Hatavat Chalom: Transforming Bad Dreams

משנה: חַיָיב לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה שֶׁנֶּאֱמַר וְאָהַבְתָּ אֶת יי אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. בְּכָל לְבָבְךָ בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ בְּיֵצֶר הַטּוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע. בְּכָל נַפְשְׁךָ אֲפִילוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ. בְּכָל מְאֹדֶךָ בְּכָל מָמוֹנְךָ. דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ בְּכָל מִידָּה וּמִידָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ בַּכֹּל הֲוֵי מוֹדֶה לוֹ מְאֹד מְאֹד. לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח שֶׁהוּא מְכוּוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. וְלֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְּלוֹ וּבְמִנְעֲלוֹ וּבַאֲפוּנְדָתוֹ וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו. וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדָּרִיָּה. וּרְקִיקָה מִקַּל וָחוֹמֶר. כָּל חוֹתְמֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מִן הָעוֹלָם. וּמִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין וְאָמְרוּ אֵין עוֹלָם אֶלָָּא אֶחָד. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. וְהִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר וְהִנֵּה בוֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם. וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יי עִמָּכֶם. וְאוֹמֵר אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי. רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ יי אֲזַמֵּרָה. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אִם חֶסֶד אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי אָשִׁירָה. וְאִם מִשְׁפָּט אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי אָשִׁירָה. בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ לַיי אֲזַמֵּרָה. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא בֶּן יְהוּדָה בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּיי אֲהַלֵּל דָּבָר. בֵּין עַל מִדַּת הַדִּין בֵּין עַל מִדַּת רַחֲמִים אֲהַלֵּל דָּבָר. וְרַבָּנִן אָמְרִין כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יי אֶקְרָא צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם יי אֶקְרָא בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ וּבְשֵׁם יי אֶקְרָא. אָמַר רִבִּי יוּדָן בֶּן פְּלָיָה הוּא שֶׁאִיּוֹב אָמַר יי נָתַן וַיי לָקַח יְהִי שֵׁם יי מְבוֹרָךְ כְּשֶׁנָּתַן בְּרַחֲמִים נָתַן. וּכְשֶׁלָּקַח בְּרַחֲמִים לָקַח. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְשֶׁנָּתַן לֹא נִמְלַךְ בְּבִרְיָיה. וּכְשֶׁלָּקַח נִמְלַךְ בְּבֵית דִּינוֹ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיי הוּא וּבֵית דִּינוֹ. בִּנְיַין אָב שֶׁבְּכוּלָּם וַיי דִּיבֶּר עָלֶיךָ רָעָה.

MISHNAH: One is required to recite a benediction for bad things the same way it is said for good things, as it is written (Deut. 6:5): “You must love the Eternal, your God, with all your heart, all your soul, and all your force.” “With all your heart,” with your two instincts, the goodinstinct and the bad instinct. “With all your soul,” even if He takes your soul. “With all your force,” with all your money. Another explanation: “With all your force,” for every measure that He measures for you, for everything thank him very much. A person should not behave improperly before the Eastern gate, which lies in a straight line with the Holiest of Holies. And one should not enter the Temple Mount with his walking stick, sandals, money belt, or dust on his feet. Also one should not use it as a short cut, and certainly not spit there. All endings of benedictions in the Temple were “from eternity.” When heretics did err and said that there was only one world, they ordained that one should say “from eternity to eternity.” They also instituted that one should greet his friend by the Name, as it was said (Ruth 2:4): “Lo, Boaz came from Bethlehem and said to the harvesters: The Eternal be with you!” And it says (Pr. 23:22): “Be not contemptuous because your mother got old.” (Ps. 119:126) “It is time to work for the Eternal; they violated Your Torah.” Rebbi Nathan says, they violated Your Torah, it is time to work for the Eternal. Rebbi Ḥuna in the name of Rebbi Aḥa: (Ps. 101:1) “A song of David. Kindness and justice I shall sing, to You, o Eternal, I shall chant.” David said before the Holy One, praise to Him: If You act in kindness towards me, I shall sing. If You act in judgment towards me, I shall sing. In any case, I shall chant. Rebbi Tanḥuma ben Yehudah said, (Ps. 56:11) “In God I will praise words, in the Eternal I will praise words.” On measures of judgment as on measures of mercy I shall praise words. But the sages say (Ps. 116:13): “I lift the cup of salvation, I call on the Name of the Eternal, trouble and sorrow I will find, but on the Name of the Eternal I shall call.” Whatever may happen to me, I shall call on the Name of the Eternal. Rebbi Yudan bar Pelaya said: This is what Job said (Job 1:21): “The Eternal gave, and the Eternal took, may the Name of the Eternal be praised!” When He gave, He gave in mercy; when He took, He took in mercy. In addition, when He gave, He did not consult anybody, but when He took, He consulted His Court. Rebbi Eleazar said, everwhere it says “and the Eternal” it means Him and His Court. The paradigm of this is (1K. 22:23): “And the Eternal spoke woe over you.”

הרואה חלום ונפשו עגומה לייתי שלשה דרחמי ליה ולימא באנפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו הנך טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לישוייה לטב שבע זימנין יגזרון עליה מן שמיא דליהוי טבא טבא הוא וטבא ליהוי ונוהגים לאומרו ז' פעמים ויאמרו ג' הפוכות וג' פדויות וג' שלומות ג' הפוכות הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך:

הרואה חלום ונפשו עגומה לייתי ג' דרחמי ליה ולימא באנפייהו חלמא טבא חזאי וכו' עד וכל אשר לך שלום הכל בפרק הרואה (ברכות נה:) וכתבו התוספות שבע זימנין ליגזרו עליה כך הוא הלחש וי"מ דשבע זימנין צ"ל חלמא טבא חזאי וכן לענות אחריו אבל ר"י לא היה רגיל לאומרו רק ג"פ עד כאן והעולם נהגו לאמרו ז' פעמים: כתב הכלבו ואח"כ אומרים לו לך אכול בשמחה לחמך וכתב הר"מ נ"ע בשם רבי יהודה החסיד שאין לאמרו לפי שיש בראשי תיבות אבל אבל אומרים לו לך בשמחה אכול לחמך:

בעניין החלומות רבו הדברים, ויש מרבותינו ז"ל שייעצו לבלי לספר החלום הרע ולא יפתרנו ואז אין בו ממש, וכך אמרו בפרק הרואה (ברכות נ"ה.): "חלמא דלא מפשר - כאגרתא דלא מקריא". חלום שלא פתרוהו כאגרת שלא קראוהו, לא טוב ולא רע, הוא שכל החלומות הולכין אחר הפה עכ"ל, ולמדו זה מדכתיב: ואמרו שם: וכולהו מפני כי סימנא מילתא היא, וכל החלומות הולכין אחר הפה, ולכן יפתור לטוב.

ורום מעלתו פתח בכחא דהיתרא כהכרעת ש"ע א"ח סימן קכ"ח שע"י תשובה הוא חוזר לכל דבר שבכהונה וגם הוסיף לפלפל שאפילו לדעת הרמב"ם ג"כ לית כאן חשש שהרי לא המיר ואם שהזכיר שם עכו"ם הלא עבר רק על לא ישמע על פיך וכו'. לא אמנע להשיב ופשיטא דלית דחש בזה להחמיר אחר התשובה בדבר שכל המורים שוים להתיר זולת הרמב"ם והלא אף באיסור תורה הולכים אחר הרוב וק"ו בזה שאין כאן חשש איסור כי ההיקש דברכה לשירות עיקרו רק לענין עבודה אבל לשאר דברים הוא רק אסמכתא כמבואר במסכת תענית דף כ"ז ע"א וימחול ויעיין בחיבורי נודע ביהודה מהדורא קמא חלק א"ח סימן ה'.

הטבת החלום ותעניתו. ובו ב סעיפים: הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו באפי תלתא דרחימו ליה (פי' שאוהבים אותו) ולימא באפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו אינהו טבא הוא וטבא להוי וכו': יפה תענית לבטל חלום רע כאש לנעורת: הגה ודוקא בו ביום ואפי' בשבת וע' לקמן סי' רפ"ח:

Rectifying a dream and fasting about it. Contains two paragraphs. When one has a dream and is anxious about it, one can rectify the dream in front of three people who care about him. He can say to them: "I had a good dream" and they can say to him "it is a good dream and it will be well." It is good to fast to nullify a bad dream. Like fire on wood chips. Rem"a: Specifically, this applies to the same day and even on Shabbat.

(ב) ייטיבנו וכו' - ואפי' היכא שהוא מתענה. וטוב שייטיב בשחרית כי זריזין מקדימין למצוה אך אז לא יאמרו לו לך אכול בשמחה וגו' אם לא כשאין מתענה [פמ"ג] ויזכור החלום במחשבתו בשעת הטבה: (ד) וטבא להוי וכו' - שבע זמנין לגזרו וכו' לשון זה צריך שיאמרוהו העונים ג' פעמים וי"א דיאמרוהו ז' פעמים. ובסוף ההטבה יאמרו לו לך אכול לחמך בשמחה ושתה בלב טוב וגו'. מי שחלם לו חלום קשה על חבירו יתענה [ס"ח סימן תמ"ד ע"ש טעמו ועוד נראה דלפעמים מורה הדבר על החולם גופא אלא דבחלום אין מראין הדבר רק בדמיון מה]:

They should make it good - even when [the dreamer] fasts. And it's good to make it good in Shacharit, because eager ones put a mitzvah first - even so, they shouldn't say to the dreamer, "Go, eat in joy..." if not, when the dreamer isn't fasting (Pri Megadim) and when they recall the dream in their thoughts when it's being made good. "It will be good" - seven times, to make it a decree. This language needs to be said by the answerers three times, and some say to say it seven times. And at the end of the good-making, they should say to the dreamer "Go, and eat your bread in joy and drink with a glad heart..." (Kohelet 9:7). One who dreams a dream which is harsh on their fellow should fast [Sefer Chaim, section 644, see there that its reason is that it happens sometimes a fear about the dream itself, but in a dream one only sees an image of the thing].