Halachaהלכה

Waiting Periods Between Meat and Milk

These sources discuss the various customs and halakhic requirements for the waiting period between eating meat and consuming dairy products. They present different views on duration and conditions, from the Talmudic period through the codified rulings of the Shulchan Arukh and subsequent authorities.

המנהג פשוט להמתין אחר אכילת בשר שעה אחת

5 sources · all verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

What the sources say

The baseline ruling — that one must wait six hours after eating meat before eating cheese — is stated by the Tur (Yoreh De'ah 89), who explains that meat releases fat and imparts flavor for a long time, and is then codified as the normative law by the Shulchan Arukh (Yoreh De'ah 89:1).

The Shulchan Arukh's gloss (Yoreh De'ah 89:1) records that some authorities require only that one remove the dishes, recite Birkat HaMazon, and clean and rinse the mouth, while the common practice in certain communities was to wait merely one hour after meat before eating cheese — provided Birkat HaMazon had been recited, making it a separate meal.

The Arukh HaShulchan (Yoreh De'ah 89:7–10) affirms that the universal widespread custom across all Jewish communities is to wait six full hours, and warns strongly against deviating from this practice, invoking the verse 'one who breaches a fence' (Kohelet 10:8) against those who would be lenient.

Source 1 · Rishonim
Verified

Tur, Yoreh De'ah 89

Tur, Yoreh De'ah 89

The Tur lays out the halakhic discussion of waiting between meat and milk and records the development of the custom. It is a key precursor to the Shulchan Arukh's ruling.

אכל בשר לא שנא בהמה חיה ועוף לא יאכל גבינה אחריו עד שישהא כשיעור שמזמן סעודת הבוקר עד סעודת הערב שהוא ו' שעות ואפי' אם שהה כשיעור אם יש בשר בין השינים צריך להסירו ובתוך הזמן אפילו אין בשר בין השינים אסור לפי שהבשר מוציא שומן ומושך טעם עד זמן ארוך ולפי זה הטעם אם לא אכלו אלא שלעסו לתינוק א"צ להמתין דכיון שלא אכלו אינו מוציא טעם והרמב"ם נתן טעם לשהייה משום בשר שבין השינים ולפי דבריו לאחר ששהה כשיעור מותר אפילו נשאר בשר בין השינים והלועס לתינוק צריך להמתין וטוב לאחוז בחומרי ב' הטעמים אכל גבינה מותר לאכול אחריו בשר מיד ובלבד שיעיין ידיו שלא יהא שום דבר מהגבינה נדבק בהן לפיכך אם הוא לילה שאינו יכול לעיין אותם היטב צריך לרחצם וביום אין צריך וה"ר פרץ כתב יש לרחצם אף ביום לפי שפעמים שהגבינה שמנה ונדבקת בליחלוחית הידים ולאו אדעתיה צריך לקנח פיו ולהדיחו והקינוח הוא שילעוס פת ויקנח בו פיו יפה וכן בכל דבר שירצה חוץ מקמחא ותמרי וירקא לפי שהם נדבקים בחניכין ואין מקנחין יפה ואח"כ ידיח פיו ביין או במים ויש נוהגין לשרות פת ביין או במים ולאכלו והוא עולה בשביל קנוח והדחה ויותר טוב להיות כל אחד ואחד בפני עצמו וכתב הרמב"ם בד"א באוכל בשר בהמה וחיה אחר גבינה אבל אם אוכל אחריה בשר עוף אין צריך לא קינוח ולא הדחה ולא נטילה ור"ת כתב בשם ה"ג שמותר לאכול בשר אחר גבינה מיד בלא קינוח והדחה וגם גבינה אחר בשר מותר מיד אלא שצריך קינוח והדחה וא"א הרא"ש ז"ל כתב ונהגו העולם שלא לאכול גבינה אחר בשר אפילו אחר בשר עוף ואין לשנות המנהג בד"א כשאוכל הבשר והגבינה בעצמה אבל אם אוכל תבשיל של בשר מותר לאכול אחריו תבשיל של גבינה ואפילו הנטילה ביניהם אינה אלא רשות אבל אם בא לאכול הגבינה בעצמו אחר תבשיל של בשר או הבשר בעצמו אחר התבשיל של גבינה חובה הוא ליטול ידיו:

Source 2 · Rishonim
Verified

Beit Yosef on Yoreh De'ah 89

Beit Yosef, Yoreh De'ah 89

Beit Yosef gathers the Talmudic and Rishonim-based sources behind the custom of waiting after meat before milk and analyzes the differing views. It is essential background to the final ruling.

אכל בשר ל"ש בהמה חיה ועוף לא יאכל גבינה אחריו וכו' כל סימן זה נתבאר בספר א"ח סימן קע"ג זולת מ"ש בשם הרמב"ם בד"א באוכל בשר בהמה וחיה אחר גבינה אבל אם אוכל אחריה בשר עוף א"צ לא קינוח ולא הדחה ולא נטילה שלא כתבו רבי' בספר א"ח וטעמא דהרמב"ם מדגרסינן בפרק כ"ה (קד:) תאני אגרא חמוה דרבי אבא עוף וגבינה נאכלין באפיקורן כלומר דרך הפקר שאינו נזהר לקנח פיו וליטול ידיו ביניהם ומפרש הוא ז"ל דבאוכל גבינה ואח"כ עוף מיירי דאילו אכל עוף תחלה אסור לאכול אחריו גבינה ושלא כדברי הרמב"ן שכתבו הרשב"א והר"ן שסובר דאפילו עוף ואח"כ גבינה שרא אגרא וכתב הר"ן דהא דתני אגרא עוף וגבינה נאכלין באפיקורן ה"ה לחיה וגבינה לדידן דקי"ל חיה ועוף אינם מן התורה אבל הרמב"ם ז"ל כתב דחיה כבהמה אף על פי שהוא עצמו פסק דחיה ועוף אינם מן התורה ואיפשר שטעמו לפי שבשר החיה דומה לבהמה ע"כ וז"ל הרא"ש וכיון שהביא הרי"ף הא דתני אגרא אלמא ס"ל כר"ע דאמר חיה ועוף דרבנן והא דנקט אגרא עוף ולא נקט חיה משום דשכיח טפי ור"ת פי' משום דעוף אין נדבק בידים ובשינים ובחניכים ע"כ וז"ל הרשב"א בת"ה אכל עוף או חיה יש מי שהורה שאוכל אחריהם מיד גבינה בלא קנוח הפה ובלא נטילת ידים ואין דבריהם מחוורים וגדולי המחברים אסרוהו כאוכל אחר בשר הבהמה אבל אם אכל גבינה תחלה אוכל אחריה עוף או חיה בלא קנוח הפה ובלא נ"י ולזה דעתנו נוטה וכזה ראוי להורות עכ"ל. ומתוך מה שכתבתי יתיישב לך למה כתב רבינו דין זה בשם הרמב"ם ולא כתבו סתם כיון שהוא שנוי בגמרא דמשום דבגמרא אפשר לפרש דגבינה אחר עוף נמי נאכל באפיקורן כדברי הרמב"ן או דעוף דנקט לאו דוקא דה"ה לחיה כיון שאינה אסורה אלא מדרבנן וכדברי הרשב"א לכך כתב סברת הרמב"ם דמפקא מתרוייהו:

Source 3 · Acharonim
Verified

Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 89

Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 89:1

This siman discusses the waiting period required after eating meat before eating milk, along with the basic distinctions among customs. It is the core practical halakhic locus for the topic of waiting between meat and dairy.

שלא לאכול גבינה אחר בשר. ובו ד' סעיפים: אכל בשר אפילו של חיה ועוף לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות ואפילו אם שהה כשיעור אם יש בשר בין השינים צריך להסירו והלועס לתינוק צריך להמתין: הגה ואם מצא אחר כך בשר שבין השינים ומסירו צריך להדיח פיו קודם שיאכל גבינה (הר"ן פכ"ה) ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון מותר על ידי קנוח והדחה (תוס' ומרדכי פכ"ה והגהות אשיר"י והג"ה מיימוני פ"ט דמ"א וראבי"ה) והמנהג הפשוט במדינות אלו להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת ואוכלין אחר כך גבינה מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר (ע"פ הארוך והגהות ש"ד) דאז הוי כסעודה אחרת דמותר לאכול לדברי המקילין אבל בלא ברכת המזון לא מהני המתנת שעה ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון או אחר כך (ד"ע ממהרא"י ולאפוקי או"ה) ואם מצא בשר בין שיניו אחר השעה צריך לנקרו ולהסירו (ד"ע ממשמעות הר"ן הנ"ל) ויש אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנת לאכול גבינה (ארוך בשם מהר"ח) אבל אין נזהרין בזה ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה וכן נכון לעשות: אכל גבינה מותר לאכול אחריו בשר מיד ובלבד שיעיין ידיו שלא יהא שום דבר מהגבינה נדבק בהם ואם הוא בלילה שאינו יכול לעיין אותם היטב צריך לרחצם וצריך לקנח פיו ולהדיחו והקינוח הוא שילעוס פת ויקנח בו פיו יפה וכן בכל דבר שירצה חוץ מקימחא ותמרי וירקא לפי שהם נדבקים בחניכין (פי' מקום למעלה מבית הבליעה קרוב לשינים) ואין מקנחים יפה ואחר כך ידיח פיו במים או ביין במה דברים אמורים בבשר בהמה וחיה אבל אם בא לאכול בשר עוף אחר גבינה אינו צריך לא קינוח ולא נטילה: הגה ויש מחמירין אפילו בבשר אחר גבינה (מרדכי בשם מהר"ם וב"י בא"ח סי' קע"ג) וכן נוהגין שכל שהגבינה קשה אין אוכלין אחריה אפילו בשר עוף כמו בגבינה אחר בשר (וכן הוא בזוהר) ויש מקילין ואין למחות רק שיעשו קנוח והדחה ונטילת ידים מיהו טוב להחמיר:

Prohibition of Eating Cheese After Eating Meat After eating meat, even from a wild animal or poultry, one should not eat cheese before an interval of six hours; and even after this interval, one must clean the teeth if there are meat remnants in the gaps. The interval must also be observed when one has chewed the meat to give it to a child. GLOSS: After cleaning the teeth, one must rinse the mouth before eating the cheese. Some opine that the six-hour interval is not necessary, and one can eat the cheese after removing the dishes, reciting the blessing at the end of the meal, and cleaning and washing the mouth. In our countries, it is customary to wait one hour after the meat meal before eating the cheese; but the mentioned blessing must be recited; because only then are the two meals distinct, otherwise not. It makes no difference if the hour serving as an interval is observed before or after the blessing. Meat remnants found in the gaps must be removed, even after the interval. Some opine that the middle blessing should not be recited expressly to eat cheese afterward; this is generally not taken into account. Some rigorously observe the six-hour interval; it is advisable to do the same. After cheese, one can immediately eat meat, provided one examines the hands to ensure no cheese remnants adhere to them; at night, when this examination is impractical, they must be washed, as well as cleaning and washing the mouth. Cleaning is done by chewing bread or any other food, except flour, dates, or vegetables, which adhere to the gums and do not clean well. The mouth is then washed with water or wine. This applies only to the meat of domestic or wild animals; but poultry meat can be eaten after cheese without prior cleaning or washing. GLOSS: Some also forbid eating meat after cheese. Indeed, it is customary not to eat meat, even poultry meat, after hard cheese, just as vice versa. Others permit it. It is not opposed, provided the mouth and hands are cleaned and washed. But it is advisable to be stringent on this matter.

Source 4 · Acharonim
Verified

Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 89:7-10

Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 89:7-10

Arukh HaShulchan discusses the practical minhagim regarding how long to wait after meat before milk and explains the rationale behind the common customs. It is especially useful for explaining different communal practices.

והמנהג פשוט במדינות אלו להמתין אחר אכילת בשר שעה אחת, ואוכלין אח"כ גבינה, מיהו צריכים לברך ג"כ ברהמ"ז אחר הבשר, דאז הוי כסעודה אחרת דמותר לאכול לדברי המקילין, אבל בלא ברהמ"ז לא מהני המתנת שעה [ואף לא שש שעות]. ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה, וכן נכון לעשות. וכן המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל להמתין שש שעות, וחלילה לשנות, ובזה נאמר (קהלת י ח) 'פורץ גדר' וגו'.

Source 5 · Modern
Verified

Ein Aya, Berakhot 9:261

Ein Aya, Berakhot 9:261

Rabbi Yochanan says one must wait until midday exactly, and it is proper for one who eats meat to wait until the natural appointed time, which is midday exactly.

ורבי יוחנן אמר עד חצות ממש. נאה להיות הרושם עד עת מועד טבעי, חצות ממש.