The Correct Blessing Over Wine

עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

מַתְנִי׳ כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּירוֹת? עַל פֵּירוֹת הָאִילָן הוּא אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן הוּא אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן״. וְעַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ הוּא אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר: ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״. וְעַל הַיְּרָקוֹת הוּא אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים״.

MISHNA: This mishna discusses the blessings recited over various foods. How does one recite a blessing over fruits? Over different fruits that grow on a tree one recites: Who creates fruit of the tree, with the exception of wine. Although wine is produced from fruit of the tree, due to its significance, its blessing differs from other fruits of the tree. Over wine one recites: Who creates fruit of the vine. Over fruits that grow from the earth, one recites: Who creates fruit of the ground, with the exception of bread. Bread, too, is significant and its blessing differs from other fruits of the ground, as over bread one recites: Who brings forth bread from the earth. Over herbs and leafy vegetables one recites: Who creates fruit of the ground. Rabbi Yehuda says that there is room to distinguish between fruits that grow from the earth, herbs, and leafy vegetables. Although they are all fruit of the ground, since they have different qualities, the blessing on the latter is: Who creates various kinds of herbs.

יין חי, מברכין עליו בורא פרי העץ, ונוטלין הימנו לידים. ואם נתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי הגפן, ואין נוטלין ממנו לידים דברי ר' ליעזר. וחכמים או' בין כך ובין כך מברכין עליו בורא פרי הגפן, ואין נוטלין ממנו לידים.

הַסּוֹחֵט פֵּרוֹת וְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה שֶׁהַכֹּל וּלְבַסּוֹף בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת. חוּץ מִן הָעֲנָבִים וְהַזֵּיתִים. שֶׁעַל הַיַּיִן הוּא מְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. וְעַל הַשֶּׁמֶן בַּתְּחִלָּה הוּא מְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ וְשָׁתָה מִן הַשֶּׁמֶן עִם מֵי הַשְּׁלָקוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁהֲרֵי נֶהֱנֶה בִּשְׁתִיָּתוֹ. אֲבָל אִם שָׁתָה הַשֶּׁמֶן לְבַדּוֹ אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה חוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו שֶׁהַכֹּל. שֶׁהֲרֵי לֹא נֶהֱנָה בְּטַעַם הַשֶּׁמֶן:

When a person squeezes fruit - with the exception of grapes and olives - to extract its juices, he should recite the blessings shehakol beforehand and borey nefashot afterward. Over wine, he should recite the blessing borey pri hagafen beforehand and the single blessing that includes the three [blessings of grace] afterward. Over oil, he should recite the blessing borey pri ha'etz beforehand. When does the above apply? When he has a sore throat and drinks the oil together with the sauce of cooked [vegetables] and the like, for he benefited by drinking. If, however, a person drank oil alone or did not have a sore throat, he should recite the blessing shehakol, because he did not benefit from the taste of the oil.

הלכות פירות האילן על כל פירות האילן בין אם הם מז' המינין או משאר מינין ברכה ראשונה שלהם בורא פרי העץ חוץ מהיין שמברך עליו בפה"ג בין חי בין מבושל אבל על הענבים מברכין בפה"ע ובעודן בוסר כל זמן שלא הגיעו לכפול הלבן מברכין עליו בפה"א דכל דבר שגדל על האילן ואינו עיקר הפרי מברכין עליו בפה"א ומשהן כפול הלבן ואילך מברכין עליהן ב"פ העץ ואם הוא מסופק אם הוא כפול הלבן או לא מברך עליהן בפה"א דקי"ל בירך על פרי האילן בפה"א יצא:

ומ"ש דעל יין מבושל מברך בפה"ג כ"כ התוס' והרא"ש בפרק המוכר פירות (בבא בתרא צז.) ודלא כרש"י והר"ש שכתבו דמברכין עליו שהכל ודעת הר"ן בפרק ע"פ כדעת התוספות והרא"ש וכן הסכים סמ"ק וכתב הר' המגיד בפרק כ"ט שכן דעת הרמב"ן והרשב"א וכ"כ המרדכי בפרק כיצד מברכין וכ"כ הגהות מיימון בפ"ח מהלכות ברכות: ורבינו ירוחם כתב שהרמב"ם סובר שמברכין עליו שהכל ואני לא מצאתי שכ"כ דאי משום דכתב דאין מקדשין עליו הרי פירש שהטעם מפני שאינו ראוי לנסך על גבי המזבח וגם ת"ה סימן ל' הסכים לדברי התוס' והרא"ש וכ"כ בתשובה להרמב"ן סימן ק"ץ וכן העלה בשבלי הלקט שמברכין עליו בפה"ג מאחר שמפורש בירושלמי כן ולא מצינו בתלמוד שלנו שיחלוק עליו בזה ודברים של טעם הם.

על כל פירות האילן מברך בתחילה בורא פרי העץ חוץ מהיין שמברך עליו בפה"ג בין חי בין מבושל בין שהוא עשוי קונדיטון דהיינו שנותנין בו דבש ופלפלין:

בירך על פה"ע בפ"הא יצא ולהיפך לא יצא דאין שייכות לפרי אדמה לעץ ואם מסופק אם הוא פרי אדמה יברך בורא פרי האדמה:

אֶלָּא שֶׁהַיַּיִן, מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁסּוֹעֵד וּמְשַׂמֵּחַ הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ", הוֹצִיאוּהוּ מִכְּלַל פֵּרוֹת הָעֵץ וְקָבְעוּ לוֹ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ, וְהִיא "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", שֶׁהִיא בְּרָכָה פְּרָטִית וּמְבֹרֶרֶת יוֹתֵר, שֶׁמְּבָרֶרֶת וּפוֹרֶטֶת יוֹתֵר חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁהוּא פְּרִי הַגֶּפֶן. וְאִם בֵּרַךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" — לֹא יָצָא, אֲפִלּוּ הוּא יַיִן חָזָק שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁתִיָּה בְּלֹא מַיִם, וְאֵין זֶה דֶּרֶךְ שְׁתִיָּתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ כְּשֶׁהוּא חַי.

ועל היין מפני חשיבותו קבעו לו ברכה בפני עצמו: 'בורא פרי הגפן', בין חי בין מבושל. ואף על פי שהמבושל גרוע מחי ואין בו דין יין נסך, ולדעת רש"י אין מקדשין עליו ואין מברכין עליו בורא פרי הגפן, כמ"ש הטור לקמן סימן ער"ב, אך רוב רבותינו חולקים בזה כמ"ש הטור שם, וכן כתבו רבותינו בעלי התוספות בבבא בתרא (צ"ז.) והרא”ש שם, וכן סתמו בכאן הטור והשולחן ערוך סעיף א'. וכן יין מזוג מברכין 'בורא פרי הגפן'. ודווקא יינות שלהם שהיו חזקים, אבל יינות שלנו כשנתערב בהם מעט מים, נתבטל טעם היין ומברכין שהכל, אך לא כל היינות שוות בזה. ואם בירך על יין בורא פרי העץ - לא יצא, כמ"ש בסעיף א'. וגם אם עשה מיין קונדיטון, דהיינו שנותנין בו דבש ופלפלין - גם כן ברכתו בורא פרי הגפן, ולא נודע לנו זה.

(ג) בורא פה"ג - ואפילו זב מעצמו מהענבים בלי דריכה [פמ"ג]. ואם טעה ובירך על היין בפה"ע עיין לקמן בסימן ר"ח סי"ד במ"ב: