Why No Eruv Is Required on Yom Tov

וּבַיּ֤וֹם הָרִאשׁוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כׇּל־מְלָאכָה֙ לֹא־יֵעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֣ל לְכׇל־נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃

You shall celebrate a sacred occasion on the first day, and a sacred occasion on the seventh day; no work at all shall be done on them; only what every person is to eat, that alone may be prepared for you.

אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד:

The general principle is: There is no difference between a Festival and Shabbat, except for work involving preparation of food alone, which is permitted on a Festival but prohibited on Shabbat.

מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה: מִמַּאי דְּבֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּהָא פְּלִיגִי? דִּלְמָא בְּעֵרוּב וְהוֹצָאָה לְשַׁבָּת וְאֵין עֵרוּב וְהוֹצָאָה לְיוֹם טוֹב קָא מִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: עֵרוּב הוֹצָאָה לְשַׁבָּת, וְעֵרוּב הוֹצָאָה לְיוֹם טוֹב. וּמַר סָבַר: עֵרוּב הוֹצָאָה לְשַׁבָּת, וְאֵין עֵרוּב הוֹצָאָה לְיוֹם טוֹב, כְּדִכְתִיב: ״וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת״. בְּשַׁבָּת — אִין, בְּיוֹם טוֹב — לָא.

Rabba strongly objects to this reasoning: From where do you infer that Beit Shammai and Beit Hillel disagree over this issue? Perhaps they disagree about the following: The halakhot of eiruv and the prohibition against carrying out apply to Shabbat, but there are no halakhot of eiruv nor a prohibition against carrying out on a Festival. The Gemara clarifies the dispute according to this explanation: One Sage, Beit Shammai, holds that the halakhot of eiruv and the prohibition against carrying out apply to Shabbat, and similarly the halakhot of eiruv and carrying out apply to a Festival. The only difference is that, on a Festival, carrying, like other types of prohibited labor, is permitted for the sake of food preparation. And one Sage, Beit Hillel, holds that the halakhot of eiruv and the prohibition against carrying out apply to Shabbat, but there are no halakhot of eiruv nor a prohibition against carrying out on a Festival, as it is written: “Neither carry forth a burden out of your houses on the Shabbat day” (Jeremiah 17:22), from which Beit Hillel inferred: On Shabbat, yes, carrying from one domain to another is indeed prohibited; on a Festival, no, it is not prohibited. According to this explanation, Beit Shammai and Beit Hillel did not disagree about whether a prohibited labor that is permitted for the purpose of food preparation on a Festival is also permitted when it does not serve that purpose.

אָמְרִי: שַׁבָּת דַּחֲמִירָא, וְלָא אָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בַּהּ — סָתֵם לַן כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּמֵיקֵל, יוֹם טוֹב דְּקִיל, וְאָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בֵּיהּ — סָתֵם לַן כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּמַחְמִיר.

They answer and say: In the case of Shabbat, which is stringent with regard to its punishments (see 35b), and therefore people will not come to treat it with contempt, Rabbi Yehuda HaNasi taught us the unattributed mishna in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who rules leniently. Conversely, with regard to a Festival, which is lenient, as certain labors may be performed on a Festival, and therefore people will be more likely to come to treat it with contempt, he stated the unattributed opinion for us in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who rules stringently.

וְכָל הָעוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה יד) "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה".

Resting from labor on the seventh day fulfills a positive commandment, as [Exodus 23:12] states, "And you shall rest on the seventh day." Anyone who performs a labor on this day negates the observance of a positive commandment and also transgresses a negative commandment, for [ibid. 20:10] states

כל הוצאה שיש בה קצת צורך אפילו אינה לצורכו אלא לצורך מצוה כגון קטן למולו וס"ת לקרות בו ולולב לצאת בו מותר וכשם שמותר להוציא כך מותר להחזירו וכן אם צריך לילך לב"ה או לטייל בשמחת יו"ט ואינו יכול להניח קטן בבית יחידי יכול להוציאו עמו וכן מפתח שסגר בו האוכלים שירא להניחו בבית יכול להוליכו עמו וכת' רבינו שמואל דוקא להוליכו בידו אבל ברצועה כדרך חול לא ואין נראה לחלק דלא מיחזי כ"כ עובדא דחול מה שהוא תלוי ברצועה וכן כל צרכי תכשיט יכול להוציא כדי להתקשט בו בי"ט אבל דבר שאין בו צורך אכילה ולא צורך תכשיט כגון מפתח שסוגר בו הכלים וכיוצא בו שאין בו צורך כלל אסור להוציא בי"ט וכל דבר שאסור לטלטלו בשבת אסור לטלטלו בי"ט לקח עץ שאינו מיוחד לשפוד וצלה בו בשר אסור לטלטלו אח"כ שאינו כלי אלא שומטו ומניחו בקרן זוית כדי שלא יוזקו בו אפי' אין עליו בשר כלל:

מתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה הותרה שלא לצורך כגון קטן ולולב וספר תורה וכלים:

Rema: And it is permitted to play with a ball, even in the public domain, despite the fact that it is mere recreation (Tosafot & R.

כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּסִמָּן תצ"ה דְּמִתּוֹךְ שֶׁהֻתְּרָה הוֹצָאָה לְצֹרֶךְ "אֹכֶל נֶפֶשׁ" — הֻתְּרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ "אֹכֶל נֶפֶשׁ", וּבִלְבָד שֶׁיְּהֵא בָהּ צֹרֶךְ יוֹם טוֹב קְצָת, אֲפִלּוּ אֵינָהּ לְצֹרֶךְ הֲנָאַת הַגּוּף אֶלָּא לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן קָטָן לְמוּלוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת בּוֹ.

{א} מתוך שהותרה הוצאה וכו' - וכן הדין בהבערה ושחיטה ואפיה ובשול שהם מלאכות השייכות לאוכל נפש אמרינן בהו מתוך וכו'. דאף דכתיב אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם קיבלו חז"ל דהכונה הוא אותן מלאכות הרגילות להעשות לצורך אוכל נפש אפילו אם עתה אין כונתו לצורך אכילה התירה התורה ועיין לקמיה במה שסיים הרמ"א לענין הוצאה דאיירינן בה דבעינן שיהא עכ"פ צורך קצת וה"ה בכל הנ"ל: