Reciting the Ketoret from a Written Text

וַיֹּ֩אמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֶל־מֹשֶׁ֜ה קַח־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֙לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִהְיֶֽה׃ וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃

And GOD said to Moses: Take the herbs stacte, onycha, and galbanum—these herbs together with pure frankincense; let there be an equal part of each. Make them into incense, a compound expertly blended, refined, pure, sacred.

תִּכּ֤וֹן תְּפִלָּתִ֣י קְטֹ֣רֶת לְפָנֶ֑יךָ מַֽשְׂאַ֥ת כַּ֝פַּ֗י מִנְחַת־עָֽרֶב׃

Take my prayer as an offering of incense, my upraised hands as an evening sacrifice.

אָמַר לָהֶם, חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בֹּאוּ וְהָפִיסוּ. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.

The appointed priest said to them: Let only those priests who are new to burning the incense come and participate in the lottery for the incense. Whoever won that lottery won the privilege to burn the incense.

כְּשֵׁירִין הֵן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִנִּיחָם שָׁם״? שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר. מִשּׁוּם דְּהָוֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן וְעֶגְלָה עֲרוּפָה שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: ״וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ״, מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה. עֶגְלָה עֲרוּפָה מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: ״וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל״, מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה.

§ The mishna included in its list of those liable to receive karet: One who blends the incense according to the specifications of the incense used in the Temple service, for purposes other than use in the Temple. The Sages taught in a baraita: One who blends the incense in order to teach himself how to prepare it or in order to transfer it to the community is exempt from liability. But if he prepares it in order to smell it he is liable to receive karet, as it is stated: “He who prepares it in order to smell it shall be cut off from his people” (Exodus 30:38). And one who actually smells the incense mixture is exempt from the punishment of karet and from bringing a sin offering; but he has misused consecrated property, and is therefore liable to bring a guilt offering if he acted unwittingly.

וְכֵן תִּקְּנוּ תְּפִלָּה אַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה בְּיוֹם הַתַּעֲנִית בִּלְבַד כְּדֵי לְהוֹסִיף תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית וְזוֹ הִיא הַתְּפִלָּה הַנִּקְרֵאת תְּפִלַּת נְעִילָה כְּלוֹמַר נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם בְּעַד הַשֶּׁמֶשׁ וְנִסְתְּרָה, לְפִי שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין אוֹתָהּ אֶלָּא סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה:

Similarly, they instituted a prayer after the Minchah Prayer [to be recited] close to sunset on fast days only, its purpose being to increase supplication and pleading because of the fast. This is called the Ne'ilah prayer, as if to say that the gates of Heaven are closed behind the sun, which becomes hidden, since it is recited only close to [the time of] sunset.

אסור לאדם לצאת מב"ה קודם קדושה דסדרא: הגה ואומרים אחר סיום התפלה עלינו לשבח מעומד (כל בו) ויזהר לאומרו בכוונה וכשמגיע אל לא יושיע יפסיק מעט קודם שיאמר ואנחנו כורעים וכו' [טור] ואומרים קדיש יתום אחר עלינו ואפי' אין יתום בבית הכנסת יאמר אותו מי שאין לו אב ואם ואפי' מי שיש לו אב ואם יכול לאומרו אם אין אביו ואמו מקפידין [אגור ותשב"ץ ותשובת מהרי"ל סי ס"ד] ויש לומר פטום הקטורת ערב ובוקר אחר התפלה ואומרים תחלה אין כאלהינו וכו'. ואומרים השיר שהלוים היו אומרים במקדש שחרית לבד (טור) ויש שכתב וליזהר לומר פיטום הקטורת מתוך הכתב ולא בעל פה שהאמירה במקום ההקטרה וחיישינן שמא ידלג [ב"י בשם מהרי"א וא"ח] אחד מסמניה ואמרינן שהיא חייב מיתה אם חסר אחת מסממניה ולכן נהגו שלא לאומרו בחול שממהרין למלאכתם וחיישינן שמא ידלג וכשיוצא מב"ה אומר ה' נחני וגו' [כל בו] ומשתחוה ויוצא: [מהרי"ל]:

It is forbidden for one to leave the synagogue before the Kedusha D'Sidra [a.k.a. "Uva L'tzion"]. Gloss: After the conclusion of the prayer, we say Aleinu L'shabbei-ach while standing (Kol Bo), and one should be careful to say it with concentration; and when he reaches [the words] "Lo Yoshia", he should pause a moment before saying "Va-anachnu Kor'im etc." (Tur). And they say Kaddish Yatom after Aleinu; and even if there is no orphan in the synagogue, it should be said by a person who does not have a [living] father and mother; And even one who has a [living] father and mother may say it as long as his father and mother are not particular about it [Agur, Tashbe'tz, and Teshuvat Maharil - siman 64]. And one should say "Pitum haKetoret" in the evening and morning after the prayers; and they say "Ein Kelokeinu etc" first. And then they say "Ha'shir She'halevi'im Hayu Om'rim Ba'mikdash", but only during Shacharit (Tur). There is an opinion that one should be careful to recite "Pitum Ketoret" from a text and not by heart; since the reading is in place of the burning [of the incense], and we are concerned that he might omit [Beit Yosef in the name of Mahari"a and Orchot Chaim] one of the spice ingredients [in his reading], and we say that there is a death penalty for someone who leaves out one of the spices [from the actual Ketoret]. Therefore, the custom is to not recite it during the week when people are rushing to get to work, and we are concerned that one might omit [one of the ingredients]. And when one leaves the synagogue, he should say "Hashem, nechani etc." [Kol Bo], and he bows and then leaves. [Mahari"l]

(א) מתרגמינן - כדי שיבינו הכל: