Names, Identity, and Spiritual Destiny

וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃

Said he, “Your name shall no longer be Jacob, but Israel, for you have striven with beings divine and human, and have prevailed.”

וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃

And you shall no longer be called Abram, but your name shall be Abraham, for I make you the father of a multitude of nations.

וַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהֹוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר׃

So she named him Joseph, that is to say, “May GOD add another son for me.”

מְנָא לַן דִּשְׁמָא גָּרֵים? אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר קְרָא: ״לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה׳ אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ״, אַל תִּקְרֵי ״שַׁמּוֹת״ אֶלָּא ״שֵׁמוֹת״.

Regarding the basic assumption that these homiletic interpretations of names are allusions to one’s future, the Gemara asks: From where do we derive that the name affects one’s life? Rabbi Eliezer said that the verse says: “Go, see the works of the Lord, who has made desolations [shamot] upon the earth” (Psalms 46:9). Do not read the word as shamot, rather as shemot, names. The names given to people are, therefore, “the works of the Lord upon the earth.”

״וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי״. הַיְינוּ דְּאָמַר רַב חָנִין בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: יוֹסֵף שֶׁקִּדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר — זָכָה וְהוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: ״עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ״. יְהוּדָה שֶׁקִּדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא — זָכָה וְנִקְרָא כּוּלּוֹ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיוָן שֶׁהוֹדָה וְאָמַר ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אַתָּה הִצַּלְתָּ תָּמָר וּשְׁנֵי בָּנֶיהָ מִן הָאוּר — חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַצִּיל בִּזְכוּתְךָ שְׁלֹשָׁה מִבָּנֶיךָ מִן הָאוּר. מַאן נִינְהוּ — חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה.

The verse states: “And Judah acknowledged them, and said: She is more righteous than I; forasmuch as I gave her not to Shelah my son” (Genesis 38:26). This is the same as Rav Ḥanin bar Bizna says that Rabbi Shimon Ḥasida says: Joseph, who sanctified the name of Heaven in private by not committing adultery with the wife of Potiphar, merited that one letter from the name of the Holy One, Blessed be He, was added to his name, as it is written: “He appointed it in Joseph [bihosef ] for a testimony in his name, when He went forth against the land of Egypt” (Psalms 81:6). In this verse the name Joseph is written with an additional letter heh, found in the ineffable name of God. He continues: Judah, who sanctified the name of Heaven in public, merited that his entire name is called by the name of the Holy One, Blessed be He, for all the letters of the ineffable name of God are included within the name of Judah, with the addition of the letter dalet. When he confessed and said: “She is more righteous than I,” a Divine Voice went forth and said: You saved Tamar and her two children in her womb from being burned by the fire. By your life, i.e., in your merit, I will save three of your children from the fire. And who are they? Hananiah, Mishael, and Azariah (see Daniel, chapter 3).

״אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם״: בַּתְּחִלָּה נַעֲשָׂה אָב לַאֲרָם, וּלְבַסּוֹף נַעֲשָׂה אָב לְכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. ״שָׂרַי הִיא שָׂרָה״. בַּתְּחִלָּה נַעֲשֵׂית שָׂרַי לְאוּמָּתָהּ, וּלְבַסּוֹף נַעֲשֵׂית שָׂרָה לְכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ.

והוא דביקות וחיבור הכל אל השורש וזה הי' הפרש של נח הצדיק לאברהם החסיד דאיתא חסיד העושה לפנים משורת הדין פי' הצדיק בודאי זהיר ומקיים כל המוטל עליו. אבל החסיד מחפש בגנזי המלך ומדבק עצמו בפנימיות של המצוה ואינו עושה כדי לצאת ידי חובתו רק שבמצות ה' חפץ מאוד ומחפש אחר המצות תמיד ועי"ז מתגלה לו שורש המצוה ולכן כתיב תורתי שכל מצוה יש לה שורש גבוה מאוד רק התלבשות אור המצוה הוא בגשמיות וכ' איחה את כל העולם כמי שמאחה את הקרע כי קודם חטא אדה"ר הי' הכל דבוק בשורש העליון רק כמ"ש עונותיכם הי' מבדילים וע"י אברהם אבינו ע"ה התחיל להתגלות הפנימיות כנ"ל ובנח כתיב צדיק הי' בדורותיו אבל אברהם אע"ה הי' שורש לכל הדורות עד לעתיד לכן אין קורין אבות אלא לשלשה ומזכירין אלקי אברהם יצחק ויעקב פי' שיש מהאבות ניצוץ לכל איש ישראל ובכח זה מקבל עליו עול מלכות שמים לכן ברכת אבות קודם שהוא פתח איך להתדבק בו ית' על ידי מעשה האבות: