The Maharal on Seven and Eight: Nature and Transcendence

מֵיתִיבִי: ״תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה״, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״שִׁבְעָה״ — אֵלּוּ שִׁבְעָה יְמֵי בְּרֵאשִׁית, ״שְׁמוֹנָה״ — אֵלּוּ שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: ״שִׁבְעָה״ — אֵלּוּ שִׁבְעָה יְמֵי פֶסַח, ״שְׁמוֹנָה״ — אֵלּוּ שְׁמוֹנָה יְמֵי הַחַג. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְגַם״ — לְרַבּוֹת עֲצֶרֶת וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

The Gemara raises an objection based upon the following baraita: The verse states: “Give a portion to seven, and also to eight” (Ecclesiastes 11:2). Rabbi Eliezer says: “Seven,” these are the seven days of Creation; “eight,” these are the eight days until circumcision. Rabbi Yehoshua says: “Seven,” these are the seven days of Passover; “eight,” these are the eight days of the festival of Sukkot. And when it says: “And also,” like every other instance of the word “also” in the Torah, this comes to include; what it includes is Shavuot, and Rosh HaShana, and Yom Kippur.

כי עד מספר עשרה רשות התחתון, כמו שאמרו ז"ל (סוכה ה.) מעולם לא עלו משה ואליהו למעלה מעשרה. לכך מספר י"א נבדל מעולם הזה, ועל ידי מספר זה יוצא מעולם הזה, שהוא טבעי, ומתדבק בו יתברך.

וְתֵדַע וְתַשְׂכִּיל מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַמְקֻבָּלִים, שֶׁשְּׁבוּעָה נִגְזָר מִן לְשׁוֹן שִׁבְעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי פָּרָשָׁה זוֹ וּבְפָרָשַׁת וַיֵּרָא בַּפָּסוּק ״עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם״ (בראשית כא:לא). וְזֶה כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא כָּל הַנִּמְצָאִים וְהִגְבִּילָם בְּשִׁשָּׁה קְצָווֹת, וְהַשֵּׁם הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ הוּא הַשְּׁבִיעִי הָרוֹכֵב עַל כֻּלָּם. וְהַנִּשְׁבָּע הוּא נוֹגֵעַ בַּשְּׁבִיעִי, דְּהַיְנוּ בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהַשַּׁבָּת מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי, עַל כֵּן רָאוּי שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשְּׁבִיעִי מִן יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ עִנְיָן זֶה כִּי בָּרוּר הוּא. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָרְמוּזִים בְּמִסְפַּר שְׁבִיעִי, כָּךְ אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְלָאכָה בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן כָּל שְׁבִיעִי קֹדֶשׁ לַה׳, הֵן בַּיָּמִים הֵן בַּשְּׁמִטָּה הֵן בַּיּוֹבֵל.

Know and understand what the kabbalists have written, that the word “oath” [shevuah] is derived from the word “seven” [sheva], as Rabbeinu Bachya wrote in this portion and in the portion of Vayera on the verse Therefore he called that place Beer-sheva, because there they both swore (Genesis 21:31). This is because the Holy One, blessed be He, created all existence and bounded them within six directions, and the great Name, blessed be He, is the seventh that rides over all of them. One who takes an oath touches the seventh, meaning His blessed Name. And the Sabbath sanctifies the seventh [day], therefore it is fitting that the Holy One, blessed be He, the Seventh, be sanctified on the seventh day. Those who understand will comprehend this matter, for it is clear. And just as one does not use any of the holy Names that are alluded to in the number seven, so too one should not engage in work on the seventh day. Therefore, every seventh is holy to God, whether in days, in the Sabbatical year, or in the Jubilee.

ולולי* זה, לא היה צריך לדברים אלו. ותמצא הכנה הזאת מיוחדים בה העם אשר בחר השם יתברך.

The natural world was created in the seven days of creation – corresponding with the seven natural days are the seventy nations – for each day 10. There is one nation which is above nature and that corresponds to the eighth which is above nature