Jewish legal sources address whether betting money on games of pure chance is permitted, exploring two primary rationales for the prohibition: the doctrine of asmakhta (invalid conditional transactions) and the concern that gambling contributes nothing productive to society. Sources range from the Talmud's foundational ruling disqualifying gamblers as witnesses through medieval and modern codifications of the law.
המשחקים בקוביא כיצד
Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.
What the sources say
The foundational rabbinic sources treat betting on games of chance as rabbinically prohibited: the Gemara (Sanhedrin 24b) lists the dice-player among those disqualified from bearing witness, with Rami bar Ḥama explaining that gambling winnings constitute a transaction lacking genuine consent (asmakhta), while Rav Sheshet counters that the problem is rather that gamblers are not engaged in the productive settlement of the world — a dispute with halakhic consequences depending on whether the gambler has another trade, as Mishnah Sanhedrin 3:3 already notes in Rabbi Yehudah's qualification.
Both the Mishneh Torah, Laws of Robbery 6:10 and the Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 370 rule unequivocally that one who plays such games under a monetary wager takes his fellow's money 'for nothing, in the way of play and jest' and is therefore a rabbinic-level thief — even though the loser consented.
The Tur (Choshen Mishpat 370) records a dispute between the Rambam, who holds the gambler disqualified as a thief only when playing against a Jew (playing against a non-Jew carries merely the prohibition of engaging in idle pursuits), and the Rosh, who holds the disqualification turns entirely on whether the gambler has no other trade — and the Arukh HaShulchan (Choshen Mishpat 370) codifies both the theft prohibition and the independent prohibition of occupying oneself with idle matters rather than Torah, commerce, and the productive settlement of the world.
משלי י״ג:י״א
Proverbs 13:11
"Wealth gained in haste will dwindle, but he who gathers little by little will increase it." This verse is cited by classical authorities as a prooftext warning against quick, effortless gain — the paradigm of gambling winnings.
ה֭וֹן מֵהֶ֣בֶל יִמְעָ֑ט וְקֹבֵ֖ץ עַל־יָ֣ד יַרְבֶּֽה׃
Wealth may dwindle to less than nothing, But one who gathers little by little increases it.
משנה סנהדרין ג׳:ג׳
Mishnah Sanhedrin 3:3
The Mishnah lists a 'dice player' (mesachek bekuvya) as disqualified from serving as a witness or judge. This is one of the foundational sources establishing that gambling is halakhically problematic.
וְאֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין, הַמְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא, וְהַמַּלְוֶה בְרִבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם אֻמָּנוּת אֶלָּא הִיא, אֲבָל יֵשׁ לָהֶן אֻמָּנוּת שֶׁלֹּא הִיא, כְּשֵׁרִין:
סנהדרין כ״ד ב — ד"ה מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין
Sanhedrin 24b:15
The Talmud debates why a dice player is disqualified: Rami bar Chama says it is because gambling constitutes asmakhta (an invalid acquisition based on false expectations), while Rava says the gambler contributes nothing productive to society and is therefore considered a form of robbery. This dispute has major halakhic implications.
מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין: הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא, וְהַמַּלְוֶה בְּרִיבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. גְּמָ׳ מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא, מַאי קָא עָבֵיד? אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: מִשּׁוּם דְּהָוֵה אַסְמַכְתָּא, וְאַסְמַכְתָּא לָא קָנְיָא. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: כֹּל כִּי הַאי גַוְונָא לָאו אַסְמַכְתָּא הִיא, אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין עֲסוּקִין בְּיִישּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּגְמַר אוּמָּנוּתָא אַחֲרִיתִי.
MISHNA: And these on the following list are the ones who are disqualified by the Sages from bearing witness due to their unseemly behavior, as they are considered wicked individuals guilty of monetary transgressions: One who plays with dice [bekubbiyya] for money, and one who lends money with interest, and those who fly pigeons, and merchants who trade in the produce of the Sabbatical Year, which may be eaten but may not be sold as an object of commerce. GEMARA: With regard to one who plays with dice for money, what is he doing that disqualifies him from bearing witness? Rami bar Ḥama says: He is disqualified because gambling is a transaction with inconclusive consent [asmakhta], as one who gambles does not have conclusive consent to pay when he loses since he plays under the assumption that he will win. And as an asmakhta does not effect acquisition, the one who wins takes money that is not legally his, and is considered a robber. Rav Sheshet says: Any case like this is not an asmakhta. In a game of dice both sides realize that they might lose, and consent at the outset to pay if that happens. Rather, those who play dice are disqualified because they are not involved in settling the world, i.e., in productive occupations that demand hard work. Since they do not realize the effort required of most people to earn a living they might not be scrupulous about other people’s money, and their testimony cannot be relied upon. The Gemara asks: What is the practical difference between the explanations of Rami bar Ḥama and Rav Sheshet? The Gemara answers: The practical difference between them is in a case where the dice player learns another occupation, and is involved in that occupation as well. According to Rav Sheshet, since he has a productive occupation he is fit to bear witness. According to Rami bar Ḥama, since he is considered a robber, as the money he gains from gambling is not legally his, he is disqualified.
טור, חושן משפט ש״ע
Tur, Choshen Mishpat 370
The Tur records both the Talmudic dispute and the Rambam's ruling on gambling, presenting the range of opinion on whether the prohibition stems from asmakhta or from social uselessness. He provides the legal framework that the Beit Yosef and Shulchan Arukh later build on.
משחקי בקוביא כגון אלו שמשחקין בעצים או בצרור או בעצמות וכיוצא בזה או אלו שמריצין בהמות וכל הקלה במרוצה והנוצח חבירו שיקח כך וכך וכל כיוצא בזה גזל מדבריהם הוא ואסור: והרמב"ם כתב המשחק עם העכו"ם בקוביא אין בו משום גזל אבל יש בו משום שעוסק בדברים בטלים שאין ראוי לאדם לעסוק כל ימיו אלא בדבר חכמה ובישוב של עולם ויראה שפוסל משחק בקוביא משום גזל אפילו שיש לו מלאכה אחרת ועל כן מחלק בין משחק בקוביא עם עכו"ם או עם ישראל: ואדוני אבי הרא"ש ז"ל פוסק שאינו פסול אלא אם כן אין לו אומנות אחרת ואותו פסול אפילו משחק עם העכו"ם:
משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה ו׳:י׳
Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 6:10
Those who play games with sticks, pebbles, bones, or similar items and stipulate that the winner takes money from the loser are engaging in theft according to rabbinic law, since money is taken from another without genuine consideration even though the loser consented, inasmuch as it was taken through play and pretense.
אֵלּוּ שֶׁמְּשַׂחֲקִין בְּעֵצִים אוֹ בִּצְרוֹרוֹת אוֹ בַּעֲצָמוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְעוֹשִׂים תְּנַאי בֵּינֵיהֶם שֶׁכָּל הַנּוֹצֵחַ אֶת חֲבֵרוֹ בְּאוֹתוֹ שְׂחוֹק יִקַּח מִמֶּנּוּ כָּךְ וְכָךְ הֲרֵי זֶה גֵּזֶל מִדִּבְרֵיהֶם. אַף עַל פִּי שֶׁבִּרְצוֹן הַבְּעָלִים לָקַח הוֹאִיל וְלָקַח מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּחִנָּם דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וְהִתּוּל הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל.
שולחן ערוך, חושן משפט ש״ע
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 370
The Shulchan Arukh codifies that a gambler who plays dice or similar games of chance is considered a near-robber and his winnings are potentially forbidden. This is the governing siman for the practical ruling on gambling.
המשחקים בקוביא כיצד אלו שמשחקים בעצים או בצרורות או בעצמות ועושים תנאי ביניהם שכל הנוצח את חבירו באותו שחוק יקח כך וכך וכן המשחקים בבהמה או בחיה או בעופות ועושים תנאי שכל שתנצח בהמתו או תרוץ יותר יקח מחבירו כך וכך וכן כל כיוצא בדברים אלו הכל אסור וגזל מדבריהם הוא:
שולחן ערוך, חושן משפט ר״ז
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 207
The laws of asmakhta — a conditional transaction where one party does not fully expect to lose — are codified here. Many authorities apply this principle to gambling wagers, ruling them invalid and the winnings forbidden as an asmakhta.
הגה ויש אומרים דג' חלוקין בדיני אסמכתא דכל מה שאין בידו ותלוי ביד אחרים כגון שא"ל קנה לי יין ממקום פלוני ואם לא תקנה תחייב לי בכך וכך דזה אינו תלוי בו דדילמא לא ירצו למכור לו הוי אסמכתא בכל ענין ולא קנה ומה שיש בידו לעשות אם לא גזים כגון שאמר אם אוביר ולא אעבוד אשלם במיטב לא הוי אסמכתא וקניא אבל אי גזים ואמר אם לא אעבוד אשלם אלפא זוזי הוי אסמכתא ולא קניא לפיכך כשמוכר מקנה ללוקח על תנאי אם תעשה לי כך תקנה הוי אסמכתא כיון שקיום התנאי אינו תלוי ביד המוכר רק ביד הלוקח אבל אם אין בידו לגמרי ולא ביד אחרים כגון המשחק בקוביא וכיוצא בו שאינו יודע אם ינצח או לא ואפילו הכי התנה ודאי גמר ומקני מספק בד"א כששוחקין במעות מוכנים אבל אם שוחקים באמנה אין מוציאין ממנו מה שהפסיד (טור בשם ר"י) וי"א אפי' נתן לו משכון על המעות לא מהני דמעות אין כאן משכון אין כאן כמו שנתבאר לעיל סי' ק"ץ סעיף ט' אבל כשמעות מוכנין על הדף מותר לשחוק ואין בו אסמכתא (מרדכי פרק זה בורר) ודלא כיש חולקין ואוסרין לשחוק בכל ענין (הגהות מרדכי הנ"ל) וי"א דאינו מותר רק כשהדף שהמעות מונחים עליו קנוי לשניהם (תוס' פ' הנ"ל ב"י בשם ר"י) וע"ל סי' ש"ע ולא מקרי אסמכתא אלא כשעיקר הדבר תולה בתנאי אבל מי שמחייב עצמו לחבירו ואומר אם יהיה בחיים יתן לו ואם לאו יתן ליורשיו זה לא מקרי אסמכתא דהא עכ"פ חייב ליתן לו וכן כל כיוצא בזה (ב"י בשם תשובת רשב"א) י"א הא דמשחק בקוביא לא הוי אסמכתא הוא מטעם דמאחר ששניהן מתנין זה כנגד זה וכל אחד יוכל להפסיד אגב דבעי למקני גמר ומקני ולכן כל שנים שהמרו זה עם זה קנו אם קנו מידן ודוקא שאין בידן גם כן אבל מה שבידן לא כמו שנתבאר גבי ערבון בסמוך סעיף י"א (טור ומרדכי פרק איזהו נשך בשם ר"ת) ואפי' בזה יש חולקין ולכן הוצרכו לתת טעמים אחרים גבי משחק בקוביא וקנסות שדוכין לקמן סעיף ט"ז:
בית יוסף, חושן משפט ש״ע — ד"ה ומ"ש רבינו בשם הרמב"ם שהמשחק עם
Beit Yosef, Choshen Mishpat 370:7
R. Yosef Karo's Beit Yosef analyzes the dispute between Rami bar Chama and Rava and its practical ramifications. He discusses whether a professional gambler's winnings constitute outright theft and under what conditions occasional gambling might be permitted.
ומ"ש וא"א פוסק שאינו פוסל אלא א"כ אין לו אומנות אחרת ואותו פסול אפי' משחק עם העכו"ם טעמו מפני שכתב שם משחק בקוביא מאי קא עביד אמר רב ששת לפי שאין עוסקין בישובו של עולם אבל משום אסמכתא לא מיפסל דכל כה"ג לא הוי אסמכתא ובפרק איזהו נשך כתב משחק בקוביא כיון שאין בידו כלל ואין דבר לתלות בו ולומר דאדעתא דהכי התנה שהיה סבור שלא יבוא לידי כך הילכך ודאי גמר ומקני וכבר כתב רבינו זה בסי' ר"ז והאריך בדבר והרי"ף ג"כ כתב דברי רב ששת והשמיטה לדרמי בר חמא וכן משמע דכיון דרמי בר חמא פליג אדריב"ל ור"י לית הלכתא כוותיה ויש לתמוה על הרמב"ם ז"ל שפסק לרמי בר חמא וכבר תמה עליו ה' המגיד והניח הדבר בצ"ע וכבר כתבתי ליישב דעת הרמב"ם בביאורי לספר שופטים פרק י"ב מהלכות עדות:
ערוך השולחן, חושן משפט ש״ע
Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 370
The Arukh HaShulchan discusses the prohibition on gambling at length, distinguishing between gambling as one's livelihood (strictly forbidden) and occasional gambling. He notes the two rationales — asmakhta and lack of productive contribution — and explores when winnings are permitted or forbidden.
המשחקים בקוביא כיצד כגון אלו שמשחקים בקלפים או בעצים וצרורות או בעצמות ועושים ביניהם תנאי שכל הנוצח את חבירו באותו שחוק יקח כך וכך וכן המשחקים בבהמה וחיה ועוף ועושים תנאי שכל שבהמתו תנצח שתרוץ יותר יקח מחבירו כך וכך וכל כיוצא בדברים אלו הכל אסור והוא גזל מדבריהם והמשחק בקוביא עם הכותי אין בו משום גזל אבל יש בזה איסור עוסק בדברים בטלים ואין ראוי לאדם לעסוק כל ימיו אלא בדברי חכמה ומשא ומתן וישובו של עולם וזהו דעת הרמב"ם ז"ל: וכבר בארנו בסימן ר"ז סעיף כ"ג דרבים נסתבכו בדברי הרמב"ם ז"ל ובארנו שמה הנראה לנו מדבריו ז"ל דבקוביא שהקנין הוא מעכשיו אין בזה משום אסמכתא וסתם קוביא הוי הקנין מעכשיו ומ"מ כיון דאין זה ישובו של עולם עשו חז"ל שחוק הקוביא כגזל ובכותי לא החמירו וכשר לעדות אא"כ אין לו אומנות אחרת ורבים מרבותינו חולקים עליו וס"ל דקוביא אין בה משום גזל כלל מהטעמים שנתבארו שם ורק אם אין לו אומנות אחרת פסלוהו חז"ל מפני שאינו עוסק בישובו של עולם ולדעה זו הסכים רבינו הרמ"א והשוחק באמנה אינו חייב לשלם כמ"ש שם: