The Mitzvah of Mezuzah on Doorposts

וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃ וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃ וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ {ס}

You shall love the ETERNAL your God with all your heart and with all your soul and with all your might. Take to heart these instructions with which I charge you this day. inscribe them on the doorposts of your house and on your gates.

וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת־דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל־לְבַבְכֶ֖ם וְעַֽל־נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם׃ וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃

Therefore impress these My words upon your very heart: bind them as a sign on your hand and let them serve as a symbol on your forehead, and inscribe them on the doorposts of your house and on your gates—

שערי בתים ושערי מדינות יש בהם מצוה למקום שנאמר (דברים ו, ט) "וכתבתם על מְזוּזֹת ביתך ובשעריך".

תָּנוּ רַבָּנַן: חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁסִּיבְּבָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְוֹת, תְּפִילִּין בְּרָאשֵׁיהֶן וּתְפִילִּין בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶן וְצִיצִית בְּבִגְדֵיהֶן וּמְזוּזָה לְפִתְחֵיהֶן, וַעֲלֵיהֶן אָמַר דָּוִד: ״שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ״. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִילִּין בְּרֹאשׁוֹ וּתְפִילִּין בִּזְרוֹעוֹ וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ, הַכֹּל בְּחִיזּוּק שֶׁלֹּא יֶחֱטָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק״, וְאוֹמֵר: ״חֹנֶה מַלְאַךְ ה׳ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם״.

The Sages taught in a baraita: The Jewish people are beloved, as the Holy One, Blessed be He, surrounded them with mitzvot: They have phylacteries on their heads, and phylacteries on their arms, and ritual fringes on their garments, and a mezuza for their doorways. Concerning them David said: “Seven times a day I praise You, because of Your righteous ordinances” (Psalms 119:164). This alludes to the two phylacteries, the four ritual fringes, and the mezuza, which total seven. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: Anyone who has phylacteries on his head, phylacteries on his arm, ritual fringes on his garment, and a mezuza on his doorway is strengthened from all sides so that he will not sin, as it is stated in the verse: “And a threefold cord is not quickly broken” (Ecclesiastes 4:12). This is interpreted as an allusion to the three mitzvot of phylacteries, ritual fringes, and mezuza. And the verse states: “The angel of the Lord encamps round about them that fear Him, and delivers them” (Psalms 34:8). This is interpreted to mean that the angel of the Lord surrounds those who fulfill the mitzvot and saves them from sin.

אָמַר רָבָא: מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בְּטֶפַח הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. מַאי טַעְמָא? רַבָּנַן אָמְרִי: כְּדֵי שֶׁיִּפְגַּע בַּמְּזוּזָה מִיָּד. רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא אוֹמֵר: כִּי הֵיכִי דְּתִינְטְרֵיהּ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וְדָם, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם – מֶלֶךְ יוֹשֵׁב מִבִּפְנִים וְעַם מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, עֲבָדָיו יוֹשְׁבִין מִבִּפְנִים וְהוּא מְשַׁמְּרָן מִבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ שׁוֹמְרֶךָ ה׳ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ״.

§ Rava says: It is a mitzva to place the mezuza in the handbreadth adjacent to the public domain. The Gemara asks: What is the reason for this? The Rabbis say that it is in order that one encounter the mezuza immediately upon one’s entrance to the house. Rav Ḥanina from Sura says: It is in order that the mezuza protect the entire house, by placing it as far outside as one can. The Gemara adds: Rabbi Ḥanina says: Come and see that the attribute of flesh and blood is not like the attribute of the Holy One, Blessed be He. The attribute of flesh and blood is that a king sits inside his palace, and the people protect him from the outside, whereas with regard to the attribute of the Holy One, Blessed be He, it is not so. Rather, His servants, the Jewish people, sit inside their homes, and He protects them from the outside. As it is stated: “The Lord is your keeper, the Lord is your shade upon your right hand” (Psalms 121:5).

חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁסִּבְּבָם הַכָּתוּב בְּמִצְווֹת: תְּפִלִּין בְּרָאשֵׁיהֶם וּתְפִלִּין בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם, מְזוּזָה בְּפִתְחֵיהֶם, צִיצִית בְּבִגְדֵיהֶם. וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד (תהלים קיט קסד): ״שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ״. נִכְנַס לַמֶּרְחָץ – רָאָה עַצְמוֹ עָרוֹם. אָמַר: אוֹי לִי שֶׁאֲנִי עָרוֹם מִן הַמִּצְווֹת! נִסְתַּכֵּל בַּמִּילָה, הִתְחִיל סוֹדֵר עָלֶיהָ אֶת הַשֶּׁבַח, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב א): ״לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד״. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: הֱוִי מִתְקַשֶּׁטֶת בְּכָל תַּכְשִׁיטַיִךְ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא רְצוּיָה לִי. כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, הֱיוּ מְצֻיָּנִים בַּמִּצְווֹת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ רְצוּיִים לִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ו ד): ״יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה״, יָפָה אַתְּ כְּשֶׁאַתְּ רְצוּיָה לִי.

5. Beloved is Israel! For Scripture has surrounded them with commandments— the prayer-amulets on their heads and arms [are two], the doorpost-inscriptions on their entrances [count as one], the fringes on their garments [count as four]. And of them, said David: “Seven times a day do I praise You for your righteous laws” (Ps.119:164). When he entered the bath house, he saw himself naked and said: Woe is me! For I am naked of commandments! Contemplating his circumcision, he began to arrange hymns of praise for it, as it is said [regarding the day of circumcision]: “To the Leader: for the eighth, a song of David” (Ps.12:1) 2. Does the verse really speak in praise of the Land of Israel? Or, perhaps, it speaks in praise of the Land of Egypt! The Teaching states: “And Hebron was built seven years before Zoan of Egypt” (Nu.13:22). What was Zoan? The center of government. And, similarly He says: “Its officials were in Zoan” (Is.30:4). What was Hebron? The trash-heap of the Land of Israel, for it is stated: “Rebellious Kiryath-arba, which is Hebron” (Gn.35:27). Now, look— doesn’t it follow logically: If Hebron is the trash-heap of the Land of Israel, yet the Land of Israel is praised with praises worthy of the land of Egypt— which, you see, is more praiseworthy than all other lands [as at Gn.13:10]— the logical conclusion is that the Land of Israel is most praiseworthy of all lands!

וּבַעֲבוּר כִּי הקב"ה לֹא יַעֲשֶׂה אוֹת וּמוֹפֵת בְּכָל דּוֹר לְעֵינֵי כָּל רָשָׁע אוֹ כּוֹפֵר, יְצַוֶּה אוֹתָנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה תָּמִיד זִכְרוֹן וְאוֹת לַאֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵינוּ, וְנַעְתִּיק הַדָּבָר אֶל בָּנֵינוּ, וּבְנֵיהֶם לִבְנֵיהֶם, וּבְנֵיהֶם לְדוֹר אַחֲרוֹן. וְהֶחְמִיר מְאֹד בָּעִנְיָן הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁחִיֵּב כָּרֵת בַּאֲכִילַת חָמֵץ (שמות י"ב:ט"ו) וּבַעֲזִיבַת הַפֶּסַח (במדבר ט יג), וְהִצְרִיךְ שֶׁנִּכְתֹּב כָּל מַה שֶׁנִּרְאָה אֵלֵינוּ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים עַל יָדֵינוּ וְעַל בֵּין עֵינֵינוּ, וְלִכְתֹּב אוֹתוֹ עוֹד עַל פִּתְחֵי הַבָּתִּים בַּמְּזוּזוֹת, וְשֶׁנַּזְכִּיר זֶה בְּפִינוּ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב

וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, גַּם אֵלֶּה מִצְוֹת מְבֹאָרוֹת נִרְמְזוּ כְּבָר, כִּי מֵאַחַר שֶׁצִּוָּה בַּמִּצְוֹת חֻקַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיכֶם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעוֹלָם (שמות לא יז), זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ (בראשית יז י), הִנֵּה אֲנַחְנוּ מְצֻוִּים שֶׁיֵּדְעוּ בָּנֵינוּ הַמִּצְוֹת, וְאֵיךְ יֵדְעוּ אוֹתָם אִם לֹא נְלַמְּדֵם. וְכֵן וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כְּבָר נֶאֱמַר (שמות יג ט), וּבֵאֵר בְּכָאן וּקְשַׁרְתָּם, שֶׁיִּהְיוּ מֻנָּחִים בִּקְשִׁירָה, וְיִרְמֹז גַּם כֵּן לְקֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁקִּבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי (מנחות לה). וְהוֹסִיף בְּכָאן מִצְוַת הַמְּזוּזָה, וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ, שֶׁלֹּא נִזְכְּרָה, וְאוּלַי גַּם זוֹ מְבֹאֶרֶת נִרְמְזָה שָׁם בְּמִצְוַת וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ. וְטַעַם וּבִשְׁעָרֶיךָ, וּבִמְזוּזוֹת שְׁאָר שְׁעָרֶיךָ, כְּגוֹן שַׁעֲרֵי הֶעָרִים וְהַמְּדִינוֹת, כְּמוֹ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ (דברים ט"ו:ז'):

AND THOU SHALT TEACH THEM DILIGENTLY UNTO THY CHILDREN etc. These clarified commandments have also been alluded to previously, for, since He enjoined in certain commandments, It shall be a perpetual statute throughout your generations; It is a sign between Me and the children of Israel forever; This is My covenant, which ye shall keep, between Me and you and thy seed after thee — we are thus [obviously] commanded [to see to it] that our children know the commandments, and how shall they know [the precepts] unless we teach them. Similarly, the commandment And thou shalt bind them for a sign upon thy hand, and they shall be for frontlets between thine eyes has already been stated and here he [further] explained and thou shalt bind them meaning that they be placed [upon the arm and head and secured tightly] through tying. It also alludes to the knot [in the strap] of the phylacteries that, according to the tradition received by our Rabbis, is a law declared to Moses on Sinai. He added here the commandment of the Mezuzah — And thou shalt write them upon the door-posts of thy house, and upon thy gates — which is not mentioned there. Perhaps this, too, is [merely] explained [here rather than being an entirely new commandment] since it has been suggested in the commandment, and it be a memorial between thine eyes, that the law of the Eternal may be in thy mouth. The meaning of the expression and upon thy gates is “and upon the door-posts of the rest of your gates,” such as the gates of cities and countries, similar to within any of ‘thy gates’ [which means “any of ‘your cities’ “].

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה לִהְיוֹת זִכָּרוֹן לָאָדָם בֶּאֱמוּנַת הַשֵּׁם בְּכָל עֵת בּוֹאוֹ לְבֵיתוֹ וְצֵאתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּעִנְיַן הַתְּפִלִּין, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִצְוָה זוֹ (מנחות, לג, א) אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַב מַתָּנָה, אָמַר שְׁמוּאֵל מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בִּתְחִלַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן, אָמַר רַבָּה [רָבָא] מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מַאי טַעְמָא? רַבָּנָן אָמְרִי כִּי הֵיכִי דְּתִפְגַּע בֵּהּ מִצְוָה מִיָּד (שם ב).

It is from the roots of the commandment that it serve as a memory device for a person about faith in God, every time he comes into his home and [when] he leaves [it], and like I wrote about the matter of tefillin. And [it is] like the matter that they, may their memory be blessed, wrote about this commandment (Menachot 33a), “Rabbi Zeira said that Rav Matnah said that Shmuel said, ‘It is a commandment to place it in the top third.’ Rabbah [Rava] said, ‘It is a commandment to place it in the handbreadth adjacent to the public domain.’ What is the reason? The Rabbis said, ‘So that one will be met by the commandment immediately’” (Menachot 33b).

הלכות מזוזה מצות עשה לכתוב פרשת שמע והיה אם שמוע ולקובען על מזוזת הפתח דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך וצריך ליזהר מאד בה כמו שאחז"ל כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מוחזק הוא שלא יחטא מפני שיש במזוזה יחודו של הקב"ה ותמיד בבואו ובצאתו יזכור יחודו של הקב"ה ויתן יראתו על פניו לבלתי יחטא וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו דכתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם ואם אינו זהיר כה יתקצרו דמכלל הן אתה שומע לאו וכן דרשו חכמים בעון מזוזה בניו ובנותיו מתים קטנים דכתיב דם נפשות אביונים נקיים וסמיך ליה לא במחתרת מצאתים וגדולה מזה שהבית נשמר על ידה כמו שדרשו בפסוק ה' שומרך וגומר מלך ב"ו מבפנים ועבדיו שומרין אותו מבחוץ ואתם ישנין על מטתכם והקב"ה שומר אתכם מבחוץ וע"כ נתינתה בטפח החיצון שיהא כל הבית לפנים הימנה ובשמירתה ומ"מ לא יהא כוונת המקיימה אלא לקיים מצות הבורא יתעלה שצונו עליה:

חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר בִּמְזוּזָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא חוֹבַת הַכּל תָּמִיד. וְכָל זְמַן שֶׁיִּכָּנֵס וְיֵצֵא יִפְגַּע בְּיִחוּד הַשֵּׁם שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִזְכֹּר אַהֲבָתוֹ וְיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וְשִׁגְיוֹתָיו בְּהַבְלֵי הַזְּמַן.

A person must show great care in [the observance of the mitzvah of] mezuzah, because it is an obligation which is constantly incumbent upon everyone. [Through its observance,] whenever a person enters or leaves [the house], he will encounter the unity of the name of the Holy One, blessed be He, and remember his love for Him. Thus, he will awake from his sleep and his obsession with the vanities of time, and recognize that there is nothing which lasts for eternity except the knowledge of the Creator of the world.

"וכתבתם על מזוזות ביתיך ובשעריך". ומפני שיש במזוזה ייחודו של הקדוש ברוך הוא, ותמיד בבואו ובצאתו יזכור על זה – יתן יראתו על פניו לבלתי יחטא.

שכר מצות מזוזה. ובו ב' סעיפים: מצות עשה לכתוב פ' שמע והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזת הפתח וצריך ליזהר בה מאד וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו ואם אינו זהיר בה יתקצרו: הגה ומ"מ אם אין ידו משגת לקנות תפילין ומזוזה יקנה תפילין ולא מזוזה (ירושלמי סוף מגילה ובא"ח סי' ל"ח סי"ב) דמצוה שהיא חובת הגוף עדיפא:

The reward and mitzva of mezuzah. Containing 2 paragraphs: It is a positive commandment to write the Shema, the Veyhaya Im-Shamoa, and to fix them on the side of one’s door, and one needs to be very careful in this, and all who are careful in this, their days will be lengthened, and the days of their children. And if one is not careful in this, his days will be shortened. Rama: And in any case, if it's out of his reach to acquir Tefillin and a Mezuzah, let him acquire Tefillin and not Mezuzah (Yerushalmi Megillah, end; O"C 38:12), as a mitzvah that is a bodily obligation is greater.