Mikvah and Ma'ayan: Halakhic Distinctions

שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּמִּקְוָאוֹת, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. מֵי גְבָאִים, שָׁתָה טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, טָמֵא. שָׁתָה טָמֵא וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָמֵא. שָׁתָה טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אִם הֵדִיחַ, טָמֵא. וְאִם לֹא הֵדִיחַ, טָהוֹר: לְמַעְלָה מֵהֶן, מֵי תַמְצִיּוֹת שֶׁלֹּא פָסְקוּ. שָׁתָה טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, טָהוֹר. שָׁתָה טָמֵא וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָהוֹר. שָׁתָה טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, טָהוֹר. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, טָהוֹר. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָהוֹר. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, טָהוֹר. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וְשָׁתָה טָהוֹר, טָהוֹר. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָהוֹר. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, טָהוֹר. כְּשֵׁרִים לַתְּרוּמָה וְלִטֹּל מֵהֶם לַיָּדָיִם: לְמַעְלָה מֵהֶן, מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, שֶׁבּוֹ טוֹבְלִין וּמַטְבִּילִין. לְמַעְלָה מֵהֶן, מַעְיָן שֶׁמֵּימָיו מֻעָטִין וְרַבּוּ עָלָיו מַיִם שְׁאוּבִין, שָׁוֶה לַמִּקְוֶה לְטַהֵר בְּאַשְׁבֹּרֶן, וְלַמַּעְיָן לְהַטְבִּיל בּוֹ בְּכָל שֶׁהוּא:

There are six degrees of mikvaot, each superior to the other. The water of pools [smaller than 40 seah] if an unclean person drank of it and then a clean person drank of it, he becomes unclean; If an unclean person drank of it and then drew water from it in a clean vessel, [the vessel] becomes unclean; If an unclean person drank of it and then a loaf of terumah fell in: If he washed [his hands] in it, it becomes unclean; But if he did not wash [his hands] in it, it continues clean. Superior to such [water] is the water of rain flows which have not stopped. If an unclean person drank of it and then a clean person drank of it, he is clean. If an unclean person drank of it and water was then drawn from it in a clean vessel, it is clean. If an unclean person drank of it and a loaf of terumah fell in, even if he washed his hand in it, it is clean. If one drew water from it in an unclean vessel and then a clean person drank [out of the pool], he is clean. If one drew water from it in an unclean vessel and a loaf of terumah fell [into the pool], even if he washed his hands in it, it is clean. If unclean water fell into it and a clean person drank of it, he is clean. If unclean water fell into it and one drew water from it in a clean vessel, it is clean. If unclean water fell into it and a loaf of terumah fell in, even if he washed his hands in it, it is clean. [All such water] is valid for terumah and for the washing of the hands. Superior to such [water] is [the water of] the mikveh containing forty seahs, for in it people may immerse themselves and immerse other [things]. Superior to such [water] is [the water of] a spring whose own water is little but has been increased by a greater quantity of drawn water. It is equivalent to the mikveh in as much as it may render clean by standing water, and to an [ordinary] spring in as much as one may immerse in it whatever the quantity of its contents.

אמר רבי נחמיה מפני מה אמרו אם לא הדיח טהור שאין המים שבו עלולין לקבל טומאה עד שיתלשו הגביהן רבו הטהורין על הטמאין. מפני מה אמרו אם הדיח טמא הוכשרו המים שבידו ונטמאו וטמאו את הככר.

מַה בֵּין מַעְיָן לְמִקְוֶה הַמִּקְוֶה אֵינוֹ מְטַהֵר אֶלָּא בְּאַרְבָּעִים סְאָה וְהַמַּעְיָן מְטַהֵר בְּכָל שֶׁהוּא. הַמִּקְוֶה אֵינוֹ מְטַהֵר אֶלָּא בְּאֶשְבּוֹרֶן וְהַמַּיִם הַנִּזְחָלִים מִמֶּנּוּ אֵינָן מְטַהֲרִין וְהַמַּעְיָן מְטַהֵר בְּזוֹחֲלִים.

הלכות מעיין ומקוה צריכה שתטבול במי מקוה שיש בו ארבעים סאה ואפילו אינן מים חיים שאין צריך מים חיים אלא לזב ולא לנדה וזבה ואף אם תטבול במעיין צריך שיהא בו מ' סאה אף על גב דמעיין מטהר בכל שהוא היינו דוקא לכלים אבל אדם אפילו אם הוא קטן שכל גופו מתכסה בפחות ממ' סאה אין טבילה עולה בו אא"כ יהא מ' סאה והרמב"ם והראב"ד כתבו דאף אדם מטהר במעיין כל שהוא ור"י כתב כסברא ראשונה ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל אבל אם רחצה במרחץ או עלו עליה כל מימות שבעולם הרי היא בטומאתה ויש בה כרת עד שתטבול במקוה או במעיין וטבילה בנהרות בבהא איכא פלוגתא דרבוותא ר"ת התיר לטבול בנהרות כל השנה ור"י היה אוסר לטבול בהן כל החורף עד אחר זמן הפשרת שלגים וכן כתב הר"ם מרוטנבורק שאין לטבול בהן בשעת הגשמים ולא בשעה שהם גדולות מהפשרות שלגים וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל ואלו ארבעים סאין צריכין שיהיו נקוין ועומדין במקום אחד וגם לא יהיו שאובין אלא שיתקבצו מי גשמים בגומא אחת אבל אם נשאבו או אפי' לא נשאבו ואינם עומדים במקום אחד אלא זוחלין על הארץ פסול ומיהו פר"י דשאיבה אינה פוסלת אלא מדרבנן שמן התורה אפי' כולו שאוב כשר הילכך כל ספק שאירע בו אפי' ספק אם היא כולו שאוב אם לאו כשר אבל הרבי' שמשון פירש שכולו שאוב פסול מן התורה עד שיהיה רובו בהכשר אבל לאחר שיהיה רובו בהכשר משם ואילך אין שאיבה פוסלת בו אלא מדרבנן הלכך כל ספיקא שיארע בו קודם שיהיה רוב בלא שאיבה אזלינן ביה לחומרא אבל משידוע שנעשה רובו בהכשר מקילינן בספיקא שיארע בו וכ"ה מסקנת א"א הרא"ש ז"ל:

כָּל הַטְּמֵאִין בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים בֵּין שֶׁנִּטְמְאוּ טֻמְאָה חֲמוּרָה שֶׁל תּוֹרָה בֵּין שֶׁנִּטְמְאוּ בְּטֻמְאָה שֶׁל דִּבְרֵיהֶן אֵין לָהֶן טָהֳרָה אֶלָּא בִּטְבִילָה בְּמַיִם הַנִּקְוִין בְּקַרְקַע:

All impure entities - whether humans or keilim, whether they contracted a severe impurity of Scriptural origin or whether they contracted Rabbinic impurity - regain purity only through immersion in water that is collected in a pool in the ground.

לְמַעְלָה מִזֶּה הַמַּעְיָן שֶׁמֵּימָיו מַיִם חַיִּים שֶׁבָּהֶן בִּלְבַד טוֹבְלִים בּוֹ הַזָּבִים הַזְּכָרִים וְלוֹקְחִין מֵהֶן לְטָהֳרַת הַמְצֹרָע וּלְקַדֵּשׁ מֵי חַטָּאת. מַה בֵּין מַעְיָן לְמִקְוֶה הַמִּקְוֶה אֵינוֹ מְטַהֵר אֶלָּא בְּאַרְבָּעִים סְאָה וְהַמַּעְיָן מְטַהֵר בְּכָל שֶׁהוּא. הַמִּקְוֶה אֵינוֹ מְטַהֵר אֶלָּא בְּאֶשְבּוֹרֶן וְהַמַּיִם הַנִּזְחָלִים מִמֶּנּוּ אֵינָן מְטַהֲרִין וְהַמַּעְיָן מְטַהֵר בְּזוֹחֲלִים. הַמִּקְוֶה לֹא תַּעֲלֶה בּוֹ טְבִילָה לְזָבִים וְהַמַּעְיָן אִם הָיוּ מֵימָיו מַיִם חַיִּים הַזָּב טוֹבֵל בָּהֶן:

On a superior level is a natural spring whose water is "living water." In such springs alone may male zavim immerse and from them alone water may be taken for the purification of a person afflicted with tzara'at and for the sanctification of the water used for the ashes of the red heifer. What are the differences between the laws governing a natural spring and a mikveh? A mikveh does not impart purity unless it contains 40 se'ah of water, while even the smallest amount of water from a natural spring imparts purity. And the water of a mikveh imparts purity only if it is collected in a reservoir. Any water flowing out from it does not impart purity. The water of a natural spring, by contrast, imparts purity when flowing. Also, immersion in a mikveh is not effective for zavim, while a zav may immerse in a natural spring of "living water."

דיני המקוה ומימיו. ובו ע"ה סעיפים: אין האשה עולה מטומאתה ברחיצה במרחץ ואפילו עלו עליה כל מימות שבעולם עדיין היא בטומאתה וחייבים עליה כרת עד שתטבול כל גופה בבת אחת במי מקוה או מעיין שיש בהם מ' סאה ושיעורה אמה על אמה על רום שלש אמות במרובע באמה בת ששה טפחי' וחצי אצבע ואם הוא רחב יותר ואינו גבוה כל כך כשר אם יכולה להתכסות כל גופה בהן בבת אחת וצריך שיעלה בתשבורת מ"ד אלף וקי"ח אצבעות בגודל ועוד חצי אצבע (ד"ע בב"ה) וצריך שיהיה החריץ שבו המים גדול יותר משיעור זה כדי שכשתכנס הטובלת ויתפחו המים ישארו שם מ' סאה (תוס' פ' ערבי פסחים): מי מעיין מטהרין אף בזוחלין (פירוש זוחלין נמשכים והולכים ואינן מכונסים) מי גשמים אין מטהרין אלא באשבורן (פירוש מקום עמוק שמתכנסים בו המים ונקרא אשבורן) (אבל על ידי זחילה פסולין מן התורה (ב"י בשם מהרי"ק שורש קט"ו ות"ה סימן רכ"ד) אם הם לחוד בלא מעיין) היו הזוחלין מן המעיין מתערבי' עם הנוטפי' שהם מי גשמים הרי הכל כמעיין לכל דבר ואם רבו הנוטפים על הזוחלין וכן אם רבו מי גשמים על מי הנהר אינם מטהרים בזוחלין אלא באשבורן לפיכך צריך להקיף מפץ (פי' כעין מחצלת) וכיוצא בו באותו הנהר המעורב עד שיקוו המים ויטבול בהם: הגה וכן נכון להורות ולהחמיר (מהרי"ק ות"ה שם ושאר אחרוני' כתבו ויש להחמיר כשטת הר"ם ורא"ש וסייעתם) אבל יש מתירים לטבול בנהרות כל השנה אף בשעת הגשמים והפשרת שלגים ורבו הנוטפים על הזוחלין משום דעיקר גידול הנהר הוא ממקום מקורו (טור בשם ר"ת וב"י בשם רש"י וסה"ת וסמ"ג) וכן נהגו ברוב המקומות במקום שאין מקוה ואין למחות ביד הנוהגין להקל כי יש להם על מי שיסמוכו (מהרי"ק ובת"ה שם ומהרי"ו סימן ע' וב"ז סימן קנ"ד) מיהו יש ליזהר מלטבול בנהר המתהוה לגמרי ע"י גשמים וכשאין גשמים פוסק לגמרי אף על פי ששאר נהרות שופכים לתוכו בשעת הגשמים ומתהוה על ידן מ"מ הואיל ופוסק לגמרי בשעה שאין גשמים אסור לטבול בו דרך זחילתו עד שיקוו המים שבתוכו (שם במהרי"ק) אבל בנהר שאינו פוסק אע"פ שבשעת הגשמים מתרחב ומתפשט על כל גדותיו מותר לטבול בו בכל מקום (ב"י לדעת המרדכי והאשיר"י והתוספ') לפי סברת המקילין ולפי מה שנהגו:

Laws of Mikveh and its water. Containing 75 sections: The woman does not rise up from her impure status through washing in a bathhouse, and even if all the waters in the world passed over her, she is still in her impurity, and those (who have sex with her) are deserving of spiritual excision, until she immerses her whole body at once in the waters of a mikveh or spring which has the volume of 40 se'ah, with a size of one amah by one amah and a height of three amot square, where an amah equals six tefachim and half an etzbah. And if it is wider but not as tall, that is valid, as long as she is able to get her whole body covered by them (the water) at once. And the geometric values must add up to 44,118 and a half etzba'ot in size. And the container where the water is located must be larger than this size, so that the immersee can enter and and when the water is displaced, 40 se'ah will still remain. Spring water purifies even when it is flowing. Rain water only purifies when in a still body, but when it is flowing, it is Biblically invalid, if it is detached from a spring. If the flowing water from a spring mixed with downflow which derives from rain, then the whole mixture has the status of the spring for all purposes. But if the downflow is greater than the spring flow, or similarly if rain water makes up the majority of the water in a river, they do not purify while flowing but only while still. Therefore one must set up a barrier or something like it in the mixed river, until the water gathers together and one can immerse in it. [Comment of Rema: And thus it is correct to teach and to be stringent. But some permit immersion in rivers all year round, even during rain and snowmelt season, when the downflow is greater than the spring flow, because the essence of the river's size is from its source location. This is the practice in most places where there is no mikveh, and we should not reprimand those who have the custom to be lenient, because they have authorities to rely on. However, one must be careful not to immerse in a river that appears entirely through rain, and when there is no rain it stops completely. Even if other rivers pour into it during the rainy season and it appears through them, in any case, since it stops entirely during the season when there is no rain, it is forbidden to immerse in it while it is flowing, until the waters are gathered together. But a river that does not stop, even even if during the rain it swells and and expands over its banks, it is permissible to immerse in it in any case, according to the lenient opinions and the common practice.]

בזוה"ק לנטרא דכיא עילאה דמטיא בהאי ליליא, להבין האיך שייך לשון דמטיא הלא טהרה היא רק שלילה, שהטומאה פורחת מהאדם ולשון הגמ' הטומאה פורחת ממנו ועי"ז נעשה טהור אבל מה בא עליו, והענין דשני מיני טהרה יש, טהרה במקוה, וטהרת מים חיים דלא מצינו רק בזב בלבד, והענין דטהרת המקוה היא במי שהטומאה חופפת עליו ופורחת ממנו ע"י מקוה אבל זב שנתקלקל מעיינו ומקורו לא סגי במה שהטומאה פורחת ממנו רק צריך תיקון שיתתקן מעיינו ומקורו לזה צריך מים חיים שבא עליו חיות ממקור החיות, וז"ש הזוה"ק דכיא עילאה היינו טהרה ממקור מים חיים וכלשון הזוה"ק אמור אתר דמיין נבעין יע"ש, וזה מטי בליל מ"ת, דטהרה ממקוה שהטומאה פורחת זה כבר הי' להם בעת שפסקה זוהמתן: