead to Me, etc. Even if you are as dear to Me as the Temple, which is high on the mountain peaks, I swear that I will make you a desert. You are [as] Gilead The Temple from which balm and healing emanate to the whole world.