Hod She'b'Hod: Divine Splendor and Humility

הוֹד־וְהָדָ֥ר פׇּעֳל֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃

הSplendid and glorious are God’s deeds; וGod’s beneficence is everlasting;

הֲ֭דַר כְּב֣וֹד הוֹדֶ֑ךָ וְדִבְרֵ֖י נִפְלְאֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה׃

ה The glorious majesty of Your splendor and Your wondrous acts will I recite.

אשר בעפר יסודו. הלא הוא גוף נמאס ופגר מובס. קרוץ ממעין נרפש. וממקור משחת. בנוי מטפה סרוחה. שרופה באש כסוחה. גולם כדמות תולעה. והיה רק זועה. עצור ברחם מטנף. סגור בבטן מלכלך. ילד בצירים וחבלים. לראות עמל והבלים.

היאך ירגיל האדם עצמו במדות נצח הוד יסוד: תקוני הנצח וההוד בכללות: וְאוּלָם בְּתִקּוּנֵי הַנֵּצַח וְהַהוֹד, קְצָתָם מְשֻׁתָּפִים לִשְׁנֵיהֶם וּקְצָתָם מְיֻחָדִים כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ. נצח והוד בפרטות: וְהִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ לוֹמֵד מִקְרָא שֶׁהוּא מִן הַיָּמִין יֵשׁ לוֹ יַחַס פְּרָטִי אֶל הַנֵּצַח, וּבִהְיוֹתוֹ לוֹמֵד מִשְׁנָה שֶׁהִיא מִן הַשְּׂמֹאל יֵשׁ לוֹ יַחַס פְּרָטִי אֶל הַהוֹד, וְהַגְּמָרָא הַכְּלוּלָה בַּכֹּל שֶׁמֵּבִיא רְאָיָה לְדִינֵי הַמִּשְׁנָה מִן הַכָּתוּב הֲרֵי זֶה תִּקּוּן לִשְׁנֵיהֶם יָחַד.

Chapter 8 - How a person can accustom himself with the traits of victory (netsach), majesty (hod) and foundation (yesod): The reparations of Victory, Majesty in Their Commonality - [as with] the reparations of Victory and Majesty, some of them are common to both of them and some of them are unique, each one to itself - [are as follows]. Victory and Majesty individually - and behold, in his studying Scripture which is from the right, he has a connection to Victory individually; and in his studying Mishnah which is from the left, he has a connection to Majesty individually. And behold, the Gemara that is included in everything - such that it brings a proof to the laws of the Mishnah from the verse - is a reparation for both of Them together.

וְעוֹד אֲפִלּוּ לֹא יִהְיֶה בּוֹ חִסָּרוֹן אַחֵר, אֶלָּא הֱיוֹתוֹ בָּשָׂר וָדָם יְלוּד אִשָּׁה, דַּי לוֹ זֶה וְהוֹתֵר לִפְחִיתוּת וּגְרִיעוּת, עַד שֶׁלֹּא יֵאוֹת לוֹ הַהִנָּשֵׂא כְּלָל, כִּי הֲרֵי כָּל מַעֲלָה שֶׁהוּא מַשִּׂיג, אֵינוֹ אֶלָּא חֶסֶד אֵל עָלָיו, שֶׁרוֹצֶה לָחֹן אוֹתוֹ עִם הֱיוֹתוֹ מִצַּד טִבְעוֹ וְחָמְרִיּוּתוֹ שָׁפָל וְנִבְזֶה עַד מְאֹד עַל כֵּן אֵין לוֹ אֶלָּא לְהוֹדוֹת לְמִי שֶׁחֲנָנוֹ וְלִכָּנַע תָּמִיד יוֹתֵר.

They further said (Chulin 89a): "'It was not because you were greater than any people that the L-rd desired in you and chose you' (Devarim 7:7) - the Holy One, blessed be He, said to Israel, 'My sons, I desire you because even when I bestow greatness upon you, you humble yourselves before Me. I bestowed greatness upon Avraham, yet he said to Me, 'I am but dust and ashes' (Gen.18:27); Upon Moses and Aharon, yet they said: 'And we are nothing' (Ex.16:7); upon David, yet he said: 'I am but a worm and no man' (Tehilim 22:7)"

או יאמר "נח כו׳ בדורותיו", דהנה הצדיק השלם ההולך תמיד באחדות האמתי, הוא משפיע שפע טובה וברכה לכל ישראל, ולזה מרמז אות צדיק נכתב כזה צ, דהיינו נו"ן ויו"ד, וראש עליון של הנו"ן הוא קצר רמז אל האחדות שהצדיק הולך בו, ורגל התחתון הוא רחב רמז שהצדיק צריך להשפיע להרחיב ולפשט ההשפעה על כל ישראל, ויו"ד הנכתב מאחורי הנו"ן כמו על הכתף, רמז שהוא מקבל השפעה על שכמו מהיו"ד שמשם באה עיקר השפעה.

needs to return immediately, that is, to understand that one's intention should be always towards Heaven, and return his/her intention to the Holy Blessed Name, Blessed Be, "until the waters dried up"- meaning, that person should behave this way until the arrival of messianic times.

יראת הרוממות ואהבת המלך מלכי המלכים הקב"ה יתברך ויתעלה זכרו לעד לנצח נצחים הוא ראוי ונכון שיהיה תקועה בלב ישראל קדושים משרתי עליון שהם עמו ונחלתו נחלת יעקב בלי מצרים כי הם דבוקים בו ית' הבב"ת והוא דבוק בהם כי הם המעט שהם ממעטין ומקטינים א"ע ומאן דאיהו זעיר וכו' ועלינו לשבחו ולפארו ולרוממו ולברכו על התורה תחלה וקדומה אלפים אלוף חכמ"ה אלוף בינ"ה יתירה נודעת לנו ע"י משה נביאו נאמן ביתו ע"ה ולאורה נסעה ונלכה באור ה' למען היותנו מקושרים בו ית' אהבה עזה ועצומה וזכרו לא יסוף מזרעינו עד סוף כל הדורות ועד בכלל כל השרשים כולם כי הוא מסבב כל עלמין וכו' ותחות כל עלמין כאשר נראה בחוש בכל דור ודור אשר הוא ית' לנו מעיר לעזור ע"י הנביאים ואנשי כנה"ג ותנאים ואמוראים והגאונים וגאוני הזמן ומורה דרך ישכון אור עליון מלמעלה למטה מטה כמאמרם ז"ל אין לך יום שקללתו וכו' אמנם יתרון אור מן החושך ואמת מארץ תצמח ובגודל חשכת גלותינו לא עזבנו אלהינו והאיר אל עבר פנינו אורה זו תורה הקדומה ועלומה וסתומה ומופלא ומכוסה שכיסן עתיק יומין עד עת בא דברו אמרת ה' צרופה על ידי בוצינא קדישא התנא האלקי רשב"י זלה"ה בספר הזהר וז"ח ותיקוני זהר שמזהיר כברק לעיינין עיני העדה הם החכמים החכמה תחיה בעליה לחיותינו כיום הזה ע"י האלקי מוהר"ר משה קורדווירא אשר כל סתום לא עממהו והגדיל עצה והפליא תושיה לגלות כל ר"ז דא או"ר הזהר הנ"ל בביאורו בספר הפרדס ושאר ספרים הקדושים ולימד דעת את העם לידע ולהודיע ולהודע שהוא האל ית' מרוחק ונעלה מאוד ממדת הברואים ומזהיר ומשמר ומרחק מאוד מן ההגשמה ח"ו בחכמה זו כי הם רק שכליים ואורות עליונים וחיות אלהותו ית' כאשר רוח ה' דיבר בו כי חכמת אלקים בקרבו.