Chalav Akum: The Rabbinic Decree and Supervision

רַב מַלְכִּיָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּחְלִיקִין פָּנֶיהָ בְּשׁוּמַּן חֲזִיר. רַב חִסְדָּא אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּחוֹמֶץ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בִּשְׂרַף הָעׇרְלָה. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין וְאֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה: חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גּוֹי וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ, וְהַפַּת וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהֶן. רַבִּי וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ הַשֶּׁמֶן. גְּמָ׳ חָלָב לְמַאי נֵיחוּשׁ לַהּ? אִי מִשּׁוּם אִיחַלּוֹפֵי — טָהוֹר חִיוָּר, טָמֵא יָרוֹק! וְאִי מִשּׁוּם אִיעָרוֹבֵי — נֵיקוּם! דְּאָמַר מָר: חָלָב טָהוֹר עוֹמֵד, חָלָב טָמֵא אֵינוֹ עוֹמֵד.

The Gemara suggests additional reasons for the decree of the Sages. Rav Malkiyya says in the name of Rav Adda bar Ahava: The cheese is prohibited because gentiles smooth its surface with pig fat. Rav Ḥisda says: It is because they curdle it with vinegar produced from their wine, from which it is prohibited to derive benefit. Rav Naḥman bar Yitzḥak says: It is because they curdle it with sap that is subject to the prohibition against consuming the fruit of a tree during the first three years after its planting [orla]. MISHNA: This mishna lists items belonging to gentiles which it is prohibited to consume, but from which it is permitted to derive benefit. And these are items that belong to gentiles and are prohibited, but their prohibition is not that of an item from which deriving benefit is prohibited: Milk that was milked by a gentile and a Jew did not see him performing this action, and their bread and oil. The mishna notes that Rabbi Yehuda HaNasi and his court permitted the oil of gentiles entirely. GEMARA: The Gemara asks: Concerning milk, with regard to what need we be concerned? Why is the milk prohibited? If it is due to the concern that a gentile might exchange the milk of a kosher animal with the milk of a non-kosher animal, this concern is unfounded, as kosher milk is white whereas non-kosher milk has a green tinge to it, and therefore they are easily distinguishable. And if it is prohibited due to the concern that it might be mixed with non-kosher milk, let the Jew curdle the milk obtained from the gentile, as the Master said: Milk from a kosher animal curdles, but milk from a non-kosher animal does not curdle.

וּמִפְּנֵי זֶה יִתֵּן הַדִּין שֶׁכָּל חָלָב הַנִּמְצָא בְּיַד עַכּוּ"ם אָסוּר שֶׁמָּא עֵרֵב בּוֹ חֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה. וּגְבִינַת הָעַכּוּ"ם מֻתֶּרֶת שֶׁאֵין חֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה מִתְגַּבֵּן. אֲבָל בִּימֵי חַכְמֵי מִשְׁנָה גָּזְרוּ עַל גְּבִינַת הָעַכּוּ"ם וַאֲסָרוּם מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּעוֹר קֵבָה שֶׁל שְׁחִיטָתָן שֶׁהִיא נְבֵלָה. וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא עוֹר הַקֵּבָה דָּבָר קָטָן הוּא עַד מְאֹד בֶּחָלָב שֶׁעָמַד בּוֹ וְלָמָּה לֹא יִבָּטֵל בְּמִעוּטוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא הַמַּעֲמִיד הַגְּבִינָה. וְהוֹאִיל וְדָבָר הָאָסוּר הוּא שֶׁהֶעֱמִיד הֲרֵי הַכּל אָסוּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: גְּבִינָה שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם בַּעֲשָׂבִים אוֹ בְּמֵי פֵּרוֹת כְּגוֹן שְׂרַף הַתְּאֵנִים וַהֲרֵי הֵן נִכָּרִין בַּגְּבִינָה הוֹרוּ מִקְצָת הַגְּאוֹנִים שֶׁהִיא אֲסוּרָה. שֶׁכְּבָר גָּזְרוּ עַל כָּל גְּבִינַת הָעַכּוּ"ם בֵּין שֶׁהֶעֱמִידוּהָ בְּדָבָר אָסוּר בֵּין שֶׁהֶעֱמִידוּהָ בְּדָבָר הַמֻּתָּר גְּזֵרָה מִשּׁוּם שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּדָבָר הָאָסוּר:

Accordingly, logic would dictate that any milk found in the possession of a gentile is forbidden, lest the gentile have mixed the milk of a non-kosher animal with it. And the cheese of the gentiles should be permitted, for the milk of a non-kosher animal will not form cheese. Nevertheless, during the age of the Sages of the Mishnah, they issued a decree against gentile cheese and forbade it, lest they use the skin of the stomach of an animal they slaughtered - which is forbidden as a nevelah - to cause it to solidify. If one would say: The stomach skin is a very small entity when compared to the milk that it is used to solidify. Why is it not nullified because of its insignificant size? Because it is used as the catalyst to cause the cheese to curdle. Since the catalyst which causes it to curdle is forbidden, everything is forbidden, as will be explained. [The following laws apply when] cheese is left to solidify with herbs or fruit juice, e.g., fig syrup, and it is apparent [that these substances were used for] the cheese. There are some of the Geonim who have ruled that it is forbidden, for [our Sages] already decreed that all the cheeses of gentiles are forbidden, whether they caused them to solidify with a forbidden entity or with a permitted entity. This is a decree, [instituted] because they cause them to solidify using forbidden entities.

חלב שחלבו עו"ג ואין ישראל רואהו אסור שמא עירב בו חלב טמא ל"ש חלבו לצרכו או לצורך ישראל לפיכך היה חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ אם יודע שאין לו דבר טמא בעדרו מותר אפילו אין הישראל יכול לראותו בשעה שהוא חולב היה לו דבר טמא בעדרו והישראל יושב מבחוץ והעו"ג חולב לצורך ישראל אפילו אינו יכול לראותו כשהוא יושב אם יכול לראותו כשהוא עומד מותר שירא שמא יעמוד ויראהו והוא שיודע שחלב טמא אסור לישראל. גבינות העו"ג אסורות ומפרש בגמרא כמה טעמים מפני שמעמידין אותה בעור קיבת נבלה ומפני שטחין פניה בשומן חזיר ושמערבין בה חלב טמא אף על פי שאין החלב הטמא נקפא חיישינן שמא ישאר ממנו מעט בין נקביה כתב הרמב"ם אפילו אם אין לחוש לאלו כגון שידוע שהעמידה בעשבים ואין בה חלב טמא הורו הגאונים שהיא אסורה שכבר גזרו על הגביגות בין שהעמידוה בדבר האיסור בין שהעמידוה בדבר המותר והאוכל גבינות העו"ג או חלב שחלבו עו"ג ואין הישראל רואהו מכין אותו מכות מרדות.

החלב של אין יהודי אעפ"י שלא היה גזירה מוחלטת מן חז"ל כמו גבינה שגזרו עליה דאפי' ידוע בודאי שאין בו שום דבר איסור אעפ"כ גזרו עליה ולכן אין בה שום צד היתר אבל החלב לא נגזרה במנין לחלוטין אלא היכא שיש לחוש שמא ערבו חלב טמא אעפ"י שרחוק הדבר מאד לחוש שמא עירב בו חלב טמא מ"מ אסור דכל מה שגזרו חכמים אם יש במציאות אפילו רחוקה מ"מ אסור ולכן חלב שחלבו ואין ישראל רואה ל"ש חלבו לצרכו או לצורך ישראל אסרו חכמים ולכן לכתחל' צריך להיות ישראל בתחלת החליבה ויראה בכלי שחולבין בו שהוא נקי ואפילו אין דבר טמא בעדרו (ש"ך סק"ה) ואפי' בדיעבד אסור אם לא ראה תחלה בכלי והיה שם מתחלת החליבה לדעת כל האחרונים ואפי' אין בכל העיר דבר טמא לחלוב וה"ה אין יהודי שדר לבדו באכסני' ואין לו דבר טמא (וע' בתשו' תשב"ץ חלק ד' סי' ל"ב וכפתור ופרח דף ך' והוא כ' בשם ספר העיתים דאם אין בכל אותה מדינה דבר טמא מותר וסיים ויש מחמירין וכיון שכל גדולי ראשונים ואחרונים אין א' שיזכיר היתר זה ש"מ דכלם קבלו עליהם כהיש מחמירין וא"כ הוא אצלנו ככל איסורין שקבלנו עלינו לפסוק כפוסק א' ואסור לשנות. צריך לראות קודם החליבה בכלי שלא יהיה בו חלב וגם צריך לראות החליבה מתחלה ועד סוף או ביוצא ונכנס או בעומד בצד הרפת מבחוץ באופן שלא יחוש שמא הלך למקום אחר דכיון דאין דבר טמא בעדר או ברפת וא"כ אין כאן חשש אלא משום זיוף ולכן סגי בזה ואם לאו החלב אסור (ט"ז וש"ך ופ"ח ומנ"י) ואפשר דבאין דבר טמא בעדרו אעפ"י שלא ראה מתחלה בכלי כיון שראה עכ"פ החליבה יש להתיר בשעת הדחק (עיין מנ"י שהרי הפ"ח מתיר אם אין בכל העיר דבר טמא הראוי לחלב וגם התשב"ץ חלק ד' סימן ל"ב ואני מצאתי בכפתור ופרח דף ך' ואף דלא קיי"ל הכי כיון שעכ"פ ראה החליבה) ולכתחלה נהגו להחמיר שלא יחלוב בכלי שאין יהודי חולבת בו שמא נשארו בו צחצוחי חלב ובדיעבד או על הדרך אין לחוש לזה:

חלב שחלבו עו"ג ואין ישראל רואהו אסור שמא עירב בו חלב טמא משנה בפרק אין מעמידין (עבודה זרה לה:): ומ"ש ל"ש חלבו לצרכו וכו' כן כתב סמ"ק וז"ל אין חילוק להתיר היכא שחלבו העו"ג לצרכו ולאפוקי מאותם ב"א שמתאכסנים בבית עו"ג ומוציאין חלב שחלבו עו"ג לצורך עצמו של עו"ג ואוכלין אותו ודאי איסורא עבדי דכיון שחלבו העו"ג ואין ישראל רואהו מתחלת החליבה אסור בכל ענין עד כאן לשונו: ומ"ש היה חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ וכו' עד שירא שמא יעמוד ויראהו ברייתא שם (לט:) ומ"ש והוא שיודע שחלב טמא אסור לישראל פשוט הוא דאל"כ לא ירא שמא יראוהו הישראל. וכתב המרדכי (אי דליכא דבר טמא בעדרו פשיטא כו') יש מוכיחים מכאן דאם ברור לנו דאין בהמה טמאה בעדרו דמותר ליקח מאותו עו"ג אפילו אין הישראל רואהו וטעות הוא בידם דא"כ הל"ל אי דליכא דבר טמא בעדרו ל"ל ישראל יושב בעדרו ורואה אלא ה"פ אי דליכא וכו' פשיטא דביושב בצד עדרו סגי כ"כ הר"פ ז"ל בפסקיו דאפי' אין דבר טמא בעדרו יש להחמיר להיות הישראל שם בתחילת החליבה פן יערב או ישים העו"ג חלב טמא בכלי קודם שיבא הישראל ע"כ וכ"כ בסמ"ק :

בתחלת החליבה כו'. כתב הב"ח מיהו בדיעבד התיר ר"ת אם לא ראה תחילת החליבה כדכתב הגה"א סוף פא"מ עכ"ל ואין ענינו לכאן דר"ת לא התיר אלא בידוע שחלב לגבינות וכמו שיתבאר:

דין חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו וגבינה וחמאה. ובו ג' סעיפים: חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו אסור שמא עירב בו חלב טמא היה חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ אם ידוע שאין לו דבר טמא בעדרו מותר אפילו אין הישראל יכול לראותו בשעה שהוא חולב היה לו דבר טמא בעדרו והישראל יושב מבחוץ והעובד כוכבים חולב לצורך ישראל אפילו אינו יכול לראותו כשהוא יושב אם יכול לראותו כשהוא עומד מותר שירא שמא יעמוד ויראהו והוא שיודע שחלב טמא אסור לישראל: הגה ולכתחלה צריך להיות הישראל בתחילת החליבה ויראה בכלי שלא יהיה בכלי שחולבין בו דבר טמא (א"ו הארוך כלל מ"ה ונהגו להחמיר שלא יחלוב בכלי שדרכו של עובד כוכבים לחלוב בו שמא נשארו בו צחצוחי חלב של עובד כוכבים (שם) מיהו בדיעבד אין לחוש לכל זה (ש"ד ועס"ק ח') ושפחות שחולבות הבהמות בבית ישראל או בדיר שלהם כל מקום שאין בית עובד כוכבים מפסיק ואין לחוש לדבר טמא מותר אפילו לכתחילה להניח אותן לחלוב אע"פ שאין שם ישראל כלל דמאחר שהוא בבית ישראל או בשכונתו אין לחוש לדבר טמא (ש"ד סימן פ"ב בשם ר"ת ומהרא"י שם) אבל אם בית עובד כוכבים מפסיק צריך להיות ישראל שם כאילו חולבות בבית עובד כוכבים (או"ה שם) ואפי' ישראל קטן או קטנה מועילים דהעובד כוכבים מרתת לפניהם (ג"ז שם) ואם חלבו עובד כוכבים מקצת בהמות ולא היה שם ישראל ואח"כ בא ישראל אל האחרים עכשיו בזמן הזה שאין חלב דבר טמא מצוי כלל מותר (הגהות ש"ד) מיהו אם לא בא שם הישראל עד לאחר שנחלבו כולם הוי כחלב שחלבו עובד כוכבים דאסור' אע"פ שאין דבר טמא בעדרו (ב"י בשם הר"ף ובשם סמ"ק) חלב של עובד כוכבים אוסרת כלים שנתבשלה בהם כשאר איסור אע"פ שאינו רק ספק שמא עירב בה דבר טמא וכן גבינותיהם (תשובת הרשב"א סי' קמ"ג ובארוך) אבל לא חמאה שלהם אפילו במקום שנהגו בה איסור אינה אוסרת הכלים שנתבשלה בה ולא תערובות שלה שאם נתערבה בהיתר הכל שרי (בארוך) כדלעיל גבי פת של עובד כוכבים ועיין לעיל סי' קי"ב (תשובו' מהרי"ל ל"ח ואו"ה שם) חלב של עובד כוכבי' שנאסרה אינו מועיל אם יעשו אח"כ גבינות או חמאה ממנה אלא נשארת באיסורה וכל מה שנעשה ממנה אסור (מרדכי פא"מ ואגודה שם ותשובת מהר"מ סי' רי"ו ואו"ה ורשב"א וב"י ונ"ל שכ"ד הרמב"ם ודלא כהר' המגיד): גבינות העובדי כוכבים אסרום מפני שמעמידים אותם בעור קיבת שחיטתם שהיא נבלה ואפילו העמידוה בעשבים אסורה: הגה וכן המנהג ואין לפרוץ גדר (ב"י) אם לא במקום שנהגו בהם היתר מקדמונים ואם הישראל רואה עשיית הגבינות והחליבה מותר (אגור פ' שואל) וכן המנהג פשוט בכל מדינות אלו ואם ראה עשיית הגבינות ולא ראה החליבה יש להתיר בדיעבד כי אין לחוש שמא עירב בו דבר טמא מאחר שעשה גבינות מן החלב כי דבר טמא אינו עומד ובודאי לא עירב בו העובד כוכבים מאחר שדעתו לעשות גבינות (הגהות אשיר"י פא"מ ובארוך) . ומכל מקום אסור לאכול החלב כך (שם):

Milk that was milked by non-Jews and no Jew saw them do so, it is forbidden as perhaps non-kosher milk was mixed in. If it was milked in his house and a Jew was sitting outside, if it is known that there is no non-kosher animal in his herd, it is permitted, even if no Jew is able to see him at the time that he milks the animal. If he has a non-kosher animal in his heard, and the Jew sits outside, and the non-Jew is milking only for the sake of the Jew, even if the Jew is unable to see him when he is sitting, if he is able to see him when he stands, this is permitted, because the non-Jew fears that perhaps he will stand and be seen, and he knows that non-kosher milk is forbidden to the Jew. Rema: Initially, it is necessary for the Jew to be there are the beginning of the milking and check to make sure that the bucket is empty and does not contain non-kosher milk. And it is our custom to be stringent and not milk with vessels which are usually used for milking by non-Jews, lest some of their [non-Kosher] milk remain in the vessel. In any case, after the fact there is no need to be concerned for this. And regarding maidservants that milk domestic animals in the Jew's house or in his [animal] pen, any instance in which it is not a house of a non-Jew, that is enough and there is no need to be concerned about a non-kosher matter, and it is permitted even initially to leave them to milk even there is not a Jew around, because the non-Jewish milker is in his house or neighborhood, they are not suspected of milking non-kosher animals. But if a non-Jew takes a break, the Jew needs to be there, because it is like the case of the non-Jew's house. And even a Jewish child will suffice, because the non-Jew fears in their presence. In any case, if a Jew is not present until after he has finished milking, this milk is considered the milk of non-Jews that is forbidden, even thought no non-kosher animal exists in his herd. Milk of a non-Jew makes vessels non-kosher when they are cooked in them, just as any prohibited food, even though this is only an uncertainty whether he has mixed in something non-kosher. And so too with non-Jewish cheese, but not non-Jewish butter, even in a place where it is considered prohibited it does not prohibit vessels when cooked, and it is not a problem if it becomes mixed; if it is mixed in that which is permitted, everything is permitted, like above regarding the bread of non-Jews. See above in chapter 112. Milk of non-Jews that is forbidden, it will not work to make it into cheese or butter afterwards, rather it remains forbidden, and everything that is made from it is forbidden. Cheese made by non Jews was forbidden because that they are produced with the dried stomach of an animal that was not correctly slaughtered. And even when the cheese is produced using vegetarian rennet it is forbidden. Rema: And thus is the custom, and it must not be changed, unless you are in a place that has permitted this since earlier times. And if a Jew oversees the production of the cheese and the milking, it is permitted. And thus is the custom that spread in all of our countries. And if a Jew oversaw the making of the cheese, but not the milking, it is permitted after the fact, because there is no concern that perhaps something non-kosher was mixed in after the cheese was made from the milk, because non-kosher milk will not allow the cheese to form, and of course the non-Jew did not mix anything in once he knew it was for making cheese. And in any case, it is forbidden to eat such milk.

כן היה נראה להתיר מטעם בטול ברוב, שהרי גם אם נחוש לתערובת חלב טמא, הלא חלב טמא אינו מצוי אלא במדה קטנה ומועטה מאד, ולפיכך אבקת חלב טמא שמעורבת עם אבקת חלב טהור, היא בטלה במעוטה בשיעור אחד מאלף או פחות מזה, וכל דבר שמתבטל ברוב חוזר ונעשה הוא עצמו היתר ומותר לאכלו לכתחלה, אולם גם היתר זה לא נראה לי לסמוך עליו, שהרי גזירת חכמים על חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, הוא אפילו בידוע שאין לו דבר טמא בעדרו (יו״ד סי׳ קט״ו סעיף א׳).

יַיִן וּבָשָׂר וַחֲתִיכַת דָּג שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן, שֶׁמַּפְקִידִין אוֹ שׁוֹלְחִין בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּיַד יִשְֹרָאֵל חָשׁוּד, צָרִיךְ שְׁנֵי חוֹתָמוֹת. אֲבָל יַיִן מְבֻשָּׁל, וְכֵן הַחֹמֶץ שֶׁל יַיִן וְחָלָב וּפַת וּגְבִינָה, סָגֵי בְּחוֹתָם אֶחָד. גְּבִינוֹת וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהֵם בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בְּחוֹתָם אוֹ בִּדְפוּס שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים, כָּל שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ מִי חֲתָמָן, אֲסוּרִין.

Wine, meat or a piece of fish that does not have a distinguishing mark that you entrust or send with a non-Jewish messenger, and certainly if you send it with a non-observant Jew, must have a double seal. But boiled wine, wine vinegar, or milk, bread and, cheese, need only one seal. It is forbidden to eat cheeses or other items that are in the possession of a non-Jew, although they are sealed or stamped stating that they are kosher, as long as it is not known who sealed them.