The Re'em in Jewish Sources

בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ {ס}

Like a firstling bull in his majesty, He has horns like the horns of the wild-ox; With them he gores the peoples, The ends of the earth one and all. These are the myriads of Ephraim, Those are the thousands of Manasseh.

וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י בַּ֝לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַעֲנָֽן׃

You raise my horn high like that of a wild ox; I am soaked in freshening oil.

אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ׃

God who freed them from Egypt Is for them like the horns of the wild ox.

הֲיֹ֣אבֶה רֵּ֣ים עׇבְדֶ֑ךָ אִם־יָ֝לִ֗ין עַל־אֲבוּסֶֽךָ׃ הֲֽתִקְשׇׁר־רֵ֭ים בְּתֶ֣לֶם עֲבֹת֑וֹ אִם־יְשַׂדֵּ֖ד עֲמָקִ֣ים אַחֲרֶֽיךָ׃

Would the wild ox agree to serve you? Would it spend the night at your crib? Can you hold the wild ox by ropes to the furrow? Would it plow up the valleys behind you?

חַיָּה טְהוֹרָה גְּדוֹלָה הָיְתָה בַּמִּדְבָּר וְקֶרֶן אַחַת הָיָה לָהּ בְּמִצְחָהּ, וּבְעוֹרָהּ שִׁשָּׁה גְּוָנִים, וְנָטְלוּ אוֹתָהּ וְעָשׂוּ מִמֶּנָּה יְרִיעוֹת.

וקרני ראם קרניו. שׁוֹר כֹּחוֹ קָשֶׁה, וְאֵין קַרְנָיו נָאוֹת, אֲבָל רְאֵם קַרְנָיו נָאוֹת וְאֵין כֹּחוֹ קָשֶׁה, נָתַן לִיהוֹשֻׁעַ כֹּחוֹ שֶׁל שׁוֹר וְיֹפִי קַרְנֵי רְאֵם (ספרי):

וקרני ראם קרניו AND HIS HORNS ARE THE HORNS OF A RE’EM — The ox — its strength is mighty but its horns are not beautiful, a Re’em, however — its horns are beautiful but its strength is not mighty: therefore it ascribes to Joshua the strength of an ox and the beauty of a Re’em’s horns (Sifrei Devarim 353:10).

וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו. הוּא כְּנֶגֶד יְהוֹשֻׁעַ הַבָּא מֵאֶפְרַיִם, שֶׁהָיָה שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ ה׳ וְהֵרִים מַעֲלָתוֹ כְּקַרְנֵי רְאֵם, ״בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח״ וְגוֹ׳, כִּי כִשְׁמוֹעַ מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי אֵת אֲשֶׁר הָיָה ה׳ עִמּוֹ לֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בָּהֶם מִפָּנָיו.

בהם עמים ינגח, "with them he gores nations." When the kings of the Emorites heard that G'd was with Joshua they no longer had any fighting spirit and could not offer Joshua resistance.

בכור שורו הדר לו. בעבור שהזכיר תבואה המשיל השבט לשור, וכענין שכתוב (משלי י״ד:ד׳) ורב תבואות בכח שור, והזכיר בכור לפי שהיה בכורו של רחל, וקרני ראם קרניו בכח רבבות אפרים. וע"ד הקבלה, בכור שורו הדר לו, נתנו ליוסף הצדיק שתי מדות, הנצח וההוד, וזהו שאמר בכור שורו הדר לו, כי הדר הוא הנצח שהוא מימין וההוד שהוא משמאל נרמז בשור כי שם צורת שור כידוע בקבלה, ומפני שנתנו לו שתי מדות אלו המשילו לשני דברים לשור ולראם, המשילו לשור כנגד ההוד ולראם כנגד הנצח. וידעת כי משם נשמעה תפלתו של דוד שנאמר (תהילים כ״ב:כ״ב) ומקרני רמים עניתני, וכן יצאו ממנו שני שבטים שבט אפרים שנקרא על שם פריה ורביה שהוא ענין הרחמים והשני שבט מנשה שנקרא על שם השכחה שהוא מענין הדין.

בכור שורו הדר לו, “like a firstling ox in his majesty;” seeing Moses had already spoken of grain harvests, Moses compares the tribe of Joseph to an ox [used in ploughing, the first stage in working a field. Ed.]. We find this simile used in the same sense in Proverbs 14,4: ורב-תבואות בכח שור, “bountiful harvests are due to the strength of the ox.” The reason that Moses applies the term “firstborn” to Joseph is because he was the firstborn of his mother Rachel. וקרני ראם קרניו, “and his horns are like the horns of the Re'em.” A reference to the tens of thousands of the members of Ephrayim (and thousands of Menashe). A kabbalistic approach: in saying בכור שורו הדר לו, Moses attributes two principal attributes, virtues, to Joseph. They are the emanations (attributes) נצח and הוד, the former on the right side of the diagram of the emanations, the latter on the left side. The word הדר symbolises the emanation נצח, whereas the word שור alludes to the emanation הוד. You know that these were the emanations which responded to David’s prayer; compare Psalms 22,22 ומקרני רמים עניתני, “rescue (answer) me from the horns of wild oxen.” [I do not understand how our author squares this with his oft-repeated warning that in prayer one must only address the tetragrammaton, no subordinate attributes. Ed.] Two tribes emerged from Joseph one of whom represented fertility, i.e. אפרים, whereas the second מנשה represents שכחה, forgetting. The latter name is associated with דין, judgment.