Dual Dateline Documentation in Halakha

אָמַר שְׁמוּאֵל: יָכֵילְנָא לְתַקּוֹנֵי לְכוּלַּהּ גּוֹלָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּא אֲבוּהּ דְּרַבִּי שִׂמְלַאי לִשְׁמוּאֵל: יָדַע מָר הַאי מִילְּתָא דְּתַנְיָא בְּסוֹד הָעִיבּוּר: נוֹלַד קוֹדֶם חֲצוֹת אוֹ נוֹלַד אַחַר חֲצוֹת? אֲמַר לֵיהּ: לָא. אֲמַר לֵיהּ: מִדְּהָא לָא יָדַע מָר — אִיכָּא מִילֵּי אַחְרָנְיָיתָא דְּלָא יָדַע מָר. וְזוֹ שֶׁאָמַר אַבָּא אֲבוּהּ דְּרַבִּי שִׂמְלַאי: מְחַשְּׁבִין אֶת תּוֹלַדְתּוֹ. נוֹלַד קוֹדֶם חֲצוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁנִּרְאָה סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. לֹא נוֹלַד קוֹדֶם חֲצוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא נִרְאָה סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? אָמַר רַב אָשֵׁי: לְאַכְחוֹשֵׁי סָהֲדֵי.

§ Shmuel said: I am able to fix the calendar for the entire Diaspora without witnesses. Shmuel was an expert on the movement of the celestial bodies and on the principles governing leap years and additional days added to months. Abba, the father of Rabbi Simlai, said to Shmuel: Does the Master know the meaning of this statement, as it is taught in a baraita dealing with the secret of addition, which discusses calendric calculations: Differentiate between when the molad occurred before midday and when the molad occurred after midday? He said to him: No, I do not know what this means. He said to him: Since the Master does not know this, there are probably other matters that the Master does not know, and therefore you must not establish a calendar, relying upon calculations that were made based on faulty or insufficient knowledge. And this is what Abba, the father of Rabbi Simlai, said: The baraita means as follows: They calculate the molad; if the molad occurred before midday, so that there are at least six more hours left of the day, it is known that the moon will be visible close to sunset. If, however, the molad did not occur before midday, so that there are fewer than six hours left of the day, it is known that the moon will not be visible close to sunset. The Gemara asks: What is the practical difference that this statement makes? In any case, the court is dependent upon the testimony of witnesses. Rav Ashi said: This information is used to refute the witnesses, as if the witnesses claim that they saw the new moon at a time when it was not visible according to the calculations, they are clearly false witnesses.

וראיתי כתוב ע"ש רב האי גאון הרשות בידו אם ירצה לברך יברך ואני תמה וכו' הב"י כתב ג' טעמים ליישב בהם תמיהת רבינו ולפע"ד שאין בהם כלל ישוב והתימא במקומה עומדת דאפילו את"ל כמ"ש ב"י דאיכא ספק אם חייב לברך אם לאו לא היה לו להורות דאם ירצה לברך יברך דהא קי"ל ספק ברכות להקל אבל לפעד"נ דטעמו של הגאון כיון דקי"ל הלכה ואין מורין כן והיינו דמדרבנן אסור להניחן בלילה שמא ישכחם ויישן בהם ומשו"ה צריך לכתחלה להסירן בלילה הילכך הרשות בידו לברך כשם שאנו מברכים על כל מצות דרבנן ואע"ג דעל שאר מצות דרבנן שלא תקנו בה חכמים ברכה אין לנו לברך מדעת עצמינו הכא שאני דכיון דלבני מערבא צ"ל דתקנו חכמים לברך לשמור חקיו מטעם ושמרת א"כ אף למ"ד לילה זמן תפילין הוא אלא דמדרבנן אסור מודים דהברכה דלשמור תקיו במקומה עומדת דצריך לברך מדרבנן ודו"ק וכבר הקשה מהר"א מפראג אמה שתמה רבינו דלמה יברך כיון שאינו חייב לברך מהא דס"פ בכל מערבין גבי זמן דר"ה ויה"כ א"ל רשות לא קמבעיא לי חובה מאי וכ"כ באשר"י פרק בתרא דר"ה וכ"כ רבינו בכי' תל"ב גבי בדיקת חמץ אלמא דמותר לברך אע"פ שאינו חייב לברך ומה שתירץ על זה דבמקום שבודאי אינו חייב לברך כי הכא הוי ברכה לבטלה אבל היכא דאיכא ספק כמו בזמן דר"ה ויה"כ ובדיקת חמץ יכול לברך ע"כ והוא החילוק שכתב ב"י לחלק בין ודאי לספק וליתא כדפי' דבספק נמי אסור לברך משום ספק ברכה לבטלה פן יהא עובר על לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא אבל לפע"ד דאיכא לחלק בין ברכת שהחיינו לשאר ברכות דברכת שהחיינו שבאה על שמחת לבו של אדם יכול לברך אע"פ שאינו ודאי דחייב לברך דאינו עובר על לא תשא אם הוא שמח ומברך לו יתעלה על שהחייהו וקיימו עד הזמן הזה אבל כאן דמברך אשר קדשנו במצותיו וצונו וכו' פשיטא דכיון דאיכא ספק אינו יכול לברך ולומר וצונו דהויא ספק ברכה לבטלה דאסור לד"ה זה נ"ל בדעת רבינו שהשיג כאן על דברי ר"ה גאון ולא השיג על דברי ב"ה בהל' חמץ:

ולכן פסקו הטור והשולחן ערוך כאן לענין שטרות, ובאבן העזר סימן קכו לענין גיטין, דכשכותבין שטר או גט ביום ראשון דראש חודש – כותבין "ביום הראשון של ראש חודש פלוני, שהוא יום שלושים לחודש פלוני שעבר".