The Melacha of Borer: Laws and Table Applications

תָּנוּ רַבָּנַן: הָיוּ לְפָנָיו מִינֵי אוֹכָלִין — בּוֹרֵר וְאוֹכֵל, בּוֹרֵר וּמַנִּיחַ. וְלֹא יִבְרוֹר, וְאִם בֵּירַר — חַיָּיב חַטָּאת. מַאי קָאָמַר? אָמַר עוּלָּא, הָכִי קָאָמַר: בּוֹרֵר וְאוֹכֵל לְבוֹ בַּיּוֹם, וּבוֹרֵר וּמַנִּיחַ לְבוֹ בַּיּוֹם. וּלְמָחָר לֹא יִבְרוֹר, וְאִם בֵּירַר — חַיָּיב חַטָּאת. מַתְקִיף לַהּ רַב חִסְדָּא: וְכִי מוּתָּר לֶאֱפוֹת לְבוֹ בַּיּוֹם? וְכִי מוּתָּר לְבַשֵּׁל לְבוֹ בַּיּוֹם? אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: בּוֹרֵר וְאוֹכֵל פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר, בּוֹרֵר וּמַנִּיחַ פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר. וּכְשִׁיעוּר לֹא יִבְרוֹר, וְאִם בֵּירַר — חַיָּיב חַטָּאת. מַתְקִיף לַהּ רַב יוֹסֵף: וְכִי מוּתָּר לֶאֱפוֹת פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר? אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: בּוֹרֵר וְאוֹכֵל בַּיָּד, בּוֹרֵר וּמַנִּיחַ בַּיָּד. בְּקָנוֹן וּבְתַמְחוּי לֹא יִבְרוֹר, וְאִם בֵּירַר — פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, וּבְנָפָה וּבִכְבָרָה לֹא יִבְרוֹר, וְאִם בֵּירַר — חַיָּיב חַטָּאת. מַתְקִיף לַהּ רַב הַמְנוּנָא: מִידֵּי קָנוֹן וְתַמְחוּי קָתָנֵי? אֶלָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא: בּוֹרֵר וְאוֹכֵל אוֹכֶל מִתּוֹךְ הַפְּסוֹלֶת, בּוֹרֵר וּמַנִּיחַ אוֹכֶל מִתּוֹךְ הַפְּסוֹלֶת. פְּסוֹלֶת מִתּוֹךְ אוֹכֶל לֹא יִבְרוֹר, וְאִם בֵּירַר — חַיָּיב חַטָּאת. מַתְקִיף לַהּ אַבָּיֵי: מִידֵּי אוֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסוֹלֶת קָתָנֵי? אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בּוֹרֵר וְאוֹכֵל לְאַלְתַּר, וּבוֹרֵר וּמַנִּיחַ לְאַלְתַּר, וּלְבוֹ בַּיּוֹם — לֹא יִבְרוֹר, וְאִם בֵּירַר — נַעֲשָׂה כְּבוֹרֵר לָאוֹצָר וְחַיָּיב חַטָּאת. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לְהוּ: שַׁפִּיר אָמַר נַחְמָנִי.

The Sages taught in a baraita with regard to the laws of selecting: If there were several types of food before him, and he wants to remove one or more from the mixture, one selects and eats, selects and puts aside. And one may not select, and if one did select, he is liable to bring a sin-offering. The Gemara asks: What is the baraita saying? The end of this baraita contradicts the beginning. Ulla said: It is saying as follows: One selects and eats if he is doing so for the purpose of that day, Shabbat. And he selects and puts aside food for the purpose of that day. And one may not select for the purpose of the next day. And if one did select for the next day, he is liable to bring a sin-offering. Rav Ḥisda strongly objects to this explanation: And is it permitted to bake for that day, and is it permitted to cook for that day? No other labor prohibited on Shabbat may be performed for the purpose of Shabbat, and the same should hold true for selecting. Rather, Rav Ḥisda said it is to be understood as follows: One selects and eats less than the measure of a dried fig-bulk, which is the smallest amount for which one is liable by Torah law. One selects and puts aside less than that measure. And one may not select the measure of a dried fig-bulk, and if one did select that measure, he is liable to bring a sin-offering. Rav Yosef strongly objects to this explanation: And is it permitted to bake less than the measure for liability ab initio? Although performing a prohibited labor on a minute measure does not engender liability, it is prohibited. Therefore, the baraita cannot be interpreted as saying that one may ab initio select an amount that is less than the measure for liability. Rather, Rav Yosef said: One selects and eats by hand, selects and put aside by hand. However, with a basket [kanon] or with a plate, both of which are large, flat vessels used for sorting sizeable quantities, one may not select ab initio. And if he did select, he is exempt from bringing a sin-offering if he did so unwittingly. If he did so intentionally he is exempt from stoning. However, it is prohibited. And one may not select with a sieve or with a sifter. And if he did select with those utensils, he is liable to bring a sin-offering. Rav Hamnuna strongly objects to this: Does the mishna teach anything about a basket or a plate? Rav Yosef’s explanation is based on the addition of details that do not appear in the baraita either. Rather, Rav Hamnuna said: One selects and eats if he is removing food from the waste, and similarly, selects and puts aside if he is removing food from the waste. However, one may not select waste from food, and if he did select in that manner, he is liable to bring a sin-offering. The typical method of selecting is the removal of waste from the food. An individual who alters the procedure is not liable. Abaye strongly objects to this: Does the mishna teach anything about food from waste? That detail is not mentioned in the baraita either. Rather, Abaye said: One selects and eats if he is removing food for immediate use, and similarly one selects and puts aside for immediate use. However, one may not select for use later that same day. And if he did select, he is considered like one who selects for storage, and he is liable to bring a sin-offering. This explanation requires no emendation of the mishna. It is merely an interpretation of the phrase: One selects and eats, as referring to selecting for immediate use. The Gemara relates that the Sages stated Abaye’s explanation of the baraita before Rava. He said to them: Naḥmani, Abaye, spoke well.

אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת. הַזּוֹרֵעַ. וְהַחוֹרֵשׁ. וְהַקּוֹצֵר. וְהַמְעַמֵּר. הַדָּשׁ. וְהַזּוֹרֶה. הַבּוֹרֵר. הַטּוֹחֵן. וְהַמְרַקֵּד. וְהַלָּשׁ. וְהָאוֹפֶה. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. הַמְלַבְּנוֹ. וְהַמְנַפְּצוֹ. וְהַצּוֹבְעוֹ. וְהַטּוֹוֶה. וְהַמֵּסֵךְ. וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. הַקּוֹשֵׁר. וְהַמַּתִּיר. וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. הַצָּד צְבִי. הַשּׁוֹחֲטוֹ. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. הַמּוֹלְחוֹ, וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. וְהַמּוֹחֲקוֹ. וְהַמְחַתְּכוֹ. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. הַבּוֹנֶה. וְהַסּוֹתֵר. הַמְכַבֶּה. וְהַמַּבְעִיר. הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת:

This fundamental mishna enumerates those who perform the primary categories of labor prohibited on Shabbat, which number forty-less-one. They are grouped in accordance with their function: One who sows, and one who plows, and one who reaps, and one who gathers sheaves into a pile, and one who threshes, removing the kernel from the husk, and one who winnows threshed grain in the wind, and one who selects the inedible waste from the edible, and one who grinds, and one who sifts the flour in a sieve, and one who kneads dough, and one who bakes. Additional primary categories of prohibited labor are the following: One who shears wool, and one who whitens it, and one who combs the fleece and straightens it, and one who dyes it, and one who spins the wool, and one who stretches the threads of the warp in the loom, and one who constructs two meshes, tying the threads of the warp to the base of the loom, and one who weaves two threads, and one who severs two threads for constructive purposes, and one who ties a knot, and one who unties a knot, and one who sews two stitches with a needle, as well as one who tears a fabric in order to sew two stitches. One who traps a deer, or any living creature, and one who slaughters it, and one who flays it, and one who salts its hide, a step in the tanning process, and one who tans its hide, and one who smooths it, removing hairs and veins, and one who cuts it into measured parts. One who writes two letters and one who erases in order to write two letters. One who builds a structure, and one who dismantles it, one who extinguishes a fire, and one who kindles a fire. One who strikes a blow with a hammer to complete the production process of a vessel (Rabbeinu Ḥananel), and one who carries out an object from domain to domain. All these are primary categories of labor, and they number forty-less-one.

זוֹרֶה וּבוֹרֵר מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת הֵן לְפִיכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִמְלל מְלִילוֹת בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו. כְּשֶׁהוּא מְנַפֵּחַ מְנַפֵּחַ בְּיָדוֹ אַחַת בְּכָל כֹּחוֹ. אֲבָל לֹא בְּקָנוֹן וְלֹא בְּתַמְחוּי גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְנַפֶּה בְּנָפָה וּבִכְבָרָה שֶׁהוּא חַיָּב. והַמְשַׁמֵּר שְׁמָרִים תּוֹלֶדֶת בּוֹרֵר אוֹ מְרַקֵּד הוּא. לְפִיכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְסַנֵּן יַיִן צָלוּל אוֹ מַיִם צְלוּלִין בְּסוּדָרִין אוֹ בִּכְפִיפָה מִצְרִית. לֹא יַעֲשֶׂה גּוּמָא בַּסּוּדָר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחל וְיָבֹא לְשַׁמֵּר בִּמְשַׁמֶּרֶת. וְכֵן אָסוּר לִתְלוֹת אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחל שֶׁמָּא יָבֹא לְשַׁמֵּר. וְכֵן הַמְחַבֵּץ תּוֹלֶדֶת בּוֹרֵר הוּא. לְפִיכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתְנִין שֻׁמְשְׁמִין וֶאֱגוֹזִים לִדְבַשׁ לֹא יַחְבְּצֵם בְּיָדוֹ: הַמְחַתֵּךְ אֶת הָיָּרָק דַּק דַּק כְּדֵי לְבַשְּׁלוֹ הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת טוֹחֵן וְחַיָּב. לְפִיכָךְ אֵין מְרַסְּקִין לֹא אֶת הַשַּׁחַת וְלֹא אֶת הַחֲרוּבִין לִפְנֵי בְּהֵמָה בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּטוֹחֵן. אֲבָל מְחַתְּכִין אֶת הַדְּלוּעִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים שֶׁאֵין טְחִינָה בְּפֵרוֹת. וּמַתִּירִין אֲלֻמּוֹת שֶׁל עָמִיר לִפְנֵי בְּהֵמָה וּמְפַסְפֵס בְּיָדוֹ אֲלֻמּוֹת קְטַנּוֹת אֲבָל לֹא אֲלֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת מִפְּנֵי הַטֹּרַח שֶׁבָּהֶן:

Winnowing and selecting are primary categories of [forbidden] labor. Therefore, even though a person is permitted to remove grain from husks with his fingertips, when he blows air [over them to cause the husks to fall], he may do so [only while holding them] in one hand, blowing with all his strength. He may not, however, use a tray or a pot with compartments, lest he use a sifter or a strainer, for which he is liable. Filtering dregs is a derivative [of either of the forbidden labors] of selecting or of sifting. Therefore, even though it is permitted to filter clear wine or clear water using a handkerchief or an Egyptian basket,one should not make a hollow in the handkerchief [to gather the dregs] as one does during the week, lest one filter [dregs] with a filter. Similarly, it is forbidden to hang a filter as one does during the week, lest one filter [dregs with it]. Causing milk to curdle [to make cheese] is a derivative [of the category] of separating. Therefore, even though it is permitted to place sesame seeds and nuts into honey, one should not mix them into a block with one's hands. [A person who] cuts vegetables into small pieces in order to cook them is liable [for performing] a derivative [of the forbidden labor] of grinding. Therefore, it is forbidden to shred straw or carobs for animals, whether in large or small pieces, because it appears as if one is grinding. One may, however, cut gourds for an animal, or an animal carcass for dogs, for there is no concept of grinding regarding fruit. We may untie bundles of straw for an animal. One may spread out small sheaves, but not large ones, because this entails effort.

וְהַמְפָרֵק הֲרֵי הִיא תּוֹלֶדֶת הַדָּשׁ וְחַיָּב וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

ובורר ומניח לאלתר - לאכול לאלתר שאין זה דרך בוררין: לאוצר - להצניע: והתניא - לעיל חייב ואי בבורר ומניח לאלתר מותר לכתחלה הויא ופטור אבל אסור ליכא:

(דף עד.) תנו רבנן היו לפניו (שני) מיני אוכלין בורר ואוכל בורר ומניח ולא יברור ואם בירר חייב חטאת מאי קאמר אמר אביי הכי קאמר בורר ואוכל לאלתר בורר ומניח לאלתר ולבו ביום לא יברור ואם בירר נעשה כבורר לאוצר וחייב חטאת אמרוה קמיה דרבא ואמר להו שפיר קאמר נחמני היו לפניו שני מיני אוכלין ובירר ואכל ובירר והניח רב אשי מתני פטור ור' ירמיה מדפתי מתני חייב רב אשי מתני פטור והא תניא חייב לא קשיא הא בקנון ותמחוי הא בנפה וכברה:

היו לפניו שני מיני אוכלין גרסי' - וכן פירש ר"ח דבאוכל מתוך אוכל שייכא ברירה שבורר אותו שאינו חפץ לאכול מתוך אותו שרוצה לאכול דאותו שאינו חפץ בו חשיב פסולת לגבי אותו שחפץ לאכול וכן משמע בירושלמי דגרס הבורר אוכלים מתוך אוכלים חזקיה אמר כו': בורר ואוכל אוכל מתוך פסולת - משמע דאוכל מתוך פסולת אין דרך ברירה בכך וקשה דבריש פרק תולין (לקמן שבת קלח.) אמרי' מה דרכו של בורר בורר אוכל מתוך פסולת וי"ל דהתם בפסולת מרובה על האוכל הוי אוכל מתוך פסולת דרך ברירה דהתם במשמר איירי וקשה לרשב"א דתנן בפ"ק דביצה (דף יד:) הבורר קטניות בי"ט ב"ש אומרים בורר אוכל ואוכל וב"ה אומרים בורר כדרכו ואמר בגמרא בד"א כשהאוכל מרובה על הפסולת אבל פסולת מרובה על האוכל ד"ה נוטל את האוכל ומניח את הפסולת ואי בפסולת מרובה על האוכל הוי אוכל מתוך פסולת דרך ברירה היכי שרי לב"ש הא אינהו אסרי לברר כדרכו וצ"ע שם:

דיני הבורר בשבת. ובו יז סעיפים: הבורר אוכל מתוך פסולת או שהיו לפניו שני מיני אוכלים ובירר מין ממין אחר בנפה ובכברה חייב בקנון ובתמחוי פטור אבל אסור ואם ביררם בידו כדי לאכול לאלתר מותר: הגה וכל מה שבורר לצורך אותה סעודה שמיסב בה מיד מקרי לאלתר [המגיד פ"ח ור"י ני"ב ח"ח וב"י וטור ורא"ש] ואפי' אחרים אוכלים עמו שרי [תוס' פ' כלל גדול] ולכן מותר לברור הירק שקורין שלאט"ן מן העלין המעופשין שבו כל מה שצריך לאכול באותה סעודה [ב"י סימן שכ"א]: היו לפניו שני מיני אוכלים מעורבים בורר אחד מאחד ומניח [השני כדי] לאכול מיד: הגה ושני מיני דגים מקרי שני מיני אוכלים ואסור לברור א' מחבירו אלא בידו כדי לאכלו מיד אע"פ שהחתיכות גדולות וכל אחת ניכרת בפני עצמה אבל כל שהוא מין א' אע"פ שבורר חתיכות גדולות מתוך קטנות לא מיקרי ברירה ואפילו היו שני מינים ובורר משניהם ביחד הגדולות מתוך הקטנות או להיפך שרי הואיל ואינו בורר מין אחד מתוך חבירו [תה"ד סי' נ"ז]. ואם בירר והניח לאחר זמן אפילו לבו ביום כגון שבירר שחרית לאכול בין הערבים חייב:

1. One who sorts food from refuse, or if there were two food types placed in front of him and he sorts one from the other - with the aid of a sifter or strainer he is chayav (liable); with a cone or dish he is patur (not liable) but it is forbidden to do so, but if he sorts it with his hand in order to eat it immediately it is permitted. RAMA Whatever one separates for a meal he is immediately about to eat, is called “for immediate use” (Heb. לאלתר). [Hamagid; the R"i; Beis Yosef; Tur; the Rosh] Even when others are eating with him it is permitted. [Tosefos] Therefore it is permitted to separate the (good) leaves of a vegetable called lettuce from the moldy ones that one requires for the upcoming meal. [Beis Yosef Siman 321] 3. Two foods that are mixed may be sorted from each other and one may place (the other food in order) to eat immediately. RAMA: Two kinds of fish are categorized as two types of food and one is therefore forbidden to sort one from the other unless done by hand to eat right away. This is even if the pieces are large and each one is noticeable by itself. If however the pieces are all one type even if one sorts the big pieces from the small it is not called sorting. Even when two types are mixed and one sorts both together the big from the small or vice versa it is permitted because one is not sorting one type from another. [Terumas Hadeshen]. If one sorted and left it for later, even for that same day, for example in the morning in order to eat in the afternoon, one is chayav.

לְפִיכָךְ כָּל הַבּוֹרֵר פְּסֹלֶת מִתּוֹךְ הָאֹכֶל, אֲפִלּוּ בְּיָדוֹ אַחַת, וַאֲפִלּוּ כְּדֵי לֶאֱכוֹל לְאַלְתַּר — חַיָּב. אֲבָל הַבּוֹרֵר אֹכֶל מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת כְּדֵי לֶאֱכוֹל לְאַלְתַּר — אֵינוֹ חַיָּב, אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹרֵר בְּנָפָה אוֹ כְבָרָה, שֶׁזֶּהוּ דֶּרֶךְ בְּרֵרָתוֹ. אֲבָל אִם בֵּרֵר בְּקָנוֹן אוֹ תַּמְחוּי — פָּטוּר מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, גְּזֵרָה מִשּׁוּם נָפָה וּכְבָרָה. וְאִם בּוֹרֵר הָאֹכֶל בְּיָדוֹ כְּדֵי לֶאֱכוֹל לְאַלְתַּר — מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁנְּטִילַת הָאֹכֶל מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת כְּדֵי לְאָכְלוֹ מִיָּד אֵין זֶה מֵעֵין מְלָאכָה כְּלָל, שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָה כָּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכוֹל הַכֹּל הָאֹכֶל עִם הַפְּסֹלֶת, וְלֹא אֲסָרַתּוּ תּוֹרָה אֶלָּא לַעֲשׂוֹתוֹ בַּכְּלִי הַמְיֻחָד לְכָךְ, דְּהַיְנוּ נָפָה וּכְבָרָה. אֲבָל נְטִילַת הַפְּסֹלֶת אֵין זוֹ דֶּרֶךְ אֲכִילָה, אֶלָּא דֶּרֶךְ תִקּוּן הָאֹכֶל שֶׁיְּהֵא רָאוּי לַאֲכִילָה — הֲרֵי זוֹ מְלָאכָה גְמוּרָה.

הנה בורר הוא אחד מל"ט אבות מלאכות של שבת וחייבין עליה ג"כ חטאת בשוגג ומיתה במזיד כמו על שאר מלאכות ובעו"ה הרבה אנשים נכשלין באיסור בורר וע"כ אראה לבאר אותה בעז"ה בכל פרטיה ואקדים לזה הסימן הקדמה קצרה. והוא: אין חל איסור בורר מן התורה כ"א באחד משלשה אופנים שאז דרך ברירה היא כן בחול. א) אם בורר פסולת מן האוכל אפילו בורר בידו ודעתו לאכול מיד ג"כ חייב שזהו דרך ברירה בחול לברור הפסולת מן האוכל. ב) אם הוא בורר בכלי שדרך לברור בה כגון בנפה וכברה חייב אפילו הוא בורר האוכל מן הפסולת ודעתו לאכול מיד שכן דרך הבורר בכלי פעמים הוא בורר האוכל מן הפסולת כגון שנקבי הכברה דקין והאוכל הוא גס ופעמים הוא להיפוך [ואם הוא בורר בכלי שאין דרך לברור בה פטור אבל אסור וכדלקמיה]. ג) אפילו אם הוא בורר אוכל מן הפסולת ובידו אך שדעתו לאכול לאחר זמן חייב ואינו מותר לברור כ"א באופן שיזהר בכל ג' אופנים דהיינו שיברור האוכל מן הפסולת וגם שהברירה יהיה בידו ולא בכלי וגם שיהיה דעתו לאכול מיד שאז לאו דרך ברירה היא אלא דרך אכילה היא - אלו עיקרי הכללים שבסימן זה ויתר הפרטים נבאר אי"ה בסימן הבא: (ג) ואם בירר בידו - היינו דוקא האוכל מן הפסולת ולהיפך בכל גווני חייב וכדלקמן בסעיף ד' וה':