Source 1 · Hasidic
VerifiedMei HaShiloach — Parashat Bechukotai
Talmud Series; Shemitah, In Mystical Thought, Mei HaShiloach, Bechukotai
In his discussion of the consequences tied to observing or neglecting the Torah's commandments, the Mei HaShiloach touches on shemitah's connection to the exile, explaining that the land's rest and Israel's spiritual alignment are deeply intertwined — neglect of shemitah reflects a failure to trust in God's absolute governance.
כך מתאר מי השילוח את השמיטה: שמיטה היא נגד מדות שלי שלך, היינו אף כי 'הארץ נתן לבני אדם', שיש לאדם קניין בארץ שיוכל להוציא לו ממנה כל הטובות שבעולם... בשביעית יתן הארץ לה' יתברך, כי הוא שובת ממלאכה ומעבודת הארץ של רשות על פי רצון ה' וישמור פקודותיו, וזה יקרא שלי שלך, היינו שהאדם מקנה לה' יתברך כל קנינו בארץ. בימים כתיקונם, אדם קונה לו נכסים ומשתמש בהם; בשמיטה הוא נדרש לוותר על מה שמצוי בידו ולמסור אותו לקב"ה.
Source 2 · Hasidic
VerifiedMei HaShiloach — Parashat Re'eh
Talmud Series; Shemitah, In Mystical Thought, Mei HaShiloach, Re'eh
The Mei HaShiloach addresses the shemitat kesafim (release of loans) in the seventh year, teaching that the remission of debts is an expression of Israel's awareness that all wealth and possession ultimately derive from God, and that clinging to what one is owed reflects a lack of this faith.
כך מתאר מי השילוח את השמיטה: שמיטה היא נגד מדות שלי שלך, היינו אף כי 'הארץ נתן לבני אדם', שיש לאדם קניין בארץ שיוכל להוציא לו ממנה כל הטובות שבעולם... בשביעית יתן הארץ לה' יתברך, כי הוא שובת ממלאכה ומעבודת הארץ של רשות על פי רצון ה' וישמור פקודותיו, וזה יקרא שלי שלך, היינו שהאדם מקנה לה' יתברך כל קנינו בארץ. בימים כתיקונם, אדם קונה לו נכסים ומשתמש בהם; בשמיטה הוא נדרש לוותר על מה שמצוי בידו ולמסור אותו לקב"ה.
Source 3 · Hasidic
VerifiedMei HaShiloach — Parashat Behar
Talmud Series; Shemitah, In Mystical Thought, Mei HaShiloach, Behar
The Mei HaShiloach discusses shemitah in Parashat Behar, explaining that the sabbatical year represents a profound recognition that the land ultimately belongs to God. By ceasing agricultural labor, Israel demonstrates that their material sustenance comes entirely from divine providence rather than human effort.
כך מתאר מי השילוח את השמיטה: שמיטה היא נגד מדות שלי שלך, היינו אף כי 'הארץ נתן לבני אדם', שיש לאדם קניין בארץ שיוכל להוציא לו ממנה כל הטובות שבעולם... בשביעית יתן הארץ לה' יתברך, כי הוא שובת ממלאכה ומעבודת הארץ של רשות על פי רצון ה' וישמור פקודותיו, וזה יקרא שלי שלך, היינו שהאדם מקנה לה' יתברך כל קנינו בארץ. בימים כתיקונם, אדם קונה לו נכסים ומשתמש בהם; בשמיטה הוא נדרש לוותר על מה שמצוי בידו ולמסור אותו לקב"ה.