Torah's Centrality and Transformative Power

אמנם כאשר נתן השם יתברך לעולם התורה, דבר זה השלמת השכל לגמרי. ואף כי האדם אין משיג כל התורה, מכל מקום יש לאדם השלמה בצד הזה שנתן לו התורה שבה הכל, ויש לו השלמה, כמו שאמרו (אבות פ"ה מכ"ד) 'הפוך בה דכולה בה'. ודבר זה שמוציא האדם שלמותו אל הפעל תמיד להתחכם, דבר זה אינו עיקר, כי אין זה השלמת הכלל. רק מה שנתן התורה לכלל ישראל, דבר זה הוא השלמת הכלל.

וכבר אמרנו (לעיל פרק יא) כי מה שחשוב בעיניהם ובדעתם אינו כך, אבל החשיבות היא התורה, במה שהיא גזרות השם יתברך הישרים והברורים, כמו שהארכנו. דע כי התורה התמימה תקיף גם כן בכל ההשגות, ולא תחסר כל בה. כך הם מצות התורה, עם שהם דברים גשמיים, יש להם סוד פנימי שהוא עומד ברומו של עולם. וכך, עם* שמצות התורה נראה שהם בדברים הפחותים, יש במצות דברים עליונים על הכל, מגיעים עד עולם הבא.

וקודם יש לתמוה, כי היה להם לתת לב בשאר דברים, אשר הם רובא דרובא, עד שבטלין* הם באלפים, וכלם הם דברים יקרים מסודרים, מזהירים מלמדים את האדם חכמה ויראת שמים במוסרים, אשר לא נודעו מכל חכמי העולם. וסדר התפלה והברכות, והפרישות והזהירות והקדושה והטהרה, עד שאם האדם הולך בדרכיהם, יש לו מהלכים בין העומדים הקיימים למעלה. וכאשר האדם, שהוא בן דעת וחכמה, מתבונן בדבריהם, נפלא בעיניו דבר זה. כי אין בדעת האדם להקיף על כל הדברים בכלל ובפרט, אם לא שקבלו החכמים הדברים מפי הנביאים.

האחד מה שפרשו חכמים המצוה שבתורה, וזה שנקרא 'דברי סופרים'. ואין הכוונה כלל שיהיה זה מדבריהם בלבד, כי תורה הוא לגמרי, וחייב עליו כמו שמחויב על הדבר המפורש בתורה.

יש לשאול, התורה שהיא שכל הפשוט העליון, איך יהיה דבר זה שיהיה לאדם שהוא בעל גשם וחומר, מה שאינו נמצא למלאכי מרום. ודבר זה הוא ספק.

וכל זה מפני כי התורה היא סדר האדם באיזה מעשה יהיה נוהג, ואיך יהיה מסודר* במעשיו, וזהו ענין התורה. וכמו שהתורה היא סדר האדם, כך התורה היא סדר של העולם, עד שהתורה היא סדר הכל. רק כי סדר האדם הוא נגלה ומפורש בתורה, כי אי אפשר זולת זה, כי על האדם מוטל לשמור את הסדר הראוי לו, ולכך הדבר הזה נגלה במפורש לאדם. אבל סדר כל העולם כולו גם כן הוא בתורה, שאין התורה רק סדר מציאות העולם בכללו. וזה שאמרו במדרש (ב"ר א, א) שהיה מביט בתורה וברא את עולמו. רוצה לומר שהתורה בעצמה היא סדר הכל, ולכך כאשר רצה השם יתברך לברוא את עולמו ולסדר אותו, היה מביט בתורה, שהיא סדר הכל, וברא את עולמו.

לא ישאר לומר רק כי הפעולות המתיחסות אל מעלת נפשו הם הפעולות האלקיות, והם מצות התורה. והם הם מיוחדים אל האדם לפי מעלת נפשו האלקית. ודבר זה בודאי הם פעולות המיוחדים לו* וראוים לו.

חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, ב) כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ:

ואמרו ז"ל (עירובין נד.) המהלך בדרך ואין לו לויה יעסוק בתורה והעולם הזה כולו נקרא הילוך בדרך כמו שאמרו ז"ל (סוטה כא.) על פסוק בהתהלכך תנחה וגו' בעולם הזה. וכשאין לו צוותא יעסוק בתורה שהוא דפוס מעשה בראשית ושל כל הנבראים כמו שאמרו בבראשית רבה פרשה א, ונמצא יש לו צוותא של כל הבריאה וכל העולם כולו.

כי הוא היה יודע, שכתוב, הקול קול יעקב והידים ידי עשו, שפירושו, שאם נפסק קולו של יעקב, דהיינו קול התורה, אז ניתן כח אל הידים ידי עשו, משום זה הסתכל לכל הצדדים להרע ליעקב ולהפסיק קול תורתו.

בוא וראה, כל מי שעוסק בתורה הוא מקיים העולם ומקיים כל פעולה ופעולה שבעולם על תקונו כראוי. כי כמו שגוף האדם מתחלק לאברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות המתתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד. כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן, הן אברים אברים, ועומדים אלו על אלו, וכאשר כולן תתתקנה יהיו לגוף אחד ממש. והכל, הן האדם והן העולם, הוא כדמיון התורה, כי התורה כולה היא אברים ופרקים, ועומדים אלו על אלו, וכאשר יתתקנו כולם, יעשו לגוף אחד, כיון שנסתכל דוד בעשיה הזו, פתח ואמר מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך.