The Role of Mashiach Ben Yosef

אֲמַר לֵיהּ: אֵימַת אָתֵי מָשִׁיחַ? אָמַר לֵיהּ: זִיל שַׁיְילֵיהּ לְדִידֵיהּ. וְהֵיכָא יָתֵיב? אַפִּיתְחָא דְּרוֹמִי. וּמַאי סִימָנֵיהּ? יָתֵיב בֵּינֵי עַנְיֵי סוֹבְלֵי חֳלָאִים, וְכוּלָּן שָׁרוּ וְאָסְירִי בְּחַד זִימְנָא, אִיהוּ שָׁרֵי חַד וְאָסַיר חַד. אָמַר: דִּילְמָא מִבְּעֵינָא דְּלָא אִיעַכַּב.

Rabbi Yehoshua ben Levi said to Elijah: When will the Messiah come? Elijah said to him: Go ask him. Rabbi Yehoshua ben Levi asked: And where is he sitting? Elijah said to him: At the entrance of the city of Rome. Rabbi Yehoshua ben Levi asked him: And what is his identifying sign by means of which I can recognize him? Elijah answered: He sits among the poor who suffer from illnesses. And all of them untie their bandages and tie them all at once, but the Messiah unties one bandage and ties one at a time. He says: Perhaps I will be needed to serve to bring about the redemption. Therefore, I will never tie more than one bandage, so that I will not be delayed.

זה שנאמר ברוח הקודש ע"י דוד מלך ישראל כי עמך מקור חיים באורך נראה אור (תהלים ל"ו י') כנגד מי אומר דוד למקרא הזה לא אמרו אלא כנגד כנסת ישראל אמרו לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בשביל התורה שנתת לי שנקראת מקור חיים אני עתידה להתענג באורך לעתיד לבא מהו באורך נראה אור איזה אור שכנסת ישראל מצפה זה אורו של משיח שנאמר וירא אלקים את האור כי טוב (בראשית א' ד') מלמד שצפה הקב"ה במשיח ובמעשיו קודם שנברא העולם (וגם) [וגנזו] למשיחו לדורו תחת כסא הכבוד שלו אמר השטן לפני הקדוש ברוך הוא [רבונו של עולם אור שנגנז תחת כסא הכבוד שלך למי א"ל למי שהוא עתיד להחזירך ולהכלימך בבושת פנים א"ל] רבונו של עולם הראהו לי אמר לו בא וראה אותו וכיון שראה אותו נזדעזע ונפל על פניו ואמר בודאי זהו משיח שהוא עתיד להפיל לי ולכל שרי אומות העולם בגיהנם שנאמר ובלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים (ישעיה כ"ה ח') [באותה שעה התרגשו האומות] אמרו לפניו רבונו של עולם מי הוא זה שאנחנו נופלים בידו מה שמו מה טיבו אמר להם הקדוש ברוך הוא [הוא] משיח ושמו אפרים משיח צדקי (מגביה) [ומגביה] קומתו וקומת דורו ומאיר עיני ישראל ומושיע עמו ואין כל אומה ולשון יכולה לעמוד [בו] שנאמר לא ישיא אויב בו ובן עולה לא יעננו (תהלים פ"ט כ"ג) וכל אויביו וצריו מתברחים שנאמר וכתותי מפניו צריו (שם שם כ"ד) ואף נהרות פוסקים (בימה) [בים] שנאמר ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו (שם שם כ"ו) התחיל הקב"ה מתנה עמו ואומר הללו שגנוזים הם אצלך עונותיהם עתידים להכניסך בעול ברזל ועושים אותך (כעול) [כעגל] הזה שכהו עיניו ומשנקים את רוחך בעול ובעונותיהם של אילו עתיד לשונך לידבק בחיכך רצונך בכך אמר משיח לפני הקדוש ברוך הוא שמא אותו צער שנים רבות הם אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך וחיי ראשי שבוע (את) [אחת] שגזרתי עליך אם נפשך עציבה אני טורדן מעכשיו אמר לפניו רבון העולמים בגילת נפשי ובשמחת לבי אני מקבל עלי על מנת שלא יאבד אחד מישראל ולא חיים בלבד (יושיע) [יושעו] בימי [אלא אף אותם שגנוזים בעפר ולא מתים בלבד יושעו בימי אלא אף אותם מתים שמתו מימות אדם הראשון עד עכשיו] ולא אילו בלבד אלא אף נפלים [יושעו בימי] ולא אילו בלבד יושעו בימי אלא (למי) [כל מי] שעלתה על דעתך להבראות ולא נבראו (בהם) בכך אני רוצה בכך אני מקבל עלי באותה שעה מונה לו הקב"ה ארבע חיות שנושאות את כסאו של הכבוד של משיח באותה השעה אמרו אויביו ושרי המלכיות בואו ונשטין על דורו של משיח שלא יבראו לעולם אמר להם הקב"ה איך אתם מסטינים על הדור ההוא שהוא חמוד ונאה ואני שמח בו ואני חפץ בו ואני (אתמנך) [אתמוך] בו ואני רוצה בו שנאמר הן עבדי אתמוך בו [בחירי רצתה נפשי נתתי רוח עליו וגו'] (ישעיה מ"ב א') והיאך אתם משטינים עליו הריני מאבד את כולכם קדחי אש מאורי זיקות ונשמה אחת אין [אני] מאבד לכך נאמר כי עמך מקור חיים באורך נראה אור: [אמרו] שבוע שבן דוד בא בה מביאים קורות של ברזל ונותנים לו על צוארו עד שנכפפה קומתו (והיה) [והוא] צועק ובוכה ועולה קולו למרום אמר לפניו רבונו של עולם כמה יהא כוחי וכמה יהא רוחי וכמה יהא נשמתי וכמה יהיו איבריי לא בשר ודם אני על אותה השעה היה דוד בוכה ואומר יבש כחרס כחי [וגו'] (תהלים כ"ב ט"ז) באותה השעה אמר לו הקדוש ברוך הוא אפרים משיח צדקי כבר קיבלת עליך מששת ימי בראשית עכשיו יהא צער שלך כצער שלי שמיום שעלה נבוכדנצר הרשע והחריב את ביתי ושרף את היכלי והגלה את בניי לבין האומות העולם חייך וחיי ראשי שלא (הכנסתי) [נכנסתי] לכסא שלי ואם אין אתה מאמין ראה טל שעלה על ראשי שנאמר שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה (שה"ש ה' ב') באותה השעה אמר לפניו רבונו של עולם עכשיו נתיישבה דעתי דיו לעבד שיהא כרבו.

הָא הֶסְפֵּידָא מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי דּוֹסָא וְרַבָּנַן. חַד אָמַר: עַל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁנֶּהֱרַג, וְחַד אָמַר: עַל יֵצֶר הָרַע שֶׁנֶּהֱרַג. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר עַל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁנֶּהֱרַג, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר עַל יֵצֶר הָרַע שֶׁנֶּהֱרַג — הַאי הֶסְפֵּידָא בָּעֵי לְמֶעְבַּד? שִׂמְחָה בָּעֵי לְמֶעְבַּד! אַמַּאי בָּכוּ? תָּנוּ רַבָּנַן: מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁעָתִיד לְהִגָּלוֹת בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁאַל מִמֶּנִּי דָּבָר וְאֶתֵּן לָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲסַפְּרָה אֶל חוֹק וְגוֹ׳ אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ״. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁנֶּהֱרַג, אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֶלָּא חַיִּים. אוֹמֵר לוֹ: חַיִּים, עַד שֶׁלֹּא אָמַרְתָּ כְּבָר הִתְנַבֵּא עָלֶיךָ דָּוִד אָבִיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לוֹ וְגוֹ׳״.

Apropos the eulogy at the end of days, the Gemara asks: For what is the nature of this eulogy? The Gemara answers: Rabbi Dosa and the Rabbis disagree concerning this matter. One said that this eulogy is for Messiah ben Yosef who was killed in the war of Gog from the land of Magog prior to the ultimate redemption with the coming of Messiah ben David. And one said that this eulogy is for the evil inclination that was killed. The Gemara asks: Granted, according to the one who said that the lament is for Messiah ben Yosef who was killed, this would be the meaning of that which is written in that context: “And they shall look unto Me because they have thrust him through; and they shall mourn for him, as one mourns for his only son” (Zechariah 12:10). However, according to the one who said that the eulogy is for the evil inclination that was killed, does one need to conduct a eulogy for this? On the contrary, one should conduct a celebration. Why, then, did they cry? The Sages taught: To Messiah ben David, who is destined to be revealed swiftly in our time, the Holy One, Blessed be He, says: Ask of Me anything and I will give you whatever you wish, as it is stated: “I will tell of the decree; the Lord said unto me: You are My son, this day have I begotten you, ask of Me, and I will give the nations for your inheritance, and the ends of the earth for your possession” (Psalms 2:7–8). Once the Messiah ben David saw Messiah ben Yosef, who was killed, he says to the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, I ask of you only life; that I will not suffer the same fate. The Holy One, Blessed be He, says to him: Life? Even before you stated this request, your father, David, already prophesied about you with regard to this matter precisely, as it is stated: “He asked life of You, You gave it to him; even length of days for ever and ever” (Psalms 21:5).

״וַיַּרְאֵנִי ה׳ אַרְבָּעָה חָרָשִׁים״, מַאן נִינְהוּ אַרְבָּעָה חָרָשִׁים? אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וְאֵלִיָּהוּ, וְכֹהֵן צֶדֶק. מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: אִי הָכִי, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה״, הָנֵי לְשׁוּבָה אָתוּ! אֲמַר לֵיהּ, שְׁפֵיל לְסֵיפֵיהּ דִּקְרָא: ״וְיָבוֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אוֹתָם לְיַדּוֹת אֶת קַרְנוֹת הַגּוֹיִם הַנּוֹשְׂאִים קֶרֶן אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרוֹתָהּ וְגוֹ׳״. אֲמַר לֵיהּ: בַּהֲדֵי חָנָא בְּאַגָּדְתָּא לְמָה לִי.

§ Apropos the end of days, the Gemara cites another verse and interprets it homiletically. It is stated: “The Lord then showed me four craftsmen” (Zechariah 2:3). Who are these four craftsmen? Rav Ḥana bar Bizna said that Rabbi Shimon Ḥasida said: They are Messiah ben David, Messiah ben Yosef, Elijah, and the righteous High Priest, who will serve in the Messianic era. Rav Sheshet raised an objection: If so, if that is the identity of the four craftsmen, then that which is written in the previous verse: “And he said to me: These are the horns that scattered Judea” (Zechariah 2:4), is difficult; these four in the first verse are coming for their enemies, and are not redeemers. Rav Ḥana said to Rav Sheshet: Go to the end of the verse: “These then are come to frighten them, to cast down the horns of the nations, which lifted up their horn against the land of Judah to scatter it.” This indicates that the horns refer to the nations that exiled the Jewish people and that the four craftsmen will hurl those horns aside. Rav Sheshet said to him: Why should I disagree with Rav Ḥana in matters of aggada, where he is more expert than I, and I cannot prevail?

בְּיַד מִי מַלְכוּת נוֹפֶלֶת, בְּיַד מְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁהוּא בָּא מִשֶּׁל יוֹסֵף.

שכל מי שגם דינו בחנק, מיד עלתה בלבי נטריח עד יום מות', ובעת מיתתי השתחויתי ג"פ נגד השכינה, ושמעתי בין כל השתתוי' אומר אלמלא הוצא שם בן נח לאברהם לחם ויין באותו הסעודה אז לא נהרג משיח בן יוסף במלחמות גוג ומגוג לזה הצער בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, דו"ק ותתן צרי למכתך ומרגוע לנפשך:

משיח בן יוסף הוא הנלחם עם האומות ומוחה זרע עמלק כי כל כחו בהשתדלות המעשים בקדושה נגד כח האומות ומברר הקדושה דעלמא דאתגליא בהתגלות המעשים דבני ישראל.