Yosef's Faith Through Imprisonment and Dreams

וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃ כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר׃

And they said to him, “We had dreams, and there is no one to interpret them.” So Joseph said to them, “Surely God can interpret! Tell me [your dreams].” But think of me when all is well with you again, and do me the kindness of mentioning me to Pharaoh, so as to free me from this place. For in truth, I was kidnapped from the land of the Hebrews; nor have I done anything here that they should have put me in the dungeon.”

כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃

But think of me when all is well with you again, and do me the kindness of mentioning me to Pharaoh, so as to free me from this place.

וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃

Joseph answered Pharaoh, saying, “Not I! God will see to Pharaoh’s welfare.”

וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנּ֔וֹ בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית־הַסֹּֽהַר׃ וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית־הַסֹּ֙הַר֙ בְּיַד־יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כׇּל־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כׇּל־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃

GOD was with Joseph—extending kindness to him and disposing the chief jailer favorably toward him. The chief jailer put in Joseph’s charge all the prisoners who were in that prison, and he was the one to carry out everything that was done there.

״וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַל תִּיקְרֵי ״הוּרַד״ אֶלָּא ״הוֹרִיד״, שֶׁהוֹרִיד אִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה מִגְּדוּלָּתָן.

After describing that Judah “went down” from his greatness, the Gemara discusses a similar term employed with regard to Joseph, as the verse states: “And Joseph was brought down [hurad] to Egypt” (Genesis 39:1). Rabbi Elazar says: Do not read the word as “hurad,” meaning that he was passively brought down, but rather read it as horid, meaning: He, Joseph, brought down others, as Joseph brought down the astrologers [itztagninei] of Pharaoh from their position of eminence because he knew the interpretation of Pharaoh’s dreams when they did not.

אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ (תהלים מ, ה), זֶה יוֹסֵף. אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ, רַבִּי יוּדָן אָמַר הָמוֹן רִבֵּי רַבְרְבַיָא שֶׁהֵם שָׂטִים אַחֲרֵי כָּזָב, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בָּהֶם. כִּי מִבֵּית הָסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ, זֶה יוֹסֵף שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים שֶׁל פַּרְעֹה.

אָמַר רַבִּי לֵוִי: לְעוֹלָם יְצַפֶּה אָדָם לַחֲלוֹם טוֹב עַד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. מְנָלַן? — מִיּוֹסֵף, דִּכְתִיב: ״אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעׇמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה וְגוֹ׳״. מִן שַׁבְסְרֵי עַד תְּלָתִין כַּמָּה הָוֵי? — תְּלָת סְרֵי, וְשַׁב דְּשִׂבְעָא וְתַרְתֵּי דְּכַפְנָא — הָא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם. אַמֵּימָר וּמָר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי הֲווֹ יָתְבִי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אָמְרִי: כֹּל חַד וְחַד מִינַּן לֵימָא מִלְּתָא דְּלָא שְׁמִיעַ לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ. פְּתַח חַד מִינַּיְיהוּ וַאֲמַר: הַאי מַאן דַּחֲזָא חֶלְמָא וְלָא יָדַע מַאי חֲזָא, לִיקוּם קַמֵּי כָּהֲנֵי בְּעִידָּנָא דְּפָרְסִי יְדַיְיהוּ וְלֵימָא הָכִי: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ, חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. בֵּין שֶׁחָלַמְתִּי אֲנִי לְעַצְמִי וּבֵין שֶׁחָלְמוּ לִי חֲבֵירַי וּבֵין שֶׁחָלַמְתִּי עַל אֲחֵרִים, אִם טוֹבִים הֵם — חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם כַּחֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף. וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה — רְפָאֵם כְּמֵי מָרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, וּכְמִרְיָם מִצָּרַעְתָּהּ, וּכְחִזְקִיָּה מֵחׇלְיוֹ, וּכְמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַכְתָּ קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע לִבְרָכָה, כֵּן הֲפוֹךְ כׇּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי לְטוֹבָה״. וּמְסַיֵּים בַּהֲדֵי כָּהֲנֵי דְּעָנֵי צִבּוּרָא ״אָמֵן״. וְאִי לָא, לֵימָא הָכִי: ״אַדִּיר בַּמָּרוֹם, שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ שָׁלוֹם״.

From the same source, Rabbi Levi said: One should always anticipate fulfillment of a good dream up to twenty-two years after the dream. From where do we derive this? From Joseph, as it is written in the story of Joseph’s dream: “These are the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brethren” (Genesis 37:2); and it is written: “And Joseph was thirty years old when he stood before Pharaoh King of Egypt” (Genesis 41:46). From seventeen to thirty how many years are they? Thirteen; and add seven years of plenty and two of famine; the total is twenty-two and only then was the dream fulfilled when his brothers came and bowed down to him. The Gemara relates: Ameimar and Mar Zutra and Rav Ashi were sitting together. They said: Let each and every one of us say something that the other has not heard. One of them began and said: One who saw a dream and does not know what he saw should stand before the priests when they lift their hands during the Priestly Blessing and say the following: Master of the Universe, I am Yours and my dreams are Yours, I dreamed a dream and I do not know what it is. Whether I have dreamed of myself, whether my friends have dreamed of me or whether I have dreamed of others, if the dreams are good, strengthen them and reinforce them like the dreams of Joseph. And if the dreams require healing, heal them like the bitter waters of Mara by Moses our teacher, and like Miriam from her leprosy, and like Hezekiah from his illness, and like the bitter waters of Jericho by Elisha. And just as You transformed the curse of Balaam the wicked into a blessing, so transform all of my dreams for me for the best. And he should complete his prayer together with the priests so the congregation responds amen both to the blessing of the priests and to his individual request. And if he is not able to recite this entire formula, he should say: Majestic One on high, Who dwells in power, You are peace and Your name is peace. May it be Your will that You bestow upon us peace.

וישכחהו. לְאַחַר מִכָּאן. מִפְּנֵי שֶׁתָּלָה בוֹ יוֹסֵף לְזָכְרוֹ, הֻזְקַק לִהְיוֹת אָסוּר שְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים (תהילים מ') – וְלֹא בָטַח עַל מִצְרִים, הַקְּרוּיִים רַהַב:

וישכחהו AND HE FORGOT HIM afterwards. Because Joseph had placed his trust in him that he should remember him he was doomed to remain in prison for two years. So it is said (Psalms 40:5) “Happy is the man who maketh the Lord his trust and turneth not to (רהבים) the arrogant” — i.e. doth not trust in the Egyptians who are called arrogant (Genesis Rabbah 89:3 cf. Isaiah 30:7).

הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים. הִנֵּה חָכְמַת הַפִּתְרוֹן הִיא בָּאָדָם מִצַּד מַה שֶּׁהוּא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, וְלָזֶה יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה גַּם בִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי עַתָּה עֶבֶד וּבְבֵית הָאֲסוּרִים, וּמִפְּנֵי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא צְדַקְתֶּם בְּמַה שֶׁאֲמַרְתֶּם וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ:

הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים. רוֹצֶה לוֹמַר כִּי הוּא יִפְתּוֹר. וְנִתְחַכֵּם שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּהוּ כִּי מִתְגַּדֵּל בַּדָּבָר, וְאָמַר כִּי ה׳ יֵשׁ לוֹ פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת הַרְבֵּה וְהוּא אֶחָד מֵהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״סַפְּרוּ נָא לִי״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת נָא לִשְׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד כִּי פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם לֹא יַצְדִּיק אֶלָּא אִם יִפְתְּרֶנּוּ בְּיוֹמוֹ וְלֹא לְאַחַר זְמַן, כִּי כָל דִּבְרֵי הַחֲלוֹם יְכֻוְּנוּ יַחְדָּיו בְּיוֹמוֹ. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁאֵין מִתְעַנִּין תַּעֲנִית חֲלוֹם אֶלָּא בְּיוֹמוֹ וַאֲפִילוּ בְּשַׁבָּת (שבת יא.), לָזֶה אָמַר סַפְּרוּ נָא לִי, פֵּרוּשׁ, עַתָּה, לִשְׁלוֹל שֶׁלֹּא יְאַחֲרוּ עַד יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אַחַר שֶׁיּוּסַר עִצְּבוֹן נַפְשָׁם. וְטַעַם שֵׁנִי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה:) כִּי הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה, וְלָזֶה חָשׁ יוֹסֵף שֶׁיַּקְדִּימוּ לְסַפֵּר חֲלוֹמוֹתָם לְזוּלַת מִבַּלְעָדָיו וְיִתְקַיֵּם פִּתְרוֹן הַזּוּלַת. לָזֶה אָמַר סַפְּרוּ נָא, פֵּרוּשׁ: עַתָּה סַפְּרוּ לִי כְּדֵי לְהַקְדִּים פִּתְרוֹנוֹ. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה כִּי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וְכֻלָּן פָּתְרוּ חֲלוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי בְּנָאָה וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, אוֹמֵר אֲנִי כִּי דַּוְקָא אִם לֹא יִהְיוּ הַפִּתְרוֹנִים סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה, אֲבָל אִם הָיוּ סוֹתְרִים, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר: רִאשׁוֹן יֹאמַר כִּי יוֹצִיאוּהוּ מֵהַמִּשְׁמָר לִגְדֻלָּה וְשֵׁנִי יֹאמַר שָׁם יֵשֵׁב עַד מוֹת – אֵין מִתְקַיֵּם אֶלָּא רִאשׁוֹן, וְלָזֶה אָמַר יוֹסֵף סַפְּרוּ עַתָּה, שֶׁבָּזֶה יִבְטַח כִּי יִתְקַיֵּם פִּתְרוֹנוֹ.

הלא לאלוקים פתרונים, "don't interpretations belong to G'd?" This was Joseph's way of saying that although he offered his services as an interpreter they should not think that he claimed to boast about his ability, but that G'd had many interpreters at His disposal; he, Joseph, was only one of them. He invited them to tell him their dreams. Joseph had two reasons for saying נא, please, when inviting the ministers to tell him their dreams. 1) An interpretation can only claim to be accurate when it is given on the day after the night the dream has occurred, and this is the reason that one may fast even on the Sabbath after having had a bad dream; on the other hand, if one delayed fasting, one may not fast on the Sabbath on account of that dream. Joseph's use of the word נא, meant that he urged the ministers to tell him their dreams at once before the interpretations would become useless to them. The second reason Joseph said נא, is also related to a statement in the Talmud on the next folio. We are told there that most dreams follow the mouth, i.e. the interpreter [I have explained this on page 301. Ed.]. This is why Joseph was anxious that they should tell their dreams to him rather than to someone else in order that his interpretation would be fulfilled. He said: ספרו נא, "please tell now!" Although we have mentioned that there were twenty four interpreters in Jersualem each one of whom was able to give a different yet true interpretation to the same dream, I maintain that this was so only because none of the twenty four interpretations contradicted one another. If, for instance, the first interpreter would say that the prisoner would be released whereas the second interpreter would say that the prisoner would remain in jail until dead, only the first interpretation would be fulfilled. Joseph urged them to make him the first interpreter of their dreams for their sakes.

הֲלוֹא לֶאֱלֹהִים פִּתְרֹנִים פֵּרֵשׁ רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית מ':ח') כִּי יֹאמַר כִּי הַמִּקְרִים הָעֲתִידִים לָבֹא בַּחֲלוֹמוֹת לֵאלֹהִים הֵם, כִּי הוּא לְבַדּוֹ הַמַּחֲלִים וְהַמּוֹדִיעַ הֶעָתִיד וְהוּא הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע, וְאֵין בְּדִבּוּרִי לָכֶם תּוֹעֶלֶת אוֹ הֶפְסֵד. וְזֶה אָמַר שֶׁלֹּא יַעֲנִישׁוּהוּ אִם תָּבֹא לָהֶם רָעָה, אוֹ כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּרוּ אוֹתָם אֵלָיו וְלֹא יִבְזוּהוּ. וְאִם כֵּן אֵין לְמִלַּת "הֲלֹא" בָּזֶה טַעַם. וְאוּלַי יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ כְּמוֹ "הִנֵּה", יֹאמַר הִנֵּה לֵאלֹהִים לְבַדּוֹ הַפִּתְרוֹנִים וְלֹא לָאָדָם הַפּוֹתֵר. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי אָמַר הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים בְּכָל הַחֲלוֹמוֹת הַנֶּעֱלָמִים וְהַסְּתוּמִים, וְהוּא יָכוֹל לְהוֹדִיעַ פִּתְרוֹן חֲלוֹמְכֶם, וְאִם הוּא נֶעֱלָם בְּעֵינֵיכֶם, סַפְּרוּ נָא לִי, אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינָיו לְגַלּוֹת סוֹדוֹ אֵלַי:

DO NOT (‘HALO’) INTERPRETATIONS BELONG TO G-D? Rabbi Abraham ibn Ezra explained it as saying that “future events destined to come as indicated in dreams belong to G-d, for He alone brings on the dream and lets the future be known, and it is He who makes peace, and creates evil, but in my speaking to you there is neither benefit nor loss.” This he said so that they should not punish him if evil should befall them, or so that they should tell him the dreams and not scorn him. But if so, there is no sense for the word halo (do not) in this context. Perhaps its meaning is the same as that of the word hinei (behold). Thus Joseph is saying, “Behold, to G-d alone belong interpretations, but not to man the interpreter.” In my opinion the correct interpretation is that Joseph is saying; “Do not interpretations of all dreams which are obscure and confined belong to G-d? He can make known the interpretation of your dreams. Now if it is obscure to you tell it to me; perhaps He will be pleased to reveal His secret to me.”

הַחֲלוֹם הַזֶּה מְבֹאָר הַפִּתְרוֹן, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ הֵם אָבִיו וְאִמּוֹ, וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים הֵם אֶחָיו שֶׁהָיוּ אַחַד עָשָׂר. וְהַחֲלוֹמוֹת שֶׁנִּכְתָּבִים שֶׁבָּאוּ דֶּרֶךְ מָשָׁל וְחִידָה כְּמוֹ חֲלוֹמוֹת יוֹסֵף וַחֲלוֹם הַמַּשְׁקֶה וְהָאוֹפֶה וַחֲלוֹם פַּרְעֹה וַחֲלוֹם נְבוּכַדְנֶאצַּר וַחֲלוֹם גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁהִתְאַמְּתוּ לְפִי הַפִּתְרוֹן הָיָה בָּהֶם חֵלֶק גָּדוֹל מֵהַנְּבוּאָה וְהָיוּ מֵאֵת הָאֵל לְצֹרֶךְ עֲבָדָיו.

ומה שיש ללמוד מפרשה זו להכין לעצמו בימים הטובים שנתגלה הקדושה בהם. לקבוע ההארות בלב היטב כדי להיות על ימי הרע כשהקדושה נסתרת. ואפשר הי' ג"כ רמז ליוסף שבזמן זה שימלוך במצרים יכין על ימי הגלות. ובאמת ע"י בפי' יוסף יכולין למצוא הארה גם בעת ההסתר.