Sources address the appropriate blessing recited before eating rice, examining how its halakhic classification as a non-grain food affects whether one says borei pri ha'adamah, borei minei mezonot, or other blessings depending on preparation and context.
על האורז מברך בורא פרי האדמה
Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.
What the sources say
The foundational rule, established already in the Gemara (Berakhot 37a), is that rice in its raw or whole-grain form receives the brachah of "Who creates fruit of the ground," while rice that has been ground, baked, or cooked until it softens receives "Who creates the various kinds of nourishment" both before and "one blessing abridged from the three blessings" afterward.
The Shulchan Arukh (Orach Chayim 208:7) codifies this distinction precisely: one who eats whole rice says borei pri ha'adamah followed by borei nefashot, but if the rice was cooked until it became soft (נתמעך) or ground into flour and baked into bread, the brachah is borei minei mezonot followed by borei nefashot — provided the rice stands alone without being the minority in a mixed dish.
The Mishnah Berurah (208:25–27) notes a secondary uncertainty about which grain is actually called "rice" in the earlier sources, but concludes that the common practice follows the ruling that cooked rice (ריי"ז) receives borei minei mezonot, and adds that if rice grains are still whole they receive borei pri ha'adamah, though once even partially softened by cooking the brachah shifts to mezonot.
Unlike rice, other legumes or millet that are made into bread do not rise to mezonot but fall to shehakol, since people do not normally bake bread from them — a contrast the Arukh HaShulchan (Orach Chayim 208:24–26) draws explicitly to highlight rice's special status, which preserves its dignity even in baked or cooked form.
משנה ברכות ו׳:א׳
Mishnah Berakhot 6:1
One recites "boreh prei ha'adamah" over fruits of the ground, except for bread, over which one recites "hamotzi lechem min ha'aretz.
כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת. עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.
ברכות ל״ז א — ד"ה הַכּוֹסֵס אֶת הָאוֹרֶז מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא
Berakhot 37a:7
The Gemara discusses the blessing on rice and notes the debate over whether rice is considered a true grain for blessing purposes. This sugya is central to the practical halakhah that rice does not receive borei minei mezonot like the five grains in the same way.
הַכּוֹסֵס אֶת הָאוֹרֶז מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. טְחָנוֹ אֲפָאוֹ וּבִשְּׁלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת, בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. אָמַר מָר, הַכּוֹסֵס אֶת הָאוֹרֶז מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. טְחָנוֹ אֲפָאוֹ וּבִשְּׁלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת, בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ.
One who chews rice recites: Who creates fruit of the ground. If one ground it, baked it, and then cooked it, even though the pieces are intact, at the start one recites: Who creates the various kinds of nourishment, and at the end one recites one blessing abridged from the three blessings of Grace after Meals. It was taught in the same Tosefta that the Master said: One who chews rice recites: Who creates fruit of the ground. If one ground it, baked it and then cooked it, even though the pieces are intact, at the start one recites: Who creates the various kinds of nourishment, and at the end one recites one blessing abridged from the three blessings of Grace after Meals.
משנה תורה, הלכות ברכות ג׳:ב׳
Mishneh Torah, Blessings 3:2
Before eating cooked kernels of grain that have not been processed, one recites borey pri ha'adamah beforehand and borey nefashot rabbot afterward.
וּלְאַחֲרֶיהָ אַרְבַּע בְּרָכוֹת. אָכַל דָּגָן שָׁלוּק כְּמוֹ שֶׁהוּא מְבָרֵךְ לְפָנָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.
Before eating kernels of grain that have been cooked without being processed, a person should recite the blessing borey pri ha'adamah. Afterwards, he should recite the blessing borey nefashot rabbot.
טור, אורח חיים ר״ח
Tur, Orach Chayim 208
The Tur brings the laws of blessings on foods, including rice, as part of the discussion of borei minei mezonot and related categories. It lays out the halakhic background for the Shulchan Arukh.
שתיתא והוא תבשיל מקמח של קליות עבה שעומד לאכילה בתחלה במ"מ ולבסוף ברכה אחת מעין ג' רכה שהיא לשתיה לפניו שהכל לאחריו בורא נפשות האוכל אורז בעין תחלה מברך עליו בפה"א עשה ממנו תבשיל או שטחנו ועשה ממנו פת מברך עליו תחלה במ"מ כיון דזיין לאחריו בורא נפשות ולא מעין ג'.
משנה ברורה ר״ח:כ״ה-כ״ז
Mishnah Berurah 208:25-27
The Mishnah Berurah explains the Shulchan Arukh’s ruling on rice, including when its blessing is borei minei mezonot and when other factors change the blessing. It sharpens the practical application of the law.
(כה) האורז - ריי"ז דוחן היר"ז בל"א [ב"י ולבוש] ויש מפרשים איפכא וע"כ יש מחמירין דלא יאכלם כשנתמעכו אלא תוך הסעודה או שיברך עליהם שהכל מחמת ספק ובלחם חמודות כתב דסוגיין דעלמא אורז ריי"ז דוחן היר"ז וכן מוכח בברכי יוסף ומטה יהודה וכן מצאתי במעשה רב מהנהגות הגר"א דאורז הוא ריי"ז ומברך עליהם במ"מ: (כו) עד שנתמעך - היינו אפילו נתמעך קצת ע"י הבישול אבל כשהם עדיין שלמים מברך בפה"א ואפשר דאפילו אם רק הוסר קליפת האורז כמו בשלנו ג"כ לא מקרי שלמים ומברך עליהם במ"מ [פמ"ג] ומ"מ אם בירך בפה"א משמע שם דיוצא בזה עי"ש:
קיצור שלחן ערוך נ״א:א׳-ג׳
Kitzur Shulchan Arukh 51:1-3
The Kitzur gives a concise practical summary of the blessing on rice and similar foods. It is useful for a direct bottom-line ruling.
עַל פֵּרוֹת הָאִילָן חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים (כְּדִלְקַמָּן סָעִיף ז) וְעַל כָּל פֵּרוֹת הָאֲדָמָה וִירָקוֹת, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, מְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת וְכוּ', וַאֲפִלּוּ אָכַל וְשָׁתָה נִפְטָר בִּבְרָכָה אֶחָת (ר"ז).
[After eating] the fruit of any tree, which is not of the seven species (see paragraph seven) or of any fruit of the ground, or any vegetable, or any food that was not grown in the soil, you should say the concluding berachah, Borei nefashos rabbos. Even if you ate and drank, one [after-] berachah is sufficient for both.
שולחן ערוך, אורח חיים ר״ח:ז׳
Shulchan Arukh, Orach Chayim 208:7
The Shulchan Arukh gives the practical ruling that rice is not one of the five grains but still receives a special blessing when cooked or prepared in the ordinary way. This is the core halakhic source for the question.
הכוסס [פירוש האוכל] את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה ואחריו בורא נפשות ואם בשלו הגה עד שנתמעך [ב"י בשם הרא"ש והר"י] או שטחנו ועשה ממנו פת מברך עליו בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות והוא שלא יהא מעורב עם דבר אחר אלא אורז לבדו ואם עירב ממנו בתבשיל אחר והתבשיל האחר הוא הרוב מברך עליו כברכת אותו תבשיל:
חיי אדם נ״ח:א׳-ג׳
Chayyei Adam 58:1-3
If one recites a blessing over rice as if it were a staple grain food (leshem she-hu melechem), that is incorrect since rice is not bread, but if one blesses over it by naming it specifically—such as "shehakol" or as one of the species—one fulfills the obligation according to the sources cited.
ודיקא על תבשיל שזה שקר שהרי אינו לחם כלל אבל אם בירך על שמאלץ קוכין ופוטער קוכין וכדומה או על כל המינים המבוארים כלל נ"ד סימן ג' ה' ו' נ"ל דיצא:
ערוך השולחן, אורח חיים ר״ח:כ״ד-כ״ו
Arukh HaShulchan, Orach Chaim 208:24-26
Arukh HaShulchan explains the halakhic status of rice and the reasons for its blessing, including the widespread practice. It often expands on the codes with clarifying analysis.
אף על גב דפת עומד במעלה נגד כל התבשילין, שמפני חשיבותו מברכין עליו 'המוציא', וגם באורז על כל פנים אינו יורד מחשיבותו, מכל מקום בדוחן ושארי מיני קטניות יורד מחשיבותו, שאם עשה מהם פת - אינו מברך עליו אלא 'שהכל', מפני שאין דרך בני אדם לעשות מהם פת כלל, ויצא מכלל פירא ואי אפשר לברך עליהם 'האדמה', לכן ברכתו 'שהכל' ואחריו 'בורא נפשות'.
משנה ברורה ר״ח:ל״ג
Mishnah Berurah 208:33
The passage discusses the blessing for millet bread and similar grain products, stating that while some opinions suggest reciting the blessing for bread (Hamotzi) in places where it is customary to make bread from these grains, other authorities conclude that the blessing should be "Shehakol" everywhere because these grains were not originally intended for bread-making, and the passage also expresses doubt whether rice might be included in the category of grains whose blessing for bread and cooked dishes is "Mezonot," concluding that it is preferable not to eat these products except during a meal.
(לג) על פת דוחן וכו' - דאף דהם פרי אדמה וע"י שנעשה פת אישתני למעליותא מ"מ כיון דעי"ז יצא מתורת פרי אין יכול לומר פרי האדמה והמוציא אין מברכין אלא בה' מינים ולכן מברכין שהכל ואפשר לומר עוד טעם מפני שאין דרך אכילתו בכך שאין דרך לעשות פת מזה ע"כ יברך שהכל. והנה לפי טעם זה במדינות שדרכן לעשות פת מטערקע"שי וויי"ץ לכאורה ברכתן בפה"א כיון שדרכן בכך [פמ"ג] אבל בתשובת ח"ס סימן נו"ן מסיק דבכל מקום אין מברכין בפה"א מטעם דלא נטעי אדעתא דהכי אלא לעופות ופטום אווזות וע"ד הדוחק בני אדם עושין מהן פת ואין זה עיקר פריין ואין לברך עליהן בפה"א ע"ש אך מסתפק שם דאולי הוא בכלל אורז שברכתו על הפת ועל התבשיל הוא במ"מ וע"כ הנכון לכתחלה שלא יאכלם אלא תוך הסעודה: